105. סיכום 2017: סקירת הפוסטים שפרסמתי השנה, כיווני התפתחות טכנולוגיים

105. סיכום 2017: סקירת הפוסטים שפרסמתי השנה, כיווני התפתחות טכנולוגיים

מבחינתי, השנה התאפיינה בירידה ניכרת בקצב כתיבת הפוסטים, קרוב לוודאי מתוך סוג של ״עייפות החומר״ וגם ביצוע של פרוייקטים ביתיים למינהם שאינם קשורים לתחום הצילום (למעט פרויקט אחד: התקנה עצמית של מערכת מצלמות אבטחה מבוססות IP, שבמהלכו נחשפתי לתחום מענין שלא הכרתי לפני כן). באמתחתי מספר טיוטות לפוסטים חדשים בנושאים שונים שאותם אפרסם, אולי, במהלך 2018.
העליתי במהלך השנה 13 פוסטים חדשים (לא כולל פוסט אחרון זה), להלן סקירה שלהם:

בחודש ינואר 2017 העליתי 5 פוסטים: פוסט מס׳ 93 על חשיפה נכונה Take 2, שבמרכזו שיטת החשיפה לימין ETTR, פוסט מס׳ 94 מצלמה ללא עדשה בו דיווחתי על אב טיפוס שהיציגה חב׳ Hitachi למצלמה ללא עדשת זכוכית אופטית קונבנציונלית, פוסט מס׳ 94: על סרטי צילום וניירות צילום, חלק א: סרטים שחור לבן שהיה הראשון בסדרה של 4 פוסטים ברוח החזרה לעבר, לתקופה העליזה של סרטי הצילום, חומרי הפיתוח וחדר החושך המיתולוגי. חלק ב של סדרה זו (פוסט מס׳ 95) עסק בניירות שחור לבן, חלק ג (פוסט מס׳ 96) בסרטים וניירות צילום צבעוניים נגטיביים וחלק ד (פוסט מס׳ 97) בחומרי צילום צבעוניים פוזיטיביים. בסקירה רחבת היקף זו כיסיתי את עקרונות הפעולה והשימוש של מגוון חומרי הצילום ה״אנאלוגיים״ לטובת כל המעונינים להשתמש בחומרים אלו גם כיום או רק להסתפק בהכרות והבנה בסיסית של מערכות ההדמייה הצילומית ששימשו אותנו ככלי הצילום העיקרי עד לתחילת תפוצתו של הצילום הדיגיטלי בתחילת שנות האלפיים. אולי קשה להאמין, אבל הצילום הדיגיטלי כבר כאן כמעט 20 שנה. על מנת להבין אספקט האופייני גם לצילום האנאלוגי וגם לצילום הדיגיטלי פרסמתי בחודשים פברואר ומרץ 2017 סדרה של שלושה פוסטים שעסקו בתחום הרעש החזותי Visual Noise חלק א (פוסט מס׳ 98), חלק ב (פוסט מס׳ 99)  וחלק ג (פוסט מס׳ 100).

פוסט מס׳ 101: מספר תובנות על Fujifilm GFX 50S: מבחן מעשי, עסק באחד הנושאים החמים של סוף 2016 ותחילת 2017: המצלמה בפורמט בינוני של Fujifilm שעשתה מהפכה בתחום הפורמט הבינוני הדיגיטלי: GFX 50S. אתייחס שוב לחשיבותה של מצלמה זו בסקירת ההתפתחויות הטכנולוגיות של 2017 בהמשך.

פוסט מס׳ 102: מספר תובנות על Sony A9 עסק גם הוא באחת המצלמות החשובות שהוצגו במהלך 2017. גם למצלמה חשובה ומענינת זו אתייחס שוב בהמשך.

פוסט מס׳ 103: WD My Passport Wireless Pro – סקירה עסק באמצעי גיבוי נוח שיכול לשמש כתחליף לנשיאת מחשב נייד בעת טיולים ומסעות.

