בפוסט מס׳ 6 סקרתי את עקרונות ״החשיפה הנכונה״ ואת שיטת החשיפה בה אני משתמש. כעת היגיע הזמן לסקור את שיטת העבודה שלי ב- Adobe Photoshop Lightroom שהיא התוכנה בה אני משתמש על מנת לארגן ולקטלג את הצילומים ובהמשך לעבד אותם. את המאפיינים של Lightroom, להלן LR, סקרתי כבר בפוסט מס׳ 13, למי שלא קרא פוסט זה ואינו מכיר את LR מומלץ לחזור לפוסט 13 לפני שימשיך בקריאת פוסט זה. המטרה של פוסט זה איננה ללמד LR אלא להציג את אופן השימוש שלי בתוכנה למי שכבר התנסה בשימוש בה.
לפני שאמשיך ברצוני להמליץ על אתר מצויין http://www.lightroomqueen.com, ניתן להוריד בחינם ספרון הכולל מבוא ל- LR וכן לרכוש ספר מעולה הכולל כמעט כל מה שתרצו לדעת על LR.
השלב הראשון הוא כמובן יבוא הקבצים ל- LR. בעת היבוא חשוב לבדוק לאן יגיעו הקבצים: מאחר ואצלי בד״כ היבוא הוא מכרטיס הזיכרון של המצלמה ל-SSD של המחשב אני בוחר באפשרות COPY ובוחר את הספריה בה אני מעונין לשמור את הקבצים. אני משתמש בשני קטלוגים נפרדים, חלק מן הצילומים יופיעו בשני הקטלוגים אולם יתקיימו פיסית פעם אחת בלבד. כמו כן, אני נוהג לשמור את הקטלוגים ואת הקבצים על אותו הדיסק: לצרכים שלי אופן פעולה זה מתאים. למי שברשותו עשרות אלפי צילומים (או יותר) ושאינו זקוק לכולם On Line כל הזמן שיטת עבודה זו לא תתאים ויהיה צורך לחשוב על שיטת ארגון שתתאים לצרכים האישיים שלו. לכל מי שמתחיל לעבוד עם LR מומלץ מאד להשקיע מחשבה בענין זה ולהתייעץ עם בעלי ניסיון בתחום (אשמח לייעץ לכל דורש) מאחר וקבלת החלטות לא נכונות ולא מתאימות בשלב זה עשויה להיות בעלת השלכות שליליות רבות על תהליך העבודה בהמשך.
אני נוהג לשמור את הקבצים בספריות בעלות שם משמעותי כך שאוכל לזהות את הצילומים גם שלא באמצעות LR. אחד היתרונות בשמירת קבצי הצילומים וקבצי הקטלוג באותו המקום הוא קלות הגיבוי: מאחר ואני משתמש ב-Mac, מערכת הגיבוי האוטומטית Time Machine המובנית לתוך מערכת ההפעלה OS X מגבה עבורי גם את קבצי ה- RAW המקוריים וגם את קבצי הקטלוג כולל כל השינויים והעיבודים שערכתי. קיימות איסטרטגיות שונות לגיבוי, אחת מהן היא לגבות את קבצי הקטלוג בענן כלשהוא, כמו הדוגמא באתר הבא http://buff.ly/1l7P7XM. הכנסת מילות מפתח וכל נתון אחר לגבי כל צילום או קבוצת צילומים הם אופציה בשלב זה.
כל קבוצה של צילומים תשתייך לאוסף (Collection) אחד או יותר בהתאם לתוכן שלה.
