17. לפני היות פוטושופ

17. לפני היות פוטושופ

בימים אלו העולם כולו חוגג את יום ההולדת ה- 25 של פוטושופ. עקבתי אחר הכתבות, הסרטונים, הדוגמאות ושלל הסופרלטיבים שהוצמדו לתוכנה האיקונית הזו שכן, מה לעשות, שינתה את עולם הצילום. לטוב או לרע? זה כבר תלוי בנקודת ההשקפה של כל אחד ואחת מאיתנו. באופן אישי, חוויתי את השינוי בזמן אמיתי ונחשפתי לפוטושופ החל מן הגרסה הראשונה שהוצגה ב- 1990 והיתה בשחור לבן בלבד, רצה על מק, שלא היה לי אז שאלתי אחד מן החוג לדפוס במכללת הדסה, בה לימדתי בחוג לצילום.  די מהר הבנתי שזה כלי לצלמים ושיש להתחיל ללמד אותו לסטודנטים לצילום. אבל איך? מי מכיר את התוכנה ויוכל ללמד אותה? מנין נביא מחשבים שבקושי הכרנו? הפתרון הראשוני נמצא בדמותו של דודי פוקס, אז מרצה בחוג לדפוס במכללה שכבר היכיר קצת את התוכנה והסכים בטובו ללמד אותה גם בחוג לצילום  (והיום מטפל בכאב, שיקום, יציבה ותנועה בסטודיו שלו בכפר קיש. https://www.facebook.com.davidfuc ). השיעורים בשנה הראשונה נערכו במעבדת המחשבים של החוג לדפוס  (לכל מי שלא זוכר, תעשיית הדפוס עשתה את המעבר למחשבים מספר שנים מוקדם יותר מתעשיית הצילום). לאחר השנה הראשונה הודיע לי דודי  (והנה קוריוז: ביתו של דודי, התקבלה ללימודים בחוג לצילום מספר שנים לאחר מכן) כי לא יוכל להמשיך ללמד בחוג לצילום ובלית ברירה לקחתי על עצמי את המשימה. בינתיים התחלתי להכיר קצת את התוכנה, שרצה כאמור על מקים בלבד, אבל מעבדת המקים של החוג לדפוס לא עמדה יותר לרשותנו. מה עושים? עוברים לתוכנה מתחרה שכולם שכחו שהיתה קיימת פעם בשם Photo Styler, שרצה על מחשבי PC. עכשיו תארו לעצמכם כיתה שאין בה מקרן צבעוני אלא לוח LCD בשני צבעים, סגול וצהוב, המונח על מה שנקרא בזמנו ״וויוגרף״ ובאנגלית Over Head Projector שהיה מיועד במקור להקרנת שקפים. ועם זה לימדתי עיבוד תמונה ממוחשב שנה שלמה! בהמשך יצאה גרסה של פוטושופ גם למחשבי PC אז חזרנו איליה, מספר הסטודנטים שהיה צורך ללמד עלה ולא יכולתי לשאת בנטל לבדי. גייסתי את אבי שטראוך (http://www.studioavi.com/avi_strauch.asp) לעזרה ויחד המשכנו ללמד פוטושופ לצלמים. בהמשך הצטרף גם יונתן סיארה (https://www.facebook.com/jonathan.sierra.9237?fref=ts) ואחריו, למיטב זכרוני, יוסי גלנטי
(https://www.facebook.com/yossi.galanti?fref=ts) שהיה סטודנט שלי במכללה והצטרף לסגל ההוראה בתחילה כמדריך ולאחר מכן כמרצה. אחריו היגיע דורון אלטרץ (https://www.facebook.com/doron.altaratz?fref=ts) שהיה המדריך הראשון במכללה שהיה בוגר בצלאל. יוסי ודורון הם היחידים מכל הנ״ל המלמדים פוטושופ במכללה גם כיום.

בשנת 1991 הרבה אנשים הרימו גבה ואפילו שתיים כשביקשתי לרכוש מחשבים לחוג לצילום. היתה מרצה שציינה באחת מישיבות המורים הסוערות של התקופה ההיא שביום שיכנס מחשב למחלקה לצילום זה יהיה סופו של הצילום. אז כיום יש בחוג לתקשורת צילומית במכללת הדסה עשרות מחשבים (מקים, איך לא), אין מעבדות לפיתוח סרטי צילום והשמיים לא נפלו: הצילום חי ובועט אולי יותר מתמיד.

עם זאת, חשוב לציין כי למרות כל הפיקסלים, המחשבים והתוכנות, המסורת עליה נשען הצילום מראשיתו לא נעלמה, ומה שיש לנו היום הוא תערובת  של חדש וישן כאחד, עם השפעות מתחומים רבים נוספים, כי בעידן הדיגיטלי הכל מתחבר.

