המונח העברי ״מצלמה טכנית״ התקבע בתחום הצילום בארץ כשם כללי ל״מצלמה מתקפלת, רב תכליתית, המצלמת על סרט דף או סרט גליל רחב. מצלמה טכנית מאפשרת ביצוע סוגים רבים ומגוונים של עבודות צילום, באולפן ובשדה כאחד. המיקוד נעשה בה בדרך כלל בשיטת המיקוד הישיר תוך הסתכלות ישירה במרקע המיקוד״ (ציטוט מתוך לקסיקון הצילום מאת ד״ר שאול טל ומשה אילן, הוצאת פוקוס 1990). סוג מצלמה זה ידוע באנגלית גם בשמות Technical Camera, View Camera ווריאנט מסויים שלה ידוע גם כ- Field Camera.

כיום רק מעט צלמים, לרוב לא צלמים צעירים, מודעים בכלל לסוג מענין זה של מצלמה אבל בעבר היה זה כלי שכל צלם מקצועי בתחומי הפרסום והתעשייה הכיר היטב. לאחרונה קראתי בפייסבוק (סליחה, מטא…) פוסט של בן כיתתי ללימודי הצילום במכללת הדסה בשנות השבעים נלי שפר על המצלמה הטכנית. פוסט זה הניע אותי להתחיל לכתוב את המאמר הזה עליו חשבתי כבר במשך זמן רב. תודה נלי…

לימוד השימוש במצלמה טכנית נחשב שנים ארוכות לאבן פינה במסגרות הלימוד של צילום מקצועי. טכנולוגיות הצילום הדיגיטלי ועיבוד התמונה הממוחשב הביאו את הכורת גם על המצלמה הטכנית וכיום, ברוב בתי הספר לצילום הוצא הנושא המרתק הזה מתכניות הלימודים. אפילו צלמי ארכיטקטורה מסתפקים כיום בעדשת
Tilt-Shift על מצלמה דיגיטלית וביכולות עיבוד הפרספקטיבה הגלומות בתוכנות לעיבוד תמונה ובראשן Photoshop.

עם זאת, קיימים עדיין צלמים עקשנים ו/או חובבי נוסטלגיה שאינם מוותרים על יכולותיה המיוחדות של המצלמה הטכנית ועל המאפיינים היחודיים של לוחות הצילום בפורמט הגדול וממשיכים להנות מן השימוש בה, ככל שההיצע המוגבל של מצלמות, עדשות, אביזרים, לוחות הצילום ושרותי הפיתוח שלהם בשוק מאפשר. למעונינים ללמוד את השימוש במצלמה הטכנית אני ממליץ על ספרו הקלאסי של Leslie Stroebel בהוצאת Routledge:
View Camera Technique, שיצא לאור לראשונה בשנת 1999 וכיום נמכרת המהדורה השביעית שלו שיצאה לאור בשנת 2017. קיימות גם גרסאות eBook.

באופן אירוני משהו, למעט אולי מצלמת נקב Pinhole Camera, בבסיסה המצלמה הטכנית היא המצלמה הפשוטה ביותר שאפשר להעלות על הדעת אולם למעשה היא מהווה מופת של יצירה ומיומנות ונדרש ידע לא מבוטל על מנת לייצר מצלמה כזאת וכל שכן להשתמש בה. מבחינה היסטורית, המצלמה הראשונה בה נעשה שימוש במפוח גמיש כדי לחבר בין החלק הקדמי לאחורי יוצרה כנראה בשנת 1840 והיתה שייכת ל-Isidor Niepce, בנו של Josef Nicephore Niepce שצילם בשנת 1926 את הצילום המפורסם הראשון.

סקירה מענינת של הסוגים השונים של מצלמות טכניות ועקרונות השימוש בהן ניתן למצוא כאן, כאן וגם כאן.

