המעבר לצילום הדיגיטלי שינה באופן דרמטי את מקצוע הצילום ובין היתר יצר מקצועות חדשים כמו "עוזר דיגיטלי״ (Digital Assistant), מומחה לניהול צבע (Color Management Specialist), מומחה לריטוש דיגיטלי ועוד. שינויים אלו הם חלק מן המאפיינים המובהקים של מהפכה טכנולוגית כפי שכבר סקרתי בפוסטים קודמים בבלוג זה. לאחרונה מסתמן מקצוע חדש בתחום הצילום: מארגן צילומים (Photo Organizer): עיסוק זה נעשה נפוץ בשנים האחרונות כתוצאה מעוד מאפיין של הצילום הדיגיטלי: הכמויות הבלתי נתפסות של צילומים  וסרטונים (בעיקר כקבצים  אבל גם כהדפסות) המצטברים אצל כל בעל סמארטפון. רוב בעלי הנכסים הדיגיטליים הללו מתקשים לעמוד בקצב שהם עצמם קובעים ולא מוצאים את ידיהם ורגליהם במבוך הכולל מספרים מבהילים של קבצים וזאת מאחר ורובם חסרים את הידע, היכולת והזמן הדרושים  על מנת לארגן ולגבות את צילומיהם באופן שיאפשר התמצאות בהם. המגוון הרחב של אפשרויות אחסון דיגיטלי חינמיות ובתשלום, בעננים למינהם, ב-Disk On Key, בכוננים קשיחים בתוך המחשב ומחוץ לו, כמו גם העובדה שהצילומים והסרטונים נוצרים ע״י מספר רב של אמצעים נפרדים ושונים  (סמארטפונים אחדים לכל משפחה, טאבלטים, מצלמות יעודיות מסוגים שונים) מקשים על שליטה וארגון של הנכסים הדיגיטליים שברשות כל אחד מאיתנו. התוצאה היא צרכן מבולבל ומופתע מהיקף המשימה העומדת בפניו, שברוב המקרים מרים ידיים ואת התוצאה אפשר לסכם במילה אחת: בלאגן. לצערי גם במגזר הצילום המקצועי ניתן למצוא צלמים רבים שאינם שולטים בתוכנות קטלוג מקצועיות ומסתמכים בעיקר על Browsers כמו Adobe Bridge ועל הזיכרון האישי שלהם. סקירה של סוגי תוכנות לעיבוד וקיטלוג של קבצי  RAW ואחרים תוכלו למצוא בפוסט מס׳ 13.

הבה נבדוק תחילה את הצורך במארגן צילומים כפונקצייה של מספר הצילומים בעידן הדיגיטלי: סקר שנערך בין 1169 צלמים חובבים מגלה שבארה״ב מצולמים למעלה מ- 10 מיליארד צילומים בכל חודש, כ- 60% מהם באמצעות סמארטפונים. עם זאת, למרות שכמעט כולם מצלמים, מעט מאד נעשה, אם בכלל, על מנת ללמד את הצלמים כיצד לשמור נכון את הצילומים שלהם: מתן שמות מזהים לקבצים, ארגון נכון והגנה עליהם. בפועל, לרוב המוחלט של הצלמים אין שום תוכנית לגיבוי ולהתמצאות קלה בים הצילומים שיצרו. המרכז לאפידמיולוגיה של אסונות בארה״ב  מעריך כי בכל יום נגנבים או אובדים טלפונים סלולריים בערך של כ-7 מיליון דולר, ואיתם כמות עצומה של צילומים שלרובם לא היה גיבוי.

אולם ארגון קבצי תמונה דיגיטליים וגיבויים אינם האתגרים היחידים הניצבים בפני בעלי הצילומים: לרובם יש גם צילומים מודפסים מכל תקופות חייהם: ברוב המקרים צילומים מודפסים אלו נערמים ללא סדר בקופסאות נעליים, במרתפים ובעליות גג. מדוע? מאחר ולרוב האנשים פשוט אין את הזמן והסבלנות הדרושים על מנת לארגן ולהגן כראוי על אוסף הצילומים שלהם. ההערכות לגבי מספר הצילומים המודפסים שבידי תושבי ארה״ב נעות בין 1.7 טריליארד צילומים (הערכה של אתר  1000 Memories) לבין 550 מיליארד (הערכה של אתר Scan Cafe).