ומכל הסרטונים שעלו לרשת לכבוד יום ההולדת  ה- 25 של פוטושופ, מצא חן בעיני הסרטון הבא:

הסרטון הזה הזכיר לי נשכחות: הרבה לפני העידן הדיגיטלי ביליתי שעות רבות במעבדות לפיתוח סרטים ולהדפסת תמונות בשיטה הכימית ״האנאלוגית״, עבדתי במעבדה מסחרית בארה״ב כמדפיס שחור לבן וצבע בשיטות ידניות, בדיוק כפי שרואים בסרטון. בשנים 1985-1988 היתה לי מעבדת צילום מקצועית ברחובות בה עסקתי בהדפסות צבע ידניות משקופיות (Ciba Chrome, R-3)  ובפיתוח שקופיות בתהליך E-6. בהמשך לימדתי הדפסת צבע  ״אנאלוגית״ במכללת הדסה ועם החדירה הגוברת והולכת של הצילום הדיגיטלי עברתי אט אט להוראת צילום דיגיטלי, טכנולוגיה של צילום דיגיטלי והדפסה דיגיטלית. בקיצור: היה מענין וסביר להניח שיהיה מענין עוד יותר בעתיד. ועוד משהו, שימו לב על מה עומד המגדל (״מכונת ההגדלה״) של הבחור המדגים בסרטון…

קרדיט ל- Lynda.com על הפקת הסרטון.

תגובות, הערות ושאלות יתקבלו בברכה,

גבי

קרדיט לצילום שלמעלה: www.slrlounge.com

16. מיומנו של מרצה, פרק ג

עוד פרק בסדרה ״מיומנו של מרצה״, המבוססת על אירועי אמת שחוויתי במהלך השנתיים האחרונות. ושוב, הכוונה היא לתאר מצב מסויים, לא לפגוע באף אחד. אם מי מן הקוראים רואה עצמו נפגע אני מתנצל מראש!

