בחלק א סקרתי את מאפייניה, יתרונותיה וחסרונותיה של המצלמה הטכנית. בחלק זה אסקור עבודות של צלמים ישראליים שצילמו בעבר או עדיין מצלמים כיום במצלמות טכניות מסוגים שונים. תודתי נתונה לכל הצלמים ששיתפו איתי פעולה ונענו לבקשתי לקבל דוגמאות מעבודותיהם ופרטים על אופן עבודתם.
אתחיל בארבעה צלמים המצלמים כיום במצלמה טכנית כל אחד למטרות שונות המחייבות שימוש בציוד שונה.
דני זריהן הוא צלם וותיק ומורה לצילום. דני מצלם גם כיום במצלמה טכנית, בעיקר מצלמות 4X5 מתוצרת Sinar ו-Plaubel. בעבר צילם שקופיות צבע מסוג Fuji Velvia ו- Kodak Ektachrome. כיום מצלם שחור לבן בלבד על דפי סרט Ilford HP-5, מפתח ב-PMK Pyrogallol וסורק את הנגטיבים ב-Epson 4990. דני מצלם סטיל לייף בסטודיו, פורטרטים וצילומי נוף. משתמש לרוב בעדשות 75 מ״מ ו- 210 מ״מ. אוהב לשלב בין הצילום האנאלוגי לעיבוד תמונה ממוחשב לאחר סריקת הנגטיבים. דני הוא Adobe Certified Associate לתוכנות Photoshop, Illustartor ו-Indesign.
ואדים הוא בוגר המחלקה לצילום בבצלאל. למד אצל יוסף כהן והתחבר מאד לצילום בפורמט גדול. בעבר היו לו מצלמות טכניות מסוגים שונים: Graflex, Horsman, Cambo ו-Sinar P1,P2. כיום הוא המנהל הטכני של יבואנית Nikon בישראל וצלם טכני-מסחרי. הוא משתמש במצלמה דיגיטלית מדגם Nikon Z6 המורכבת על מצלמה טכנית מדגם Sinar X. מצלם כיום דיגיטלי בלבד. בעתיד אולי יעבור ל-Fuji 100S בפורמט בינוני. עיקר התמחותו בצילומי מוצר מורכבים בסטודיו, הכוללים צילומי תקריב ביחס הגדלה של 5:1. מתמחה בטכניקת Focus Stacking עם 12-17 שכבות. משתמש בעדשות באיכות גבוהה מאד המשמשות בד״כ במערכות לבדיקת מעגלים מודפסים, ללא סגר, חלקן עם צמצם קבוע וחלקן עם צמצם משתנה.
סטודיו HC Editions מאפשר למוזיאונים, גלריות, אמנים, צלמים מקצועיים וחובבים ויוצרים באופן כללי, בית ייחודי להפקת עבודותיהם בכל שלבי היצירה משלב הרעיון והמידול, סריקות, הדפסות, וגימורים שונים – מתחילתו ועד סופו – תחת קורת גג אחת (מתוך אתר האינטרנט של HC Editions). בין השאר הסטודיו מציע שרותי סריקה של יצירות אמנות באמצעות גב דיגיטלי סורק מדגם Betterlight המורכב על מצלמה טכנית. ראו פרטים נוספים על גב זה בחלק א.
מורכב על מצלמה טכנית 4X5 בסטודיו HC.
דרור מעיין, סטודיו לצילום עתיק
בסטודיו שהקים לפני 5 שנים דרור משלב צילום במצלמות טכניות היסטוריות עם תהליכי צילום היסטוריים שמעטים מאד בעולם עדיין שולטים בהם. דרור התמחה בתחום במוזיאון George Eastman ברוצ׳סטר, ארה״ב ומתרכז בצילום בטכנולוגיות של המאה ה-19. הצילום נעשה על זכוכית או מתכת (טינטייפ/אמברוטייפ) והנגטיב מזכוכית מודפס בתהליך שכולו ידני, בטכנולוגיה של הדפס מגע (סיאנוטייפ, אלבומין או הדפס מלח) בדיוק כפי שעשו הצלמים במאה ה-19, או כהדפס אנאלוגי-כימי בחדר חושך.
לצורך הצילומים הוא משתמש במגוון גדול של מצלמות היסטוריות נדירות ומקוריות (המוקדמת שבהן משנת 1875) ובציוד נלווה מקורי. השתתף בעשרות תערוכות יחיד ותערוכות קבוצתיות וצילומיו הופיעו בפרסומים רבים, ספרים וקטלוגים.
בהמשך, אסקור את עבודותיהם של 2 צלמים וותיקים שהשתמשו במצלמה טכנית בעבר אבל עם תחילת עידן הצילום הדיגיטלי עברו לצלם במצלמות דיגיטליות. בהמשך התקדמו לעיסוק בתחומים משיקים.
