מצב השוק

שלושת השחקנים הידועים יותר כיום בתחום המצלמות (כל הסוגים, לא כולל סמארטפונים) הם קנון (45%), סוני (20%) וניקון (19%), כאשר מספר יצרנים נוספים, כולם יפנים, הינם בעלי נתח שוק קטן יותר: פנסוניק (5%), אולימפוס (3%) ופוג׳י (5%). בשוק המצלמות חסרות המראה פוג׳י נמצאת במקום השלישי לאחר סוני וקנון עם נתח שוק של כ-13%. הנתונים מתייחסים לשנת 2019 ומעוגלים לצורך פשטות. כל אחד מן הקטנים מנסה ליצור לעצמו בידול בשוק באמצעות הפורמט, העדשות וטכנולוגיות יחודיות שפיתח. וכך לדוגמא פנסוניק חזקה בתחום הוידאו, עם מצלמות בפורמט Micro Four Thirds ורק לאחרונה הציגה גם מצלמות בפורמט Full Frame, גם הן עם נטייה חזקה לתחום הוידאו, אולימפוס (שחטיבת הצילום שלה נמכרה לאחרונה לחברה אחרת ועתידה לא ברור) התמחתה גם היא במצלמות בפורמט MFT איכותיות ועמידות לתנאי הסביבה עם מייצב תמונה שהוא כנראה הטוב ביותר כיום. פוג׳י מתמחה במצלמות איכותיות ועמידות לסביבה בסגנון רטרו בפורמט APS-C (עם חיישני תמונה בעלי מערך מסננים יחודי X-Trans) ובמצלמות בפורמט בינוני (עם חיישני תמונה בעלי מערך מסננים מסוג Bayer רגיל) ולא נכנסה לתחום הצפוף של מצלמות Full Frame. האיכות הצבעונית של הקבצים ממצלמות פוג׳י ידועה ברמתה הגבוהה וגם סימולציות סרטי הצילום שלה (Film Simulations) פופולריות למדי. מאמר על פוג׳י שהתפרסם לאחרונה באתר Fstoppers.com מציע הסבר מענין לכך שפוג׳י מעולם לא נכנסה למגרש של הגדולים במספרי המצלמות שהיא מוכרת. מענין לציין כי חיישני X-Trans של פוג׳י אינם נכללים ברשימת דרוג חיישני התמונה המופיעה באתר DxOMark עקב מערך המסננים הצבעוניים הלא סטנדרטי שלהם. מאמר העוסק ביתרונות של חשייני התמונה מסוג X-Trans ניתן לקרוא כאן.

קצת היסטוריה

מבחינה היסטורית, פוג׳י היתה כנראה הראשונה להציג מצלמה חסרת מראה עם חיישן בפורמט APS-C ומראה רטרו כבר בשנת 2010. דגם FinePix X100 נחשב למהפכני בזמנו כאשר כמעט כל היצרנים האחרים התרכזו במצלמות מסוג DSLR. אחד החידושים היה מחפש (View Finder) היברידי אופטי-אלקטרוני, שילוב יחודי שקיים עד היום במצלמות מסדרה X Pro של פוג׳י.

השם הלא מוצלח Fine Pix נזנח בשנת 2012 ובקו המצלמות המקצועיות יותר של פוג׳י החלו להופיע מצלמות תחת השם X ובהמשך GFX לקו המצלמות עם חיישני תמונה בפורמט בינוני. מאז ועד היום, סדרה X היא שם דבר למצלמות יחודיות, בעלות אפשרות לשינוי פרמטרים רבים באופן מכני-ידני ע״י חוגות ובעלות מבנה מסיבי בסגנון רטרו המספק חווית שימוש שונה לגמרי מאשר המצלמות של מרבית היצרנים האחרים. לאורך השנים הזדמן לי להשתמש ולהתנסות במספר דגמי מצלמות מסדרה X ו- GFX ואף כתבתי על כך בבלוג זה: פוסט מספר 101,(Fuji GFX 50S) פוסט מספר 90 (Fuji X-T2) ופוסט מספר 86 (Fuji X Pro 2).

