86. מספר תובנות על Fuji X-Pro 2

86. מספר תובנות על  Fuji X-Pro 2

קו המצלמות הנוכחי של Fujifilm (האם לא היגיע הזמן להחליף כבר את השם הארכאי הזה?) מסקרן אותי מזה זמן אולם עד היום לא הזדמן לי לצלם במצלמות אלו. הודות לידידי ליאון בוטנר וחיים בן כוזרי מקב׳ חברות שמעוני, יבואני Fuji בישראל קיבלתי לצורך התנסות מצלמה מדגם  X-Pro 2 שיצאה לשוק לפני כ-5 חדשים.

דגם זה הינו הדור השני בסדרת ה- X-Pro, לאחר ה-X-Pro 1 שיצאה לשוק בשנת 2012. בניגוד ליצרניות אחרות, אצל פוג׳י השידרוגים אינם תכופים ולעיתים, כמו במקרה זה עוברות מספר שנים עד להכרזה על דגם חדש. מספר מאפיינים מייחדים את דגמי המצלמות של פוג׳י לעומת יצרנים אחרים: כל המצלמות הן Mirrorless, כלומר פוג׳י זנחה את דגמי ה-DSLR שלה כבר לפני שנים. כולם מבוססים על חיישן יחודי בעל מערך מסננים צבעוניים הנקרא  X Trans, המונע היווצרות Moire ולכן אין צורך בשימוש במסנן AA. הסבר מפורט בענין זה תוכלו למצוא בפוסט מס׳ 52 בבלוג זה. כל הדגמים מעוצבים בסגנון רטרו ובנויים באופן מסיבי. דגמי ה- X מתאפיינים במחפש (View Finder) משולב, אופטי ואלקטרוני כאחד עליו ארחיב בהמשך. מחיר המצלמה בארה״ב (גוף בלבד) $1700. במחיר זהה, אגב,  ניתן לרכוש את ה-Sony A7II עם חיישן Full Frame.

את ביצועי חיישן התמונה מסוג  X Trans לא ניתן להשוות לחיישני תמונה אחרים במאגר המידע של DxO מאחר וחיישני Fuji אינם נכללים בו: המאפיינים היחודיים של תהליך ה-Demosacing במצלמות מבוססות X Trans מונעים אפשרות זו. בהתאם, גם עדשות Fuji אינן נכללות במאגר המידע מאחר ולא ניתן להרכיבן על מצלמות של יצרנים אחרים.

IMG_0650

Fuji X-Pro 2 (חיישן APS-C, 24MP) עם עדשה 18-135
ע״י Sony A7 (חיישן Full Frame 24MP) עם עדשה 28-70

מראה ותחושה: כאשר לוקחים את ה- X-Pro 2 ליד בהחלט מקבלים תחושה של פעם: המצלמה נראית כמו מצלמת Range Finder ישנה, עם חוגות וכפתורים מכניים המשולבים בכפתורים האפיניים למצלמות הדיגיטליות של היום. האם לסגנון הרטרו ולכפתורים המכניים יש יתרון? כן ולא, תלוי בהעדפות האישיות של כל אחד מאיתנו. לטעמי פוג׳י קצת הרחיקו לכת בענין והחוגה הגדולה בחלק הימני העליון, המשלבת את מהירויות הסגר עם המהירות הצילומית ISO אינה נוחה לשימוש. בדומה לדגמים אחרים, חוגת פיצוי החשיפה נמצאת אמנם במקום נוח לגישה, בפינה הימנית העליונה, אולם אין לה נעילה והיא נוטה לזוז כל הזמן ולשנות את החשיפה ללא שהמשתמש התכוון לכך. כפתורים אחרים מפוזרים באופן אקראי למדי על פני גוף המצלמה, ללא כיתוב המסביר את פעולתם. לחוגות (קדמית ואחורית) המשמשות לשינוי זמני החשיפה ולשליטה בצמצם תפקידים נוספים המתבצעים באמצעות לחיצה פנימה על החוגות, ענין מבלבל למדי שגם הוא גורם לטעויות בלתי רצוניות. משקל המצלמה כ- 500 גרם (עם סוללה). ב-X-Pro 2 חיישן בגודל APS-C בעל 24MP, והיא גדולה יותר מאשר ה- Sony A7  שלי (מודל 2013) שבה חיישן Full Frame 24X36 עם 24MP ושוקלת מעט יותר.

התפריטים המתגלים לאחר לחיצה על כפתור Menu ברורים והגיוניים ומי שכבר השתמש במצלמה דיגיטלית או שתיים יתמצא בהם בקלות וברוב המקרים ללא צורך בהצצה במדריך למשתמש.

