אחד הקורסים שלימדתי בשנותי האחרונות בחוג לתקשורת צילומית במכללה האקדמית הדסה ירושלים היה קורס לשנה א שנקרא ״מיומנויות צילום וטכנולוגיה״. התרגיל האחרון שביצעו הסטודנטים לקראת סוף סמסטר ב עסק בהכנת כתבה צילומית על נושא לפי בחירת הסטודנטים. מטרת התרגיל היתה ליישם את מיומנויות הצילום הבסיסיות שנרכשו במהלך שנת הלימודים במסגרת פרוייקט ״אמיתי״. בתרגיל זה יצאנו מאזור הנוחות של צילום אחד או מספר קטן של צילומים והתמודדנו עם הצגה חזותית של סיפורים מורכבים (ולעיתים אף קשים) בשלושה אופני הגשה שונים: מצגת להקרנה (שהיתה יכולה לכלול גם סאונד וקטעי וידאו), ספר כרוך הכולל צילומים וטקסט וכפולת עמודים מודפסת, כחיקוי של כתבות צילומיות המתפרסמות במוספי סוף השבוע של העיתונות המודפסת. כלומר תרגיל זה חשף את הסטודנטים להתמודדות לא רק עם האספקטים הצילומיים אלא גם עם אלמנטים של עריכה (פיסית ואלקטרונית), הדפסה, תצוגה, ושילוב בין מספר מדיות יחד. ההתייחסות לכל אופן תצוגה כמוצר עצמאי היתה לא פשוטה לסטודנטים, שנאלצו להתמודד עם אותו הנושא בשלוש וריאציות שונות. למרות הקושי, כל שנה שמחתי לראות את הסטודנטים מאתרים סיפורים מענינים ומביאים אותם לכיתה ככתבות מענינות ולעיתים אף מרתקות ומרגשות. החלק הראשון בתהליך הלימוד של הכנת כתבה צילומית היה עיוני, בכיתה, ובו הבהרנו לעצמנו מהי כתבה צילומית כיצד היא בנוייה וכיצד עורכים אותה. חשבתי שיהיה זה נכון לשתף את קוראי הבלוג שלי בחומר זה. החומרים נאספו ממקורות שונים ואין בהם הצהרה לגבי הדרך ה״נכונה״ להכנת כתבה צילומית אלא מבט מסויים שמאפשר לבדוק ולנתח את הנושא באופן סדור שמתאים לסביבת הלימוד האקדמית.
מהי כתבה צילומית?
כתבה צילומית הינה ביטוי חזותי למידע עיתונאי-תעודי הכולל בצורתו הפשוטה ביותר צילומים עם או בלי טקסט מלווה: סיפור בתמונות. הכתבה הצילומית כוללת אוסף של דימויים בסדר מסויים, המתארים התפתחות של ארועים, רגשות או רעיון. כתבה צילומית ניתנת להדפסה בעיתון, מגזין, בפורמט של ספר או חוברת או להצגה אלקטרונית כמצגת על צג המחשב או בהקרנה.
בפורמט הדיגיטלי ניתן ליצור כתבות צילומיות המשלבות את הצילומים והטקסט עם מוסיקה, מעברים ואפקטים נוספים להמחשת המסר. "המדיום הוא המסר" אמר Marshall MacLuhan בשנת 1964. כל מדיום הינו הרחבה של החושים, והכתבה הצילומית איננה יוצאת דופן בהקשר זה: מטרתה היא להעביר מסר מסויים באופן ברור תוך שימוש באמצעים שונים להשגת המטרה.
הכתבה הצילומית הינה הפורמט הנפוץ ביותר בצילום תעודי. יסודה בשנות ה- 40 עם פריחת המגזינים הגדולים ובעיקר Life, שהופץ בשיא פריחתו ב- 13,000,000 עותקים בשבוע! במשך למעלה מ- 70 שנה הכתבה הצילומית הינה הכח המניע שמאחורי הצילום התעודי. אולם, בניגוד לדעיכת העיתונות המודפסת, הכתבה הצילומית חיה ובועטת גם במדיה האלקטרונית כמצגת מלווה בטקסט, מוסיקה ואפקטים. ראו לדוגמא את הכתבות הצילומיות המתפרסמות ב-Time.com.