בשנת 2014 הוצגה המצלמה הראשונה בסדרת X-T: היתה זו X-T1 עם חיישן X Trans בפורמט APS-C בעל 16MP שזכתה לביקורות מעורבות: DPreview נתן לה ציון לא גבוה של 84. בהמשך הוצג דגם X-T2 עם 24MP אותו בחנתי ואהבתי (ראו פוסט מס׳ 90 בבלוג זה) דגם זה קיבל כבר ציון 86. בשנת 2018 הוצגה X-T3 עם 26MP שזכתה לציון 88 ובשנת 2020 X-T4, גם היא עם 26MP וקיבלה גם היא ציון 88 למרות שהיא כוללת מספר שיפורים משמעותיים לעומת הדגם הקודם אליהם אתייחס בהמשך. למצלמות אלו יש קהל אוהדים נאמן אם כי לא במספרים של קנון, ניקון וסוני. כל דגמי XT הינם קומפקטיים יחסית, אולם יש כיום מצלמות עם חיישני תמונה Full Frame שהן קטנות יותר. הדגש הוא על מבנה מסיבי, עמיד לסביבה (כולל העדשות) בעל מאפייני רטרו בולטים ונוחות בשימוש עבור מי שהעיצוב מסוג זה מדבר אליו. התמחור סביר: גוף X-T4 עולה כיום בארץ כ- 6100 ש״ח. פוג׳י מציעים מבחר גדול (גדול יותר ממגוון העדשות של סוני לפורמט APS-C) של עדשות איכותיות (Prime ו-Zoom) במחירים סבירים בהחלט. X-T4 מצאה את דרכה גם לתחום הוידאו בו יש לה לא מעט אוהדים. קוריוז מענין לדעתי הוא הדמיון בין המצלמות מסדרת X-T של פוג׳י לבין Nikon Df שיצאה לשוק בשנת 2013. למרות שה-Df היא DSLR יש קווי דמיון ברורים ותכונות רטרו דומות.

מדוע להחליף?

החל משנת 2010 השתמשתי בארבעה דגמים שונים של מצלמות חסרות מראה מתוצרת סוני (ראו פוסט מס׳ 107 ופוסט מספר 108 בבלוג זה) עם שלושה פורמטים שונים של חיישן תמונה, שניים מהם עם חיישני Full Frame. למרות שביצועי המצלמות והאיכות הטכנית של הדימויים שהפיקו הלכו והשתפרו מדגם לדגם אף אחד מן הדגמים בהם השתמשתי לא סיפק חווית שימוש ראויה לציון. לפני שאמשיך, חשוב לי להבהיר שכל ההשוואות בין חיישני קרופ לחיישני פול פריים מוכרות לי היטב כמו גם כל היתרונות התאורטיים והמעשיים של חיישני פול פריים על חיישני קרופ ולהפך. הבחירה האישית שלי במצלמה בעלת חיישן קרופ אין פירושה שחיישנים אלו טובים יותר מחיישני Full Frame. השאלה שתמיד צריך לשאול היא: יותר טוב למי ולאיזה צורך?

הדגם האחרון של מצלמה בו השתמשתי היה Sony A7 III, מצלמה חסרת מראה עם חיישן תמונה בפורמט מלא. איכות הדימויים ואיכות המיקוד האוטומטי היו מצויינים וגם לסוללה היה אורך חיים ארוך (כ-700 חשיפות) אולם ההיזון החוזר שקיבלתי ממנה כמשתמש לא היה חיובי וממש לא אהבתי לצלם בה. העדשה בה השתמשתי (24-105/4) היתה מצויינת אולם כבדה מאד ולא מאוזנת. לאחר התלבטות ארוכה של מספר חודשים ולאחר קריאת אין ספור ביקורות והשוואות, צפיה בסרטוני וידאו ברשת, בחינה של צילומים והשוואת נתונים טכניים החלטתי לאחרונה לעבור ל-Fuji X-T4. אם תשאלו מדוע לא לעבור למצלמה APS-C של סוני, או למצלמה הקטנה שלהם בפורמט המלא A7C אענה בקיצור: כל המצלמות בפורמט APS-C של סוני נראות ומתנהגות כמו צעצועים אם כי חלק מהן בהחלט מספקות איכות דימוי טובה ויש להן מערכת מיקוד אוטומטי יעילה. לצורך השוואה למצלמה המובילה בפורמט APS-C של סוני, A6600: מצלמה זו קיבלה ציון 83 בלבד מ-DPReview.com. כמו כן, לסוני אין עדשות טובות יעודיות ל- APS-C, ולהרכיב עדשה של פורמט מלא על מצלמת קרופ קטנה לא הגיוני מכל הסיבות שבעולם. המצלמה מדגם A7C אמנם קטנה וקלה אבל יש לה מספר חסרונות: כרטיס זיכרון אחד, מחפש אלקטרוני מאיכות ירודה, צג אחורי ירוד, אין סגר מכני מלא והמבנה שלה די צעצועי. דגם זה קיבל ציון 86 מ-DPReview.com, ועדיין נשארנו עם הצורך בעדשות גדולות וכבדות של פורמט מלא.