פוסט מס׳ 104, Light Revisited: המשך לפוסט 51, האחרון שפרסמתי לפני הפסקה של מספר חודשים עסק שוב באחת ההכרזות המענינות של 2015, המצלמה מרובת העדשות L-16 מתוצרת Light. במהלך 2017 המצלמה יצאה לשוק מלווה במסע יחסי ציבור אגרסיבי אולם ביצועיה, כך נראה, אינם עומדים נכון להיום, בהבטחות היצרן: DSLR quality in the palm of your hand. עם זאת, מצלמה זו מסמלת את החדירה המאסיבית לחיינו של הצילום החישובי (Computational Photography), תחום חדשני שבא לידי ביטוי גם במספר טלפונים סלולריים שהוצגו בעת האחרונה. ראו את שני הפוסטים שפרסמתי בנושא בשנת 2016: פוסטים מס׳ 75 ו-76: צילום חישובי, המנוע של מצלמות המחר חלק א וחלק ב וכן את פוסט מס׳ 51: עוד מצלמת עתיד?

השנה החולפת היתה מענינת למדי מבחינת ההתפתחויות הטכנולוגיות בתחום הצילום כפי שבאו לידי ביטוי במוצרים חדשים שהוכרזו במהלך השנה. בסקירה הבאה אתייחס למספר מוצרים המעידים, לפחות בעיני, על מה שעוד צפוי לנו בשנים הקרובות בתחום בצילום. אין ביכולתי לסקור כל מוצר חדש שיצא לשוק במהלך 2017 ולא כל מוצר נראה לי חשוב מספיק על מנת להתייחס אליו כאן. כתמיד, הסקירות שלי מבטאות את דעתי האישית בלבד ללא כל קשר ומחוייבות לגורם אחר כלשהו.

אם הייתי נשאל מהי לדעתי המצלמה החשובה ביותר שהוצגה בשנת 2017 הייתי מחלק את התשובה לשניים: Sony A9 ו-Sony A7RIII. שתי מצלמות אלו מבית היוצר של Sony, חסרות מראה כמובן מביאות לידי ביטוי את תחילת הבגרות של המצלמות חסרות המראה המקצועיות שעולות בביצועיהן, כמעט מכל הבחינות על מצלמות ה-DSLR המסורתיות. ב-A9 מתגלמות יכולות פנומנליות מבחינת יכולת הצילום המהיר תוך שימוש במיקוד אוטומטי עוקב רציף מדוייק ביותר וכל זה בשקט מוחלט שמאפשר הסגר האלקטרוני. לפרטים נוספים ראו פוסט מס׳ 102. החלק השני של תשובתי כולל מצלמה חדשה נוספת של Sony שהוצגה לאחרונה וכבר הספיקה לכבוש מקומות מכובדים ביותר בסקירות ודרוגים רבים: A7RIII. הדור השלישי בסדרת ה-A7R מתבסס על אותו החיישן בן 42MP כמו בדור הקודם אולם ירש מן ה-A9 את מערכת המיקוד המהיר, הסוללה בהספק הגבוה, 2 סלוטים לכרטיסי זיכרון (רק אחד מהם מהיר) וחיבור USB C מהיר המאפשר צילום Tethered במהירויות שטרם נראו. בעזרת מערכת עיבוד חדשה מתאפשר קצב צילום של 10 מסגרות לשנייה. מעבר למאפיינים הטכנולוגיים המרשימים, Sony שומרת גם על מחירים הגיוניים יחסית למתחרות Canon ו-Nikon. ואולי כאן המקום לציין שלמעט ה-Nikon D850 שהינה מצלמת DSLR מרשימה בהחלט לא ראינו השנה שום דבר מרגש משתי יצרניות ה-DSLR, בעיקר לא מ-Canon. ה- Canon 6D MK II היא מצלמה מאכזבת והמצלמה חסרת המראה של Canon מאכזבת גם היא. אולי נראה בהמשך השנה הבאה מצלמות חסרות מראה איכותיות של שתי היצרניות הללו כי אם לא Sony תמשיך, ככל הנראה לזנב בהן. במכירות של מצלמות Full Frame כבר השתחלה Sony למקום השני לאחר Canon. גם בתחום השכרת ציוד הצילום, החברה המובילה Lensrentals מדווחת ש-Sony כבשה את המקום השני לאחר Canon בהשכרות הציוד וסוגרת את הפער מול Canon לאט אבל בטוח. מעבר להצגת מצלמות חדשות Sony גם היציגה מגוון עדשות מעולות מסדרה G וכעת אי אפשר עוד לספר שאין מגוון מספיק רחב של עדשות למצלמות Sony. במהלך השנה הבאה תציג כנראה Sony עדשה 600 מ״מ ובכך תסגור כמעט לחלוטין את הפער ממנו סבלה במגוון העדשות. גם Sigma תציג עדשות מסדרה Art למצלמות Sony  ויחד עם יצרנים נוספים כמו Rokinon-Samyang ויצרנים של מתאמים למיניהם מגוון העדשות העומד היום לרשות המשתמשים במצלמות Sony רחב ביותר.