ללא תלות במידת המורכבות של הכתבה, 2 גורמים עיקריים עומדים בבסיסה:
א. הבנה ברורה לגבי נושא הסיפור
ב. הבנה ברורה לגבי המסר שאנו מעונינים להעביר באמצעות הכתבה.
ככל כתבה עיתונאית, גם הכתבה הצילומית חייבת להתבסס על 5 ה- מ': מי, מה, מדוע, מקום, מתי ובאנגלית: who, what, why, where. when.
כתבה צילומית משמשת לצורך צפייה ותגובה על תופעות חברתיות, תרבותיות וסביבתיות. הכנתה מחייבת יכולת ראייה, ניתוח והמחשה חזותית.
במילים אחרות: הכרות עם השפה החזותית של הצילום, כיצד היא פועלת וכיצד להעביר את המסר באמצעותה.
בתהליך הפיתוח של הכתבה הצילומית הדגש מושם במקביל על המידע המועבר באמצעות צילום בודד ועל המידע המועבר באמצעות הקשר בין הצילומים המרכיבים את הכתבה. באמצעות חיבור מושכל בין הצילומים מרכיבי הכתבה אנו מספרים את הסיפור ומוודאים שהצילומים פועלים יחד ומעבירים לצופה/קורא את מכלול המידע אותו אנו מעונינים להעביר אליו.
כללים להכנת כתבה צילומית
1. צרו בהירות לגבי מהות הנושא
2. גבשו את דעתכם כצופים וכמגיבים: מה בעצם אתם רוצים להגיד?
3. הכינו תסריט או תכנית מפורטת לתצפית ולביצוע
4. הכניסו קצב לסיפור ע"י שילוב של צילומי רוחב, אורך, תצלומי תקריב וצילומים ממרחק ביניים וממרחק גדול
5. כל סיפור עיתונאי בנוי סביב גרעין של ערכים ורגשות הנוגעים בצופה: כעס, שמחה, פגיעות, התרגשות, כשלון, הצלחה וכו'. הדרך הטובה ביותר ליצור חיבור בין הכתבה לצופים בה היא לאתר את הגרעין הזה ולהביא אותו לידי ביטוי חזותי בצילומים
6. רשמו לכם באופן מסודר את כל המידע הרלבנטי לגבי כל צילום: מי, מה, מדוע, מתי, מקום
7. העזרו במידע זה לצורך הכנת כותרות לצילומים: חשבו על יחסי הגומלין שבין הצילום לטקסט המלווה
8. אם יש צורך, אל תהססו לחזור ולצלם שוב עד שתגיעו למה שאתם רוצים
9. עבדו באופן מסודר: הכניסו מילות מפתח וארגנו אוספים שיאפשרו לכם להתמצא בכמות הגדולה של צילומים שיהיו ברשותכם
אילו סוגי צילומים יופיעו בכתבה הצילומית?
מניתוח של כתבות צילומיות רבות עולה כי מופיעים בהן צילומים ממספר מוגבל של סוגים:
א. צילום של אדם בעבודה
ב. צילום המתאר יחסים בין אנשים
ג. צילום היוצר קשר/קונטקסט עם הצילומים האחרים (מיידע לגביהם)
ד. צילום הפרטים: מבט מקרוב
ה. צילום הפורטרט
בהתאם לנושא הסיפור הצילומי חלק מסוגי הצילומים הנ"ל או כולם יופיעו בכתבה. תמהיל סוגי הצילומים יקבע הן בהתאם לנושא והן בהתאם לנטייה האישית של הצלם.
פירוט סוגי הצילומים בכתבה
א. אדם בעבודה
בצילום מסוג זה יש להראות באופן ברור מי הוא האדם: על הצופה/קורא להיות מסוגל לזהות את האדם או את עיסוקו/מקצועו. יש להראות בבירור מה האדם המצולם עושה, וכיצד הוא עושה את עבודתו. השגת מיומנות בביצוע צילומים מסוג זה תביא את הצלם למגע עם המצולם ותאפשר לו להעביר לצופה מידע ספציפי לגבי המצולם באמצעות הצילום.
ומה לגבי מקרים בהם יותר מאדם אחד עובד או שהעובד משרת אדם אחר, כמו מלצר או זבן בחנות?במקרים כאלו מומלץ להתמקד בעובד עצמו, לצפות בו בתשומת לב כדי להבין כיצד הוא עובד ומה טיב האינטראקציה בינו לבין הסובבים אותו.