בפוג׳י, כל העדשות לסדרה X תוכננו במיוחד לפורמט APS-C: לדוגמא, העדשה שבחרתי 16-80/4 (מקבילה ל-24-120) שוקלת פחות מהסוני 24-105/4 שהיתה לי, קצרה ממנה ודקה ממנה וכנראה שלא נופלת ממנה באיכותה האופטית. ולכן, כאשר עשיתי את חישובי הבעד ונגד בענין החלפת סוני A7 III בפוג׳י X-T4 ידעתי בדיוק מה אני מפסיד ומה אני מרוויח. נתחיל בכסף: במחיר בו מכרתי את הסוני המשומשת בת כשנתיים רכשתי את הפוג׳י החדשה (כמובן שכאשר רכשתי את הסוני לפני כשנתיים שילמתי יותר). ירדתי 25% (כ-300 גרם) במשקל והרווחתי סט בעל מידות כוללות (מצלמה+עדשה) קטנות יותר. הרווחתי מחפש אלקטרוני איכותי יותר, צג אחורי איכותי יותר (ומתכוונן לכל הכיוונים) בעל יכולות Touch טובות בהרבה, 2 כונני כרטיסי זיכרון מהירים (לעומת אחד מהיר ואחד איטי בסוני). הרווחתי קצב צילום גבוה יותר וסגר מכני שקט יותר (כנראה הסגר המכני השקט ביותר הקיים כיום) ובעל אורך חיים צפוי ארוך יותר, 300K לעומת 200K בסוני. הרווחתי ממשק משתמש טוב יותר וחווית משתמש טובה בהרבה. הפסדתי קצת באורך חיי הסוללה (טרם בדקתי נושא זה לעומק), באופן תאורטי הפסדתי קצת בטווח הדינמי ובביצועים ב-ISO גבוה (בערך סטופ אחד) וקצת בביצועי המיקוד האוטומטי, בתקווה לשיפור נוסף בעתיד הקרוב באמצעות עדכון קושחה צפוי. גם את העובדה שהצמצם האמיתי הוא סגור יותר וה-ISO האמיתי גבוה יותר (עקב היות החיישן קטן יותר) לקחתי בחשבון. את השפעתם המעשית של כל הגורמים הללו עלי לבדוק לאורך זמן, אבל התחושה שלי כרגע, על סמך כל החומר שקראתי וצפיתי בו שבאופן מעשי אין כמעט הבדל מעשי באיכות הדימוי (דיון מענין בענין זה ניתן למצוא כאן, כדאי לקרוא גם את התגובות) לסיכום, X-T4 נראית כבחירה טובה: נותר רק לוודא באופן מעשי שאכן זה המצב. אתייחס בהמשך לפרמטרים שמענינים אותי באופן אישי ואין בכוונתי לכתוב סקירה מלאה ומבחן מעשי מפורט כמו לדוגמא זה של DPReview.com.

עוד סקירה ממצה ביותר של Fuji X-T4 תוכלו למצוא אצל Ken Rockwell, בסרטון וידאו עם סקירה מקיפה ניתן לצפות כאן.

יש המון השוואות ברשת בין Fuji X-T4 לבין Sony A7 III. אחת מהן תמצאו כאן, ועוד השוואה טובה כאן.

מה בערכה?

הערכה שרכשתי כוללת את גוף המצלמה (אפשר לבחור בין גוף כסוף לבין גוף שחור, אני בחרתי בכסוף), עדשה 16-80/4, מתאם USB-C לאזניות, רצועה איכותית, מכסים לגוף ולעדשה, כבל USB-C לחיבור המצלמה למחשב, סוללה אחת (רכשתי גם אחת מקורית נוספת), מטען USB המאפשר טעינת הסוללה כאשר היא בתוך המצלמה: אופן טעינה זה אינו אהוד עלי ולכן רכשתי בנוסף מטען מהיר מתוצרת Hahnal מדגם ProCube 2 המיועד לטעינת שתי סוללות מחוץ למצלמה ומסוגל לטעון גם סוגי סוללות נוספים בעזרת מתאמים הכלולים בערכה. המטען בנוי מאלומיניום ונראה ומרגיש איכותי: יש לו תצוגה דיגיטלית ברורה המראה את מצב הטעינה של כל סוללה בנפרד. זמן הטעינה של סוללה כמעט ריקה למצב 100% כשעתיים.