מאפיין נוסף הוא המשך הדעיכה של מצלמות קומפקטיות: בתחילת השנה הודיעה Nikon על הפסקת התכניות לקו מצלמות DL שהיו אמורות להיות מצלמות קומפקטיות איכותיות עם חיישני ״1.

בתחום הפורמט הבינוני, ה-Fuji GFX 50S וה-Hasselblad X1D נמכרות היטב וגרמו לצמיחה ניכרת בתחום זה למרות מחירן היותר מכפול ממצלמות 35 מ״מ Full Frame היקרות ביותר. ציוני החיישן של ה-X1D במבדקי DXO הם הגבוהים ביותר (102) אם כי ציוני ה-Sony A7RIII וה-Nikon D850 אינם נופלים ממנו בהרבה (100). ולכן מתנהל ויכוח בלתי  מוכרע האם יש בכלל צורך בפורמט הבינוני. לדעתי צורך זה הוא ענין אישי: מי שראה קבצים מן המצלמות בפורמט בינוני ויודע להעריך אותם, יש לו צורך באיכות כזאת והוא מוכן לשלם עבורה יהיה, קרוב לוודאי לקוח מרוצה של Fuji או Hasselblad. מי שמחפש איכות גבוהה, מהירות צילום ומיקוד גבוהות בפורמט קל ונוח יותר יבחר, סביר להניח באחת מן המצלמות חסרות המראה של Sony או ב-Nikon D850. אזכיר כאן לטובה את המצלמות המשובחות של Fuji בפורמט APS-C שאמנם לא הוצגו השנה אולם המשיכו להימכר היטב עקב שילוב מוצלח של איכות הדימוי, גודל ומשקל המצלמות, איכות ומבחר העדשות והמחירים האטרקטיביים, ראו פוסט מס׳ 90 ופוסט מס׳ 86.

מוצרים מענינים נוספים שהוצגו השנה היו מספר טלפונים סלולריים בעלי מצלמות כפולות (Dual Cameras) בשילוב רמה גבוהה של חישוביות ועיבודי תמונה המאפשרות קבלת נתוני עומק, שליטה ב-Bokeh ועוד. ה-Light L-16 מרובת העדשות אותה סקרתי כבר בשני פוסטים (מס׳ 51 ומס׳ 104) הפכה השנה לעובדה קיימת ולמרות שביצועיה מאכזבים בשלב זה אין לי ספק כי ישתפרו בהמשך ואז אולי תהווה אלטרנטיבה למצלמות הקונבנציונליות, ימים יגידו.
תחום החיישנים (TOF (Time of Flight המסוגלים למדוד עומק וליצור (בסיוע תוכנה) דימוי תלת ממדי הוא תחום חם ביותר ומנהל בכיר ב-Sony ציין לאחרונה כי תחום זה יהיה, קרוב לוודאי, אחד מעמודי התווך של עסקי חיישני התמונה. גם תחום ה-(LiDAR (Light Detection and Ranging נמצא בחזית הפיתוח הטכנולוגי  ומאפשר, בין היתר שילוב (AR(Augmented Reality. את תוצאות המחקר והפיתוח רואים קודם כל במערכות ההדמייה שבסמארטפונים ובהמשך גם במצלמות עצמאיות. השאלה המתבקשת האם עוד יהיה בהן צורך? נמתין בסבלנות.

מאמר קצר המסכם את ההתפתחויות הטכנולוגיות בתחום חיישני התמונה ניתן למצוא כאן.