מצלמה טכנית בנויה באופן סכמטי מארבעה חלקים: לוח קדמי, עליו מורכבת העדשה (Front Standard או Lens Standard), לוח אחורי עליו מורכבת זכוכית מט ולתוך המסילות שבו מוכנסת הקסטה עם לוח הצילום (Back Standard או Film Standard), מפוח (אקורדיון) גמיש ואטום לאור המחבר את הלוח הקדמי ללוח האחורי ומסילה (Rail) אליה מחוברים הלוח הקדמי והלוח האחורי באופן שניתן לשנות את המרחק בינהם. שני הלוחות ניתנים להטיה קדימה ואחורה, ימינה ושמאלה וגם למעלה ולמטה. לא בכל הדגמים כל ההטיות אפשריות. העדשה עצמה מורכבת על לוח העדשה (Lens Board) אותו ניתן להרכיב ולפרק בקלות מן הלוח הקדמי. כך ניתן להחליף עדשות תוך כדי הצילום, אם כי הדבר מחייב שכל עדשה תהיה מורכבת מראש על לוח עדשה נפרד. לצורך ביצוע צילומי תקריב ניתן להאריך את המפוח ואת המסילה. לצורך שימוש בעדשות רחבות זווית יש צורך להשתמש במפוח בלון (Wide Bellows) שהוא קצר ורחב מן המפוח הרגיל הסטנדרטי. כל הקומפלקס הזה מורכב על חצובה מסיבית. לעדשות יעודיות למצלמות טכניות יש כפתור המאפשר פתיחה וסגירה של הסגר והצמצם כדי שבשלב הקומפוזיציה שלפני הצילום יגיע מקסימום אור לזכוכית המט המורכבת על הלוח האחורי. לוח זה משמש כמחפש (Viewfinder) עליו מקרינה העדשה את דימוי הנושא כשהוא הפוך. על מנת שהתאורה באולפן או בחוץ לא תפריע לצפות בדימוי משתמשים הצלמים ביריעת בד שחור אטום לאור אותו פורשים על החלק האחורי של המצלמה ועל ראשו של הצלם.

במצלמות מסויימות ניתן להרכיב מחפש רפלקס שגם מיישר את הדימוי וגם מונע את הצורך בבד השחור. מחפש כזה יכול להיות חד עיני או דו עיני.

מדידת חשיפה: בצילום במצלמה טכנית יש צורך להשתמש במד חשיפה חיצוני, להבין את ההבדלים והמשמעויות של מדידת אור נופל (Incident Light) לעומת אור חוזר (Reflected Light) ולהביא בחשבון גם את אורך המפוח, אורך המוקד של העדשה ויחס ההגדלה.

היו גם מדי חשיפה יעודיים למצלמות טכניות: חיישן האור היה מוכנס באמצעות מוט ארוך למרכז המסגרת באזור לוח הצילום כך שהמדידה התייחסה לכמות האור שהיגיעה ללוח הצילום, מעין TTL.

בד״כ לעדשות יעודיות למצלמות טכניות יש סגר עלים (Leaf Shutter) מובנה המופעל באמצעות כבל משחרר (Cable Release) ארוך, מכני או פניאומטי.

אורך המוקד, כושר הכיסוי וכושר ההפרדה של עדשות למצלמות טכניות תלוי בפורמט דף הסרט או חיישן התמונה האלקטרוני. בתחילת העידן הדיגיטלי הסתבר כי כושר ההפרדה של עדשות רבות למצלמות טכניות שהיה מתאים לסרטי צילום בפורמט גדול איננו מספיק כדי להפריד את כל הפרטים שחיישני תמונה אלקטרוניים בפורמט בינוני מסוגלים להפריד. לכן פותחו ״עדשות דיגיטליות״, שלא היה בהן שום דבר דיגיטלי פרט לכך שכושר ההפרדה שלהן הותאם לכושר ההפרדה של חיישני התמונה האלקטרוניים.

אם כך ברור כי המצלמה הטכנית, גם בדגמים הקטנים שלה הינה גדולה, מסורבלת, כבדה ולא נוחה לשימוש. קצב הצילום בה איטי מאד, העדשות גם הן גדולות, כבדות ויקרות. הוסיפו לכך את הצורך לטעון בחושך (ולפרוק בחושך לפני הפיתוח הכימי) את לוחות הצילום בקסטות דו צדדיות מיוחדות (לכל דפי הסרט היו חריצים אופיניים בפינה אחת של המסגרת. בעת טעינת הדפים בקסטות היה צורך לוודא שהדף מוכנס לקסטה כאשר החריץ נמצא בצד ימין למעלה. באופן זה האמולסיה הרגישה לאור פנתה לכיוון החיצוני ולא למחיצה שבין שני הדפים בקסטה)

למי שלא התנסה בכל התהליכים הלא פשוטים הללו יהיה קשה להבין את המשמעות של השימוש במצלמה מסוג זה, שניתנת לשימוש על גבי חצובה מסיבית בלבד. בסרטון המתאר את אופן הצילום במצלמה טכנית 4X5 בשטח ניתן לצפות כאן.

אם כך מדוע יש גם כיום צלמים פרפקציוניסטים שאינם מוותרים על הצילום במצלמה זו למרות כל מגבלותיה?