מבנה, איכות מכנית, מייצב התמונה, איכות המחפש והצג האחורי, חווית המשתמש

מבנה המצלמה מסיבי, הגוף עשוי ברובו ממתכת. המצלמה ״יושבת״ טוב מאד ביד, גם במצב צילום וגם כאשר מחזיקים אותה ביד אחת בידית האחיזה (Grip) שבצד ימין כולל נשיאה לזמן ארוך. היא הרבה יותר נוחה לנשיאה מאשר ה-A7 III+24-105. ע״י הגריפ יש כפתור קטן שברירת המחדל שלו היא הצגת מספר המסגרות המצולמות בכל מצב Drive. הבעיה היא שכמעט כל פעם שאחזתי בגריפ לחצתי בלי להתכוון לכך על הכפתור הזה ופתאום קיבלתי את התפריט שהוא פותח במחפש. די מעצבן, אבל ניתן לפתרון בקלות: מגדירים בתפריט הקסטומיזציה שאין לכפתור זה כל תפקיד (None) והוא מפסיק להפריע. מעבר לכך כל שאר הכפתורים והחוגות ממוקמים באופן הגיוני ונוח לשימוש. איכות המחפש האלקטרוני טובה מאד, ניתן לשלוט בקצב הרענון שלו ולהעלות או להוריד את איכות התצוגה: העלאת קצב הרענון מ-60Hz ל- 100Hz גורמת לעליה של כ-10% בצריכת החשמל אבל באותו הזמן מהירות המיקוד האוטומטי מוכפלת פי 4 כך שלדעתי הבחירה במצב Boost כדאית בהחלט. הצג האחורי גם הוא איכותי ומסתובב לכל הכיוונים: כאשר אין בו צורך ומשתמשים במחפש האלקטרוני ניתן לקפל את הצג האחורי כך שפניו לתוך גוף המצלמה: כך הוא אינו נמרח בשומן מהאף שנלחץ אליו כאשר צופים בנושא המצולם דרך המחפש והוא מוגן מפגיעות. הצג האחורי מתפקד כצג מגע איכותי ומגיב היטב לכל הפעולות המוכרות מהסמארטפונים כולל בחירת אזור מיקוד. בסוני A7 III ביטלתי את פעולת צג המגע מאחר והתגובה שלו היתה ממש גרועה ובנוסף כל לחץ של האף עליו בזמן הצילום גרם לפעולות שלא היתה לי כוונה לבצע…לסיכום המצלמה מספקת חווית שימוש מאד מוחשית: ניתן לראות את מהירות הסגר, הצמצם, ה-ISO ופיצוי החשיפה במבט אחד על גוף המצלמה (והעדשה) בלי צורך להציץ בתפריטים או בצגים וכמובן שבנוסף כל הפרמטרים מוצגים במלואם גם במחפש וגם על הצג האחורי. עם זאת חשוב להדגיש שכל מי שמעונין להשתמש בגלגלת הקדמית והאחורית יכול לעשות זאת בקלות באמצעות תפריט הקסטומיזציה.

ל-X-T4 מייצב תמונה מובנה (IBIS, שלא היה קיים בדגם הקודם X-T3) כך שניתן להשתמש גם בעדשות שאינן מיוצבות. פוג׳י טוענת שהמייצב פועל בתחום של עד 6.5 צמצמים (במשולב עם עדשה מיוצבת), בפועל, עם העדשה 16-80 השיפור הוא כנראה ברמה של 4-5 צמצמים: מנסיוני עם ה-16-80 ניתן לצלם בחשיפה של 1/4 שנייה מהיד ולקבל חדות טובה. זה כמובן תלוי גם בעדשה: ככל שהעדשה כבדה וארוכה יותר קשה יותר לייצב אותה.

