105. סיכום 2017: סקירת הפוסטים שפרסמתי השנה, כיווני התפתחות טכנולוגיים

105. סיכום 2017: סקירת הפוסטים שפרסמתי השנה, כיווני התפתחות טכנולוגיים

מבחינתי, השנה התאפיינה בירידה ניכרת בקצב כתיבת הפוסטים, קרוב לוודאי מתוך סוג של ״עייפות החומר״ וגם ביצוע של פרוייקטים ביתיים למינהם שאינם קשורים לתחום הצילום (למעט פרויקט אחד: התקנה עצמית של מערכת מצלמות אבטחה מבוססות IP, שבמהלכו נחשפתי לתחום מענין שלא הכרתי לפני כן). באמתחתי מספר טיוטות לפוסטים חדשים בנושאים שונים שאותם אפרסם, אולי, במהלך 2018.
העליתי במהלך השנה 13 פוסטים חדשים (לא כולל פוסט אחרון זה), להלן סקירה שלהם:

בחודש ינואר 2017 העליתי 5 פוסטים: פוסט מס׳ 93 על חשיפה נכונה Take 2, שבמרכזו שיטת החשיפה לימין ETTR, פוסט מס׳ 94 מצלמה ללא עדשה בו דיווחתי על אב טיפוס שהיציגה חב׳ Hitachi למצלמה ללא עדשת זכוכית אופטית קונבנציונלית, פוסט מס׳ 94: על סרטי צילום וניירות צילום, חלק א: סרטים שחור לבן שהיה הראשון בסדרה של 4 פוסטים ברוח החזרה לעבר, לתקופה העליזה של סרטי הצילום, חומרי הפיתוח וחדר החושך המיתולוגי. חלק ב של סדרה זו (פוסט מס׳ 95) עסק בניירות שחור לבן, חלק ג (פוסט מס׳ 96) בסרטים וניירות צילום צבעוניים נגטיביים וחלק ד (פוסט מס׳ 97) בחומרי צילום צבעוניים פוזיטיביים. בסקירה רחבת היקף זו כיסיתי את עקרונות הפעולה והשימוש של מגוון חומרי הצילום ה״אנאלוגיים״ לטובת כל המעונינים להשתמש בחומרים אלו גם כיום או רק להסתפק בהכרות והבנה בסיסית של מערכות ההדמייה הצילומית ששימשו אותנו ככלי הצילום העיקרי עד לתחילת תפוצתו של הצילום הדיגיטלי בתחילת שנות האלפיים. אולי קשה להאמין, אבל הצילום הדיגיטלי כבר כאן כמעט 20 שנה. על מנת להבין אספקט האופייני גם לצילום האנאלוגי וגם לצילום הדיגיטלי פרסמתי בחודשים פברואר ומרץ 2017 סדרה של שלושה פוסטים שעסקו בתחום הרעש החזותי Visual Noise חלק א (פוסט מס׳ 98), חלק ב (פוסט מס׳ 99)  וחלק ג (פוסט מס׳ 100).

פוסט מס׳ 101: מספר תובנות על Fujifilm GFX 50S: מבחן מעשי, עסק באחד הנושאים החמים של סוף 2016 ותחילת 2017: המצלמה בפורמט בינוני של Fujifilm שעשתה מהפכה בתחום הפורמט הבינוני הדיגיטלי: GFX 50S. אתייחס שוב לחשיבותה של מצלמה זו בסקירת ההתפתחויות הטכנולוגיות של 2017 בהמשך.

פוסט מס׳ 102: מספר תובנות על Sony A9 עסק גם הוא באחת המצלמות החשובות שהוצגו במהלך 2017. גם למצלמה חשובה ומענינת זו אתייחס שוב בהמשך.

פוסט מס׳ 103: WD My Passport Wireless Pro – סקירה עסק באמצעי גיבוי נוח שיכול לשמש כתחליף לנשיאת מחשב נייד בעת טיולים ומסעות.