למצלמה הטכנית ארבעה יתרונות עיקריים:

א. יכולת שליטה בפרספקטיבה וחדות הדימוי: רוב המצלמות המוכרות מאפשרות כיוון של המיקוד באמצעות הרחקה או קרוב של העדשה מסרט הצילום או חיישן התמונה האלקטרוני. מצלמה טכנית מאפשרת ארבע תנועות נוספות: א. תנועה של העדשה או לוח הצילום בכיוון ניצב לציר העצמית (העלאה או הורדה) על מנת לשלוט במיקום הדימוי על לוח הצילום ב. שינוי הזווית של הלוח נושא העדשה (הטיה ימינה או שמאלה) במטרה לשלוט בזווית מישור המיקוד ג. שינוי זווית לוח העדשה ביחס לנושא במטרה לתקן עיוותי פרספקטיבה ד. שינוי זווית מישור לוח הצילום (הטיה ימינה או שמאלה) במטרה לשלוט בצורת הדימוי או בזווית מישור החדות.

בדגמים מסויימים ניתן להטות גם את לוח העדשה וגם את לוח הצילום לכל שלושת הכיוונים יחד בהתאם לצורך.

וכאן אנו מגיעים לעיקרון Scheimpflug המפורסם הקובע כי כאשר הקווים הנמשכים ממישור העצמית,  מישור הנושא ומישור לוח הצילום (חיישן התמונה או סרט הצילום) נפגשים, כל מישור הנושא יהיה בפוקוס. בקרב צלמים וסטודנטים לצילום עיקרון זה היה ידוע כחוק שיימפלוג ונחשב, למרות פשטותו היחסית לנושא מסובך.

(Theodor Scheimpflug (1865-1911 היה קפטן בצבא האוסטרי שפיתח שיטה סיסטמטית ומכשור לצורך תיקוני פרספקטיבה בצילומי אוויר. הכלל הנקרא על שמו (אגב, הוא טען שהקרדיט מגיע למהנדס והמדען הצרפתי Jules Carpentier) מתאר את הקשרים הגיאומטריים בין כיווני מישור המיקוד, מישור העדשה ומישור הנושא כאשר מישור העדשה אינו מקביל למישור הדימוי הנוצר על לוח הצילום. שימוש נכון בעיקרון זה מאפשר, בעת צילום במצלמה טכנית לשלוט בפרספקטיבה ובחדות באופן שאיננו ניתן לישום באף מצלמה אחרת (למעט, באופן חלקי בעת שימוש בעדשות Tilt-Shift).

הוסיפו ליכולות אלו את האפשרות לביצוע חשיפות מרובות על לוח צילום אחד באמצעות השימוש ב-In Camera Masking (דוגמא ליכולות אלו ניתן לראות כאן) וקיבלתם כלי עוצמתי המאפשר יצירת דימויים מורכבים. סביר להניח שרוב הנשאלים כיום היו חושבים שדימויים אלו נוצרו באמצעות Photoshop. בשימוש בגבים או במצלמות דיגיטליות ניתן גם לבצע חשיפות מרובות לצורך שיפור החדות על כל שטח הנושא בשיטת הערמת המיקוד (Focus Stacking) או לצורך הרחבת טווח החשיפה באמצעות טכניקת טווח דינמי רחב (HDR).

ב. איכות דימוי גבוהה: בדומה למספר הפיקסלים על חיישני תמונה אלקטרוניים, איכות הדימוי בסרטי צילום נקבעת (בין היתר) בהתאם לגודל המסגרת, כלומר מספר צברי הגרגרים (Grain) של כסף הלידי על פני שטח המסגרת. ככל ששטח המסגרת גדול יותר יש עליו יותר צברי גרגרים ולכן כל פרט בנושא נרשם על יותר גרגרים. כתוצאה מכך איכות הדימוי עולה. דימוי שצולם על דף סרט בפורמט 8X10 יהיה יותר איכותי מדימוי שצולם על דף סרט 4X5 והרבה יותר איכותי מדימוי שצולם על מסגרת 35 מ״מ. באמצעות קסטות מתאימות ניתן לצלם גם על דפי סרט וסרטים גליליים בפורמט 120 שהם קטנים יותר מהפורמט המירבי של המצלמה. כלומר, במצלמה טכנית בפורמט 8X10 ניתן לצלם גם דפי סרט 5X7 ו-4X5. במסגרת לימודי בחוג לצילום במכללת הדסה בירושלים באמצע שנות ה-70 התנסיתי בצילום גם במצלמה טכנית בפורמט 5X7. היתה זו מצלמה תוצרת יפן שהיתה עשויה בעיקר מעץ. החוויה העוצמתית של צפיה בשקופית חשופה היטב שהתקבלה ממצלמה זו זכורה לי עד היום.