במסגרת החזרה לעבר, המצלמה כוללת מחפש אופטי בדומה לזה הנמצא במצלמות Leica. מחפש זה משולב במחפש אלקטרוני איכותי בעל 2.36 מליון פיקסלים ויש כמובן צג אחורי גדול (שאינו מתכוונן) בגודל ״3.  המחפש האופטי שימושי רק עם עדשות רחבות, עד 50 מ״מ. מעבר לכך העדשה מסתירה חלק מן הנושא וכן יש בעיית Parallax מאחר והמחפש נמצא מעל העדשה, בצד שמאל של גוף המצלמה. ככל שאורך המוקד של העדשה עולה, גודל המסגרת המייצגת את זווית הראייה של העדשה קטן וקשה לצפות בנושא. עם זאת, יש מצב מענין המאפשר שימוש במחפש האופטי יחד עם הצגה אלקטרונית של קטע מוגדל של הנושא לצורך בדיקת המיקוד. המחפש האלקטרוני איכותי מאד וזהה באיכותו לזה הנמצא במצלמות חסרות מראה אחרות כדוגמת סדרת  A7  של סוני. המעבר מאופן תצוגה אחד לשני איננו חלק ומתבצע באמצעות שני כפתורים, אחד הנמצא ע״י העינית והשני הנמצא בחזית המצלמה מימין לעדשה.IMG_0649

Fuji X-Pro 2 ע״י Sony A7: שימו לב להבדלים במיקום המחפש ובגודל הגוף

IMG_0654
Fuji X-Pro 2 ע״י Sony A7: שימו לב להבדלים בגודל הגופים ובגודל חיישני התמונה

לפוג׳י מבחר עדשות מגוון, הכולל עדשות Prime ועדשות Zoom, החל ב- 14 מ״מ וכלה בזום 100-400 מ״מ (במצלמה הנסקרת כאן חיישן בגודל APS-C עם יחס חיתוך של 1.6). רוב העדשות נחשבות איכותיות וחלקן מתאפיין בצמצמים פתוחים מאד, כמו לדוגמא 56/1.2. מחירי העדשות, לטעמי לפחות, נראים סבירים בהחלט ביחס לנתונים הטכניים שלהן.
לצורך ההתנסות קיבלתי 3 עדשות: הראשונה 27mm/2.8 (עדשת Pancake, מחירה $300 בארה״ב), השנייה 56mm/1.2 (מחירה $800 בארה״ב) והשלישית עדשת זום 18-135mm/3.5-5.6 (שמחירה $700 בארה״ב). שימו לב להבדלים הניכרים בקוטר העדשות ובאורכן:

מימין, עדשת הזום 18-135 במצב 135 מ״מ. עדשת ה-Pancake קטנה וקלה ולעומתה עדשת 56/1.2 גדולה וכבדה ושוקלת כמעט כמו גוף המצלמה. כצפוי, עדשת ה- 56/1.2 היתה החדה ביותר מבין השלוש.

Fuji_lenses

אחסון ומהירות צילום: X-Pro 2  מקבלת 2 כרטיסי SD ומסוגלת לצלם 8 מסגרות בשנייה, מהירות יפה לכל הדעות (Sony A7 מאפשרת 5 מסגרות לשנייה בלבד) אולם ה-Buffer שלה מתמלא די מהר והמצלמה מפסיקה להגיב עד לסיום רישום המידע על כרטיסי הזיכרון.

המצלמה מצלמת וידאו ב-1080P, עד 60 מסגרות בשניה, וזאת כאשר רוב מתחרותיה היום מצלמות וידאו ב- 4K. כמו כן אין למצלמה שקע חיצוני לאזניות כך שהאטרקטיביות שלה למי שמתמקד בעיקר בוידאו נמוכה למדי. איכות הוידאו סבירה בהחלט ומתאימה לצלם שעיקר עיסוקו בצילום Stills המצלם וידאו  מידי פעם כאשר הוידאו מיועד בעיקר לאינטרנט.

מיקוד: למצלמה 2 אפשרויות בחירה במספר נקודות המיקוד: 273 או 77. לטעמי השליטה ב-273 נקודות קשה ולא הצלחתי לזהות הבדלים באיכות המיקוד בשימוש בשתי האפשרויות. מימין לצג האחורי נמצא  Joy Stick קטן המאפשר בחירה מהירה של נקודת המיקוד הרצויה בעת הצילום, בעיקר בעת השימוש ב- 77 נקודות מיקוד. תכונה זו היא אחת המוצלחות ביותר במצלמה זו לאור פשטות השימוש בה. עם זאת, מהירות המיקוד והדיוק שלו, בעיקר בתנאי אור נמוכים אינם גבוהים ונופלים מן הסטנדרט המקובל במצלמות מקצועיות דומות. עקב כך, המצלמה איננה מתאימה לצילומי ספורט ובע״ח הדורשים מיקוד עוקב ברצף תוך צילום מהיר.

