בפוסט מס׳ 115 סקרתי את הסיבות להחלטתי לעבור ולצלם במצלמה בעלת חיישן בגודל APS-C מדגם Fujifilm X-T4 ואת התרשמותי הראשונית מן המצלמה. בספטמבר האחרון הזדמן לי להתנסות באופן מסיבי בצילום במצלמה זו במהלך 9 ימים אינטנסיביים של טיול ג׳יפים בקירגיזסטן שבאסיה התיכונה.
רוכבת לעבר השקיעה, אזור קיזיל אוי: 1/500, f5, ISO400 ,50mm. צילום: גבי גולן
במקרה לגמרי התפרסם לאחרונה מאמר מענין בנושא הויכוח הבלתי נגמר על חיישני תמונה Full Frame לעומת APS-C ואני בהחלט ממליץ לקרוא אותו.
אתחיל מהסוף: לאחר תשעה ימי צילום אינטנסיביים שכללו צילום לאורך שעות ארוכות כל יום, בתנאי תאורה משתנים, בדרכים משובשות מאד, בשטח טרשי ובתוך ענני אבק, בחום גבוה ובקור של מתחת לאפס ,תוך כדי נסיעה ומבעד לחלון הקדמי והצדדי של הרכב אני יכול לומר מילה אחת על המצלמה הזאת: מושלמת! צילמתי קצת מעל 3000 צילומים ללא אף תקלה אחת. כמובן שהיו חשיפות לא מוצלחות אולם בד״כ הדבר נבע מטעויות שלי בלהט הצילומים.
מחנה יורטות לחוף אגם סונג קול בשקיעה. 1/60, f11, ISO 6400, 25mm. צילום: גבי גולן
לעניות דעתי זאת המצלמה הטובה ביותר והמהנה ביותר שהיתה ברשותי (להזכירכם, אני מצלם כבר כמעט 50 שנה…והזדמן לי לצלם בעשרות דגמי מצלמות סרט ומצלמות דיגיטליות בכל הפורמטים). בהמשך אפרט את הסיבות להתרשמותי החיובית מן ה-X-T4 אולם אתחיל דוקא מקוריוז שחזר על עצמו מספר פעמים במהלך הטיול: ניגשו אלי חברים לקבוצה וגם אנשים אחרים ושאלו בנימוס ובפליאה האם אני מצלם במצלמת סרט… עיצוב הרטרו של Fuji עושה את שלו והמצלמה אכן נראית כמו מצלמת סרט, עם חוגות מכניות וחצי גוף כסוף כמו פעם. כשהשבתי לשואלים שהמדובר במצלמה דיגיטלית חדישה מודל 2020 התפלאו מאד…
ילד קירגיזי במאהל היורטות לחוף אגם סונג קול. 1/60, f4, ISO 6400, 80mm
הגעתי לקירגיזסטן במסגרת טיול ג׳יפים של חברת מדרפט בהדרכתו של יניב רון והמדריך המקומי אנדריי. הטיול היה חוויתי, עצמתי ומאורגן למופת מכל הבחינות. לא קל להגיע לבישקק, בירת קירגיזסטן והדרך אליה מנתב״ג (וגם בחזרה) נמשכת כ- 15 שעות ארוכות כולל המתנה בשדה התעופה העצום והמדהים בדובאי (בדיוטי פרי הענק והבלתי נגמר שם נמכרות מצלמות מכל הסוגים במחירים מצויינים. לדוגמא, רכשתי שם כרטיסי זיכרון SD מדגם San Disk Extreme Pro 170MB/Sec בחצי מחיר לעומת הדיוטי פרי בנתב״ג הסובל ממחסור חמור במלאי בימים אלו).
צילום דרך חלון הרכב תוך כדי נסיעה, ליד העיר ביטובה: 1/1000, f8, ISO 640, 80mm
את המצלמה נשאתי בתיק צד של חברת Crumpler שהינו נוח מאד להצלבה על הכתף והחזה כך שניתן לשלוף אותה בקלות. בעת הליכה החזקתי את המצלמה ביד אחת ב-Grip המצויין שלה או הצלבתי אותה על החזה והכתף: אני משתמש ברצועה המקורית המעולה של המצלמה עם חיבור אחד להברגת החצובה בתחתית המצלמה והשני ל״עין״ שבצד שמאל של גוף המצלמה. בעת שנהגתי ברכב היתה המצלמה מונחת בתא הנמצא בין מושב הנהג למושב הנוסע כך שהתאפשר לי לשלוף אותה במהירות בכל עצירה. כאשר ישבתי ליד הנהג או מאחור היתה המצלמה מונחת על הכסא בין רגלי, מוכנה תמיד לפעולה. חלק גדול מן הצילומים צולמו מבעד לחלון הקדמי של הרכב או דרך החלון הצדדי מאחור תוך כדי נסיעה. המצלמה נדלקת במהירות ואם השארתי אותה במצב ON והלכה ״לישון״, לחיצה ארוכה על כפתור המחשף מחזירה אותה לחיים במהירות רבה.
