אז  כנראה שאי אפשר (כך אומרים) בלי סיכום של השנה החולפת. מבלי לנסות להתחרות בכל האתרים המלאים בדרוג של מצלמות השנה ועדשות השנה אסכם את השנה שהיתה כפי שאני רואה אותה ולא, אין בכוונתי לדרג לא את מצלמת השנה ולא את עדשת השנה פשוט משום שאין כל ערך לדרוגים הללו. אתייחס למספר מצלמות מענינות שיצאו לשוק במהלך 2016 ועל חלקן גם כתבתי בפוסטים כאן משום שחשבתי שהן חשובות מספיק.

אז מה היא מצלמה מענינת בעיני? מצלמה כזו תהיה בעלת יחוד טכנולוגי המסמן את העתיד ועם זאת גם בעלת מאפינים מענינים מבחינת ממשק המשתמש ומבחינת המחיר. כמובן שגם מבחר העדשות הזמין הוא גורם חשוב אבל כאשר מפתחים מצלמה חדשה לגמרי לוקח זמן עד שמבחר העדשות משביע רצון. לדוגמא מבחר העדשות הזמין כעת למצלמות Sony  מדגמי A מתחיל להיות משמעותי וזאת כשלוש שנים לאחר שהוצגו המצלמות הראשונות בסדרה זו. על חשיבותה של סדרה A של Sony כתבתי כבר בפוסט מס׳ 45 לפני כשנה. לאכזבת רבים, ואני בתוכם, במהלך 2016 לא היציגה Sony מצלמות חדשות מסדרה זו.

הסקירה תתחיל במצלמות בפורמט הגדול ביותר, הידוע כיום כפורמט בינוני (מורשת מתקופת סרטי הצילום בהם מוינו המצלמות לפי גודל המסגרת בסרט הצילום: 35 מ״מ, 24X36 הידוע כיום כ- Full Frame נחשב לפורמט הקטן, 120 לסוגיו השונים: 6X4.5, 6X6, 6X7, 6X9 נחשב לפורמט הבינוני ואילו 4X5 אינצ׳ ו- 8X10 אינצ׳ נחשבו לפורמט הגדול Large Format).

שתי מצלמות חדשות לגמרי, כלומר סדרות חדשות בפורמט הבינוני בעלות חיבור חדש לעדשות הוצגו במהלך 2016 ומהן רק ה- Hasselblad X1D כבר מסופקת, באיחור ניכר, ללקוחות שהזמינו אותה כבר כאשר הוכרזה לפני כשישה חודשים. ה- Fuji GFX 50S הודגמה בתערוכות ונסקרה באופן ראשוני ע״י גורמים שונים אולם תחילת האספקה צפויה רק במרץ 2017. סקרתי את שתי המצלמות הללו בפוסטים מס׳ 88 ו- 89  מאחר ושתיהן מענינות מאד מבחינה טכנולוגית, מבחינת ממשק המשתמש ומבחינת המחיר. שתיהן מבוססות על אותו חיישן מתוצרת Sony בעל 50MP בגודל 44X33 מ״מ (צייקנים אחדים כבר צועקים שגודל זה איננו באמת פורמט בינוני. אולי, אבל בכל מקרה הוא גדול ב-70% מחיישן "Full Frame" 24X36). החידוש הטכנולוגי הוא בהכנסת חיישן גדול לגוף Mirrorles קטן: אלו הן המצלמות חסרות המראה הראשונות בפורמט הבינוני. מבחינה טכנולוגית מדובר בהישג משמעותי. לשתי המצלמות תכונות מענינות נוספות כפי שסקרתי בפוסטים הנ״ל. ענין חשוב נוסף הוא המחיר: מחיר הגוף בשתי המצלמות נמוך מ- $10,000, חידוש משמעותי בהחלט. השמועות אומרות שה-Fuji GFX תימכר בכ- $8000 כולל עדשה, מחיר שמקרב אותה מאד למחירי הדגמים המקצועיים של Canon ו-Nikon.