איכות הדימוי: בצילומי סטילס איכות הדימוי גבוהה, הן ב-JPEG והן ב- RAW. קבצי ה- JPEG של Fuji ידועים באיכותם: המצלמה מספקת קבצי JPEG בשתי רמות דחיסה: Fine ו-Normal. רמת הרעש מקבילה לזו של מצלמות מקצועיות אחרות עם חיישן בפורמט  APS-C אולם היא גבוהה ממה שניתן לקבל ממצלמות בעלות חיישן Full Frame: בענין זה אין פשרות, מי שזקוק לרמת הרעש הנמוכה ביותר ולטווח הדינמי הגבוה ביותר יבחר במצלמה בעלת חיישן FF: אפילו ה- Nikon D500 שהוצגה לאחרונה איננה מתחרה בהיבט זה במצלמות עם חיישני FF. יהיה מענין לראות את הביצועים של מצלמה מסדרה X עם חיישן FF, שמועות על הופעתה הצפוייה של מצלמה כזו יש למכביר.
X-Pro 2 מאפשרת הפעלת פרמטרים רבים על קבצי Jpeg, כולל סימולציות של סרטי צילום אחדים של Fuji וכן סרט שחור לבן Acros יחד עם אוסף שלם של פילטרים שונים ומשונים. קבצי RAW ניתנים לעיבוד ב-Lightroom ובתוכנות אחרות. קבצים שצילמתי ועיבדתי ב-LR הגיבו כמצופה וכללו מידע רב בתחומי הבהירויות והצללים אותו היה ניתן להביא לידי ביטוי חזותי בקלות.

 תכונות נוספות: X-Pro 2 כוללת גם WiFi מובנה, לא ניסיתי תכונה זו כך שאינני יכול להעיד על איכותה. לאחר התקנת אפליקציה יעודית בסמארטפון ניתן לשלוט במצלמה מרחוק ולהעביר לסמארטפון צילומים לצורך שיתוף ברשתות החברתיות או בדואר אלקטרוני.
המצלמה כוללת גם טיימר חשיפה מובנה לצורך ביצוע צילומי Time Lapse.

מבחן מעשי: הזדמן לי לקחת את ה- X-Pro 2 לצילומים במתחם בו מתקיים פסטיבל מידברן 2016 (הגרסה הישראלית לפסטיבל Burning Man האמריקאי). מידברן מציב אתגרים רבים בפני הצלמים: המדובר בארוע ענק עם יותר מ-8000 משתתפים המתקיים על שטח גדול באזור הר הנגב ליד שדה בוקר. בשעות בהן ביקרתי במקום היה אור חזק וניגודי מאד משולב בענני אבק אימתניים המתרוממים ללא הרף עם הרוח מאדמת הלס הנכתשת כל העת תחת רגליהם של אלפי המשתתפים וכלי הרכב הנעים באזור. חלק ניכר מן המשתתפים בארוע נמצא בתנועה מתמדת, אם ברחבות הריקודים הרבות ואם בהליכה ממתחם למתחם וחולפים על פני הצלם במהירות כאשר פניהם מכוסות עקב האבק והם מרכיבים משקפי מגן ומשקפי שמש. עפ״י הנחיות ההפקה יש צורך לקבל אישור מכל משתתף אותו רוצים לצלם כך שצילום ספונטני איננו בא בחשבון. רוב המצולמים אליהם פניתי הסכימו להצטלם אולם היו גם כמה שסירבו וכמובן שכיבדתי את רצונם. בתנאים המאובקים של מידברן אין מה לדבר על החלפת עדשות, ענני האבק הזכירו לי את אימוני הנגמ״ש בשטחי האימונים בנבי מוסא אי שם בשנות ה- 70…
X-Pro 2 אמורה להיות אטומה לאבק ומים ואכן עמדה בגבורה באבק המדבר: מידי פעם הייתי נושף על העדשה וגוף המצלמה כדי להסיר מעט מן האבק שהצטבר עליהן וממשיך לצלם. עם שובי הביתה עברתי על המצלמה והעדשה עם שואב אבק ומברשת יבשה ולאחר מכן ניגבתי אותן עם סחבה לחה.
את עצמי, מיותר לציין, הכנסתי למקלחת ואת כל הבגדים והתיקים בהם השתמשתי למכונת הכביסה…

בעיה שהתגלתה לי כבר בדרך לארוע היתה תקלה בקשר שבין העדשה (18-135) למצלמה: העדשה לא הגיבה לנסיונות לשנות את הצמצם מן החוגה האחורית שעל גוף המצלמה. למרבה המזל לחלק מן העדשות של פוג׳י יש טבעת לשינוי הצמצם על גוף העדשה ולכן הסתפקתי במצב בו שינוי הצמצם נעשה באמצעות טבעת זאת, פחות מהיר אבל עובד…
בסקירות שונות על המצלמה אותן קראתי הוזכרו ביצועים בלתי מספקים של הסוללה ועם זאת דובר ברובן על אפשרות לביצוע למעלה מ-300 צילומים לפני התרוקנות הסוללה. להפתעתי הרבה לאחר ביצוע פחות מ- 200 צילומים (186 למען הדיוק) הסוללה שבקה חיים. לא הייתה ברשותי סוללה נוספת ונאלצתי לשלוף את הטלפון הסלולרי שלי לצורך צילום הצילומים האחרונים לפני שעזבתי את השטח. השתמשתי במחפש האלקטרוני זולל החשמל מאחר והשימוש במחפש האופטי איננו מעשי: אין אינדיקציה חזותית לגבי החשיפה והמיקוד, ככל שאורך המוקד עולה המסגרת הולכת וקטנה וקשה להבחין בפרטים וכמו כן השתנות גודל המסגרת בהתאם לשינוי אורך המוקד של עדשת הזום איננה מידית וסובלת מהשהיה מרגיזה. ב- Sony A-7 שלי אני מצלם הרבה יותר צילומים לאורך יותר זמן לפני שהסוללה מתרוקנת כאשר המחפש האלקטרוני נמצא בשימוש כל העת.