מיומנו של מרצה, פרק ג.
יום חמישי, צהריים. שיעור הדגמה מעשי עם קבוצה קטנה בת 8 סטודנטים בשנה ב. מטרת השיעור להדגים באופן מעשי נושאים תאורטיים שנלמדו בכיתה בנושא ניהול צבע במערכות צילום והפקה דיגיטליות.
השיעור אמור להתחיל בשעה 12. אני מוכן עם כל הציוד, כל התוכנות הרלבנטיות פתוחות על 2 מחשבים, קבצי ההדגמה מוכנים וכל פריטי הציוד מחוברים למחשבים ופועלים.
ב- 12.05 מופיעה סטודנטית ראשונה ושואלת היכן מתקיים השיעור. אני עונה לה שהיא במקום הנכון ומבקש שתקרא לשאר חברי הקבוצה. הם מזדחלים פנימה באיטיות, מביטים בי בעייפות (אחרי הכל כבר מאוחר, הבוקר כבר חלף עבר לו…). חלקם מתיישבים רחוק ממני, במקום בו אין סיכוי שיראו מה מתרחש על צג המחשב עליו אני מדגים.
12.10. למרבה הפלא 7 מתוך השמונה נוכחים, אפשר להתחיל. אני מבקש מכולם להתקרב, שואל לשלומם, מסביר את מטרת השיעור ובתשובה לשאלה מאשר שכן, השיעור ימשך כשלוש שעות. אבל עם הפסקה, כמובן.
ההדגמה מתחילה ואני מיד שם לב שחלק מן הנוכחים אינו מתרכז בה כלל, אלא עוסק בשלל פעילויות: אחת עסוקה בטלפון הסלולארי שלה, מקלידה במרץ. אחר שומט את ראשו לאחור ומתחיל לנמנם.
12.15, הדלת נפתחת ומגיע הנוסע השמיני, א. מתיישב תוך מלמול התנצלות שלא הצלחתי להבין.
הקלדנית משנה עיסוק, לוקחת דף נייר ומתחילה לגזור מתוכו פיסות ארוכות. לאחר מכן מקשקשת עליהן בטוש וקולעת מהן זר אותו היא מניחה על ראשה, צמיד אותו היא עונדת על ידה ושרשרת אותה ענדה לצווארה! כל זה תוך כדי ההסברים וההדגמה שלי, ובמרחק של פחות מ- 2 מטרים ממני… מדהים!
ארבעה מתוך השמונה מגלים ענין בשיעור, מקשיבים, עונים לשאלותי ואפילו שואלים שאלות מידי פעם, תופעה שאיננה נפוצה בעידן הסמארטפון.
אני שם לב שהקלדנית השוזרת, הזר לראשה, התעייפה ונרדמה, ראשה מוטה הצידה בזווית מסוכנת: הזר עוד יפול מראשה. על ידה, ל. גם הוא נדמה כישן.
אני מעיר אותם ומתחיל לשמוע הסברים ותרוצים. ל. טוען שאיננו מצליח להרדם בלילות ולכן נרדם בשיעורים.
הקלדנית השוזרת מסבירה לי שללא ריטלין איננה יכולה להתרכז בשיעורים. אני מחליט לא לשאול אותה מדוע איננה נוטלת את התרופה, לא רוצה לחטט בענינים פרטיים.
אני ממשיך בהדגמה כאשר לפתע מתחילה מהומה: הקלדנית השוזרת הנרדמת שהתעוררה ו-ל. מתחילים לריב תוך כדי דחיפות הדדיות ממש כמו שני ילדים בכיתה א. אני צופה בהם בהשתאות. שאר הסטודנטים מגחכים באדישות, נראה שזהו מחזה רגיל עבורם.
לאחר מספר שניות של צפיה בהם אני מציין שאולי אינני נמצא במקום הנכון. הם מבינים את הרמז ונרגעים.
לאחר קצת יותר משעה אני משחרר את הסטודנטים להפסקה בת 15 דקות. כולם מריעים בהתלהבות. אני מציין ביובש שנראה לי שחלק מהם נמצאים כאן בשביל ההפסקות…
ההפסקה הסתיימה ואף אחד משמונת הסטודנטים לא שב לכיתה. אני מביט בשעון ומחליט שאם תוך 5 דקות לא יגיעו, אאסוף את הציוד ואפסיק את השיעור. למרבה הפלא 7 סטודנטים מגיעים יחד. א. המאחר שוב מאחר.
אני ממשיך בתכנית, מציג לפניהם תהליך עבודה מסויים. א. המאחר, שבינתיים הגיע עם סנדוויץ׳ בידו, לא מבזבז זמן  ומיד טוען שהתוכנה עליה אני מדגים "לא שווה כלום". האחרים אינם מסכימים לדעתו ומציעים לי לא לשים לב להערותיו, מאחר והוא שייך למסלול התקשורת האינטראקטיבית שהסטודנטים בו ידועים בהיותם מלאי טענות כרימון.
כעת אני מציג להם אמצעי המאפשר יצירת פרופיל תאורה לכל מצב צילום, ומציין שעלות האמצעי כ- $100.
א. המאחר נוחר בבוז: למי יש $100 בשביל דבר שטותי כזה? שוב, האחרים מהסים אותו. הוא אינו נרגע, וטוען שמחיר כזה עבור אמצעי זה הוא גזל. אני מציע לו לפנות ליצרן הפריט ולהתלונן. הדגמת השימושיות של האמצעי אינה עושה עליו כל רושם, הוא בשלו: זה מיותר, בזבוז זמן וכסף. האחרים מציעים לי שוב להתעלם ממנו…
הצצה חטופה בשעון מגלה לי שהשיעור ממש לקראת סיום. אני מסכם את התהליכים שהודגמו ומחכה לשאלות למרות שברור לי שלא ישאלו. כולם ממהרים, אחרי הכל זה יום חמישי וסוף השבוע בפתח. ההפסקה הגדולה.
אני מודה לסטודנטים על ״ההקשבה״ ומסיים את השיעור. ללא קול, אני משחרר אנחת רווחה, אוסף את כל הציוד וסוגר את הקבצים והתוכנות. השאלה הרוטינית "למי אני עמל?" חוזרת ועולה, גם הפעם ללא תשובה.
אולם, הפתעות הפתעות! מסתבר שאפשר גם אחרת! שבוע לאחר הארועים הנ"ל, שוב קבוצה נוספת בת שמונה סטודנטים, אך הפעם חבורה חקרנית ומתענינת. היגיעו בזמן, מעלים שאלות מענינות ללא הרף, עד כדי כך שאינני מספיק לכסות את כל הנושאים אותם התכוונתי להדגים. לאחר הישנוניות וחוסר ההתענינות של הקבוצות הקודמות קבוצה זו בהחלט מרעננת! אם רוב הסטודנטים היו ערניים ומגלים ענין כמוהם יכולנו להגיע למחוזות אחרים.
אולם פטור בלא כלום אי אפשר: במהלך השיעור נפתחת הדלת, ולמרות השלט מאיר העיניים שהצמדתי אליה שעתיים לפני תחילת השיעור נכנסת סטודנטית, מתעלמת לחלוטין מנוכחותנו, ניגשת לגיליוטינה שבחדר ומתחילה לחתוך צילומים תוך השמעת רעשים וקרקושים. במשך מספר שניות אני מתעלם מנוכחותה וממשיך בהדגמה. לבסוף אני שואל את הסטודנטית האם פעילותה תמשך עוד זמן רב מאחר והיא מפריעה לשיעור. היא עונה לי שאין שום הודעה על הדלת בדבר קיום השיעור. אני עונה לה שיש. היא עונה לי "אם כך כנראה שהצמדת את ההודעה לדלת רק עכשיו"!… אני עונה לה בסבלנות שההודעה הוצמדה לדלת כבר לפני שעתיים… ושתואיל לסיים ולהפסיק להפריע לנו. בהבעה גלויה של שאט נפש היא אוספת את הצילומים שלה ויוצאת. אני מביט בסטודנטים ושואל: מה קרה, מישהו נעלב כאן? כן, הם אומרים, דיברת אליה באופן אגרסיבי מדי. להלן נוסח ההודעה על הדלת:
בשעות 12-15 מתקיים כאן שיעור לשנה ב. נא לא להפריע, תודה!