פוסט מס׳ 104, Light Revisited: המשך לפוסט 51, האחרון שפרסמתי לפני הפסקה של מספר חודשים עסק שוב באחת ההכרזות המענינות של 2015, המצלמה מרובת העדשות L-16 מתוצרת Light. במהלך 2017 המצלמה יצאה לשוק מלווה במסע יחסי ציבור אגרסיבי אולם ביצועיה, כך נראה, אינם עומדים נכון להיום, בהבטחות היצרן: DSLR quality in the palm of your hand. עם זאת, מצלמה זו מסמלת את החדירה המאסיבית לחיינו של הצילום החישובי (Computational Photography), תחום חדשני שבא לידי ביטוי גם במספר טלפונים סלולריים שהוצגו בעת האחרונה. ראו את שני הפוסטים שפרסמתי בנושא בשנת 2016: פוסטים מס׳ 75 ו-76: צילום חישובי, המנוע של מצלמות המחר חלק א וחלק ב וכן את פוסט מס׳ 51: עוד מצלמת עתיד?

השנה החולפת היתה מענינת למדי מבחינת ההתפתחויות הטכנולוגיות בתחום הצילום כפי שבאו לידי ביטוי במוצרים חדשים שהוכרזו במהלך השנה. בסקירה הבאה אתייחס למספר מוצרים המעידים, לפחות בעיני, על מה שעוד צפוי לנו בשנים הקרובות בתחום בצילום. אין ביכולתי לסקור כל מוצר חדש שיצא לשוק במהלך 2017 ולא כל מוצר נראה לי חשוב מספיק על מנת להתייחס אליו כאן. כתמיד, הסקירות שלי מבטאות את דעתי האישית בלבד ללא כל קשר ומחוייבות לגורם אחר כלשהו.

אם הייתי נשאל מהי לדעתי המצלמה החשובה ביותר שהוצגה בשנת 2017 הייתי מחלק את התשובה לשניים: Sony A9 ו-Sony A7RIII. שתי מצלמות אלו מבית היוצר של Sony, חסרות מראה כמובן מביאות לידי ביטוי את תחילת הבגרות של המצלמות חסרות המראה המקצועיות שעולות בביצועיהן, כמעט מכל הבחינות על מצלמות ה-DSLR המסורתיות. ב-A9 מתגלמות יכולות פנומנליות מבחינת יכולת הצילום המהיר תוך שימוש במיקוד אוטומטי עוקב רציף מדוייק ביותר וכל זה בשקט מוחלט שמאפשר הסגר האלקטרוני. לפרטים נוספים ראו פוסט מס׳ 102. החלק השני של תשובתי כולל מצלמה חדשה נוספת של Sony שהוצגה לאחרונה וכבר הספיקה לכבוש מקומות מכובדים ביותר בסקירות ודרוגים רבים: A7RIII. הדור השלישי בסדרת ה-A7R מתבסס על אותו החיישן בן 42MP כמו בדור הקודם אולם ירש מן ה-A9 את מערכת המיקוד המהיר, הסוללה בהספק הגבוה, 2 סלוטים לכרטיסי זיכרון (רק אחד מהם מהיר) וחיבור USB C מהיר המאפשר צילום Tethered במהירויות שטרם נראו. בעזרת מערכת עיבוד חדשה מתאפשר קצב צילום של 10 מסגרות לשנייה. מעבר למאפיינים הטכנולוגיים המרשימים, Sony שומרת גם על מחירים הגיוניים יחסית למתחרות Canon ו-Nikon. ואולי כאן המקום לציין שלמעט ה-Nikon D850 שהינה מצלמת DSLR מרשימה בהחלט לא ראינו השנה שום דבר מרגש משתי יצרניות ה-DSLR, בעיקר לא מ-Canon. ה- Canon 6D MK II היא מצלמה מאכזבת והמצלמה חסרת המראה של Canon מאכזבת גם היא. אולי נראה בהמשך השנה הבאה מצלמות חסרות מראה איכותיות של שתי היצרניות הללו כי אם לא Sony תמשיך, ככל הנראה לזנב בהן. במכירות של מצלמות Full Frame כבר השתחלה Sony למקום השני לאחר Canon. גם בתחום השכרת ציוד הצילום, החברה המובילה Lensrentals מדווחת ש-Sony כבשה את המקום השני לאחר Canon בהשכרות הציוד וסוגרת את הפער מול Canon לאט אבל בטוח. מעבר להצגת מצלמות חדשות Sony גם היציגה מגוון עדשות מעולות מסדרה G וכעת אי אפשר עוד לספר שאין מגוון מספיק רחב של עדשות למצלמות Sony. במהלך השנה הבאה תציג כנראה Sony עדשה 600 מ״מ ובכך תסגור כמעט לחלוטין את הפער ממנו סבלה במגוון העדשות. גם Sigma תציג עדשות מסדרה Art למצלמות Sony  ויחד עם יצרנים נוספים כמו Rokinon-Samyang ויצרנים של מתאמים למיניהם מגוון העדשות העומד היום לרשות המשתמשים במצלמות Sony רחב ביותר.