שני מאורעות טכנולוגיים משמעותיים חגגו יום הולדת השנה: 20 שנה לצילום הראשון ששותף מטלפון סלולרי (למרות שמוצר המסחרי הראשון שאפשר זאת יצא לשוק רק שנתיים מאוחר יותר, בשנת 2000) ו-10 שנים ל-iPhone הראשון, ה-Smartphone הראשון שהפך השנה לחכם עוד יותר בדמותו של ה-iPhone X, שיחד עם ה-Huawei 10 Pro וה- Google Pixel 2 מהווים כיום את פסגת הטכנולוגיה מן הבחינה הצילומית.

לקראת סוף השנה Adobe היציגה את  Lightroom CC מבוסס הענן, שידרגה את Lightroom המוכר ל- Lightroom Classic CC ולאחר ששיחררה את העדכון האחרון ל-Lightroom בגרסת Stand Alone הודיעה שמעתה רק גרסאות CC תהיינה זמינות. ועם כל החשדנות שלנו כלפי כוונותיה ברור שזה הכיוון ואין דרך חזרה. קשה שלא להבחין כי באתר שלה Adobe דוחפת לנו לפרצוף את Lightroom CC ודי מצניעה את גרסת ה-Classic. יצרניות אחרות קפצו על העגלה בניסיון למשוך אליהן משתמשי Lightroom מתוסכלים והציעו גרסאות Stand Alone של מוצרים מתחרים אולם ספק אם תהיה למוצרים אלו השפעה רבה למעט Capture One שזכה גם הוא לשדרוג משמעותי במהלך 2017.

דווחו גם פטנטים שנרשמו על חיישני תמונה קעורים ועל עדשות המתאימות להם, לא ברור מתי נראה מוצרים כאלו על המדף אבל גם זה יקרה יום אחד. ואולי נחזיק בידנו גם מצלמה ללא עדשת זכוכית גדולה וכבדה, מספר אבות טיפוס הוצגו ע״י גורמים שונים, יש למה לצפות גם בענין זה.

אפילו מספר סרטי צילום חדשים הוצגו במהלך השנה וגם מצלמה ודפי סרט אינסטנט חדשים מבית Polaroid לטובת מי שמתעקש למרות הכל להישאר בעבר.

תחום הרחפנים גם הוא עולה כפורח ועימו הבעיות וההתלבטויות הרגולטוריות. DJI Zenmuse X7 זכתה לציון 86 המכובד בדרוג DXO, הדרוג הגבוה ביותר עד היום למצלמה של רחפן (בפורמט APS-C).

אז מה צופנת לנו בחובה 2018? אתם בוודאי יודעים למי נתנה הנבואה אבל בהסתמך על מה שכבר ידוע אפשר לומר שיש בעתידנו הצילומי יותר מצלמות חסרות מראה, יותר תוכנות מבוססות ענן, יותר שילוב של חישוביות, תלת מימד ומציאות רבודה במצלמות ובטלפונים הסלולריים, הרבה פחות מצלמות קומפקטיות רגילות, אולי גם (מאוחר יותר) מצלמות ללא עדשות זכוכית אבל דבר אחד בטוח: יהיה מענין. שתהיה 2018 טובה!

עדכון 4.1.18: רק דיברתי על עדשות שטוחות…. אז הנה ידיעה חדשה בנושא

 

 