גבי גולן

מאי 2013

15. סורקים, מישהו???

צודקים. 2 פוסטים ביום הם בהחלט יותר מדי. ובכל זאת, כאשר מוצאים משהו טוב רוצים לחלוק בו… אז עם כל מי שמרגיש מוצף הסליחה! קחו את הזמן שלכם, תוכלו לקרוא את הפוסט הזה גם מאוחר יותר. אז מצאתי, באתר http://www.luminous-lanndscape.com, מאמר ארוך (וגם קצת מייגע, יש לומר) העוסק בנושא שהעסיק אותי לאחרונה: סריקות של צילומים ישנים, נגטיבים ושקופיות. כי למרות מה  שחלק מכם אולי חושב, התחלתי לעסוק בצילום הרבה לפני העידן הדיגיטלי ויש ברשותי המון הדפסות (צבע ושחור לבן), שקופיות (הרוב בפורמט 35 מ״מ, מעט ״4X5) וגם נגטיבים (צבע ושחור לבן). מאחר ומאז שפרשתי ממכללת הדסה זמני בידי חיפשתי פתרון סביר לסריקת חלק מהאוסף כדי שאפשר יהיה להשתמש בו ולקטלג אותו ב-  Lightroom. בכל השנים שעבדתי במכללת הדסה עמדו לרשותי סורקים מכל המינים והסוגים, טובים יותר וטובים פחות ולא מצאתי את הזמן לסרוק… מאחר ואין לי הצדקה לרכוש סורק חיפשתי מקור שיהיה מוכן להשאיל לי אחד. וכאן המקום להודות לידידי בהווה ותלמידי בעבר, שחר כהן, מנהל המכללה לצילום בגני תקווה על שהשאיל לי בטובו סורק מדגם Epson V750 Photo בו השתמשתי לצורך ביצוע הסריקות מכל המקורות שברשותי. היכרתי את הסורק הזה היטב מעבודתי במכללה אבל מעולם לא הזדמן לי לסרוק בו כמויות גדולות של חומרים ישנים מכל המינים  ובפורמטים שונים, החל  כאמור משקופיות 35 מ״מ ועד הדפסות בגודל A4. העבודה עם סורק זה ועם תוכנת הסריקה  Epson Scan היתה תענוג מכל הבחינות: מהירות, איכות, אמינות, הכל ברמה מעולה. נכון שסורקים יעודיים לשקופיות ונגטיבים יתנו, סביר להניח, תוצאות טובות יותר בסריקה של מקורות אלו אבל לצרכי שימור וקיטלוג ה- V750 מצויין, נוח מאד לעבודה וגמיש. והנה, בדיוק היום, לאחר שסיימתי לסרוק את הצילומים האחרונים שנותרו לי לאחר עבודה לסרוגין שנמשכה שבועות ארוכים התפרסם באתר הצילום הידוע (והמומלץ על ידי בכל לב) The Luminous-Landscape מאמר ארוך (89 עמודים!) על השוואה בין סורקים שונים לבין הדגם החדש  Epson V850. המאמר נכתב ע״י Mark D. Segal וניתן להורדה  כקובץ PDF. שימו נא לב שההשוואות הנסקרות במאמר נעשו תוך שימוש בתוכנת הסריקה SilverFast 8 אותה יש לרכוש בנפרד. המאמר ניתן להורדה בכתובת הבאה , שווה קריאה אם יש לכם עניין בסריקות ואת הזמן הדרוש לקריאתו…Epson-Perf-V850_Open-Lid

הצילום מתוך המאמר באדיבות Epson America

עדכון 15.2.17: סרטון מענין המתאר סריקה תוך שימוש בנוזל מיוחד לצורך העלאת איכות הסריקה

עדכון 2.4.17: שני מאמרים בנושא סריקות של אותו המחבר: הראשון כאן והשני כאן.

לשאלות, הערות והבהרות גם בנושא סורקים אתם מוזמנים לפנות אלי, גם במייל gbrlgolan@gmail.com

גבי

14. 1000 מילים על LR, על חשיפה נכונה, חלק ב (המשך מפוסט מס׳ 6)

14. 1000  מילים על LR, על חשיפה נכונה, חלק ב (המשך מפוסט מס׳ 6)

בפוסט מס׳ 6 סקרתי את עקרונות ״החשיפה הנכונה״ ואת שיטת החשיפה בה אני משתמש. כעת היגיע הזמן לסקור את שיטת העבודה שלי ב-  Adobe Photoshop Lightroom שהיא התוכנה בה אני משתמש על מנת לארגן ולקטלג את הצילומים ובהמשך לעבד אותם. את המאפיינים של Lightroom, להלן LR, סקרתי כבר בפוסט מס׳ 13, למי שלא קרא פוסט זה ואינו מכיר את LR מומלץ לחזור לפוסט 13 לפני שימשיך בקריאת פוסט זה. המטרה של פוסט זה איננה ללמד LR אלא להציג את אופן השימוש שלי בתוכנה למי שכבר התנסה בשימוש בה.