מאפיין נוסף הוא המשך הדעיכה של מצלמות קומפקטיות: בתחילת השנה הודיעה Nikon על הפסקת התכניות לקו מצלמות DL שהיו אמורות להיות מצלמות קומפקטיות איכותיות עם חיישני ״1.

בתחום הפורמט הבינוני, ה-Fuji GFX 50S וה-Hasselblad X1D נמכרות היטב וגרמו לצמיחה ניכרת בתחום זה למרות מחירן היותר מכפול ממצלמות 35 מ״מ Full Frame היקרות ביותר. ציוני החיישן של ה-X1D במבדקי DXO הם הגבוהים ביותר (102) אם כי ציוני ה-Sony A7RIII וה-Nikon D850 אינם נופלים ממנו בהרבה (100). ולכן מתנהל ויכוח בלתי  מוכרע האם יש בכלל צורך בפורמט הבינוני. לדעתי צורך זה הוא ענין אישי: מי שראה קבצים מן המצלמות בפורמט בינוני ויודע להעריך אותם, יש לו צורך באיכות כזאת והוא מוכן לשלם עבורה יהיה, קרוב לוודאי לקוח מרוצה של Fuji או Hasselblad. מי שמחפש איכות גבוהה, מהירות צילום ומיקוד גבוהות בפורמט קל ונוח יותר יבחר, סביר להניח באחת מן המצלמות חסרות המראה של Sony או ב-Nikon D850. אזכיר כאן לטובה את המצלמות המשובחות של Fuji בפורמט APS-C שאמנם לא הוצגו השנה אולם המשיכו להימכר היטב עקב שילוב מוצלח של איכות הדימוי, גודל ומשקל המצלמות, איכות ומבחר העדשות והמחירים האטרקטיביים, ראו פוסט מס׳ 90 ופוסט מס׳ 86.

מוצרים מענינים נוספים שהוצגו השנה היו מספר טלפונים סלולריים בעלי מצלמות כפולות (Dual Cameras) בשילוב רמה גבוהה של חישוביות ועיבודי תמונה המאפשרות קבלת נתוני עומק, שליטה ב-Bokeh ועוד. ה-Light L-16 מרובת העדשות אותה סקרתי כבר בשני פוסטים (מס׳ 51 ומס׳ 104) הפכה השנה לעובדה קיימת ולמרות שביצועיה מאכזבים בשלב זה אין לי ספק כי ישתפרו בהמשך ואז אולי תהווה אלטרנטיבה למצלמות הקונבנציונליות, ימים יגידו.
תחום החיישנים (TOF (Time of Flight המסוגלים למדוד עומק וליצור (בסיוע תוכנה) דימוי תלת ממדי הוא תחום חם ביותר ומנהל בכיר ב-Sony ציין לאחרונה כי תחום זה יהיה, קרוב לוודאי, אחד מעמודי התווך של עסקי חיישני התמונה. גם תחום ה-(LiDAR (Light Detection and Ranging נמצא בחזית הפיתוח הטכנולוגי  ומאפשר, בין היתר שילוב (AR(Augmented Reality. את תוצאות המחקר והפיתוח רואים קודם כל במערכות ההדמייה שבסמארטפונים ובהמשך גם במצלמות עצמאיות. השאלה המתבקשת האם עוד יהיה בהן צורך? נמתין בסבלנות.