לפני שאמשיך, כדאי להתעכב מעט על החשיבות של מה שנקרא בסלנג המקצועי בעברית ״כיול מסך״: אין הרבה טעם לבצע עיבוד תמונה, ולא משנה באיזו תוכנה אם הצג (מסך) איננו מכויל. משמעות הכיול היא להביא את הצג למצב עבודה נתון בו הוא מציג את תחום הצבעים הרחב ביותר לו הוא מסוגל. במצב עבודה אופטימלי זה הצג ימצא ברמת הבהירות המתאימה למשתמש, במצב White Balance מאוזן, בד״כ 6500 מעלות קלווין, מצב הידוע גם בשם D65, ובמצב Gamma=2.2. לאחר שקבענו את הפרמטרים הללו מתבצע תהליך הנקרא איפיון (Characterization) שתוצאתו פרופיל צבע בפורמט ICC שנקרא ומובן ע״י כל התוכנות המקובלות ובינהן כמובן LR. למי שהדברים הנ״ל נשמעים כמו מנדרינית, בכוונתי להעלות בעתיד פוסט נפרד שיתמקד בנושא הנכבד הנקרא ״ניהול צבע״ (Color Management). לעת עתה אומר רק ש״כיול מסך״, או באנגלית Monitor Calibration מתבצע ע״י מכשיר חיצוני המתחבר למחשב ומבוקר ע״י תוכנה יעודית. חד משמעית לא ניתן לבצע כיול מסך אמיתי ותקף שלא באמצעות מכשיר כדוגמת ColorMunki, i1Display Pro, i1Basic Pro 2 כולם מתוצרת X-Rite, http://www.xrite.com/display-calibration
או מדגמי Spyder מתוצרת (Datacolor (spyder.datacolor.com/display-calibration. השימוש במכשירים אלו, לפחות במצב ה-Basic הוא פשוט וכל אחד יכול לבצע את תהליך הכיול בהצלחה, גם בלי להיות מומחה לניהול צבע.
בהנחה שהצג שלנו מכוייל אפשר להמשיך הלאה. ניתן לבצע שינויים בקבצים כבר בעת יבוא (Import) הקבצים ל- LR, אני נוהג לבצע יבוא פשוט, ללא טיפול בקבצים. עם זאת שיטה זו של הפעלת אוסף פקודות על הקבצים כבר בעת היבוא עשוייה לחסוך זמן רב. מצד שני, אני מעדיף לראות קודם את הקבצים לאחר היבוא ורק אז להחליט כיצד לעבד אותם.
כפי שציינתי, אני מצלם רק קבצי RAW, אולם ניתן ליבא ל- LR גם קבצי JPEG. היתרונות של קבצי RAW וגם חסרונותיהם נסקרו כבר בפוסט נפרד.
קבצי ה-RAW יפתחו במצב ברירת במחדל של LR: מכאן הכל בידי הצלם. בשלב הראשון אני מביא את הקובץ למצב הבהירות הרצוי לי. לצורך כך אשתמש בסקלות Highlights, Shadows, Whites, Blacks בהתאם לצורך. סקלת ה- Highlights מסוגלת להחזיר פרטים בבהירויות שבמבט ראשון היה נראה שאבדו: בחשיפה נכונה בהתאם לעקרון ה- ETTR מדהים אותי כל פעם מחדש אילו פרטים ניתן לשחזר בבהירויות. בעבר היה ב- LR כלי שנקרא Recovery. למי שכלי זה חסר לו ניתן להחזיר אותו ע״י בחירה ב-Process 2010 מתפריט Camera Calibration.
באופן דומה, כלי ה- Shadows מסוגל לגלות פרטים ״אבודים״ בצללים אם כי יש לזכור כי פתיחה של אזורים כהים תגלה את הרעש שבהם מאחר ויחס האות לרעש באזורים אלה הוא הנמוך (גרוע) ביותר. גם כאן, חזרה ל- Process 2010 תחזיר ל- LR כלי שיש המתגעגעים איליו מן הגרסאות הקודמות שנקרא Fill Light.
ברוב המקרים אשתמש גם בסקלת ה-Clarity, המעלה את הניגוד של אזורי הביניים. לעיתים נדירות אשתמש בערכי Clarity שליליים כדי לרכך את הצילום. העלאה קלה של סקלת ה- Contrast תשפר את המראה של צילומים הזקוקים לכך. לעיתים משיכה קלה של סקלה זו פשוט מחוללת נפלאות במראה הכללי של הצילום.
