46. מבוא לניהול צבע, כיול מסך (Monitor Calibration)

נתחיל בכך שלמעשה הכותרת של פוסט זה, גם בעברית וגם באנגלית איננה נכונה. המונח הסלנגי ״כיול מסך״ איננו נכון משתי סיבות: א. הכיול הוא רק השלב הראשון של התהליך, השלב השני הוא, כפי שאסביר להלן, שלב האפיון (Characterization). ב. מסך? המילה הנכונה בעברית היא צג. ולכן השם הנכון והמדוייק היה צריך להיות "איפיון צג״ אבל בדיוק כמו שלאינטרנט אנחנו לא קוראים מרשתת כך גם ״כיול מסך״ התקבע אצלנו כשם לאותה פעולה באמצעותה אנחנו בשלב הראשון מביאים את הצג למצב פעולה ידוע ורצוי ובשלב השני בודקים (באמצעות מכשיר מתאים) מהו טווח הצבעים שהצג יכול ליצור  בתנאים שהגדרנו בשלב הראשון.

מדוע בכלל אנחנו זקוקים לכיול מסך? ובכן, כל התקן (Device) בו אנו משתמשים, החל ממצלמה וסורק, דרך הצג או המקרן וכלה במדפסת מסוגלים ליצור או להציג תחום צבעים ובהירויות התלוי בטכנולוגיה עליה הם מבוססים, בתכונות ומאפיינים שבנה לתוכם היצרן, באופן השימוש של המשתמש ובתנאי הצפייה והסביבה.

בנוסף, תוכנות העיבוד והעריכה באמצעותן אנו מטפלים בצילומי הסטילס ובקטעי הוידאו מסוגלות לייצג צבעים ובהירויות בתחומים מוגדרים כפי שקבע יצרן התוכנה וכפי שבחר המשתמש בהתאם לצרכיו.

לכן ברור הצורך בתאום כלשהוא בין כל הגורמים במערכת יצירת הדימויים בה אנו משתמשים. תאום זה נקרא בשם המפוצץ ״ניהול צבע״
(Color Management) ומבוסס על ההבנה שאם אין אפשרות טכנית ו/או כדאיות כלכלית לגרום לכל ההתקנים ליצור ולהציג בדיוק את אותם ערכי צבע ובהירות לפחות נוכל לאפיין את ההתנהגות הצבעונית של כל אחד מהם ולגשר באופן מוסכם על הפערים בינהם.

המערכת המקובלת כיום מבוססת על תקן בינלאומי שמקודם באמצעות ארגון הנקרא ICC: International Color Consortium. כל יצרן חומרה ותוכנה המכבד את עצמו חבר בארגון ומשלב את תקן ה- ICC במוצריו. לנו, כצרכנים זה מצויין מאחר ולא חשוב באיזה מוצר נבחר, כל מוצר התומך בתקן ״ידבר״ עם כל מוצר אחר ויתקשר איתו כך שכל הגורמים בשרשרת ההדמייה שלנו, החל במצלמה ובסורק, עבור למערכת ההפעלה במחשב, דרך הצג, המקרן והמדפסת כולם דוברים את אותה השפה בעניני הצבע והבהירות.

יש 2 הנחות פשוטות והגיוניות בבסיסה של מערכת ה- ICC:

א. את מה שאדם רגיל אינו יכול לראות אין, בד״כ, צורך לצלם, להציג, להקרין ולהדפיס (נוציא כרגע מן הדיון את הצילום בתחומי האינפרא אדום והאולטרא סגול, ראו פוסט מס׳ 40). ולכן הוגדר, באמצעות תהליך רב שנים של ניסויים, תחום או טווח צבעים אותו מסוגל אדם שראייתו תקינה לראות בתנאי תאורה אופטימליים (הכוונה לתאורה לא חזקה מדי, ללא סינוור ולא נמוכה מדי, שאז כושרנו להבחין בצבעים יורד מאד). זהו טווח הצבעים המירבי איליו יש טעם לשאוף והוא נקרא ״תחום הצבעים של הצופה התקני״ (Standard Observer) תחום זה, כפי שהוא בא לידי ביטוי באופן דיגיטלי נקרא LAB (אלו לא ראשי תיבות אלא:  L הוא Lightness (בהיקות, המופע האובייקטיבי של הבהירות), A  הוא טווח הצבעים מירוק לאדום ואילו B  הוא טווח הצבעים מכחול לצהוב. מודל זה מייצג בקרוב טוב את האופן שבו מערכת הראייה האנושית (עין-מוח) יוצרת ומפענחת את הצבעים והבהירויות.  במצב אופטימלי, ההתקנים בהם אנו משתמשים היו מסוגלים ליצור את תחום הצבעים המירבי הזה אבל אנו עוד רחוקים מכך, בעיקר בכל הנוגע להדפסה. אם תחום הצבעים של הצופה התקני הוא הרחב ביותר בו יש לנו ענין אזי ניתן לכלול בו, לשרטט עליו, להשוות איליו וזה לזה את כל תחומי הצבעים של כל ההתקנים בהם אנו משתמשים. בדיאגרמה הבאה משורטטים תחומי הצבעים של הצגים  של מספר טאבלטים לצורך השוואה. הפרסה הגדולה היא תחום הצבעים של הצופה התקני, המשולשים הם תחומי הצבעים של ההתקנים הנבדקים. האיור מתוך האתר הזה.

ב. באמצעות שפה אחידה ניתן, באופן דיגיטלי, לכתוב ביטוי המתאר את תחום הצבעים של כל התקן ולשרטט תחום זה על תחום הצבעים המירבי של הצופה התקני. ביטויים אלו נקראים ״פרופיל צבע״ והם למעשה טבלה הכוללת את כל המאפיינים הצבעוניים של כל התקן. מבחינים בין שני סוגי פרופילים: פרופיל מבוסס טבלה ופרופיל מבוסס מטריצה. פרופיל של התקן הוא פרופיל מבוסס טבלה כפי שהוסבר לעיל. פרופיל מבוסס מטריצה הוא קטע שנגזר באופן שרירותי, בהתאם לצרכים שונים מתוך ה- LAB ומייצג טווח צבעים קטן יותר כמו לדוגמא sRGB או Adobe RGB. במצבים מסויימים יש הגיון לבחור להגביל מראש את טווח הצבעים ואילו במצבים אחרים יש הגיון לאפשר למערכת לייצג את טווח הצבעים המירבי האפשרי. כאשר אנחנו מאפיינים התקן מסויים, לדוגמא צג, אנחנו יוצרים פרופיל מבוסס טבלה שלו. לעומת זאת, כאשר אנחנו בוחרים חלל עבודה (Working Space) בתכנת עריכה או במצלמה אנחנו מגדירים לתכנה או למצלמה באיזה פרופיל מבוסס מטריצה אנחנו מעונינים לעבוד.

מאחר, וכפי שציינתי לעיל, כל מערכות ההפעלה שלנו, כל יישומי עיבוד התמונה והעריכה וכל ההתקנים הקיימים בשוק כוללים בתוכם את מערכת ה- ICC כל שנשאר לנו, כמשתמשים הוא ליצור את התאום בין ההתקנים השונים והתוכנות השונות.

בהמשך פוסט זה אתייחס לתהליך האפיון של צג, במהלכו אנו יוצרים פרופיל מבוסס טבלה הכולל בתוכו את כל המידע אודות ההתנהגות הצבעונית של הצג. מידע זה, בפורמט ICC יהיה זמין למערכת ההפעלה וליישומים בהם נשתמש כמו פוטושופ ולייטרום.

אם כך החשיבות של כיול ואפיון הצג כבר ברורה לנו וכעת נבדוק כיצד מבצעים פעולות אלו הלכה למעשה. לצורך כך אנו זקוקים למכשיר מיוחד הנקרא קולורימטר. מכשיר זה מתחבר למחשב באמצעות חיבור  USB, מוצמד לצג ומופעל באמצעות תוכנה יעודית המסופקת ע״י יצרן המכשיר. שני היצרנים העיקריים בתחום זה הם DataColor המשווקת את מכשירי הכיול מדגם Spyder וכן X-Rite המשווקת את המכשיר מדגם i1DisplayPro. לשני היצרנים דגמים שונים המתאימים לצרכים שונים ובעלות שונה בהתאם. הדגמים הפשוטים והזולים בד״כ איטיים יותר ומוגבלים מבחינת האפשרויות הגלומות בהם, אם כי יתאימו למי שמעונין בתהליך אוטומטי לחלוטין ללא מעורבות המשתמש.