לפני שאמשיך ברצוני להמליץ על אתר מצויין  http://www.lightroomqueen.com, ניתן  להוריד בחינם ספרון הכולל מבוא ל- LR וכן לרכוש ספר מעולה הכולל כמעט כל מה שתרצו לדעת על LR.

השלב הראשון הוא כמובן יבוא הקבצים ל- LR. בעת היבוא חשוב לבדוק לאן יגיעו הקבצים: מאחר ואצלי בד״כ היבוא הוא מכרטיס הזיכרון של המצלמה ל-SSD של המחשב אני בוחר באפשרות  COPY ובוחר את הספריה בה אני מעונין לשמור את הקבצים. אני משתמש בשני קטלוגים נפרדים, חלק מן הצילומים יופיעו בשני הקטלוגים אולם יתקיימו פיסית פעם אחת בלבד. כמו כן, אני נוהג לשמור את הקטלוגים ואת הקבצים על אותו הדיסק: לצרכים שלי אופן פעולה זה מתאים. למי שברשותו עשרות אלפי צילומים (או יותר) ושאינו זקוק לכולם On Line כל הזמן שיטת עבודה זו לא תתאים ויהיה צורך לחשוב על שיטת ארגון שתתאים לצרכים האישיים שלו. לכל מי שמתחיל לעבוד עם LR מומלץ מאד להשקיע מחשבה בענין זה ולהתייעץ עם בעלי ניסיון בתחום (אשמח לייעץ לכל דורש) מאחר וקבלת החלטות לא נכונות ולא מתאימות בשלב זה עשויה להיות בעלת השלכות שליליות רבות על תהליך העבודה בהמשך.

אני נוהג לשמור את הקבצים בספריות בעלות שם משמעותי כך שאוכל לזהות את הצילומים גם שלא באמצעות LR. אחד היתרונות בשמירת קבצי הצילומים וקבצי הקטלוג באותו המקום הוא קלות הגיבוי: מאחר ואני משתמש ב-Mac, מערכת הגיבוי האוטומטית  Time Machine המובנית לתוך מערכת ההפעלה OS X מגבה עבורי גם את קבצי ה-  RAW המקוריים וגם את קבצי הקטלוג כולל כל השינויים והעיבודים שערכתי. קיימות איסטרטגיות שונות לגיבוי, אחת מהן היא לגבות את קבצי הקטלוג בענן כלשהוא, כמו הדוגמא באתר הבא http://buff.ly/1l7P7XM. הכנסת מילות מפתח וכל נתון אחר לגבי כל צילום או קבוצת צילומים הם אופציה בשלב זה.
כל קבוצה של צילומים תשתייך לאוסף (Collection) אחד או יותר בהתאם לתוכן שלה.

לפני שאמשיך, כדאי להתעכב מעט על החשיבות של מה שנקרא בסלנג המקצועי בעברית ״כיול מסך״: אין הרבה טעם לבצע עיבוד תמונה, ולא משנה באיזו תוכנה אם הצג (מסך) איננו מכויל. משמעות הכיול היא להביא את הצג למצב עבודה נתון בו הוא מציג את תחום הצבעים הרחב ביותר לו הוא מסוגל. במצב עבודה אופטימלי זה הצג ימצא ברמת הבהירות המתאימה למשתמש, במצב White Balance מאוזן, בד״כ 6500 מעלות קלווין, מצב הידוע גם בשם D65, ובמצב Gamma=2.2. לאחר שקבענו את הפרמטרים הללו מתבצע תהליך הנקרא איפיון (Characterization) שתוצאתו פרופיל צבע בפורמט ICC שנקרא ומובן ע״י כל התוכנות המקובלות ובינהן כמובן LR. למי שהדברים הנ״ל נשמעים כמו מנדרינית, בכוונתי להעלות בעתיד פוסט נפרד שיתמקד בנושא הנכבד הנקרא ״ניהול צבע״ (Color Management). לעת עתה אומר רק ש״כיול מסך״, או באנגלית Monitor Calibration מתבצע ע״י מכשיר חיצוני המתחבר למחשב ומבוקר ע״י תוכנה יעודית. חד משמעית לא ניתן לבצע כיול מסך אמיתי ותקף שלא באמצעות מכשיר כדוגמת  ColorMunki, i1Display Pro, i1Basic Pro 2 כולם מתוצרת X-Rite, http://www.xrite.com/display-calibration
או מדגמי Spyder מתוצרת (Datacolor  (spyder.datacolor.com/display-calibration. השימוש במכשירים אלו, לפחות במצב ה-Basic הוא פשוט וכל אחד יכול לבצע את תהליך הכיול בהצלחה, גם בלי להיות מומחה לניהול צבע.