בנוסף, קיימים גם אוספים גדולים של סרטוני וידאו בפורמטים דיגיטליים ובקלטות אנאלוגיות: בארה״ב לבדה נמכרו 6 מיליארד  קסטות מסוג VHS באורך ממוצע של שעתיים: כלומר מדובר ב- 12 מיליארד שעות של סרטי תינוקות, צעדים ראשונים, חתונות, מסיבות ופגישות משפחתיות מכל הסוגים. קסטות אלו מעולם לא נועדו להיות ארכיוניות וצפויות להיפגע תוך פחות מ-20 שנה, גם ללא שימוש. לרוב בעלי הקסטות הללו כבר אין אפשרות לצפות בהן מאחר ומכשירי ה-VCR שלהם יצאו משימוש. ולמרות זאת רק פחות מ- 1% מקסטות אלו הומרו עד היום לפורמט דיגיטלי. אנשים רבים מחזיקים ברשותם צילומים וסרטים שירשו מהוריהם, אלו עשויים להיות במגוון פורמטים: הדפסות, נגטיבים (שחור לבן וצבע), שקופיות וסרטי קולנוע 8 מ״מ ו- 16 מ״מ.

נתונים אלו הינם רק קצה קצהו של הביקוש בשוק: רוב האוכלוסיה טובעת בטכנולוגיה, במידע ובאפשרויות ואין ביכולתו של הצלם הממוצע לקבל החלטות רציונליות לגבי אופן הטיפול המיטבי בצילומים שלו. לכן רוב המצלמים לא ינקטו בפעולה אקטיבית כל שהיא על מנת לארגן, לשמר ולהגן על אוסף הצילומים שלהם.

וכאן מונחת ההזדמנות לפתחם של מי שיבחרו להתמחות בארגון צילומים ולהציע את שירותיהם לקהל הרחב.
מארגן הצילומים עובד עם 4-6 לקוחות בחודש, רובם נשים הנתפסות בד״כ כשומרות השער של הזיכרון המשפחתי. בארה״ב, הלקוחות כוללים בד״כ משפחות בעלות הכנסה שמעל $75,000 לשנה, כאשר ניתן לזהות 3 סוגי נשים כלקוחות: א. נשים עובדות עם ילדים בגיל ביה״ס ב. נשים עובדות עם ילדים בוגרים וכן סבתות טריות ג. אמהות שזה עתה פרשו לפנסיה.

בנוסף לשוק הביתי, קיימים מספר שווקים נוספים בהם מארגן הצילומים יוכל להציע את שירותיו המקצועיים: א. עסקים, אגודות וארגונים, שברשותם אוסף צילומים וארכיון שיש להעבירו לפורמט דיגיטלי לתעדו ולקטלגו. ב. גינאולוגים (מומחים לחקר תולדות המשפחה) הזקוקים לעזרה מקצועית בארגון הממצאים הצילומיים שהם מגלים במהלך מחקרם ג. עורכי דין המתמחים בגירושין ובירושות נתקלים בצורך לשכפל, לתעד ולחלק אוספי צילומים משפחתיים כחלק מתהליכי פרידה וירושה ד. אבות חד הוריים שהפכו למטפלים באוסף הצילומים המשפחתי בעקבות פרידה או אבדן של בת הזוג.

מתוך הבנת צרכי השוק הוקמה בארה״ב כבר בשנת 2009 האגודה למארגני צילומים מקצועיים
(APPO: Association of Personal Photo Organizers) ע״י Cathi Nelson. כיום כוללת האגודה מאות חברים וחברות בארה״ב, קנדה, אוסטרליה ואנגליה.