Hasselblad X1D

FujiFilm GFX 50S

בתחום ה-Full Frame 24X36 רוב ההכרזות החשובות של השנה לא היו מהפכניות כלל ועיקר אלא שיפור נוסף של הדגמים הקיימים: Sony ,Nikon ו-Canon הכריזו על מצלמות דגל מקצועיות העומדות בראש סולם הביצועים (לא מבחינת מספר הפיקסלים): , Canon 5D MK iV ,Nikon D5, Canon EOS 1DX Mark II ו-Sony Alpha A99 כולן מצלמות מעולות שזכו לציונים גבוהים בכל הסקירות אולם אינן מביאות שום בשורה טכנולוגית משמעותית ואף מחירן גבוה למדי: כ-$6000 ל-D5 ול-1DX MK II, כ -$3000 לA99 ו-$3500 ל-5D MK IV.
בפעם הראשונה Canon עלתה לחלקו העליון של דרוג DXO לחיישנים: החיישן שב- 5D MK IV זכה לדרוג 91 ואילו החיישן שב-1DX MK II לדרוג 88. זוהי הפעם הראשונה שחיישנים מתוצרת Canon זוכים לציונים גבוהים כאלו המעידים בעיקר על שיפור בטווח הדינמי לעומת הדגמים הקודמים. זאת מאחר ו- Canon עברה לשימוש בחיישנים מדור חדש המיוצרים בטכנולוגיה עכשווית ומתקרבים בביצועיהם מאד לחיישנים המובילים בדרוג מתוצרת Sony המותקנים גם במצלמות Nikon.
מצלמה יוצאת דופן בקבוצה זו היא ה- Pentax K-1 לה הקדשתי סקירה נפרדת בפוסט מס׳ 85. זוהי מצלמה איכותית המשלבת ביצועים טובים יחד עם איכות דימוי מרשימה (96 במדד DXO, חיישן של Sony עם 36MP), מספר תכונות יחודיות ומחיר נמוך יחסית למתחרות הישירות שלה, כ-$1800.

 

כאשר יורדים בגודל הפורמט לגודל המוכר לרובנו כמצלמות Crop, או במילים מדוייקות יותר מצלמות בעלות חיישן בגודל APS-C נמצא מספר דגמים מענינים שיצאו לשוק השנה אולם לעניות דעתי רק אחד מן הדגמים הללו ממש מענין. בפוסט מס׳ 90 כתבתי בהתלהבות לא מוסתרת על ה-Fuji X-T2. לדעתי זו מצלמה מיוחדת המשלבת ביצועים טובים בתחומי איכות הדימוי, הן בסטילס והן בוידאו 4K איכות ומהירות המיקוד האוטומטי, חווית משתמש חיובית ביותר וכל זה ארוז בגוף איכותי ובמחיר של כ- $1600. התוצאות שקיבלתי (וקיבלו אחרים) ממצלמה זו הביאו אותי בפעם הראשונה לפקפק בצורך, לפחות שלי, במצלמה בעלת חיישן Full Frame. ציינתי כבר בפוסט 90 שאם הייתי בשוק כיום לצורך רכישת מצלמה חדשה סביר להניח שה-X-T2 היתה הכיוון בו הייתי הולך. בתחילת 2016 היציגה Fuji גם את בת הדודה של ה-X-T2, ה- X-Pro 2 אותה סקרתי בפוסט מס׳ 86. זוהי מצד אחד מצלמה מענינת המספקת דימויים איכותיים אולם מתאימה יותר לחובבי ז׳אנר ה-Rangefinder ואני לפחות לא התלהבתי ממנה.

Nikon היציגה בתחילת השנה את ה- D500, היורשת של ה-D300 המפורסמת. מצלמה בהחלט איכותית עם ביצועים סבירים בתחומי איכות הדימוי (דרוג 84 במדד DXO) ומרשימים בתחום מהירות הצילום והמיקוד אולם בסופו של דבר אין בה בשורה ממשית אלא היא מהווה התפתחות חיובית בכיוון ידוע וברור.