בהנחה שהצג שלנו מכוייל אפשר להמשיך הלאה. ניתן לבצע שינויים בקבצים כבר בעת יבוא  (Import)  הקבצים ל- LR, אני נוהג לבצע יבוא פשוט, ללא טיפול בקבצים. עם זאת שיטה זו של הפעלת אוסף פקודות על הקבצים כבר בעת היבוא עשוייה לחסוך זמן רב. מצד שני, אני מעדיף לראות קודם את הקבצים לאחר היבוא ורק אז להחליט כיצד לעבד אותם.

כפי שציינתי, אני מצלם רק קבצי RAW, אולם ניתן ליבא ל- LR גם קבצי JPEG. היתרונות של קבצי RAW וגם חסרונותיהם נסקרו כבר בפוסט נפרד.
קבצי ה-RAW יפתחו במצב ברירת במחדל של LR: מכאן הכל בידי הצלם. בשלב הראשון אני מביא את הקובץ למצב הבהירות הרצוי לי. לצורך כך אשתמש בסקלות Highlights, Shadows, Whites, Blacks בהתאם לצורך. סקלת ה- Highlights מסוגלת להחזיר פרטים בבהירויות שבמבט ראשון היה נראה שאבדו: בחשיפה נכונה בהתאם לעקרון ה-  ETTR  מדהים אותי כל פעם מחדש אילו פרטים ניתן לשחזר בבהירויות. בעבר היה ב- LR כלי שנקרא Recovery. למי שכלי זה חסר לו ניתן להחזיר אותו ע״י בחירה ב-Process 2010 מתפריט Camera Calibration.
באופן דומה, כלי ה- Shadows מסוגל לגלות פרטים ״אבודים״  בצללים אם כי יש לזכור כי פתיחה של אזורים כהים תגלה את הרעש שבהם מאחר ויחס האות לרעש באזורים אלה הוא הנמוך (גרוע) ביותר. גם כאן, חזרה ל- Process 2010 תחזיר ל- LR כלי שיש המתגעגעים איליו מן הגרסאות הקודמות שנקרא Fill Light.

ברוב המקרים אשתמש גם בסקלת ה-Clarity, המעלה את הניגוד של אזורי הביניים. לעיתים נדירות אשתמש בערכי Clarity שליליים כדי לרכך את הצילום. העלאה קלה של סקלת ה- Contrast תשפר את המראה של צילומים הזקוקים לכך. לעיתים משיכה קלה של סקלה זו פשוט מחוללת נפלאות במראה הכללי של הצילום.

כלי ה- Tone Curve הינו בעל פוטנציאל רב, לעיתים אעדיף אותו על הכלים הנ״ל או אשלב אותם איתו.

בהמשך אני מטפל ב-White Balance: זהו גורם קריטי שמשפיע על כל תחום החשיפה: יתכן ולאחר סיום הטיפול בו יהיה צורך לשנות פרמטרים אחרים שנקבעו קודם לכן. במידה ואף אחד מממצבי ה-  White Balance המובנים איננו מתאים לי אני משתמש בסקלות הידניות Temp (כחול-צהוב) ו-Tint (ירוק-מג׳נטה) בהתאם לצורך.

מאחר ואני פריק של קווים ישרים, בשלב הבא אני עובר לביצוע Crop ויישור קווים באמצעות תפריט Lens Correction. מומלץ לסמן ולבחור את שלושת הפרמטרים המופיעים בסעיף Basic של תפריט זה, להשתמש במצב ה-  Auto של כלי היישור Upright ואם התוצאה איננה מספקת לעבור למצב Manual.

בשלב הבא אפשר, אם צריך, לבצע טיפול אזורי ומקומי לפרמטרים בתפריט HSL, Color, BW. לצורך המרה לשחור לבן אצור Virtual Copy כדי שניתן יהיה לצפות גם בגרסה הצבעונית המקורית של הקובץ.

חידוד והסרת רעשים הם השלבים הבאים: שני נושאים אלו הם תורה בפני עצמה ובעתיד אעלה פוסט נפרד על כל אחד מהם. יש קשר ואיזון מתבקש בינהם. אומר רק כי חשוב להבין שהחידוד (Sharpening) איננו חידוד אופטי, פרטים שאינם חדים כתוצאה מטעויות במיקוד לא יהפכו כבמטה קסם לחדים אולם התחושה הכללית של החדות תשתפר כל עוד לא הגזמנו בשימוש בכלי. מידת החידוד תלויה בגורמים רבים בינהם מספר הפיקסלים בקובץ, ככל שהקובץ גדול יותר הוא סביל יותר לחידוד ללא תופעות לוואי שליליות.

הפעלת DNG Camera Profile מתפריט Camera Calbration: פרופילים אלו, (שאינם פרופילי ICC רגילים) מאפשרים קבלת Look מסויים המועדף ע״י הצלם. גם נושא זה ראוי לפוסט משלו, מה גם שניתן ליצור פרופילים כאלו לבד, לייבא אותם חינם ממקורות שונים או לרכוש אותם (לדוגמא: http://pskiss.com)  חשוב להבין שפרופילים אלו הינם Camera Specific ומיועדים לדגם מסויים של מצלמה בלבד: לפני שתורידו או תרכשו תוודאו שהם מתאימים למצלמה שלכם.