ג. גמישות גבוהה בשימוש באביזרים, עדשות וצילום על מגוון חומרי צילום מכל הסוגים ובמגוון פורמטים כולל נגטיב שחור לבן, נגטיב צבע, שקופיות, פולארויד לפיתוח מידי ואף סרטים גליליים בפורמט 120 באמצעות קסטות יעודיות. ניתן גם להרכיב מצלמות דיגיטליות וגבים דיגיטליים מסוגים שונים על מצלמה טכנית אולם יכולת הניצול של תנועות המצלמה מוגבלת עקב הגודל הקטן יחסית של חיישני התמונה האלקטרוניים. בעבר, מצלמות טכניות היו קיימות בשלושה פורמטים עיקריים: 4X5, 5X7, 8X10 כאשר המידות הן באינצ׳ים (אינצ׳=2.54 ס״מ). הפורמט הנפוץ ביותר היה 4X5. כיום קיימות גם מצלמות בפורמטים קטנים יותר (המתאימים יותר לעבודה עם גבים דיגיטליים) וגם מצלמות טכניות מתקפלות וניידות יותר הידועות כ- Field Cameras. מאידך, קיימות גם מצלמות בפורמטים גדולים יותר מ-8X10, כמו לדוגמא המצלמה המפורסמת של Polaroid בפורמט 20X24.

בפני מי שמעונין לצלם במצלמה טכנית עומדות כיום עומדות ארבע אפשרויות:

א. צילום דפי סרט (או סרטי 120), פיתוח כימי ולאחר מכן הדפסה אופטית על נייר צילום או סריקה שלהם בסורק מתאים. המילה ״מתאים״ היא קריטית כאן כי על מנת לקבל את כל המידע הגלום בדף סרט 4X5 ומעלה יש צורך בסורק שמסוגל לכך. קשה מאד ויקר מאד לרכוש סורקים איכותיים כאלה כיום. עקרונית אפשר לסרוק דפי סרט גם בסורקים פשוטים וזולים יחסית אולם אין מה להשוות את איכות התוצאות לסריקה בסורק יעודי. בסעיף זה אפשר לכלול גם צלמים המשתמשים בתהליכים היסטוריים-אלטרנטיביים המחייבים הכנת לוחות צילום לבד. כמובן שלוחות כאלו ניתנים לצילום רק על מצלמה טכנית (או מצלמת נקב).

ב. הרכבת גב דיגיטלי בפורמט בינוני על מצלמה טכנית (עדיפה מצלמה בגודל המתאים לגודל חיישן התמונה בגב). גבים אלו מבוססים על חיישני תמונה בגודל שמ- 33X44 מ״מ ועד 53X40 ברזולוציה של עד 150MP.

ג. הרכבת גוף מצלמה דיגיטלית (DSLR או Mirrorless) על מצלמה טכנית (גם כאן עדיפה מצלמה בגודל שמתאים לגודל חיישן התמונה ככל שאפשר. במקרה זה אפשר להשתמש בעדשות ללא סגר ולהסתמך על הסגר המכני או האלקטרוני המובנה בגוף המצלמה הדיגיטלית). גוף מצלמה בפורמט בינוני כדוגמת Fuji GFX 100S מאפשר צילום באיכות של 100MP.

ד. הרכבת גב דיגיטלי סורק על מצלמה טכנית: אלו למעשה סורקים קטנים, בעלי מסגרת בגודל הקרוב ל-4X5, המורכבים על המצלמה הטכנית בדומה לקסטות דפי הסרט הרגילות. הם מתאימים לצילום נושאים נייחים בלבד ובד״כ משמשים להכנת רפרודוקציות (שיעתוקים) של ציורים. קיים יצרן גרמני בשם Rencay המייצר גבים סורקים במגוון רזולוציות, בין 312MP ל- 2808MP (ותודה לידידי ערן אקרמן על ההפניה). לגבים סורקים יש עדיפות על מצלמות וגבים דיגיטליים רגילים מאחר והם כוללים חיישן תמונה ליניארי נפרד לכל צבע, אדום, כחול וירוק (ואינם מבוססים על מערך Bayer המחייב ביצוע אינטרפולציה של צבע). הסבר מענין עם דוגמאות ניתן למצוא כאן. גב סורק מדגם Betterlight 10K-SH מאפשר סריקה בו זמנית של שלושת הצבעים RGB לקבלת קובץ סופי של כ-416MP. שטח מסגרת הסריקה 3X4אינצ׳, פי ארבעה גדול יותר מזה של גב דיגיטלי בפורמט בינוני. כאשר משתמשים בגב דיגיטלי סורק חובה להניח מסנן IR יעודי לפני העדשה מאחר וחיישן התמונה הליניארי איננו כולל מסנן כזה (הנמצא בד״כ כחלק אינטגרלי מעל כל חיישן תמונה אזורי). מאחר ותוכנות ההפעלה היעודיות לגבים הסורקים לא עודכנו כבר מספר שנים לא יהיה ניתן לחבר אותם ולהשתמש בהם אלא עם מחשבים מן הדור המתאים וגרסה מתאימה של מערכת ההפעלה והחיבורים הפיזיים (בד״כ SCSI).