ולמרות כל הקיטורים הנ״ל, איכות הצילומים שהתקבלו טובה מאד: המיקוד האוטומטי לא התרשם מענני האבק ופעל היטב. השתמשתי גם במצב של חשיפה יחידה וגם במצב של צילום רציף ובשני המקרים קיבלתי תוצאות טובות. תגובת המצלמה היתה חיובית ואני מעריך שעם קצת יותר ניסיון הייתי אפילו מתחיל להנות מן השימוש בה. לצורך התרשמות, לפניכם 4 צילומים ממידברן 2016:

DSCF1153

צלם במדבר: Fuji X-Pro 2, 18-135, 1/800 f8 ISO200

DSCF1163

נדנדת הרוח והאבק: Fuji X-Pro 2 18-135 1/800 f8 ISO200

DSCF1187

פרסיליה מלכת המדבר: Fuji X-Pro 2 18-135 1/1250 f4.5 ISO 200

DSCF1223

רוצה לבוא איתי למסע אחורה בזמן? Fuji X-Pro 2 18-135 1/400 f10 ISO 200
שימוש בפרופיל Camera Acros+Red Filter ב-Lightroom

לסיכום,  Fuji X-Pro 2 היא מצלמת  Mirrorless ברמה מקצועית בעלת תכונות מענינות רבות המספקת דימויי סטילס איכותיים. בסקירה המקיפה ב- DPreveiw זכתה המצלמה לציון המכובד 83 (פרס הכסף).

עפ״י האתר, יתרונות המצלמה הם:
1.  קבצי Jpeg מצויינים עם בחירה טובה במצבי צבע שונים
2.  קבצי RAW באיכות דומה למצלמות אחרות מסוגה בדרוג הגבוה
3.  ביצועי ISO גבוה מהטובים בסוגה (אישית לא התרשמתי כך)
4.  עיצוב מיוחד ומבנה קשיח ואטום למים ואבק
5.  מיקוד אוטומטי טוב בצילום יחיד, סביר בצילום רציף
6.  מחפש היברידי יחודי ומהנה (גם כאן, אישית לא התרשמתי כך)
7.  רמת קסטומיזציה סבירה
8.  אפשרות טובה להגדרת פרמטרים שהצלם משנה בתדירות גבוהה
9.  איכות וידאו משופרת לעומת הדור הקודם, אפשרות לשילוב Film Simulation
10. תגובת המצלמה הטובה ביותר בסדרה X נכון להיום ( ולא מספיק טובה לדעתי)
11. אפשרות שימוש בשני כרטיסי SD
12. המרת RAW במצלמה ו-WiFi עיבוד ושיתוף מהיר של קבצים
13. מצבי DR מאפשרים ניצול טוב של הטווח הדינמי של חיישן התמונה

חסרונות:
1.  אפשרויות הצילום בוידאו אינן המילה האחרונה בתחום
2.  המיקוד האוטומטי העוקב מפגר אחר המצלמות הטובות בקבוצה
3.  חוגת ISO אטרקטיבית אולם לא מעשית
4.  אורך חיי הסוללה מאכזב, בעיקר בעת שימוש במחפש האלקטרוני
5.  אין אפשרות לטעינה באמצעות USB
6.  אין אפשרות להגדרת מגבלת Auto ISO כתלות באורך המוקד של העדשה
7.  זוהי אחת המצלמות היקרות ביותר בקבוצת המצלמות בעלי חיישן APS-C

אולי יותר ממצלמות אחרות, ההחלטה האם לרכוש מצלמה זו הינה אישית מאד עקב המאפיינים היחודיים שלה. או שאתה/את אוהב/ת אותה או שלא.

סקירות נוספות על מצלמה זו ניתן למצוא באתרים הבאים:

imaging-resource.com

petapixel.com

engadget.com

 עדכון 7.7.16: הוכרז עדכון קושחה 2.0 ל-X-Pro 2: בין היתר כולל העדכון שיפור משמעותי למערכת המיקוד האוטומטי מבחינת הדיוק והמהירות. נשמע טוב, ואלם העדכון יהיה זמין להורדה רק באוקטובר…

עדכון 17.7.16: בתחילת חודש יולי 2016 הכריזה פוג׳י על הדגם החדש XT-2. בין מצלמה זו ל-X2-Pro מספר הבדלים. סקירה מקיפה של הבדלים אלו ניתן לקרוא כאן.