משחיז סכינים בשוק של טביליסי, גאורגיה, אוקטובר 2014
אדם בעבודה – טיפים:
בחרו בנושא שמענין אתכם. הסבירו למצולם שבכוונתכם לצלם הרבה צילומים. הראו התענינות בעובד ובמה שהוא עושה. אל תמהרו להתחיל לצלם: צפו בעובד תוך שאתם מדברים איתו ושואלים שאלות שיעזרו לו להיות נינוח ויעזרו לכם לקבל מידע עליו ועל עבודתו כדי שתדעו מה חשוב לצלם. אל תעמדו במקום אחד: הסתובבו סביב העובד מבלי להפריע לו ומבלי לסכן את עצמכם. בדקו מסגרות צילום אפשריות: אל תשכחו שחשוב להראות את כלי העבודה ו/או המכונות אותן מפעיל העובד. כעת התחילו לצלם והיו ביקורתיים לגבי התוצאות: בדקו צילומי רוחב וצילומי גובה. התקרבו והתרחקו. צלמו הרבה צילומים, את המיון והבחירה תעשו בשלב העריכה.
ב. צילום המתאר יחסים בין אנשים
צילום זה חייב להראות בבירור: מה מתרחש בין האנשים בצילום? מה טיב הקשר בינהם? האם זו אהבה, שנאה, תשוקה, משיכה או דחיה? הוראה/למידה, בכיר/זוטר, צעיר/מבוגר? תרגול סוג זה של צילומים יפתח יכולת לצלם צילומים הממחישים את האינטימיות שבין המצולמים ותעזור להשיג את שיתוף הפעולה שלהם ולבסס יחסי אמון איתם.
בשוק של זוגדידי, גאורגיה, אוקטובר 2014
צילום המתאר יחסים בין אנשים – טיפים:
1. בתחילה, בחרו בנושא פשוט כמו שיחה בין שני אנשים או בין הורה וילד.
2. עד שתצברו ניסיון, נסו להימנע ממצבים נזילים כמו בצילומי רחוב. תרגישו נוח יותר במצבים בהם קורים הרבה דברים או בארועים מאורגנים.
3. הסבירו לנושאי הצילום מה אתם עושה ובקשו את שיתוף הפעולה שלהם.
4. הימנעו משימוש בעצמיות טלפוטו: עצמיות רחבות יעזרו לכם בקשר עם המצולמים.
5. התקרבו מספיק על מנת למלא את מסגרת הצילום אולם ללא חדירה מוגזמת למרחב הפרטי של המצולמים.
6. שימו לב לשפת הגוף והבעות הפנים של המצולמים.
ג. צילום יוצר קשר ומבסס קונטקסט
צילום זה הינו בעל חשיבות רבה בכתבה מאחר והוא מגדיר את ההקשר והקשר בין הצילומים האחרים. צילום זה מתאר את המקום ולעיתים את הזמן בו התרחש הארוע. הוא יכול לתאר גם את מצב הרוח בארוע או את גודלו, כמה אנשים השתתפו בו, מה היה מזג האויר וכו'. הצילום המקשר מסכם את כל המידע הנ"ל ומספק את ההקשר (קונטקסט) לצורך הבנת שאר הצילומים בכתבה. צילום זה יכול גם לעמוד ברשות עצמו (לדוגמא: צילום נוף).
מראה חלקי של טביליסי, גאורגיה, ספטמבר 2014
צילום יוצר קשר ומבסס קונטקסט – טיפים:
1. צרו בדמיונכם תמונה בהירה לגבי נושא הכתבה: מה הסיפור כאן. דמיינו מהם הצילומים להם תזדקקו כדי לספר את הסיפור. זה יעזור לכם להבין לאיזה צילום מקשר תזדקקו.
2. למרות שבד"כ הצילום המקשר יהיה בזווית רחבה (מראה כללי) שימו לב לקשר בין מרחק הצילום בצילום זה למרחקי הצילום בצילומים האחרים. אם רוב הכתבה כוללת פורטרטים מקרוב, הצילום המקשר יצולם ממרחק ביניים אך לא מרחוק מדי.