כדי להשתמש במכשיר יש להוריד את התוכנה המתאימה מאתר היצרן, להתקין אותה במחשב ולחבר את הקולורימטר לשקע ה- USB במחשב.

מומלץ לבצע את הכיול בתנאי התאורה הרגילים בחדר וכאשר אין אור חזק המוקרן על הצג ממקור חיצוני. חלק מן התוכנות ומכשירי הכיול מאפשרים מעקב רצוף אחר השתנות התאורה בחדר (בתנאי שהמכשיר מחובר למחשב והתוכנה פועלת) – אינני חסיד של השימוש בתכונה זו.

כדי ליצור את פרופיל הצג יש להביא אותו למצב העבודה האופטימלי ולבחור בפרמטרים הבאים:

א. טמפ׳ צבע: 6500 מעלות קלווין: כאן אנו קובעים מה יהיה הגוון של הלבן בצג. זה המצב המומלץ לרוב המשתמשים.

ב. גמא: 2.2. פרמטר זה קובע באיזה ערך יוכפל כל ערך בהירות שהצג מציג כדי להתאים את התצוגה לאופן בו העין מבחינה בבהירויות. גם כאן ערך של 2.2 יתאים לרוב המשתמשים.

ג. Brightness (או יותר נכון Lightness): כאן יש באפשרותנו להתאים את עצמת הבהירות של הצג (נמדדת בנר למ״ר: Cd/m) לעצמת האור בה נצפה בהדפסות שלנו. בד״כ אני ממליץ להתחיל עם ערך של 140-160 ולתקן בהמשך עפ״י הצורך. במכשירים אוטומטיים שלב זה יתבצע ללא מעורבות המשתמש.

יש לפעול עפ״י הנחיות התוכנה ולעבור משלב לשלב (בגרסאות הידניות) רק לאחר שסיימנו את השלב הקודם. לאחר סיום התהליך נתבקש לתת שם לפרופיל הצג שיווצר: מומלץ לבחור בשם שכולל את התאריך בו נוצר הפרופיל מאחר ובהחלט כדאי לחזור על התהליך כל מספר שבועות: הצג ומקור האור שבו משתנים באיטיות לאורך חייו (מי לא?…) ולכן אפיון מחדש מידי פעם מומלץ, אם כי אין צורך להיות היסטריים ולבצע זאת כל שבוע.

לאחר מתן השם לפרופיל שנוצר הוא ייבחר כפרופיל ברירת המחדל ע״י מערכת ההפעלה ויהיה בתוקף כל עוד לא הוחלף. בד״כ התוכנה תציע להציג את המצב לפני הכיול לעומת המצב אחרי הכיול באמצעות הצגת מספר צילומים המובנים לתוכה.

כעת הצג מכוייל, מערכת ההפעלה וכל היישומים לעיבוד תמונה ישתמשו במידע האצור בפרופיל הצג שנוצר.

לאחרונה הזדמן לי להשתמש במכשיר לכיול צג מדגם Spyder 5 Elite שהושאל לי ע״י הצלם ישראל הדרי. מצאתי את השימוש במכשיר ובתוכנה פשוטים ואינטואיטיביים והפרופילים הנוצרים איכותיים. המכשיר מתאים גם לכיול מקרנים. ניתן להשיג אותו בפוטו יוגנד.

את מכשירי הכיול של X-Rite ניתן להשיג אצל קולורטק.

לבדיקה האם הצג (המסך) שלכם מכוייל היכנסו לפוסט  של מישל סוראסקי, מומחה לניהול צבע באתר הקואופרטיב.

סרטון קצר המסביר את הצורך בכיול מסך תמצאו כאן

סרטון קצת יותר מעמיק בנושא ניהול הצבע תמצאו כאן

אתר מעולה העוסק בנושא ניהול הצבע בכלל וכיול מסך בפרט תמצאו כאן

עדכון 13.11.15: סקירה של Spyder Elite

לשאלות, הערות, הארות והמלצות נא להגיב בבלוג או לפנות במייל gbrlgolan@gmail.com.

התמונה בראש הפוסט מאתר http://www.datacolor.com