עדכון 6.10.16: עדכון קושחה 2.00 הוכרז ל- X-Pro 2. העדכון כולל שיפורים רבים, החשוב שבינהם נוגע למערכת המיקוד האוטומטי.

עדכון 25.11.16: סקירה מעשית של צילום ב-X2-Pro

עדכון 18.2.17: השוואה מענינת בין Leica M ל-X2-Pro

עדכון 23.3.17: הודעה על שני עדכוני Firmware חשובים ל-X2-Pro

מודעות פרסומת

85. מספר תובנות על Pentax K-1

85. מספר תובנות על Pentax K-1

מידי פעם מתעורר בי הצורך לכתוב על מצלמה חדשה בעלת תכונות ואפיונים מיוחדים: כזאת היא משפחת מצלמות ה- Sony A7  (עליה כתבתי בפוסט מס׳ 45), ה- Leica SL (עליה כתבתי בפוסט מס׳ 71) וה-Sony RX1R (עליה כתבתי בפוסט מס׳ 52). למצלמות אלו מאפיינים יחודיים משלהן ההופכים אותן למיוחדות ושונות ובעלות ערך שימושי רב לחלק מן הצלמים, חובבים ומקצועיים כאחד.

בחודש פברואר 2016 הכריזה Ricoh, בעלת המותג הוותיק Pentax על מצלמה כזו: Pentax K-1. חלק מכם ירימו גבה ויגידו: את מי זה מענין ומי בכלל משתמש כיום במצלמות Pentax? אחרי הכל אין המדובר בניקון, קנון או רחמנא ליצלן סוני, אשר במוצריהם אנו דשים כל העת. ובכן, מסתברות שתי עובדות מענינות: א. יש לפנטקס קהל משתמשים נאמן שמעדיף את הציוד מתוצרתה על פני ציוד המיוצר ע״י יצרנים אחרים ב. למצלמה החדשה מספר תכונות יחודיות ואף על פי כן מחירה  ($1800 לגוף בלבד) נמוך בהרבה ממצלמות מתחרות באותה הקטגוריה: DSLR עם חיישן Full Frame בעל 36MP, אטימה מלאה למים ואבק, GPS ו-WiFi מובנים ובנוסף, ל-K-1 מספר תכונות מענינות נוספות כמו Pixel Shift, תכונה שאסקור בהרחבה בהמשך וכן מייצב אופטי מובנה. כל זה בגוף שמשקלו 1010 גרם כולל סוללות. לצורך גילוי נאות אציין כי כל התרשמותי מבוססת על בדיקות שנעשו ע״י אתרים אחרים ולא (לצערי) על התנסות מעשית שלי.

מבחינת מספר הפיקסלים וגודל החיישן פנטקס K-1 מתחרה ישירות בדגמים הבאים:
(Nikon D-810 (DSLR, 36MP), Sony A7R II (Mirrorless, 42MP ו- (Canon 5DS,5DSR (DSLR, 50MP, אולם כאמור לעיל מחירה נמוך בהרבה מכל המתחרות: דגמי Canon 5DS, DSR נמכרים בכ-$3500,
Nikon D810 ב-$2800 ו-Sony A7R II ב-$3200. K-1 נופלת במעט מן המתחרות במהירות הצילום המירבית: 4.4 מסגרות לשנייה לעומת 5 מסגרות לשנייה לכל המתחרות אולם עולה עליהן בתחום ה- ISO. מספר נקודות המיקוד של K-1 נמוך במובהק מזה של המתחרים, טרם ראיתי דיווחים על איכות המיקוד האוטומטי שלה אולם אם להסיק מן הביצועים בתחום זה של K-3 הקודמת לה לא ברור אם יש למה לצפות וחבל.

מנתוני בדיקות שפורסמו ב- DPReview.com עולה כי K-1 מספקת תחום דינמי מרשים מאד המתחרה היטב בתחום הדינמי של כל המתחרים ובוודאי בזה של דגמי Canon. עם הפעלת מצב Pixel Shift מתקבלות תוצאות טובות יותר מאשר של דגמי פורמט בינוני מסויימים. שימו לב לענין זה: במחיר של $1800 ובמצלמה בפורמט DSLR שאינה גדולה וכבדה מדי K-1 מתחרה מבחינת איכות הדימוי במצלמות בפורמט בינוני שמחירן מתחיל בכ- $9000. התוצאות המוצגות באתר DPReview מרשימות מאד ואני בהחלט מציע לכל מי שסוג העבודה שלו מאפשר הפעלת Pixel Shift (צילום על חצובה, נושאים נייחים: למרות שכבר הוכח שגם נושאים בתנועה אפשריים) לשקול את ה- Pentax K-1 לפני קבלת החלטת רכישה. כמובן ששאלת העדשות היא מהותית, למרות שקיים מגוון יפה של עדשות הן מתוצרת פנטקס והן של יצרנים אחרים למי שברשותו אוסף קיים של עדשות ההחלטה תהיה קשה יותר.