במסגרת עבודתי בחוג לצילום במכללת הדסה רכשנו והשתמשנו בגבים דיגיטליים סורקים מתוצרת PhaseOne מן הדור הראשון והשני (שהיה גם האחרון). בשנת 1996, ביצענו באמצעות גב כזה פרוייקט מענין שכלל סריקה של 70 הדפסות על נייר צילום בגודל 30X40 ס״מ (הנגטיבים מהם הוכנו ההדפסות לא היו בידנו) לצורך הכנת קטלוג לתערוכת צילומים משותפת עם בית ספר לצילום בדבלין, אירלנד. הסריקות שולבו ישירות מן הגב הסורק בתכנת עימוד (Freehand 5). קובץ העימוד המוכן נשלח לבית הדפוס לצורך הדפסת הקטלוג בדפוס אופסט.

ומה קורה היום בשוק? הופתעתי לגלות שבאתר של BHphotovideo קיים היצע רחב של מצלמות טכניות ואביזרים אם כי חשוב לציין שרוב הדגמים מיועד לשימוש עם מצלמות וגבים דיגיטליים מכל הסוגים. כל הדגמים, ללא יוצא מן הכלל הינם Special Order כלומר לא קיים מלאי כלל. המחירים נעים בין קצת יותר מ-$1000 לקצת פחות מ- $8000 לדגם 8X10. כל המחירים הינם לגוף בלבד, ללא עדשה וללא גב דיגיטלי.

באתר של Adorama מופיעות 14 מצלמות טכניות מתוצרת Cambo ודגם אחד של Toyo. כולם ב-Special Order ורובם מיועדים לעבודה עם מצלמות וגבים דיגיטליים.

הפתעה מענינת היתה לי כאשר גיליתי ברשת אתר של יצרן מצלמות טכניות איראני.

חלק מן היצרנים הקלאסיים הוותיקים של מצלמות טכניות עדיין פעילים ברמה כזאת או אחרת: Linhof, Cambo, Arca-Swiss ,Sinar ,Horseman, Toyo-View,

בויקיפדיה מופיעה רשימה ארוכה למדי של יצרני מצלמות טכניות. חלק מן הלינקים ברשימה אינם פעילים.

ניתן למצוא מצלמות טכניות, אביזרים ועדשות אצל מוכרים רבים ב- eBay.

ובארץ? באתרים של חנויות הצילום הגדולות בארץ לא מצאתי ולו אזכור אחד למצלמות טכניות… הפריטים שכן מוצעים למכירה הם דפי סרט נגטיב שחור לבן בגודל 4X5 של מספר יצרנים.

באתר של Blumar יש מבחר נאה של דפי סרט מכל הסוגים, בגודל 4X5 וגם 8X10 (כמו גם פורמטים אחרים של סרטי צילום וציוד פיתוח והדפסה)

מצאתי גם אתר בשם Analog בו ניתן לשכור מגוון מענין מאד של מצלמות טכניות היסטוריות, כאשר בחלקן ניתן לצלם וחלקן מיועד לשמש כ- Props בהפקות טלוויזיה וקולנוע.

דפי סרט נגטיבים צבעוניים ושחור לבן ניתן לפתח בארץ במספר מצומצם מאד של מעבדות. רק מעבדה אחת בארץ מציעה שרותי פיתוח לדפי סרט 4X5 מכל הסוגים, כולל פיתוח שקופיות בתהליך E-6. לעומת זאת, בניו יורק מצאתי ללא מאמץ מספר מעבדות המציעות שרות דומה במחירים נמוכים למדי. שרותים דומים מוצעים בכל הערים הגדולות בארה״ב.

בחלק ב אסקור את עבודתם בעבר והווה של מספר צלמים ישראליים שהשתמשו בעבר או משתמשים כיום במצלמה טכנית.

עדכון 29.5.23: בניה ושימוש במצלמה טכנית עם מצלמת DSLR