בפוסט הקודם, מס׳ 66, סקרתי בקצרה את ההתפתחות הטכנולוגית של תהליכי הצילום הצבעוניים עד לסוף המאה ה-19. ענין אחד שכחתי להזכיר והוא התחליף שהיה מקובל גם בצילומי סטילס וגם בקולנוע: צביעה ידנית של דימויים מונוכרומטיים. אמנם לא יהיה זה נכון לראות בשיטה זו התפתחות טכנולוגית אולם עצם קיומה והשימוש בה מדגים את השאיפה ליצירת דימויים צבעוניים אליה התייחסתי בפוסט הקודם.

Autochrome

והנה, בשנת 1903 רושמים האחים Lumiere בצרפת פטנט על תהליך צילומי בשם  Autochrome שאיפשר, לראשונה, צילום בצבע ישירות במצלמה על לוח הצילום, פיתוחו בתהליך יחודי וקבלת שקופית צבעונית בה היה ניתן לצפות באמצעות  מכשיר צפייה (Viewer) יעודי. ומכאן שמו של התהליך, בתרגום חופשי: "צבע עצמוני״.
בשנת 1907 הוחל בהפצתו המסחרית של ה- Autochrome אשר יוצר עד 1935 והיה בשימוש בכל העולם עד שנת 1952. החל מאמצע שנות ה-30 של המאה העשרים, עם פיתוח תהליכי הצילום הסבטרקטיביים המודרניים ובראשם ה-Kodachrome התחילה קרנו של ה-Autochrome לרדת עד שהוחלף לחלוטין, כמו כל טכנולוגיה שעבר זמנה, בתהליכים איכותיים הרבה יותר, פשוטים יותר וזולים יותר.
כל מי שטרם קרא את שלושת הפוסטים בנושא חברה וטכנולוגיה שפרסמתי מוזמן לעשות כן על מנת להבין את מחזור החיים של טכנולוגיה והקשר בין התפתחויות טכנולוגיות לתופעות חברתיות, ראו פוסטים מס׳ 22, 23 ו- 25 בבלוג זה.

Autochrome היה תהליך אדיטיבי (ראו הסבר למושג בפוסט מס׳ 66): לוח זכוכית צופה מצידו האחד בתערובת של גרגירי עמילן תפוח אדמה (אכן!) שנכתשו לגודל של כ- 15 מיקרון (מיקרון=אלפית המ״מ) ונצבעו בצבעים אדום-כתום, כחול-סגול וירוק. גרגירים אלו שימשו כמסננים צבעוניים ואפשרו רק לאור באורך הגל המתאים לעבור בדרכו לאמולסיה הפנכרומטית (אמולסיה צילומית הרגישה לכל טווח האור הנראה) שמעליו. אבקת פחם שחור שימשה לאיטום  המרווחים שבין גרגירי העמילן הצבעוניים לאור. לוח הזכוכית הונח במצלמה כך שצידו הלא מצופה פונה לנושא ובזמן החשיפה האור יעבור דרך הזכוכית, דרך שכבת גרגירי העמילן הצבעוניים ומשם לאמולסיה הפנכרומטית. לדוגמא, אור אדום שחוזר מן הנושא יעבור רק דרך גרגירי עמילן הצבועים באדום-כתום, יחשוף את האמולסיה שמתחת למסנן האדום ולא יעבור דרך גרגירים הצבועים בכחול-סגול ובירוק. לאורך כל תהליך הפיתוח על הגרגירים הצבעוניים וגרגירי הפחם השחורים להיות מקובעים היטב למקומם ולא לזוז.

Microphoto_of_Autochrome_plateצילום מיקרוסקופי של Autochrome המראה את תערובת גרגירי העמילן הצבועים. מקור: Wikipedia

לאור ריבוי השכבות והעובדה שמסננים אדיטיביים בולעים 2/3 מן האור העובר דרכם ומעבירים רק 1/3 ממנו המהירות (רגישות) הצילומית של Autochrome היתה נמוכה וחייבה חשיפות ארוכות ושימוש בחצובה. בנוסף לכך כדי לקבל איזון צבעוני נכון היה צורך להשתמש במסנן צהוב על העדשה שהקטין את כמות האור הכחול שהיגיעה לאמולסיה וכן בלם חלק ניכר מהאור האולטרה סגול (UV) איליו היתה האמולסיה רגישה.

SafariScreenSnapz002

קופסה של לוחות זכוכית Autochrome מקוריים עם תאריך תפוגה אוקטובר 1918 ומדבקה של המשווק האנגלי T.K. Grant.