ניתן לבצע ב-  LR ריטוש והסרה של אלמנטים בלתי רצויים בצילום בעזרת ה-  Spot Removal, גם זה כלי שדורש ניסיון והבנה של אופן פעולתו ואז ניתן לנצלו עד תום.

כמו כן, כלי ה-  Adjustment Brush מאפשר טיפול מקומי בעזרת מברשת בגודל משתנה עם כמעט כל הפרמטרים שהזכרתי ועוד נוספים אליהם לא התייחסתי.

ולסיום, ניתן כמובן להפעיל את כל התיקונים והשינויים שביצענו על קובץ אחד על מספר רב של קבצים בעזרת הפקודה Sync Settings (זמינה במצב Library): אינני נוהג להשתמש בה אולם היא בהחלט פתרון מצויין למי שמצלם הרבה צילומים באותם התנאים ומעונין להפעיל את כל (או חלק) מן התיקונים שביצע על קובץ אחד מייצג על כל שאר הצילומים.

זהו, התכוונתי לכתוב 1000 מילים… יצאו 1224…

שאלות והערות יתקבלו בברכה, גם למייל   gbrlgolan@gmail.com

13. פורמטים של קבצי תמונה: כלים לעיבוד קבצי RAW, פורמט JPEG, PSD, TIFF

בשני הפוסטים הקודמים בסדרה זו (מספר 10 ומספר 11) דנו בתהליך הצילום הדיגיטלי, עקרונות יצירת הדמות הדיגיטלית, הסברתי את היתרונות של קבצי RAW והאפשרויות הגלומות בהם. בפוסט זה נסקור כלים לעיבוד וקטלוג של קבצי תמונה, נבין את ההבדלים שבין סתם Browser ובין כלי עיבוד אל הרס משולבי קטלוג וגם נזכיר מספר חסרונות של קבצי  RAW. כמו כן נסקור את המאפיינים, לטוב ולרע של קבצי JPEG וגם נזכיר עוד שני פורמטים מקובלים לקבצי תמונה: TIFF ו- PSD.

גבי

שאלות, הערות ובקשות יתקבלו בברכה, גם במייל gbrlgolan@gmail.com

חלק מן האיורים נלקחו מן הספר:  The Dam Book: Digital Asset Mamagement for Photographers  מאת Peter Krogh בהוצאת O'Reilly

Slide40 Slide41 Slide42 Slide43 Slide44 Slide45 Slide46 Slide47 Slide48 Slide49 Slide50 Slide51 Slide52 Slide53 Slide54 Slide55 Slide56 Slide57 Slide58 Slide59 Slide60 Slide61 Slide62 Slide63 Slide64 Slide65 Slide66 Slide67 Slide68 Slide69 Slide70 Slide71 Slide72 Slide73 Slide74

12. מבט אל העבר: Silver Recovery

הפסקה קלה ברצף הפוסטים הדיגיטליים לצורך מבט חטוף אל העבר הכימי של הצילום, וליתר דיוק אל אספקט שאולי איננו מוכר גם למי שהשתמשו בעבר בשרותים של מעבדת צילום זו או אחרת: כיצד מזקקים כסף מתכתי מתוך תמיסות פיתוח משומשות.

סרטי הצילום וניירות ההדפסה של העידן הפרה דיגיטלי היו מבוססים על כסף הלידי שהינו חומר רגיש לאור. לאחר החשיפה נוצרה על המסגרת החשופה דמות סמויה (Latent Image) שהוגברה והפכה לדמות שניתן לראותה לאחר תהליך הפיתוח הכימי. במהלך תהליך זה מוסר כל הכסף המתכתי שהיה על סרט הצילום  (בסרטי צילום וניירות הדפסה צבעוניים. בחומרי שחור לבן חלק מן הכסף נשאר על הסרט או הנייר) כאשר הוא מומס בתוך תמיסה שנקראה מלבין-קובע (Bleach-Fix ). בתהליכים מסויימים היו המלבין והקובע נפרדים זה מזה. על מנת לקצר בסיפור, תמיסות הפיתוח המשומשות, גם של תהליכים לפיתוח צבעוני, גם של תהליכי שחור לבן וגם של תהליכי פיתוח לסרטי רנטגן רפואיים ותעשייתיים מכילות ריכוז גבוה יחסית של כסף מתכתי שהינו בעל ערך כלכלי רב. סיבה נוספת להפקת הכסף המתכתי מתמיסות הפיתוח היא איכות הסביבה: הכסף המומס בתמיסות הפיתוח פוגע בחיידקים אירוביים בהם נעשה שימוש במתקנים לטיהור ביוב ועקב כך במדינות מתוקנות אסור לשפוך תמיסות פיתוח לביוב ללא טיפול להסרת הכסף מהן.