מודעות פרסומת

103. WD My Passport Wireless Pro – סקירה

103. WD My Passport Wireless Pro – סקירה

לקראת נסיעה לחו״ל חיפשתי פתרון פשוט לגיבוי קבצי תמונה שייתר את הצורך בסחיבת המחשב האישי למחוזות רחוקים. ואכן, די מהר מצאתי פתרון מענין: דיסק קשיח נייד משולב עם קורא כרטיסי זיכרון SD ועם WiFi. המוצר, מתוצרת Western Digital נקרא My Passport Wireless Pro מיובא לארץ ע״י חברת Benda Magnetic (משום מה באתר מופיע הדגם הקודם, My Passport Wireless שאיננו מומלץ). המכשיר מאפשר גיבוי והעברת קבצים מכרטיסי זיכרון SD (באמצעות קורא מובנה), מכרטיסי זיכרון בפורמטים אחרים (ע״י חיבור קורא חיצוני לשקע 2 USB, ישירות ממצלמות דיגיטליות נתמכות, וממחשבי PC או Mac באמצעות חיבור USB 3). המכשיר ניתן לשליטה גם מסמארטפון (אנדרואיד או iOS) באמצעות אפליקציה יעודית, המאפשרת גם לצפות בקבצים, להעבירם לאפליקצית עיבוד כמו LR וגם למחוק אותם בהתאם לצורך. בנוסף, המכשיר יכול לשמש כ-Media Streamer ולהזרים קבצי מדיה לאמצעי צפייה שונים. המכשיר מוזן באמצעות סוללה פנימית המספיקה לכ-10 שעות פעולה רציפה ואפילו מאפשרת טעינה של מכשירים אחרים. בקיצור, מכשיר רב שימושי בעל אפשרויות רבות שעשוי להתאים למשתמשים שונים. זהו הדור השני של מוצר זה לאחר שדגם הראשון שיצא לשוק בשנת 2014 היה אמנם חדשני אבל ביצועיו דרשו שיפור משמעותי.

את ה-WD My Passport Wireless Pro (להלן, לצורך קיצור MPWP) שלי, בנפח אחסון של 3TB רכשתי בפוטו יוגנד באמצעות האתר jsale.co.il במחיר של 1182 ש״ח+50 ש״ח משלוח, שהגיע תוך יומיים ($189 ב-B&H). קיימים גם דגמים בנפח של 2TB (חסר במלאי, 1026 ש״ח) ובנפח 4TB (במחיר 1242 ש״ח). עם המכשיר מגיע גם מטען מהיר בעל חיבור USB וכבל USB 3. גודלו של MPWP הוא 12.6X12.6 ס״מ, עוביו 2.4 ס״מ ומשקלו 450 גרם. לנתונים אלו יש להוסיף את המטען החיצוני.
את הנתונים הטכניים המלאים של המכשיר ניתן לקרוא כאן.

ההפעלה הבסיסית של המכשיר פשוטה למדי אם כי איננה מידית: חיבור ה-MPWP למחשב באמצעות WiFi דורש את אותן הפעולות הנדרשות לחיבור של כל התקן WiFi: הסיסמא מופיעה על מדבקה בחזית המכשיר (היא מורכבת מ-8 הסימנים האחרונים במספר הסריאלי המופיע על מדבקה אחרת המודבקת על תחתית המכשיר). חשוב לציין כי חיבור ה-WiFi ל-MPWP מאפשר המשך הזרמת אינטרנט מן הרשת הביתית בו זמנית. המכשיר מאפשר חיבור WiFi בתדר 2.4GHz ובתדר 5GHz: הראשון מאפשר טווח שידור ארוך יותר על חשבון מהירות ההעברה. השני מאפשר מהירות העברה גבוהה בהרבה אבל טווח השידור קטן מאד. ניתן לכבות את אחד המשדרים על מנת להאריך את חיי הסוללה אולם במצב זה החיבור לאינטרנט איננו פעיל.
לאחר מכן פותחים את הדפדפן: אם ממתינים מספר שניות נפתחת לשונית עם כתובת ה-IP של המכשיר, או שמקישים בשורת ה-URL את הכתובת כפי שהיא מופיעה במדריך למשתמש (אותו יש צורך להוריד בנפרד) או שמקישים את שם המכשיר. נפתח  Dashboard דרכו אפשר לשלוט בהגדרות המכשיר, כולל הגדרות אבטחה. הבעיה היא שלא ניתן לצפות בקבצים, או לכתוב ולמחוק קבצים. ה-Dashboard מאפשר גם עדכון הקושחה (Firmware) ואכן נדרשתי לבצע עדכון כזה מיד בהתחברות הראשונה, תהליך של מספר דקות.