ממשק המשתמש, תפריטים, קישוריות וקסטומיזציה

מערך התפריטים ידידותי למשתמש בדרך כלל ועיצובו ברור ופשוט. במקרים בודדים ניתן למצוא סעיפים משונים בתפריט כמו לדוגמא העובדה שעל מנת לפרמט את כרטיסי הזיכרון יש צורך להיכנס לתפריט מפתח הברגים, User Settings, ואח״כ Format. יש קיצור דרך המאפשר ביצוע פירמוט לכאורה באופן פשוט יותר אבל הוא דורש פיתוח מיומנות של לחיצה על שני כפתורים בו זמנית: לחיצה ארוכה על כפתור פח האשפה ותוך כדי כך לחיצה פנימה על החוגה האחורית.

מערכי ההגדרות לצילום סטילס ולצילום וידאו נפרדים לגמרי וכדי לצפות בכל אחד מהם יש לעבור ממצב סטילס למצב וידאו או להיפך. סידור זה נוח מאד מאחר ובכל מערך הגדרות רואים רק את הפרמטרים הרלבנטיים לסוג הצילום בו מעונין המשתמש באותו רגע.

המצלמה מתחברת באמצעות Bluetooth ו-WiFi לסמארטפון: בהפעלה הראשונה התבקשתי להוריד לאייפון אפליקציה יעודית של פוג׳י (Fujifilm Cam Remote, לאנדרואיד ול-iOS) ולאחר מכן קיבלתי הודעה שקיים עדכון קושחה למצלמה (Firmware Update): האפליקציה הורידה את העדכון מן האינטרנט והתקינה אותו במצלמה באופן אוטומטי ואלחוטי לגמרי. באותו אופן ניתן לשלוט במצלמה ולצלם מרחוק באמצעות האפליקציה ללא צורך בכבל או באביזרים נוספים כלשהם. ניתן לבחור את אזור המיקוד מן המסך של הסמארטפון בלי צורך לגעת במצלמה. באמצעות האפליקציה ניתן גם להעביר צילומים מכרטיס הזיכרון לסמארטפון לצורך שיתוף ברשתות החברתיות או במייל. האפליקציה עובדת יפה ומתחברת למצלמה תוך מספר שניות. קיימת גם אפליקציה נוספת בשם PC Autosave המאפשרת שמירת קבצים אוטומטית ישירות מהמצלמה למחשב (Windows או Mac).

ל-X-T4 אפשרויות קסטומיזציה נרחבות: אפשר ליחס כמעט לכל כפתור כמעט כל פונקציה. הדבר מתבצע באמצעו תפריט גרפי ברור ומובן. לי באופן אישי יש בעיה עם כל נושא הקסטומיזציה: קשה לי לזכור איזו פונקציה יחסתי לאיזה כפתור…

חיבורים חוטיים: למצלמה יש שקע USB-C המשמש לצורך חיבור למחשב ולצורך טעינת הסוללה ובעזרת המתאם המצורף ניתן לחבר אליו גם אוזניות. קיים שקע סטנדרטי למיקרופון חיצוני, שקע לשלט רחוק חוטי ושקע HDMI קטן.

איכות הדימוי, קבצי JPG

מאחר ואינני נוהג לצלם קבצי JPG אסתפק כאן בסיכום חוות הדעת של מומחים רבים שבדקו את המצלמה ביסודיות רבה יותר ממני: כולם ציינו לטובה את איכות קבצי JPG שהופקו ישר מן המצלמה ורובם השתמשו בביטוי Excellent. כפי שכבר ציינתי ניתן לבחור מבין סימולציות סרטי הצילום עפ״י העדפת המשתמש.

איכות הדימוי, קבצי RAW (כולל צילום ב-ISO גבוה)

קבצי RAF (פורמט קבצי RAW של פוג׳י) מגיעים ללייטרום במצב המאפשר ״ללוש״ אותם בהתאם לרצון הצלם. מהר מאד גיליתי כי סימולציות סרטי הצילום של פוג׳י הופכות, בעת עבודה עם קבצי RAF לפרופילים המופיעים בתפריט Profile: ברירת המחדל היא פרופיל Adobe Color, אבל כאשר בוחרים ב-Browse מתגלה הרשימה המלאה של סימולציות סרטי הצילום של פוג׳י (אלו אותן סימולציות המופעלות במצלמה על קבצי JPG). אין מה להגיד, הם מאפשרות קבלת תוצאות מענינות מאד בצבע וגם בשחור לבן. כמובן שיש כאן ענין של העדפה אישית, לטעמי פרופיל כמו Astia/Soft או Velvia/Vivid מאפשר קבלת תוצאות צבעוניות בצילומי נוף וגם בצילומי פורטרטים טובות יותר מאשר עם הפרופילים של אדובי. פרופיל חדש שזכה להרבה שבחים והתייחסות ברשת הוא Bleach Bypass: יהיו שיגידו שהוא סתם גימיק אבל לטעמי ניתן, במקרים המתאימים לקבל באמצעותו צילומים מיוחדים (ראו את הצילום השני).