Picture12

צילום Autochrome מארה״ב, 1910

Picture13

פרט מן הצילום הנ״ל

Picture14

צילום מיקרוסקופי של פרט מן הצילום הנ״ל

בשנות ה-30 החל שיווק חומרי Autochrome על דפי סרט (Sheet Film) במקום לוחות הזכוכית ואף על סרטים גליליים, אולם, כפי שכבר ציינתי לעיל הופעתם של חומרי הצילום הסבטרקטיביים ובראשם  Kodachrome גרמה להפסקה הדרגתית בשימוש ב-Autochrome.

Picture2

קופסה של 4 דפי סרט בגודל 9X12 ס״מ עם תאריך תפוגה ספטמבר 1932. שם המוצר שונה ל-Filmcolor עם המעבר מלוחות זכוכית לדפי סרט גמישים. בתקופה זו נוצרו גם מספר קטן של סרטי קולנוע על סרט Autochrome.

לצפייה בסרטון המתאר באופן סכמטי את תהליך הייצור של  Autochrome לחצו כאן.

לצפייה בסרטון המשחזר את ייצור ה-Autochrome (בצרפתית, שווה צפייה גם ללא הבנת השפה) לחצו כאן. (מקור: CNRS Images)

בעוד שתהליך יצור ה-Autochrome  היה מסובך למדי, תהליך הפיתוח שלו לאחר החשיפה היה פשוט וארך כ- 15 דקות בלבד. כ-10 דקות נוספות נדרשו על מנת לייבש את הלוח המפותח כדי לאפשר צפייה בו. תהליך הפיתוח היה תהליך היפוכי (רברסלי) שבסופו התקבל דימוי פוזיטיבי: שלבי התהליך היו כלהלן:

  1. פיתוח ראשון במפתח שחור לבן רגיל שיצר דמות נגטיבית
  2. הלבנה (Bleach) שגרמה להסרת הכסף המתכתי שנוצר במהלך הפיתוח הראשון ללא פגיעה בכסף ההלידי שלא נחשף בזמן החשיפה במצלמה (הדימוי הפוזיטיבי)
  3. העברת הלוח לחדר מואר באור יום לצורך חשיפה מלאה של כל הכסף ההלידי שלא נחשף במצלמה
  4.  פיתוח שני שבסופו התקבלה דמות פוזיטיבית
  5. קביעה
  6. שטיפה
  7. ציפוי מגן בלכה שקופה.

3795פרסום בגרמנית ללוחות Autochrome  וחומרי הפיתוח עבורם.

לוחות ה-Autochrome היו רגישים מאד לפגיעות פיסיות ולפגיעות של פטריות ושאר מזיקים, זאת למרות שכבת ההגנה של לכה שקופה בחלק האחרון של תהליך הפיתוח. דוגמאות לפגיעות בלוחות Autochrome ניתן לראות כאן.

הצפייה בלוחות Autochrome מפותחים הצריכה שימוש באמצעים מיוחדים בעלי עצמת אור גבוהה. לאורך השנים נבנו מספר רב של דגמים של מכשירי צפייה כולל סטריאוסקופים לקבלת דימוי תלת מימדי (חייב צילום של 2 לוחות בו זמנית במצלמה מיוחדת).

Picture3מכשיר צפיה ללוחות Autochrome. מקור: Musee A-Kahn

Stereoscope-manuelמכשיר צפייה סטריאוסקופי ידני ללוחות Autochrome. מקור: Musee A-Kahn

Picture4

מקרן סטריאוסקופי ללוחות  Autochrome. מקור: Musee A-Kahn

על חשיבותו הצילומית-אמנותית-תעודית של ה-Autochrome

מעבר לחשיבותו הרבה מבחינת ההיסטוריה הטכנולוגית של הצילום והעובדה שהיה למעשה תהליך הצילום הצבעוני המסחרי המוצלח הראשון שהיה בשימוש כ- 45 שנה ל-Autorhrome ולצילומים שצולמו בו חשיבות רבה מבחינה חזותית, אמנותית ותעודית. ההופעה היחודית של הצילומים כתוצאה מן הצבעים העזים (בעיקר גווני האדום), מוזאיקת הפילטרים הצבעוניים והגרעיניות המודגשת יצרה צילומים בעלי אוירה אפיינית ובולטת שהתחבבה מאד על קבוצה גדולה של צלמים בכל העולם. התפתחה שפה חזותית בולטת שנשענה על תכונות יחודיות אלו של ה-Autochrome והיתה שונה מצילומים מתקופות קודמות לא רק עקב העובדה שהיו אלו צילומים בצבע.

צלמים ידועים רבים צילמו על Autochrome שבאמצעותו התוודעו לראשונה לצילום הצבעוני. חלקם התקשה מאד לפתח את היכולת החזותית השונה הדרושה לצילום צבעוני אחרי שהתרגלו, במשך שנים ארוכות של צילום מונוכרומטי להתעלם מהצבע.