SafariScreenSnapz002
זהו מסך הבית של ה-Dashboard כפי שהוא מוצג באמצעות הדפדפן וחיבור WiFi

לצורך צפיה, כתיבה ומחיקה של קבצים יש לחבר את ה-MPWP למחשב באמצעות כבל USB. הכבל שהיגיע עם המכשיר שלי לא אפשר יצירת חיבור, כנראה מפני שהוא USB 3 ואילו למחשב הוותיק שלי (MacBook Pro 2009) יש חיבורי USB 2 בלבד. החלפת הכבל בכבל זהה שהיגיע עם דיסק אחר פתרה את הבעיה: הכונן הופיע על ה-Desktop והיה ניתן לצפות בקבצים, לכתוב ולמחוק כרגיל. חשוב לציין שבעת שהמכשיר מחובר למחשב באמצעות USB ה-WiFi מכובה באופן אוטומטי ומתחבר מחדש לאחר ניתוק המכשיר מן המחשב. הדיסק מגיע כאשר הוא מפורמט ExFAT ומתאים לקריאה וכתיבה גם ב-MAC וגם ב-PC. כמו כל דיסק, ניתן לפרמט אותו גם ל-NTFS וגם ל-HFS ואפילו להשתמש בו כדיסק הגיבוי של Time Machine ב-MAC.

Image result for wd my passport wireless pro
בצד המכשיר נראים (משמאל לימין) כפתורי ה-On-Off, חיבור USB 3,  חיבור USB 2 וכפתור SD/Bat. בחלק העליון הימני נראות 4 נוריות המסמנות את מצב הסוללה ואת מצב העברת הקבצים מכרטיס SD

כאמור בצד המכשיר נמצא קורא כרטיסי SD מובנה, המאפשר העברת נתונים במהירות של כ-60MB/sec, גבוה בהרבה ממהירות ההעברה באמצעות WiFi. ניתן להגדיר גיבוי אוטומטי המתחיל עם הכנסת כרטיס ה-SD לחריץ: ארבע הנוריות בחלקו השמאלי העליון של המכשיר משמשות לצורך מעקב אחר התקדמות הגיבוי: כאשר כל ארבעת הנוריות דולקות באופן קבוע הגיבוי הסתיים וניתן להוציא את הכרטיס. חשוב לציין שהגיבוי הוא גיבוי חכם: נעשית בדיקת תקינות של כל קובץ ורק קבצים חדשים שנוספו לכרטיס מאז הגיבוי הקודם מגובים, כך שאין צורך להעתיק מחדש קבצים שכבר גובו. כמו כן, כל גיבוי מופיע בתיקיה נפרדת עם תאריך הצילום.

מספר בעיות: האפליקציה לסמארטפון/טאבלט איננה תומכת בקבצי RAW: ניתן לגבות אותם ללא בעיה אולם האפליקציה איננה מסוגלת להציג אותם אלא כשמות קובץ בלבד. לכן מומלץ לצלם RAW+JPEG. קבצי  JPEG וכן קבצי וידאו MOV ו-MP4 נתמכים וניתן לצפות בהם על צג הסמארטפון. ניתן גם למחוק קבצים: לצורך פתרון השאלה כיצד למחוק קובץ באמצעות האפליקציה הייתי צריך לחטט קצת ברשת כדי למצוא ש-Swipe ימינה על שם קובץ מאפשר למחוק אותו. אין לכך כל התייחסות במדריך למשתמש… כמו כן, לא ניתן למחוק קובץ כאשר הוא במצב Preview אלא רק כאשר מצביעים על שם הקובץ. לא חכם במיוחד…

IMG_1436
מסך תצוגת התמונות באפליקציה  WD My Cloud

עם זאת, כאשר המכשיר מחובר לסמארטפון באמצעות האפליקציה ניתן לבצע פעולות רבות כמו להעביר תמונות לענן של Adobe ושרותי ענן נוספים, ל-Facebook, למייל, ל-Messenger, להדפיס, לשמור כ-PDF ועוד.

באשר לחיבור למצלמות באמצעות WiFi, רשימת מתאמי WiFi הנתמכים באמצעות פרוטוקול FTP קצרה מאד וכוללת מספר קטן של דגמים של Nikon ו-Canon בלבד. את רשימת כל ההתקנים החיצוניים, המצלמות וכרטיסי הזיכרון הנתמכים ניתן למצוא כאן.

לא בדקתי את יכולותיו של MPWP כ-Media Streamer: מסקירות שקראתי עולה כי הוא מתפקד היטב במגבלות מסויימות.