מאמר קצר המסכם את ההתפתחויות הטכנולוגיות בתחום חיישני התמונה ניתן למצוא כאן.

שני מאורעות טכנולוגיים משמעותיים חגגו יום הולדת השנה: 20 שנה לצילום הראשון ששותף מטלפון סלולרי (למרות שמוצר המסחרי הראשון שאפשר זאת יצא לשוק רק שנתיים מאוחר יותר, בשנת 2000) ו-10 שנים ל-iPhone הראשון, ה-Smartphone הראשון שהפך השנה לחכם עוד יותר בדמותו של ה-iPhone X, שיחד עם ה-Huawei 10 Pro וה- Google Pixel 2 מהווים כיום את פסגת הטכנולוגיה מן הבחינה הצילומית.

לקראת סוף השנה Adobe היציגה את  Lightroom CC מבוסס הענן, שידרגה את Lightroom המוכר ל- Lightroom Classic CC ולאחר ששיחררה את העדכון האחרון ל-Lightroom בגרסת Stand Alone הודיעה שמעתה רק גרסאות CC תהיינה זמינות. ועם כל החשדנות שלנו כלפי כוונותיה ברור שזה הכיוון ואין דרך חזרה. קשה שלא להבחין כי באתר שלה Adobe דוחפת לנו לפרצוף את Lightroom CC ודי מצניעה את גרסת ה-Classic. יצרניות אחרות קפצו על העגלה בניסיון למשוך אליהן משתמשי Lightroom מתוסכלים והציעו גרסאות Stand Alone של מוצרים מתחרים אולם ספק אם תהיה למוצרים אלו השפעה רבה למעט Capture One שזכה גם הוא לשדרוג משמעותי במהלך 2017.

דווחו גם פטנטים שנרשמו על חיישני תמונה קעורים ועל עדשות המתאימות להם, לא ברור מתי נראה מוצרים כאלו על המדף אבל גם זה יקרה יום אחד. ואולי נחזיק בידנו גם מצלמה ללא עדשת זכוכית גדולה וכבדה, מספר אבות טיפוס הוצגו ע״י גורמים שונים, יש למה לצפות גם בענין זה.

אפילו מספר סרטי צילום חדשים הוצגו במהלך השנה וגם מצלמה ודפי סרט אינסטנט חדשים מבית Polaroid לטובת מי שמתעקש למרות הכל להישאר בעבר.

תחום הרחפנים גם הוא עולה כפורח ועימו הבעיות וההתלבטויות הרגולטוריות. DJI Zenmuse X7 זכתה לציון 86 המכובד בדרוג DXO, הדרוג הגבוה ביותר עד היום למצלמה של רחפן (בפורמט APS-C).

אז מה צופנת לנו בחובה 2018? אתם בוודאי יודעים למי נתנה הנבואה אבל בהסתמך על מה שכבר ידוע אפשר לומר שיש בעתידנו הצילומי יותר מצלמות חסרות מראה, יותר תוכנות מבוססות ענן, יותר שילוב של חישוביות, תלת מימד ומציאות רבודה במצלמות ובטלפונים הסלולריים, הרבה פחות מצלמות קומפקטיות רגילות, אולי גם (מאוחר יותר) מצלמות ללא עדשות זכוכית אבל דבר אחד בטוח: יהיה מענין. שתהיה 2018 טובה!

עדכון 4.1.18: רק דיברתי על עדשות שטוחות…. אז הנה ידיעה חדשה בנושא

 

 