נושא מחזור הכסף מתמיסות פיתוח עניין אותי עוד בתקופת לימודי במכון הטכנולוגי ברוצ׳סטר, ניו יורק (RIT) בסוף שנות השבעים ואף כתבתי עבודה בנושא זה שעסקה בתכנון מערכת מסחרית למחזור כסף מתמיסות פיתוח.

לאחר לימודי עבדתי במשך כשלוש שנים כמנהל המעבדות של חב׳ Fuji בהונדורס שבאמריקה המרכזית. עוד בתחילת עבודתי גיליתי כי לא קיימות שם מערכות להפקת כסף מתמיסות הפיתוח. חישוב כלכלי פשוט שיכנע את בעל החברה להשקיע ברכישת מערכת כזו ובהקמת מערך איסוף תמיסות הפיתוח המשומשות מכל מעבדות הצילום במדינה ומרוב מכוני הרנטגן של בתי החולים. תוך זמן קצר רכשתי את הציוד הדרוש (יבוא מארה״ב), חתמנו על הסכמי איסוף עם כל הגורמים הרלבנטיים והכשרתי עובד שעסק באיסוף ובתפעול מערכת המחזור וההתכה. בסדרת הצילומים הבאים מתואר התהליך עד לקבלת מטילי כסף מתכתי בריכוז של כ- 99%. הפקנו עשרות מטילים כאלו מידי חודש במשקל של מספר קילוגרמים שהכניסו לא מעט לבעל החברה.

התהליך מתחיל בהכנסת התמיסות המשומשות למיכל גדול שבו מסתובב גליל פלדה המחובר למקור מתח חשמלי. בתהליך הנקרא אלקטרוליזה הכסף המתכתי נצמד לדופן הפנימית של הגליל ומצפה אותו בשכבה פריכה בצבע חום-צהוב. לאחר מספר שעות מפסיקים את פעולת המכונה ומסירים את הכסף שנצמד לגליל ע״י הקשות קלות בפטיש פלסטיק. את השברים המוצקים מכניסים למיכל עשוי פחמן. המיכל מוכנס לתנור התכה הפועל בטמפ׳ של 962 מעלות צלזיוס. בטמפרטורה זו הכסף ניתך, הופך לנוזל וכל החמרים שאינם כסף, שאריות מן הכימיקלים לפיתוח צפים בו. באמצעות מוט עשוי פחמן שולפים מתוך הכסף הנוזלי הלוהט את הזיהומים הצפים בו דרך פתח בדופן העליונה של התנור. לאחר מכן מוציאים את מיכל ההתכה מן התנור באמצעות מלקחיים מיוחדים ומוזגים את הכסף הנוזלי לתבניות קטנות. לאחר מספר דקות הכסף מתמצק, הופכים את התבניות לתוך דלי מים לצורך קרור. קרצוף קל של המטילים שהתקבלו ויש לנו ביד מטילי כסף נאים בריכוז של כ- 99% אותם אפשר למכור ברווח נאה. כך עושים כסף מזבל וגם תורמים לאיכות הסביבה!

הצילומים צולמו על ידי בשנת 1982 בעיר טגוסיגלפה, בירת הונדורס  כשקופיות ונסרקו לאחרונה. המכשיר הכחול בצילום הראשון מימין הוא מכשיר האלקטרוליזה מתוצרת חב׳  CPAC האמריקאית. שימו לב לאביזרי המיגון שלובש העובד.

שאלות והערות יתקבלו בברכה, גם למייל gbrlgolan@gmail.com

086 087 088 089 090 091 092 093 094 095 096 097 100098104 099  101 102 103

11. תהליך העבודה הדיגיטלי, פורמטים של קבצי תמונה

אז אם הבנו את תהליך יצירת הדמות הדגיטלית על שני שלביו העיקריים (דגימה וכימות) ואת אופן יצירת הדמות הדיגיטלית הצבעונית באמצעות מערך Bayer אנחנו מוכנים להמשיך הלאה, לבדוק אילו שלבים כולל תהליך העבודה הדיגיטלי, מה מטרותיו וכיצד נבחר בפורמט הנכון עבורנו.

בשקפים הבאים נבחן את תהליך העבודה, מטרותיו ושלביו, נסקור את סוגי הקבצים ונסיים בהסבר לגבי קבצי  RAW ויתרונותיהם. בפוסט הבא נדון בתוכנות לעיבוד קבצי  RAW, בחסרונותיהם, בקבצי  JPEG ובפורמטים TIFF ו- PSD.

כרגיל אני לרשותכם בכל שאלה, אפשר גם במייל gbrlgolan@gmail.com.

גבי

חלק מן האיורים לקוחים מן הספר:

The Dam Book: Digital Asset Management for Photographers מאת Peter Krogh בהוצאת O'reilly.

Slide15 Slide16 Slide17 Slide18 Slide19 Slide20 Slide21 Slide22 Slide23 Slide24 Slide25 Slide26 Slide27 Slide28 Slide29 Slide30 Slide31 Slide32 Slide33 Slide34 Slide35 Slide36 Slide37 Slide38 Slide39