כלי ה- Tone Curve הינו בעל פוטנציאל רב, לעיתים אעדיף אותו על הכלים הנ״ל או אשלב אותם איתו.
בהמשך אני מטפל ב-White Balance: זהו גורם קריטי שמשפיע על כל תחום החשיפה: יתכן ולאחר סיום הטיפול בו יהיה צורך לשנות פרמטרים אחרים שנקבעו קודם לכן. במידה ואף אחד מממצבי ה- White Balance המובנים איננו מתאים לי אני משתמש בסקלות הידניות Temp (כחול-צהוב) ו-Tint (ירוק-מג׳נטה) בהתאם לצורך.
מאחר ואני פריק של קווים ישרים, בשלב הבא אני עובר לביצוע Crop ויישור קווים באמצעות תפריט Lens Correction. מומלץ לסמן ולבחור את שלושת הפרמטרים המופיעים בסעיף Basic של תפריט זה, להשתמש במצב ה- Auto של כלי היישור Upright ואם התוצאה איננה מספקת לעבור למצב Manual.
בשלב הבא אפשר, אם צריך, לבצע טיפול אזורי ומקומי לפרמטרים בתפריט HSL, Color, BW. לצורך המרה לשחור לבן אצור Virtual Copy כדי שניתן יהיה לצפות גם בגרסה הצבעונית המקורית של הקובץ.
חידוד והסרת רעשים הם השלבים הבאים: שני נושאים אלו הם תורה בפני עצמה ובעתיד אעלה פוסט נפרד על כל אחד מהם. יש קשר ואיזון מתבקש בינהם. אומר רק כי חשוב להבין שהחידוד (Sharpening) איננו חידוד אופטי, פרטים שאינם חדים כתוצאה מטעויות במיקוד לא יהפכו כבמטה קסם לחדים אולם התחושה הכללית של החדות תשתפר כל עוד לא הגזמנו בשימוש בכלי. מידת החידוד תלויה בגורמים רבים בינהם מספר הפיקסלים בקובץ, ככל שהקובץ גדול יותר הוא סביל יותר לחידוד ללא תופעות לוואי שליליות.
הפעלת DNG Camera Profile מתפריט Camera Calbration: פרופילים אלו, (שאינם פרופילי ICC רגילים) מאפשרים קבלת Look מסויים המועדף ע״י הצלם. גם נושא זה ראוי לפוסט משלו, מה גם שניתן ליצור פרופילים כאלו לבד, לייבא אותם חינם ממקורות שונים או לרכוש אותם (לדוגמא: http://pskiss.com) חשוב להבין שפרופילים אלו הינם Camera Specific ומיועדים לדגם מסויים של מצלמה בלבד: לפני שתורידו או תרכשו תוודאו שהם מתאימים למצלמה שלכם.
ניתן לבצע ב- LR ריטוש והסרה של אלמנטים בלתי רצויים בצילום בעזרת ה- Spot Removal, גם זה כלי שדורש ניסיון והבנה של אופן פעולתו ואז ניתן לנצלו עד תום.
כמו כן, כלי ה- Adjustment Brush מאפשר טיפול מקומי בעזרת מברשת בגודל משתנה עם כמעט כל הפרמטרים שהזכרתי ועוד נוספים אליהם לא התייחסתי.
ולסיום, ניתן כמובן להפעיל את כל התיקונים והשינויים שביצענו על קובץ אחד על מספר רב של קבצים בעזרת הפקודה Sync Settings (זמינה במצב Library): אינני נוהג להשתמש בה אולם היא בהחלט פתרון מצויין למי שמצלם הרבה צילומים באותם התנאים ומעונין להפעיל את כל (או חלק) מן התיקונים שביצע על קובץ אחד מייצג על כל שאר הצילומים.
זהו, התכוונתי לכתוב 1000 מילים… יצאו 1224…
שאלות והערות יתקבלו בברכה, גם למייל gbrlgolan@gmail.com
Camera & Photo Technology 