מודעות פרסומת

104. Light Revisited: המשך לפוסט 51

104. Light Revisited: המשך לפוסט 51

לפני כשנתיים פרסמתי בפוסט מס׳ 51 את התרשמותי הראשונית והערכה לגבי Light L-16, מצלמה חדשנית המבוססת על צילום חישובי שהוגדרה אז באתרים רבים כ״מצלמת העתיד״. בהמשך סקרתי גם את תחום הצילום החישובי בכלל בפוסטים מס׳ 75 ומס׳ 76. בחודש האחרון החלו להימסר המצלמות הראשונות מדגם L-16 למזמינים הראשונים באיחור אופנתי של כמעט שנה ובפעם הראשונה אפשרה Light להוריד 3 קבצי JPG ברזולוציה גבוהה שצולמו ב-L-16, לאחר שעד כה נאלצנו להסתפק בגרסאות ברזולוציה נמוכה. כמו כן פורסמו באתר של Light הסברים מפורטים למדי של אופן הפעולה של L-16 ותהליך העיבוד של הצילומים. מאחר והתחזיות שלי לגבי L-16 כפי שכתבתי אותן לפני כשנתיים היו פסימיות למדי חשבתי שנכון יהיה לבחון אותן מחדש בהסתמך על הקבצים שפורסמו וכן על החומר הטכני שפורסם. חשוב לי להדגיש שאני בהחלט צופה שהצילום החישובי יחדור בקצב הולך וגובר לכל ענפי הצילום  מאחר וביכולתו ״להתגבר״ על חלק מן המגבלות הפיסיקליות של העדשות וחיישני התמונה הנמצאים כיום בשימוש. עם זאת, הצהרות בומבסטיות טרם הביאו אף יצרן להצלחה מסחרית משמעותית. מוצר מצליח צריך לספק את דרישות הלקוח במחיר הוגן, ואין דוגמא טובה יותר לכך מאשר המהפכה שגרמה הצגת ה-iPhone הראשון בשנת 2007.

המשפט הראשון המופיע באתר האינטרנט של Light הוא:

DSLR quality in the palm of your hand

בכוונה תחילה השארתי את המשפט הזה בגודל הפונט המקורי בו הוא מופיע באתר: הכרזה כזאת אומרת דרשני ומחייבת את הכותב לעמוד בדברתו. אז הרשו לי כאן ועכשיו לפוצץ את הבלון הזה ולומר כי לעניות דעתי, בהסתמך על הקבצים שהורדתי מן האתר של Light אין מאחורי ההצהרה הזאת הרבה. הקבצים שהורדתי, למרות משקלם הגדול (25-42MB) והרזולוציה הגבוהה בפיקסלים (10400X7792 לקובץ הגדול ביותר) נראים במקרה הטוב כמו קבצים ממצלמת סמארטפון משובח שהוגדלו בפוטושופ או בתכנת ״ניפוח״ אחרת, איכותית ככל שתהיה. אין בקבצים אלו כל דמיון לקבצים איכותיים (ואפילו ברזולוציה נמוכה יותר) המתקבלים ממצלמות DSLR או ממצלמות חסרות מראה בעלות חיישן FF כדוגמת משפחת ה-A7 וה-A9 של Sony. גם אם נוריד את הרף למצלמות בעלות חיישן בגודל APS-C עדיין אין מה להשוות, ואתם יודעים מה, להערכתי גם קבצים ממצלמות בעלות חיישן בגודל MFT יהיו איכותיים יותר. בהמשך אנתח את הקבצים בפירוט, אבל לפני כן אתייחס לתהליך יצירת הדימוי הצילומי ב-L-16 בהסתמך על החומר שפורסם באתר Light.

העיקרון שחיבור מספר דימויים דיגיטליים יחד באמצעות תוכנה מתאימה משפר את איכות התוצאה הסופית איננו חדש. סמארטפונים רבים כבר כוללים שתי מצלמות כאשר הדימוי הסופי מתקבל מן הדימויים המורכבים של שתי המצלמות לאחר עיבוד: זהו אחד המופעים הידועים יותר של הצילום החישובי. Light לקחו את הרעיון הזה ומתחו אותו: L-16 כוללת 16 חיישני תמונה, כל אחד בעל 13MP ו-16 עדשות: 5X28mm, 5X70mm, 6X150mm.
את הנתונים הטכניים המלאים של L-16 ניתן למצוא כאן. בנוסף לרזולוציה הגבוהה ולרמות רעש נמוכות (אליבא ד-Light) המתקבלות כתוצאה מחיבור חכם של 10 דימויים בכל צילום ניתן גם לשלוט בעומק השדה ובחדות הכללית של הדימוי, כפי שניתן לראות כאן. כפי שכבר ציינתי בפוסט מס׳ 51, גם 2 המצלמות שהוצגו בזמנו ע״י Lytro אפשרו שליטה בעומק השדה לאחר הצילום ובכל זאת נכשלו לחלוטין מבחינה מסחרית ונעלמו מן השוק.