רמת הרעש ב-ISO גבוה סבירה בהחלט, עד ISO 6400. מעבר לכך, התוצאות כבר לא אופטימליות. בשילוב של מייצב התמונה, אפשר להערכתי לקבל תוצאות טובות ברוב המצבים. כצפוי, כאן יש יתרון ל- A7 III, בה גם ב-ISO 12800 יכולתי לקבל תוצאות סבירות. הדבר נובע מהיתרון בגודל הפיקסלים: 26MP ב-X-T4 על חיישן קרופ, לעומת 24MP על חיישן במסגרת מלאה ב- A7 III.

טווח דינמי: כפי שניתן לראות בצילומים השונים הטווח הדינמי מצויין ומגיע, לפי פרסומים שונים ל-14 סטופים (לא בדקתי). כמובן שהטווח הדינמי תלוי בחשיפה ורק חשיפה אופטימלית תאפשר קבלת טווח דינמי מירבי. ניתן לתת עדיפות להגנה על פרטים בבהירויות באמצעות תפריט Dynamic Range שבתוך תפריט I.Q: ניתן לבחור א. במצב Auto, בו המצלמה בוחרת במצב 100% בו למעשה אין הגנה על הבהירויות כלל ומצב 200% (ISO 320-12800) בהתאם לנושא. ב. מצב 100%, ג. מצב 200% ד. מצב 400% (ISO 640-12800). בניגוד למה שהייתם אולי מצפים הגדרות אלו פועלות על קבצי JPG וקבצי RAW כאחד היות והשפעתן מתרחשת לפני שהמידע האנאלוגי ש״תפס״ חיישן התמונה עובר המרה למידע דיגיטלי!

מיקוד אוטומטי

עפ״י כל מה שקראתי וראיתי עוד לפני רכישת ה-X-T4 היה לי ברור כי ביצועי המיקוד האוטומטי של המצלמה נופלים במעט מאלו של סוני A7 III. ואכן אין כאן הפתעות, זה המצב לפחות עד שפוג׳י ישפרו את יכולות המצלמה באמצעות עדכון קושחה. במצב של מיקוד נושא נייח אין שום בעיה, המערכת ממקדת במהירות וביעילות. יש פספוסים מידי פעם אבל זה קיים בכל מצלמה. הקושי של המערכת בא לידי ביטוי במיקוד עוקב אחר נושא בתנועה, כאן יש מקום לשיפור. מאחר ולא ביצעתי השוואה בזמן אמיתי בין ה-X-T4 לבין מצלמה אחרת אין לי אפשרות לדעת כיצד היתה מגיבה מצלמה אחרת באותם התנאים.

הבדיקה הראשונה היתה של נושא קטן מאד בתנועה: צילמתי מטוס קל על רקע שמיים בהירים, כחולים וללא עננים. המטוס תפס בערך 1/40 מן המסגרת, מתוך 19 מסגרות, רק 9 מסגרות היו ממש חדות, 6 מסגרות היו לא ממש חדות, וארבע מסגרות היו מטושטשות לחלוטין. הצילום התבצע ברצף אחד ארוך במהירות של כחמש מסגרות לשניה ונמשך פחות מארבע שניות. יתכן ושינוי בהגדרות המיקוד האוטומטי היו משפרות את התוצאה אולם זהו דבר שלאחר מעשה שלא ניתן לבדוק בדיוק באותם התנאים.

צילומי רצף אחרים, בהם הנושא היה גדול יותר היו יותר מוצלחים: צילמתי זוג רוכבי אופניים כאשר הם מתקרבים אלי מרחוק, מגיעים במקביל אלי ואז מתרחקים: מתוך 24 מסגרות 4 לא היו חדות לגמרי, אבל עדיין בחדות סבירה. כל השאר היו בחדות מקסימלית. במקרה זה הנושא תפס כ-10% משטח המסגרת והמסגרת כללה לא מעט אלמנטים אחרים, חלקם בתנועה. בצילומים בהם הנושא היה גדול יותר כמעט ולא היו פספוסים.