Alfred Stieglitz ציין כי ״בקרוב העולם יהיה משוגע על צבע ולכך אחראים האחים Lumiere, שנתנו לעולם תהליך שיזכר בהיסטוריה כשווה ערך להמצאות המופלאות והמטלטלות שפיתחו שני הצרפתים האחרים, Daguerre ו- Niepce״. גם Edward Stiechen צילם ב-Autochrome וטען כי ״לוח הצבעים ובד הציור הינם משעממים וחסרי חיים לעומת הצילום הצבעוני״.
קיים קשר הדוק בין האסכולה הפיקטוריאליסטית בציור ובצילום לבין הצילום ב-Autochrome. בתקופה מסויימת אפילו הובע החשש, שלא התממש כמובן שה-Autochrome מסמן את סופו של הציור בצבע…

Alfred_Stieglitz_Georgia_Engelhard_In_Sailor_Coatצילום Autochrome של  Stieglitz, 1910-1915, אוסף Mark Jacobs

ה-Autochrome שימש מראשיתו ככלי תיעודי חשוב מאד וראשית המאה העשרים היא למעשה התקופה הראשונה בהיסטוריה  האנושית שתועדה בצבע על כל המשתמע מכך. יש הרואים ב-Autochrome כלי בעל חשיבות גדולה עד כדי כך שלפני מספר שנים הוקם פרוייקט לייצור חמרי Autochrome על בסיס הציוד הנטוש של האחים Lumiere ששרד!

מקור מענין למידע על  צלמים אירופאים ואמריקאים שצילמו ב-Autochrome ועל התהליך בכלל תמצאו כאן.

במוזיאונים רבים קיימים אוספים של צילומי  Autochrome, להלן רשימה חלקית:

  1. משרד התרבות הצרפתי
  2. מוזיאון Albert Kahn,  זהו האוסף הגדול בעולם של צילומי Autochrome.
  3. פועלו של Kahn הונצח גם בספר מענין.
  4. מוזיאון Bassetlaw
  5. מוזיאון  Villa Bonnier
  6. פרוייקט Autochromes contemporains, צילומי Autochrome עכשוויים!
  7. צילומי Autochrome באתר  National Geographic

בשנת 1950 נערכה ב-MOMA בניו יורק תערוכה ראשונה של צילומי צבע שאצר Stiechen. חלק ניכר מן הצילומים שהוצגו צולמו על Autochrome.

למידע נוסף על ה-Autochrome בכלל וצלמים שהשתמשו בו ראו כאן.

1000_lb_chaplain1_0107

 

צילום Autochrome ע״י Charles Zoller של Charlie Chaplin, כנראה מ- 1917-18
מקור: Time.com

ראוי לציון מיוחד הפרוייקט  של Albert Kahn, בנקאי צרפתי ממוצא יהודי שהקים פרוייקט תעודי חברתי שפעל בלמעלה מ-50 מדינות בשנים 1909-1931. עשרות רבות של צלמי סטילס וקולנוע תיעדו עבורו את הנעשה במדינות אלו, האוסף הקיים כיום נאמד בכ- 180,000 מ׳ של סרטי שחור לבן וכ- 72,000 לוחות Autochrome המרוכזים במוזיאון מיוחד על יד פריס הנקרא על שמו.

01

הכניסה למוזיאון Albert Kahn

Picture11

דיגיטציה של לוחות Autochrome במוזיאון Albert Kahn. מקור: Musee A-Kahn

בין היתר, פעלו צלמיו של Kahn גם במזרח התיכון ובארץ ישראל שהיתה אז תחת שלטון האימפריה העותומנית (עד 1918) ולאחר מכן תחת המנדט הבריטי. בחרתי להביא כאן מספר צילומי Autochrome שצולמו במזרח התיכון מתוך האוסף של מוזיאון  Albert Kahn:

Picture5

ירושלים, 1918. מקור: Musee A-Kahn

Picture6

לבנון, 1919. מקור: Musee A-Kahn

Picture7סוריה, 1921. מקור: Musee A-Kahn

ולסיום, מספר צילומי Autochrome מאזורים אחרים, גם הם מתוך האוסף של מוזיאון  Kahn.

Picture8

מטוס קרב, אזור הסום, צרפת, 1918. מקור: Musee A-Kahn

Picture9

מונגוליה, 1913. מקור: Musee A-Kahn

Picture10

טונקין, סין. מקור: Musee A-Kahn

בפוסט הבא אדון בשני תהליכים אדיטיביים נוספים: Dufaycolor ו- Finlay, שהיו בשימוש בתקופה חופפת ל-Autochrome.

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s