עפ״י Light, כל נושא המצולם בL-16 נדגם ע״י עד 10 מתוך 16 מודולי המצלמות הלוכדות את הנושא במקביל. הדימויים שנלכדו ע״י כל מצלמה מחוברים יחד באופן חישובי ליצירת דימוי סופי ברזולוציה גבוהה, עם רמות רעש נמוכות ועד 52MP.

מחיר: המחיר הרגיל של L-16 הוא $1700. זהו מחיר גבוה עבור מצלמה הממצב אותה מול מצלמות DSLR ומצלמות חסרות מראה מעולות כולל עדשת זום באיכות סבירה. נכון שL-16 שטוחה, קלה וקטנה יותר ממצלמות רגילות אולם אם איכות הדימוי איננה מגיעה לאיכות הדימוי המתקבלת ממצלמות אלו מה יניע חובב ממוצע לרכוש אותה, כאשר בכיסו כבר נמצא, סביר להניח סמארטפון בעל מצלמה איכותית למדי.

אם כך הבה ניגש לבחון את הקבצים: הקבצים הם קבצי JPG שהורדתי ישירות מאתר Light ובחנתי אותם באמצעות Lightroom. כל האמור להלן מבוסס על שלושת הצילומים הללו. במידה ותהיה גישה לצילומים נוספים, איכותיים יותר אשמח להתייחס אליהם ולשנות את המסקנות בהתאם.

כל שלושת הצילומים צולמו בתנאי תאורה אופטימליים למדי. אין בינתיים דוגמאות לצילום בתנאי אור קשים.

הצילום הראשון, CubaCowboy, הינו פורטרט כאשר חלק מפני המצולם מוצלים ע״י המגבעת שהוא חובש. במבט ראשון הדימוי נראה בהיר ודהוי למדי, ברוויון נמוך יחסית. איזון הצבע נוטה מעט לכחול, השמיים כמעט ללא פרטים. האכזבה הגדולה נובעת מן הרזולוציה ובהתאם מכמות הפרטים בדימוי: מדובר בקובץ הכולל 81MP, אבל אין לכך זכר בכמות הפרטים הניתנים להבחנה בעור הפנים של הנושא ובזיפי השיער שלו. אם היו שואלים אותי באיזו מצלמה צולם הדימוי הזה הייתי אומר שקרוב לוודאי במצלמה בעלת 16-20MP וחיישן תמונה קטן יותר מ-MFT. עומק השדה רדוד מאד וחלקים גדולים מן הנושא אינם בפוקוס. הניגוד גבוה ויש אזורים בהירים ללא פרטים כלל. לעניות דעתי כל DSLR או מצלמה חסרת מראה בעלת חיישן APS-C עם 24MP ועדשה באיכות סבירה היתה מספקת איכות כללית טובה יותר. חבל ש-Light לא סיפקו לצורך השוואה ישירה גם דימוי זהה שצולם ב-DSLR…

LightroomScreenSnapz002
כל הדימוי במצב Fit ב-LR

 

הנה קטע בזום 100%:

LightroomScreenSnapz001

הצילום השני, PointReyesShipwreck צולם גם הוא בתנאי תאורה אופטימליים. כאן הצבעוניות ואיזון הצבע טובים יותר, אולם עדיין ניכרים אזורים בהירים ללא פרטים וכושר ההפרדה איננו כמו שהייתי מצפה מזה של קובץ בעל 8581X6214 ,53MP.