שוקי קוק
שוקי מפעיל כיום סטודיו יחודי בתל אביב העוסק בשיעתוק איכותי של יצירות אמנות והדפסה באיכות גבוהה. התחיל את דרכו בתחום הצילום בשנת 1968 בירושלים והתמחה בצילום מוצרים בסטודיו, אותם ביצע באמצעות מצלמות טכניות, בניית סטים מורכבים ויצירת דימויים משולבים שנחשפו במקביל במספר מצלמות. תוצרים שכיום לא מסובך מדי ליצור בפוטושופ נחשבו אז לבלתי אפשריים ושוקי, בטכניקת העבודה היחודית שפיתח ורמת האיכות הבלתי מתפשרת שלו זכה לאמון של רבות מחברות הטכנולוגיה של אותה התקופה.
בשנת 1986 הוצג במוזיאון MOMA הדפס בגודל 12 מ׳ של צילום מעבד Intel 486 שצילם שוקי.
כצלם עדכני שוקי תמיד היה עם האצבע על הדופק ולמרות מומחיותו הגבוהה בצילום אנאלוגי השכיל לשלב בזמן את הטכנולוגיה הדיגיטלית ועיבוד התמונה הממוחשב בעבודתו. הוא הוזמן להיות אחד מחמישה צלמים בעולם שנבחרו לקחת חלק בצוות הבטא של Phase One כשפיתחה את המצלמות והגבים הדיגיטליים שלה. הסטודיו שלו תמיד היה המילה האחרונה בתחום ובמשך שנים רבות נהגתי להביא אליו לביקור קבוצות של סטודנטים שלי מן החוג לצילום במכללת הדסה.
כיום הסטודיו עוסק בשיעתוק של יצירות אמנות באיכות גבוהה באמצעות סורק יחודי מסוג Cruse שפותח בשיתוף עם מומחים ממוזיאון הלובר כדי להתגבר על מכשלות השיטה הצילומית הרגילה לצילום רפרודוקציות. השיעתוק האיכותי משולב עם הדפסה ברמת Digigraphie, הסמכה של חברת Epson להדפסה ברמה גבוהה לצרכי אמנות: תקן הדפסה אשר ממספר ומתעד כל הדפס סופי אשר מבוצע בסטודיו עבור האמנים העובדים איתו.
את נלי הכרתי במסגרת לימודינו במחלקה לצילום במכללת הדסה בשנת 1975. נלי המשיך ללימודי תואר שני בקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב ובעבודתו התרכז בצילום סטילס, בעיקר בפורמט גדול.
בשנת 1979 פתח סטודיו לצילום בתל אביב וב-1982 החל לעסוק בצילומי מזון עבור ספרי בישול. בשנת 1984 חבר לשף ישראל אהרוני וצילם תמונות עבור ספרו הבישול הסיני. בשנת 1988 פרסם ביחד עם אהרוני את הספר בישול איטלקי הנחשב לפורץ דרך בשל התמונות שצולמו באתרים שונים באיטליה. בעקבות הצלחת הספר הוציאו השניים לאור ספרי בישול נוספים בתחומים שונים, בהם הבישול הצרפתי ושוקי אוכל בעולם, גם בהם שולבו תמונות מארצות המקור. במהלך השנים פורסמו תמונותיו בכ-70 ספרים, וכמו כן הוציא לאור ספרים אישיים, המשלבים טקסטים וצילומים בתחומים שונים (מתוך Wikipedia).
לדברי נלי, הצילומים במצלמה טכנית היו מדהימים ועשירים בפרטים. ״מאז 2003 אני מצלם בדיגיטלי ועדיין לא ראיתי משהו שמתקרב לאיכות של המצלמה הטכנית״.
נלי שפר עסק גם בצילום מסחרי עבור חברות מזון, מפרסמים וקטלוגים וכיום מעביר הרצאות וסדנאות בצילום מזון. עבודותיו במהלך השנים זיכו אותו בשבחים והקנו לו מעמד של אחד מבכירי צלמי המזון בארץ. כבוגר מסלול ללימודי פוטותרפיה הוא מנחה ומלווה אישי בצילום ופוטותרפיה.
לסיום, מי שמעונין לקנות או למכור מצלמות טכניות, עדשות ואביזרים מוזמן לפנות לידידי עופר תבל 050-5516266. עופר מוכר את הציוד בחנות ב-eBay. לדבריו הביקוש למצלמות טכניות ואביזרים די חלש בשנים האחרונות. יש ביקוש גבוה יותר ל-Field Cameras אם כי אלו מצלמות שקשה יותר להשיג.
עדכון 27.5.23: צלם נוף אמריקאי המצלם במצלמה טכנית על סרטי צילום
Camera & Photo Technology 