מה אהבתי:

  1. די פשוט להפעלה ראשונית ושימוש שוטף
  2. ה-Dashboard פשוט לשימוש ומציג מידע רב באופן ברור
  3. טעינה מהירה ואורך חיי סוללה טוב
  4. אפשרות להטעין התקנים חיצוניים
  5. גיבוי קבצים מכרטיס SD פשוט, נוח ומהיר
  6. ניתן לחבר איליו כוננים חיצוניים נוספים ולהעביר את תוכנם באמצעות ה-WiFi המובנה

מה לא אהבתי:

  1. כבל USB המסופק עם המכשיר קצר מאד ואיננו תומך ב-USB 2
  2. חיבור ה-USB הנוסף תואם רק USB 2
  3. המדריך למשתמש זקוק לשיפור ניכר
  4. חסרה תמיכה מלאה של האפליקציה לסמארטפון בקבצי RAW או לפחות ב-Preview שלהם. פתרון בעיה זו תעלה בהרבה את השימושיות של המכשיר לצלמים
  5. חסרה אפשרות למחיקת קבצים במצב Preview
  6. חסר חיבור מסוג USB C הנפוץ במכשירים חדישים

לסיכום, WD MPWP הוא אופציה מענינת לכל מי שזקוק לניידות, גמישות ויכולת גבוהה למדי בגיבוי קבצים בבית, בסטודיו ובעיקר בשטח. הייתי שמח לראות גם דגם המבוסס על SSD במקום על HDD, אם כי אין ספק שמחירו יהיה גבוה יותר.
אעדכן את התרשמותי מה-WD My Passport Wireless Pro בהמשך לאחר שאצבור מעט יותר ניסיון בשימוש בו. אם למי מן הקוראים יש ניסיון בשימוש במכשיר זה אשמח להוסיף גם התרשמויות של משתמשים נוספים.

סקירת המכשיר באתר DPreview

סקירת המכשיר באתר PCWorld

סקירת המכשיר באתר Gizmodo

סקירת המכשיר באתר PDNOnline

עדכון 21.9.17: לאחר שהשתמשתי ב- WD My Passport Wireless במהלך שבוע של טיול ג׳יפים במונטנגרו אני יכול להעיד שהמכשיר פועל כמצופה ואף יותר מכך. גיביתי כל יום את כל הצילומים שצילמתי במהלך היום ע״י הכנסת כרטיס ה-SD לקורא המובנה שבמכשיר. הגיבוי מתבצע במהירות כאשר רק קבצים שנוספו מאז הגיבוי הקודם מועתקים. לאחר שהגיבוי הסתיים צפיתי בקבצים (קבצי JPEG בלבד: כאמור אין אפשרות לצפות בקבצי RAW ולכן צילמתי RAW+JPEG) באמצעות האפליקציה היעודית שהתקנתי באייפון שלי. ניתן להעביר בקלות צילומים ל-Whatsapp, למייל או ליישומים אחרים. השימוש באפליקציה פשוט וברור. כל מה שצריך לעשות הוא להתחבר לרשת ה-WiFi הפרטית שה-My Passport Wireless יוצר ולהפעיל את האפליקציה. כבר בערב הראשון התברר לי ששכחתי להביא את הכבל המאפשר לטעון את המכשיר: הסתבר שזאת לא בעיה כלל: גיבוי יומי, לעיתים של שני כרטיסים, צפייה בצילומים והעברה של מספר צילומים ל-Whatsapp לא הזיזו הרבה לסוללה הפנימית. גם טעינה של האייפון מן המכשיר לא גרמה להתרוקנות הסוללה שלו וחזרתי לארץ לאחר שבוע כאשר סוללת המכשיר עדיין ב- 50%.

עם חזרתי לארץ חיברתי את המכשיר למחשב באמצעות כבל USB וביצעתי Import של כל הצילומים ל-Lightroom. לסיכום, מכשיר הממלא את תפקידו היטב, ביעילות ובפשטות.

עדכון 10.1.18: WD הכריזה על גרסה חדשה ל-My Passport Wireles Pro מבוססת SSD במקום דיסק קשיח מגנטי. המחיר גבוה מאד, $800 לגרסת  2TB.