כתבה העוסקת בהתנסות מעשית עם K-1 והשוואה ל-K-3 ניתן לקרוא כאן.

K-1 היא התפתחות הגיונית של הפנטקס K-3, הדומה לה מאד במאפיינים רבים אולם היא בעלת חיישן בגודל APS-C ורק 24MP. באופן אישי, שמתי עין על ה- K-3 כאשר הוכרזה אולם בסופו של דבר העדפתי את אחד הדגמים ממשפחת A-7 של סוני, בעיקר משיקולי גודל ומשקל וכן עקב העובדה שסוג הצילום שלי איננו מאפשר שימוש ב-Pixel Shift כך שתכונה זו לא תוכל לבוא לידי ביטוי בצילומים שלי. כל דגמי פנטקס מבוססים על מסורת ארוכת שנים של מצלמות איכותיות, חלקן אף היו בזמנו להיטי מכירות של ממש כדוגמת ה-K1000, מצלמת סרט היסטורית ממנה נמכרו מעל 3 מליון יחידות בשנים 1976-1997 (אחת מהן באוסף הצנוע שלי). מצלמה מוצלחת מאד נוספת מתוצרת פנטקס היתה Pentax 67, מצלמת סרט בפורמט בינוני וכן אחותה הקטנה יותר בפורמט 6X4.5. בשנים האחרונות היציגה פנטקס מצלמות דיגיטליות בפורמט בינוני, האחרונה שבהן Pentax 645Z בעלת חיישן CMOS עם  51MP בגודל 44X33 מ״מ שמחירה, כ- $9000 הינו 1/3 עד 1/4 ממחירן של מצלמות בפורמט בינוני מתוצרת יצרנים אחרים.

הזכרתי קודם לכן את אחת התכונות המענינות של K-1: היכולת להזיז את חיישן התמונה בזמן החשיפה על מנת לדגום את הנושא מספר פעמים ולשפר באופן משמעותי את איכות הדימוי המתקבל. טכניקה זו, הנקראת Pixel Shift איננה חדשה וקיימת מזה שנים במספר דגמים של מצלמות בפורמט בינוני ואף בפנטקס K-3 וב- Olympus E-M5 II. אולם זאת הפעם הראשונה שיכולת זו מופיעה במצלמת DSLR FF בעלת מספר פיקסלים גבוה.

PS

כיום, בכל המצלמות (למעט המצלמות מתוצרת Sigma המבוססות על חיישני תמונה מרובי שכבות) נוצר הדימוי הצבעוני באמצעות חיישן תמונה חד שכבתי המכוסה במערך מסננים צבעוניים בצבעים אדום, ירוק וכחול. מערך זה, הנקרא מערך Bayer (ע״ש Bryce Bayer, מהנדס בחב׳ Kodak שפיתח אותו בשנת 1976). בשיטה זו לא כל הפיקסלים נחשפים לכל הצבעים ולכן כושר ההפרדה הכולל יורד במידה ניכרת וכן עשויים להופיע רעשים צבעוניים וצורות Moire. לצורך יצירת הדימוי הסופי נחוץ עיבוד ספרתי הנקרא  Demosaicing שמשמעותו השלמת המידע הצבעוני החסר בהתבסס על המידע הקיים. לתהליך זה מספר חסרונות. על מנת לייתר את הצורך בתהליך ה- Demosaicing ניתן לחשוף את החיישן 4 פעמים, כל פעם בהסטה של פיקסל אחד ימינה, למטה, שמאלה ולמטה (ראו באיור שלמעלה) ובכך למעשה לדגום את הנושא 4 פעמים במקום פעם אחת בלבד בצילום רגיל. כתוצאה מהדגימה המרובעת מתקבל דימוי באיכות גבוהה בהרבה מזו המתקבלת בחשיפה אחת. החיסרון: צילום במצב זה מחייב שימוש בחצובה ואינו מומלץ לצילום נושאים בתנועה. מלוא יתרונותיו מתקבלים בצילום Still Life. את ההבדל באיכות הדימוי בין צילום רגיל לבין הפעלת Pixel Shift ב-Pentax K-1 ניתן לראות בברור בתוצאות שהתקבלו ע״י DPReview.com וכן ע״י Imaging-Resource.com. האתר האחרון ערך ל-K-1 בדיקה מקיפה וכן סקירה טכנולוגית מענינת.

SafariScreenSnapz001

חלק מן ההשוואה שנערכה ע״י Imaging-Resource.com בין צילום ב-K-1 במצב רגיל (משמאל) ובמצב Pixel Shift (מימין). ההבדל ניכר מאד לעין. בשימוש בערכי ISO גבוהים השימוש במצב Pixel Shift מאפשר ירידה משמעותית ברמות הרעש.