מתחרה ברורה של ה- D500 היא Sony A6500, המספקת ביצועים דומים מאד אם כי במחיר נמוך יותר ובמארז נחות יותר. Sony כנראה לא הצליחו להחליט מה בדיוק רוצה ה- A6500 להיות וחנטו אותה בגוף משעמם, ללא צג מגע וכמעט ללא כפתורים ושקעים על גופה הצנום. גם לא הצליחו להתגבר על מספר בעיות כמו ההתחממות המפורסמת שהופיעה כבר ב-A6300. אם הכוונה לדגם מקצועי הפונה לצלמי וידאו כיצד יתכן שאין לה שקע לאזניות? וזאת רק דוגמא אחת לחוסר ההחלטיות של Sony לגבי היעוד הממשי של מצלמות אלו.

 

נרד עוד מעט בגודל החיישן ונגיע ל-Olympus OM-D EM-1 MK II. למצלמה בעלת השם הארוך הזה חיישן בגודל MFT, קטן במעט מ-APS-C. מן הסקירות שקראתי על דגם זה מצטיירת מצלמה איכותית בעלת יכולת צילום ומיקוד מהירים מאד וגוף איכותי, חזק וקל. ל-Olympus גם עדשות מצויינות אבל כל זה לא משכנע אותי מבחינת איכות הדימוי ולצערי נכון להיום חיישנים בגודל זה אינם עומדים בתחרות לעומת חיישני APS-C ובוודאי לא חיישני Full Frame. אילו  רק יכולנו לקבל את הביצועים של מצלמה זו בגוף עם חיישן גדול יותר… אולי בשנה הבאה? Olympus מתייחסים למצלמה זו כ- Game Changing Technology. הייתי שמח לראות טכנולוגיה זו מספקת איכות דימוי גבוהה יותר. אגב, ה- OM-D EM-1 MK II עולה כ- $2000, לשיקולכם.

לקראת סיום נרד ממש לחיישנים בגודל שאנו מוצאים בטלפונים הסלולריים:  סמארטפון חדש שהוצג השנה וכולל מצלמה איכותית (הכל יחסי, אמר כבר אלברט איינשטיין) שזכה לציון גבוה במדד DXO וגם בסקירות נוספות. זהו ה- Google Pixel עם הציון הגבוה ביותר למצלמת סמארטפון, 89. גם כאן, שיפור, התקדמות, אך לא מהפכה. גם זה יבוא. חכו בסבלנות.

 

השיפורים להם אנו עדים במצלמות החדשות שהוצגו השנה נובעים מהתקדמות בשני תחומים עיקריים:

א. טכנולוגיית החיישנים: רזולוצייה גבוהה יותר (המאפשרת גם Crop), שימוש בערכי ISO גבוהים עם רעש נמוך+דיוק צבעוני וטווח דינמי גבוה.

ב. טכנולוגיות אחרות: ייצוב בחמישה צירים, פורמולציות חדשות לעדשות, שיפורים בתוכנות העריכה והעובדה שהיצרנים כוללים תכונות מקצועיות גם במצלמות קטנות.

מה עוד היה לנו השנה? פופולריות לא לגמרי מובנת של הצילום המיידי (פולארויד) מבית Fuji Instax (פוסט מס׳ 87), כניסה איטית אך בוטחת של הצילום החישובי (פוסט מס׳ 75 ופוסט מס׳ 76) כמעט לכל אספקט של חיינו ועוד.

ומה לא היה לנו השנה? עדיין לא ראינו מצלמות חסרות מראה רציניות מבית Nikon או Canon ואחת השחקניות המבטיחות בשוק המצלמות בשנתיים הקודמות נעלמה ממנו לחלוטין. Samsung, שסדרת ה-NX שלה היתה מענינת מאד יצאה משוק המצלמות וחבל (ראו פוסט מס׳ 59).

אז הייתה לנו שנה מענינת וגם אם רק חצי מן השמועות שמסתובבות ברשת נכונות הרי ש-2017 תהיה מענינת הרבה יותר… שנה טובה! וחג חנוכה שמח.