LightroomScreenSnapz003
כל הדימוי במצב Fit ב-LR
LightroomScreenSnapz004
קטע במצב 1:1 ב- LR

וכעת, לצורך השוואה, הנה שלושה צילומים + קטעים במצב 1:1 מהם שצולמו בשלוש מצלמות שונות, כל אחת עם חיישן בגודל אחר:

LightroomScreenSnapz011
פורטרט:Sony A7, חיישן 6000X4000 פיקסלים, FF עדשה 28-70
LightroomScreenSnapz012
קטע במצב 1:1 מן התמונה הנ״ל: תחושת חדות, מעברי טונים ורעש טובים יותר מאשר צילומי ה-L-16
LightroomScreenSnapz007.jpg
ספינה. מצלמה: Sony RX10, חיישן ״1, 20MP, עדשה 24-200
LightroomScreenSnapz008
קטע במצב 1:1 מצילום הספינה הנ״ל. פרטים, רעש וניגודיות טובים מאשר בצילומי L-16, וכל זה מקובץ של 5472X3648 פיקסלים = 20MP
LightroomScreenSnapz010
צילום ספורט. מצלמה: Sony NEX 5N, חיישן APS-C בעל 16MP, עדשה 18-200
LightroomScreenSnapz009
קטע במצב 1:1 מן הצילום הנ״ל. שימו לב לפרטים בגוף הסוס והרתמה. בקובץ המלא 4912X3264 = 16MP

לסיכום, החיישנים הקטנים שב-L-16, גם לאחר מיזוג מספר צילומים יחד באמצעות המנוע החישובי אינם מתמודדים היטב עם צילומים ממצלמות בעלות חיישנים גדולים יותר. כלומר, לטענה של Light כאילו L-16 מאפשרת לקבל DSLR Quality אין בינתיים בסיס. Light גם טוענים כי למצלמה "Unmatched low-light performance״: בינתיים לא ראיתי סימוכין לכך. רמת הרעש בצילומים שפורסמו איננה מבשרת טובות בתחום זה (ראו את האזורים הכהים בצילום CubaCowboy). אשמח כמובן לשנות את דעתי בהסתמך על דימויים נוספים שיפורסמו ועל סקירות של גורמים אחרים. בינתיים, עם כל הכבוד לחידושים הטכנולוגיים המענינים כפי שהם באים לידי ביטוי ב-L-16 כדאי להימנע מהצהרות חסרות כיסוי. כפי שציינתי בפוסט מס 51, גם לאחר שנתיים נראה לי כי שילוב הטכנולוגיה של Light בסמארטפונים היא הדרך הנכונה, אף אחד לא רוצה לסחוב איתו עוד מכשיר. ובאשר ליכולת לשנות את עומק השדה ואת מישור המיקוד לאחר הצילום, פרשת Lytro כבר הוכיחה כי תכונה זו, מענינת ככל שתהיה, תמשוך אולי צלמים מקצועיים. הבעיה שאלה לא ימהרו להשקיע $1700 במצלמה שנכון לעכשיו איננה בעלת תכונות של מצלמה מקצועית.

עדכון 24.10.17: ובכן, אני לא לבד. imaging-resource.com פרסמו חוות דעת נוקבת לגבי איכות הדימוייים שפורסמו ע״י Light. השורה התחתונה:

At this point in time, the images we've seen thus far from the Light L16 are a far cry from passing the wow-test

ובתרגום לשפת הקודש: בנקודת זמן זו, הדימויים שראינו עד כה מה-Light L16 הינם רחוקים מאד מלעבור את מבחן ה״וואו״.

בנוסף לכך, מחיר המצלמה הועלה לכמעט $2000, מחיר שאין סיכוי שיתקבל בהבנה ע״י השוק. במחיר זה המצלמה מתחרה במצלמות שרמת האיכות שהן מספקות עולה בהרבה על ה-L16.

עדכון 14.11.17: סיכום של מספר סקירות שליליות על ה-L-16 באתר Petapixel.

עדכון 9.12.17: סקירה מענינת, מקיפה וארוכה המבוססת על התנסות מעשית בצילום ב- L-16. שורה תחתונה: הכותב החליט להחזיר את המצלמה ליצרן ולבקש החזר מלא.

עדכון 28.2.18: ביקורת מקיפה של ה-L-16 באתר Imaging Resource. השורה התחתונה: זה לא זה.