חמשת השרותים המרכזיים המוצעים ע״י חברי האגודה ואשר מהווים את מרכזי הרווח של החברים הם:
א. ארגון צילומים מודפסים: מיון, קטלוג, וארכוב לאחסון לטווח ארוך
ב. ארגון צילומים דיגיטליים: ריכוז קבצים ממכשירים מרובים, מיון ותיוג, גילוי כפילויות ויצירת תהליך עבודה לעתיד. התהליך כולל התקנת מערכות גיבוי מקומיות ובענן וארגון של אלבומים מקוונים
ג. סריקה של הדפסות, שקופיות ואלבומים
ד. המרת סרטים ביתיים: זיהוי, מיון והמרה של פורמטים ישנים לפורמט דיגיטלי
ה. הפקת פלט צילומי: ספרי צילום, מצגות, הגדלות

המודל הכלכלי לעבודת מארגן הצילומים נקבע ע״י כל מארגן בעצמו אולם יכלול ברוב המקרים חלק או את כל הגורמים הבאים:

א. תעריף שעתי
ב. תעריף חצי יומי ותעריף יומי
ג. תעריף (חבילה) לפרוייקט הכולל מספר מוסכם של שעות ושירותים
ד. אפשרות לתמחור נפרד של שירותים כגון הדפסות, שכפולים והמרות

הצפי לעתיד למי שמתענינים בתחום ארגון הצילומים הוא מצויין. Eric Savitz, כתב המגזין Forbes כותב במאמרו
Services, not Manufacturing, Will Revive The U.S Workforce: ״כאשר אנשים חושבים על שירותים הם עשויים בתחילה לחשוב על שרותי צריכה כמו בתעשיית הארוח אבל מבט עמוק יותר יגלה שגם חברות כמו  Apple ו- IBM הן כיום חברות שירותים. קיימת תופעה מענינת והיא עלייתו של הטכנאי המסוגל לספק עולם חדש של שירותים מתקדמים לעסקים ולצרכנים כאחד. תפקיד חשוב ואיסטרטגי זה הוביל ליצירת אלפי מקומות עבודה חדשים בארה״ב״.
מארגן הצילומים האישי מביא לידי ביטוי את יכולותיו הטכנולוגיים במשולב עם גישה אישית וזהו שילוב מנצח.

מעניין לראות מי וכיצד ירימו את הכפפה בתחום זה גם כאן בארצנו הקטנה. אשמח לשמוע מכל מי שכבר עוסק בתחום זה.

גבי

הצילום למעלה מתוך קטלוג אישי של  Lightroom

הפוסט מבוסס באישור על מאמר שהתפרסם ב- Photo Imaging News, 32.05, March 09 2015
ועל המאמר:
How The Emerging Profession of Photo Organizing is Reconnecting People with their Photos
מאת Cathi Nelson and Lisa Kurtz

מודעות פרסומת

3 מחשבות על “26. ״מארגן צילומים״, מקצוע חדש בתחום הצילום?

  1. הי גבי, כל הכבוד על הפוסטים המאוד מקצועיים שלך, ישר כוח.
    אני בדיוק מתלבט בסוגיית הקיטלוג והאיחזור הדיגיטלי, בעוד כשנה אני עתיד לפרוש והדבר הראשון שאני הולך לעשות זה לסרוק את כל הנגטיבים שלי ולקטלג לאיחזור , התחלתי לעבוד עם fotoshop elements בגלל שתי סיבות האחת פשטות תיקוני התמונות והשנייה תוכנת עריכה מובנת organize אני יודע שהמקצוענים עובדים עם lightroom , מה דעתך.

    אהבתי

    1. שלום נתן, תודה על המחמאות.
      בעצמי סיימתי לפני מספר שבועות פרוייקט של סריקת נגטיבים, שקופיות ותמונות מודפסות שצולמו לפני העידן הדיגיטלי. לאור ההיקף הגדול של החומר סרקתי רק מדגם, את כל
      מה שחשבתי שהוא חשוב וגם כך התהליך נמשך שבועות ארוכים. אני משתמש כבר מספר שנים ב- Lightroom, יש לי שני קטלוגים נפרדים, אחד לצילומים משפחתיים והשני לצילומים שלי.
      לדעתי Lightroom הוא כלי מצויין ואפשר להתאים אותו לצרכים שונים. למי שלא מכיר השימוש ב- LR מעט מוזר בתחילה אבל מתרגלים מהר, אני כבר כמעט לא משתמש בפוטושופ…
      אשמח לעמוד לרשותך כאשר תתחיל בעבודה. בהצלחה!

      אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s