3. זכרו שגם הצילום המקשר חייב "לעבוד" כצילום בזכות עצמו. שימו לב לקומפוזיציה ולמצב הרוח שמשדר הצילום, הוא חייב להתאים לשאר הצילומים בסיפור.
ד. צילום הפרטים, מבט מקרוב
מעבר להיותו צילום שמטרתו לספק מידע מסויים ומדוייק באמצעות פרטים התופסים את רוב מסגרת הצילום, צילום זה מיועד גם לצורך הכנסת קצב לסיפור, והינו הזדמנות לחקור את המאפיינים הגרפיים של הנושא. אולם, עליך להכיר את הנושא היטב כדי שצילום מסוג זה יהיה רלבנטי לסיפור. עליכם לשים לב לפרטים ולחשיבותם, כמו לדוגמא כלים, לבוש, קישוטים וסדר הדברים.
בשוק של זוגדידי, גאורגיה, ספטמבר 2014
צילום הפרטים, מבט מקרוב – טיפים
1. האם אתם קרובים מספיק? זכרו למלא את מסגרת הצילום.
2. האם קיים מספיק אור כדי שתקבלו עומק שדה מספק?
3. אם יש באפשרותכם, ארגנו את האור לפי צרכיכם: הדליקו או כבו מקורות אור קיימים, שנו את זוית הצילום, פתחו או סגרו חלונות ופתחים.
4. חשבו היטב על הגאומטריה והביטוי הגרפי של הצילום.
5. חשבו האם לצלם פרט אחד או אוסף של פרטים.
ה. הפורטרט
צילום הפורטרט שימושי מאד לצורך יצירת תחושה של זהות, הזדהות וחמלה או להפך, ניכור, תעוב ואפילו שנאה. זהו הצילום שיצור אהדה או דחיה של הצופה לנושא. בצילום של סיפורים אנושיים זהו סוג הצילום שעשוי להיות החשוב ביותר בכתבה. ניתן לצלם אותו באופן פורמלי ומבויים או באופן לא פורמלי. לצילום הפורטרט יהיה לעיתים קשר הדוק לצילום הפרטים: בהתאם לנושא ניתן לצלם פורטרט מינימלי של ראש-כתפיים: צילום זה יכול להפוך לעצמתי במיוחד ע"י שימוש נכון בהבעה, מצב הרוח, התאורה והמיקום.
מוכרת בשוק של זוגדידי, גאורגיה, ספטמבר 2014
הפורטרט – טיפים:
1. דאגו להשיג מידע לגבי המצולם: תחומי הענין שלו, תפקידו, משפחתו, השגיו האישיים והמקצועיים וכו'. מידע זה יאפשר לכם לשוחח את המצולם ולשבור את הקרח, להביא אותו ואותכם למצב נינוח. תוך כדי השיחה חשבו על אופן ביצוע הצילום.
2. הכירו את הציוד שלכם והגיעו מוכנים לצילום כדי לא לבזבז את זמנו של המצולם.
3. התייעצו במצולם לגבי מיקום הצילום, מרחק וזוית הצילום, הסבירו לו מה בדעתכם לעשות ושאלו לדעתו. יתכן ותהיה לו הצעה מענינת עבורכם.
4. צלמו הרבה כדי שתוכלו בהמשך למחוק צילומים בהם העיניים עצומות, הפה פתוח או שפת הגוף אינה מתאימה.
5. צלמו לאורך, לרוחב וממרחקים שונים, כדי שיהיו לכם אפשרויות בחירה.
להלן מספר כתבות לצורך ניתוח ודיון בסוגי הצילומים:
- קונגו, ג'יימס נכטוואי
- שלג במזרח התיכון
- קרנבל בריו
- שחורים בשפל הגדול 1935-1944
- בצורת במקסיקו
- הטבח ברואנדה, ג׳יימס נאכטווי
בפוסט הבא אדון בתהליך העריכה של כתבה צילומית עפ״י מודל שנקרא 3+1.
עדכון 04.05.22: פוסט מענין על כתבה צילומית באתר Petapixel
עדכון 16.7.23: פרק מצויין על כתבה צילומית The Photo Essay בספר Photojournalism מסדרת ספרי הצילום Life Library of Photography משנות ה-70
אריזה של נייר Cibachrome
Camera & Photo Technology 