לסיכום, Pentax K-1 הרשימה אותי כמצלמה איכותית מכל הבחינות, שתתאים לכל מי שזקוק לדימוי איכותי ביותר, כולל בערכי ISO גבוהים, עם אפשרות לקבלת דימויים ברמת הפורמט הבינוני במצב Pixel Shift. חשוב להדגיש שהמצלמה איננה מתאימה לצילום ספורט ולצילום התרחשויות מהירות ביותר והדבר נכון גם לגבי כל המתחרות שלה שנסקרו לעיל. ברמת הרזולוציה הזו הטכנולוגיה, לצערי, עדיין איננה מאפשרת צילום במהירויות גבוהות מאד.

סקירה מקיפה נוספת ל-K-1 תוכלו לקרוא כאן.

סקירה של K-1 עם התייחסות מפורטת לנושא Pixel Shift עם דוגמאות תמצאו כאן.

סקירה מקדימה ל-K-1 עם צילומים איכותיים מאד של המצלמה עצמה תמצאו כאן.

סקירה מענינת של Pixel Shift ב- K-1 עם מסקנות מפתיעות תמצאו כאן.

עדכון 1.7.16: סקירה נרחבת של K-1 תמצאו כאן.

עדכון  7.7.16: ועכשיו יש גם סקירה עם ציון 84 ב- DPreview.com

עדכון 16.9.16: החיישן ב- K-1 זוכה לציון גבוה מאד ב-   DxOMark.

עדכון 23.10.16: סקירה מקיפה על ה- K-1

עדכון 9.2.18: Pentax K-1 II: דגם משופר לדגם המקורי

35. מצלמת העתיד כבר כאן?

35. מצלמת העתיד כבר כאן?

בשנת 2011, לפני שנות דור במונחים טכנולוגיים,  פרסמה חברת מחקר ועיצוב בשם Artefact Group מאמר מענין שכותרתו היתה:
The Camera Futura, מצלמת העתיד או המצלמה העתידית. המאמר בחן את ההיסטוריה הטכנולוגית של הצילום מזווית מענינת והיציע מודל למצלמה עתידית. המאמר סיקרן אותי ומצאתי בו ענין עד כדי כך שהחלטתי לשבת לתרגם ולערוך אותו עבור הסטודנטים שלימדתי אז בחוג לתקשורת צילומית במכללה האקדמית הדסה בירושלים.

את המאמר המקורי באנגלית תוכלו למצוא כאן: http://tinyurl.com/o2334l5

את המאמר שתרגמתי וערכתי תוכלו למצוא כאן: The Camera Futura

המצלמה העתידית אמורה להראות כך:

connectivity

המסר העיקרי במאמר היה שהמהפכה הדיגיטלית לא גרמה לשינוי של ממש באופן בו מתכננים ומשתמשים במצלמות וכי דרושה חשיבה מחדש בכל הנוגע לשימושיות של המצלמות, לשילוב בין חומרה לתוכנה ולמתודיקה של ממשק המשתמש. אני מודה ומתוודה שחלק מן הרעיונות במאמר נראו לי אז מופרכים, כי כמו רובנו גם אני הייתי שבוי בקונספציות  מוטעות. והנה, מסתבר שהיו אנשים בתעשיית הצילום שכן לקחו את הדברים ברצינות: בשנת 2013 הכריזה Sony  על שתי מצלמות יחודיות: Cyber Shot DSC10, 100, שהן למעשה החלק הקדמי (העדשה) במצלמה העתידית הנ״ל המתחברת לסמארטפון. וכך, המשתמש נהנה מעדשת זום איכותית (X10), מחיישן גדול יותר מזה המובנה בסמארטפון, מנפח אחסון גדול על גבי כרטיס זיכרון SD יחד עם הצג הגדול והאיכותי של הסמארטפון והיכולת להשתמש באפליקציות.

כך נראה הדגם המקורי של ה- DSC-QX100:

DSC-QX100-Images

מאחר והתקשורת בין העדשה לסמארטפון הינה אלחוטית ניתן  לצלם גם כאשר העדשה מופרדת מן הסמארטפון כפי שמופיע בצילום.

לא ידוע לי מה היתה מידת ההצלחה המסחרית של מוצר זה אבל העובדה היא שבשנת 2014 הכריזה Sony על הדור השני של המוצר  שכלל שיפורים רבים, בין היתר עדשת זום X30.

ניסיונות נוספים לשלב בין השימושיות של סמרארטפון לזו של מצלמה באו לידי ביטוי בדגמים שונים של Samsung כמו לדוגמא

Samsung Galaxy Camera 2 או  Samsung Galaxy K Zoom. בשני המקרים הסרבול של המוצר הפחית את השימושיות שלו כטלפון.

בינתיים יכולת השימוש באפליקציות למצלמות רגילות המשיך להתפתח בעיקר כפי שבא לידי ביטוי במצלמות חסרות המראה של  Sony: מצלמות אלו מתחברות באופן עצמאי לאתר האינטרנט היעודי של היצרן באמצעות WiFi ממנו ניתן להוריד אפליקציות שונות, חלקן בתשלום וחלקן חינמיות המשדרגות מאד את יכולות המצלמות.