הנה מספר צילומים מטיול של שבת עם חברים בחוף יפו-בת ים:

רבות נאמר ונכתב על האיכות הצבעונית של הקבצים המתקבלים מן המצלמות של פוג׳י בכלל ועל האיכות הגבוהה של גווני העור (Skin Tones) בפרט. מנסיוני עם מצלמות קודמות של פוג׳י, גם מסוג DSLR וגם Mirroeless אני יכול להעיד שאכן זה המצב. גם ה-X-T4 איננה מאכזבת, ומספקת את הסחורה במלואה בהקשר זה.

ביצועי הסוללה

ב-X-T4 סוללה חדשה מדגם NP-W235 אשר לפי תקן CIPA מספיקה ל-500 צילומים. אם משתמשים במצב Boost אותו הזכרתי לעיל יש עליה בצריכת החשמל וירידה של כ-10% באורך חיי הסוללה. עקב צוק העיתים (קורונה, סגר וכו׳) לא הזדמן לי לבחון את אורך חיי הסוללה באופן מעשי מאחר ויציאותי לצילומים איתה ארכו רק מספר שעות. בד״כ באופן מעשי ניתן לקבל יותר צילומים מכל טעינה מאשר מפורסם עפ״י תקן CIPA: עפ״י DPreview.com בהתאם לאופן השימוש האישי ניתן להגיע גם למספר כפול של צילומים לכל טעינה. חיווי מצב הסוללה ראוי לשיפור: הוא אינו מופיע במחפש האלקטרוני אלא על הצג האחורי בלבד, וגם זאת רק במצב שהמצלמה מוכנה לצילום, לא במצב Playback ולא במערכת התפריטים.

מבזק EF-X8

EF-X8 הוא מבזק קטנטן, ללא סוללה (ניזון מסוללת המצלמה) המורכב על המצלמה בעת הצורך. המבזק נמכר בנפרד ועלותו כ- 200 ש״ח. משקלו 40 גרם בלבד כך שניתן לשאת אותו בקלות לכל מקום. יעודו העיקרי לספק אור מילוי במקרה הצורך אולם מצאתי שלמרות שהוא קטן ולא מרשים מבחינת נתוני העצמה שלו הוא מסוגל להאיר גם חללים די גדולים בשטח של עשרות מ״ר. אין אפשרות להשתמש במבזק זה במצב Bounce מאחר ואינו ניתן להטיה כלפי מעלה וחבל. כמו כן הוא ניתן לשימוש במצב Single בלבד מאחר וזמן הטעינה שלו איננו מאפשר ביצוע חשיפות ברצף. קיימים בשוק מבזקים גדולים, חזקים, משוכללים ויקרים יותר של פוג׳י ושל יצרנים אחרים לטובת מי שזקוק להם כמו גם טריגרים יעודיים להפעלת מספר מבזקים באופן אלחוטי.

וידאו

מאחר ואינני עוסק כמעט בכלל בצילום וידאו (אודה ולא אבוש, וידאו אני מצלם בדרך כלל באייפון שלי…) אסתפק כאן בציטוט (מתורגם) מאתר NoFilmSchool.com:

פוג׳יפילם איננה זוכה לענין רב בקרב צלמי וידאו אבל היא צריכה לקבל יותר תשומת לב בעיקר מצד מי שמתענין במצלמות בפורמט APS-C. ה-X-T4 מציעה צבע מעולה ישר מן המצלמה, פוקוס אוטומטי איכותי, ויצוב תמונה מכובד בגוף המצלמה. השיפורים העיקריים יחסית ל-X-T3 הם זיהוי עין ועקיבה אחר הנושא. בוידאו, היא מקליטה 4K UHD ב-4:2:0 ב-10 ביט ומציעה Full HD ב-240fps. גם All-I (פורמט דחיסה מקצועי) וגם GOP נתמכים, ובתלות ברזולוציה וקצב הצילום ה-Bit Rate מגיע עד 400Mps  בהקלטה פנימית לכרטיסי הזיכרון (בתנאי שמהירות הכרטיס מתאימה). אוסיף רק שניתן לבחור בין שימוש ב-Codec H.264 או H.265.

סיכום

מבחינתי, Fuji X-T4 הינה מצלמה איכותית מאד ומהנה לשימוש, ואינני מצטער כלל על ההחלטה למכור את ה-Sony A7 III, ההפך הוא הנכון. ה-X-T4 מצויידת בחיישן תמונה מצויין אשר יחד עם מערך המסננים היחודי X-Trans מספק צילומים באיכות גבוהה מכל הבחינות גם בתנאי תאורה קשים. העובדה שבאתרים רבים מציבים אותה כנגד מצלמות בעלות חיישן Full Frame (עם 24MP) מדברת בעד עצמה. למעשה, זו מצלמה בעלת אפיונים מקצועיים בכל הפרמטרים המתחרה ישירות והיטב בכל המצלמות בפורמט מלא בעלות רזולוציה דומה. באשר למצלמות אחרות בפורמט APS-C, אין כיום אף מצלמה אחרת בשוק בה הייתי בוחר. בהתחשב במכלול הנתונים הטכניים, המבנה והארגונומיה, העמידות לתנאי הסביבה, ממשק המשתמש הפיסי והדיגיטלי, איכות הדימוי בסטילס ובוידאו, הגודל והמשקל, היצע העדשות המשובחות והמחיר מדובר במצלמה משתלמת במיוחד המציעה ״משהו״ שונה. אפשר לאהוב את השונות הזאת או לסלוד ממנה, זה כבר ענין אישי לחלוטין. אישית אני ממליץ על מצלמה זאת בחום ורואה בה את המצלמה העיקרית שלי לעתיד הנראה לעין (ככל שניתן לחזות אותו בכלל, ובפרט בתקופה משונה זו).

עדכון 13.2.21: א. לאחר פרסום הפוסט, התפרסמה השוואה נוספת, היתולית מעט, בין Fuji X-T4 לבין Sony A7 III

ב. השוואה נוספת בין Fuji X-T4 לבין Sony A7C והתייחסות להשוואה כללית בין Full Frame ל-APS-C

עדכון 18.2.21: ההשוואה הנ״ל התפרסמה באתר FStopper.com עם הסיכום הבא:

Personally, it comes down to usability and ecosystems, and I’m sure I’d have been equally happy whichever route I took. The X-T4 is a photographer’s camera, a tool that has been crafted by designers who love the image-making process. By contrast, the a7 III is a box with buttons that was bolted together with the sense that profit margins and market share were more of a priority. 

ובתרגום חופשי: באופן אישי, הענין מתמצה בשימושיות ובמערכת האביזרים והעדשות. אני בטוח שאהיה מרוצה ללא הבדל באיזו מערכת אבחר. X-T4 הינה מצלמה לצלמים, כלי שנוצר ע״י מתכננים שאוהבים את תהליל יצירת הדימוי הצילומי. בניגוד לכך, A7 III היא קופסא עם כפתורים שהוברגו יחד מתוך הסתכלות על שולי הרווח ונתח השוק.

עדכון 30.3.21: מאמר הסוקר את המצלמות חסרות המראה הטובות ביותר לשנת 2021. שימו לב לכך שפוג׳י הקטנה מככבת בשלוש מתוך 6 קטגוריות, כולל X-T4 בקטגוריית המצלמות בעלות חיישן Crop.

עדכון 31.3.21: עדכון קושחה גרסה 1.2 ל-X-T4 שוחרר היום

עדכון 6.5.21: השוואה מענינת ובלתי צפויה בין Sony A1 ל-Fuji X-T4

עדכון 8.5.21: סקירה של המצלמה באתר Engadget.com

עדכון 8.6.21: סקירה של X-T4 לאחר שנה של שימוש

עדכון 1.7.21: עוד סקירה מענינת של X-T4 לאחר שנה של שימוש

עדכון 12.10.21: השוואה מענינת בין X-T4 למספר מצלמות Full Frame

עדכון 9.11.21: סקירה ממצה של מגוון עדשות למצלמות מסדרה X של Fuji כולל X-T4

עדכון 27.11.21: National Geographic בחרו במצלמות Fuji, ובראשן X-T4 כמצלמות הטובות ביותר לנסיעות וטיולים לשנת 2022

עדכון 4.1.22: מפול פריים לפוג׳י APS-C: וידאו מענין עם צילומים מדהימים