ההתפתחות האחרונה בתחום זה באה ממקור בלתי צפוי: חברת DxO הצרפתית ידועה ביכולותיה בתחום עיבוד התמונה ומוצריה משולבים במצלמות וסמארטפונים של יצרנים רבים. כמו כן מוכרת התוכנה לעיבוד קבצי RAW של DxO וכן דרוג האיכות DxO Mark של מצלמות ועדשות המקובל כאורים ותומים בתעשייה. והנה, DxO החליטה להביא לידי ביטוי את הניסיון שצברה בתחום התוכנה ובדיקת מצלמות ועדשות והכריזה על מוצר הנקרא Dxo One: מצלמה קטנה המתחברת לסמארטפון, בשלב הראשון iPhone בלבד. נשמע מוכר? ובכן, DxO הרחיבו במספר מובנים את הקונספט של Sony: הדגש אצלם הוא, אלא מה, על איכות הדימוי. במצלמה מותקן חיישן בגודל "1, זהה לגודל החיישן במספר מצלמות של יצרנים אחרים. אבל רמת האיכות שמצליחה  DxO לסחוט מחיישן זה בעזרת יכולותיה בתחום עיבוד קבצי RAW מרשימה ביותר. אם נקבל את דברי החברה כי DxO One נבדק לפי אותם הקריטריונים לפיהם היא בודקת חיישנים ועדשות של יצרנים אחרים הרי שמדובר כאן בפלא לא קטן. לפני ההסבר הבה נראה כיצד נראה המוצר החדש:469188-dxo-one

בניגוד לסדרת ה-QX של Sony החיבור של המצלמה לסמארטפון הוא חיבור פיסי ודיגיטלי כאחד שאינו אלחוטי. כלומר לא ניתן להפריד את המצלמה מן הסמארטפון בזמן הצילום. היתרון הוא חיבור אמין ומהיר ללא ההשהיה (Lag)  המאפיינת חיבור אלחוטי. החיסרון הוא בפגיעה מסויימת בנוחיות הצילום במקרים בהם הפרדה בין הצג (הסמארטפון) לחיישן (המצלמה) מקלים על הצלם כמו בצילום שלמעלה.

DxO One מצלמת קבצי RAW בפורמט DNG, הניתנים לעיבוד בכל התוכנות המקובלות. במצב זה דרוג המצלמה הוא 70 לעומת דרוג של 67 למצלמה מעולה מדגם Sony RX100 III, שמחירה כמעט כפול. כמובן שיש להביא בחשבון את מחיר הסמארטפון אבל כזה הרי יש כבר לכל אחד מאיתנו בכיסו…

אבל ההפתעה האמיתית מגיעה כאשר עוברים לצילום במצב  Super RAW: צילום של 4 קבצים ברצף וחיבורם בתוכנה. במצב זה דרוג החיישן מזנק לדרוג של 85, המשאיר מאחור מצלמות DSLR רבות בעלות חיישן בגודל  APS C (חיישן Crop). גם רעיון זה מוכר כבר, בין היתר בישום של Sony לחשיפות בצילומי לילה אבל שם החיבור הוא של מספר קבצי  JPEG ולא קבצי RAW. גם האיכות האופטית של העדשה (מפתח מירבי 1.8) תורמת כמובן לאיכות הגבוהה, אולם מאידך המדובר בעדשה באורך מוקד קבוע (מקביל) של 32 מ״מ שלא תתאים למשתמשים הרגילים לשימושיות של עדשות זום. חשוב גם לציין כי בשלב זה קבצי Super RAW נתמכים ע״י התוכנה של DxO בלבד. כמו כן, בשלב ראשוני זה קיימת רק אפליקציה אחת של DxO הפועלת עם המצלמה, כך שאחד המאפיינים העיקריים של ה-Camera Futura לא בא כאן לידי ביטוי.

הרשת כבר מלאה בניתוחים וספקולציות שונות ומשונות באשר להשפעתו של מוצר זה על השוק.  אחד המאמרים הסוקרים את המוצר החדש נכתב ע״י Kevin Raber ב- http://tinyurl.com/ncqbuuq.

כמו כל מוצר חדש סביר להניח שידרשו תיקונים והתאמות שיתבססו בחלקם על משוב שיתקבל מן השוק. יהיה מענין לראות האם מצלמה מסוג זה במחיר של כ- $600 תתקבל באהדה ע״י פלח השוק הגבוה איליו היא מכוונת.

סקירה מעמיקה למדי של ה״מצלמה״ הזו תוכלו למצוא כאן.

אשמח לשמוע את דעתכם באשר לסיכויי ההצלחה של מוצר זה ולגבי מידת הרלבנטיות של סוג זה של מצלמות לכם באופן אישי.

גבי