צילום מבעד השמשה הקדמית של הרכב, ליד מעבר טשרבט: 1/1000, f8, ISO320, 80mm. צילום: גבי גולן
העדשה היחידה שהיתה ברשותי היא Fujifilm XF 16-80/4 שהוכחה כמתאימה מאד לדרישות שלי כעדשה רב שימושית, בעלת משקל וגודל סבירים ואיכות אופטית מצויינת גם בצמצם 4 הפתוח בו צילמתי רוב הזמן. תפעול העדשה נוח מאד, גלגל הזום רחב ומגיב היטב וגלגל הצמצם על העדשה גם הוא נוח מאד לשימוש ומאפשר לראות על איזה צמצם הוא עומד.
נוף קדומים, אזור טשרבט: 1/1000, f4, ISO 160, 19mm. צילום: גבי גולן
קבצי RAW: אני מצלם קבצי RAW בלבד, שומר את הקבצים על שני כרטיסי זיכרון זהים במקביל לצורך גיבוי ומעבד את הקבצים ב-Lightroom לאחר הצילום. צילמתי כל הזמן במצב Continuous עם מיקוד אוטומטי עוקב, בד״כ במצב Low ולעיתים במצב High. אינני צופה בצילומים כלל לאחר הצילום (אולי הרגל מגונה מתקופת סרטי הצילום?) למעשה עד חזרתי הביתה לא צפיתי בצילומים שצילמתי פרט להצגה האוטומטית של הצילום האחרון בכל רצף למשך כשניה במחפש האלקטרוני. בהתאם לכך אינני מוחק צילומים מכרטיסי הזיכרון אלא לאחר שסיימתי את תהליך המיון, העריכה והגיבוי בבית. למרות איכותם הגבוהה והנאמנות הצבעונית הגבוהה של קבצי Jpeg ממצלמה זו אני מעדיף את טווח החשיפה, הגוונים והצבעים הרחב יותר של קבצי RAW למרות הזמן הרב שיש להשקיע בעיבודם. מצאתי שאיכות הקבצים מצויינת, טווח הבהירויות רחב ומאפשר חילוץ פרטים בבהירויות ובצללים ללא כל קושי.
צילום מבעד לשמשה הקדמית של הרכב, בדרך למעבר טוסור: 1/500, f4.5, ISO 16, 32mm. צילום: גבי גולן
ממשק המשתמש: העובדה שלמצלמה חוגות מכניות נפרדות לכיוון פיצוי החשיפה, מהירות הסגר, בחירת ISO וחוגת הצמצם על העדשה מאפשרת לקלוט במבט אחד את מצב הצילום בו נמצאת המצלמה: גם חוגת המשנה למצב ה-Drive והכפתור לבחירת מצב המיקוד האוטומטי מספקים בקלות מידע פיסי לגבי מצבם ללא צורך להציץ בתפריט. למעשה, לא זכורה לי אפילו פעם אחת בה הצצתי בתפריטי המצלמה במשך כל ימי הטיול. קבעתי את מצב כל הגורמים בתפריט לפני הטיול ובעת הטיול התרכזתי בצילום ולא בתפריטים. כמובן שכל המידע הרלבנטי כולל ההיסטוגרמה מוצגים על צג המחפש האלקטרוני או על הצג האחורי.
נוף בגובה 3000 מ׳, מתחת למעבר ההרים טוסור. 1/1000, f4, ISO160, 52mm
מחפש אלקטרוני: ל-X-T4 מחפש אלקטרוני איכותי בעל 3.69MP. אני משתמש בו במצב Boost המעלה במעט את צריכת החשמל אולם משפר מאד את קצב הרענון שלו מ-60Hz ל- 100MHz כך שאין החשכה של המחפש גם בעת צילום במהירות גבוהה של 20 מסגרות בשניה. המחפש מציג תמונה ברורה ואיכותית גם בתנאי אור חזק וגם בתנאי אור ירודים ונהנתי מאד מן השימוש בו.
קניון הפיות, ליד קג׳סאי. 1/1000, f4.5, ISO 160, 26mm. צילום: גבי גולן
צג אחורי: גם הצג האחורי איכותי מאד ונוח לשימוש, הוא מסתובב לכל הכיוונים ומספק פתרון מעולה לצילומים מגובה הקרקע כאשר אין כלל צורך לשכב על הקרקע אלא רק להביא את הצג למצב בו הוא מאפשר צפיה נוחה בו מגובה אפס. כמובן שניתן גם להשתמש בו לצילום מעל הראש. חוץ ממצבים אלו לא השתמשתי בצג האחורי אלא במחפש האופטי בגובה העין.
הדגמה של עיט מאולף לציד, עמק ברסקון. 1/1000, f4, ISO 500, 65mm. צילום: גבי גולן
דיוק החשיפות: אני משתמש במצלמה במצב Manual, כאשר אני קובע את מהירות הסגר והצמצם בהתאם לרצוני ונותן למצלמה לבחור את ה-ISO המתאים, בטווח שהגדרתי מראש. אני נעזר בהיסטוגרמה המוצגת במחפש האלקטרוני (או על הצג האחורי). בדרך כלל אני מצלם בצמצם 4 הפתוח ביותר כך שלמעשה עלי לכוון רק את מהירות הסגר בהתאם לנושא המצולם. לעיתים נדירות אשתמש בצמצם 8 או 11 כאשר ארצה לקבל עומק שדה גדול יותר. המצלמה מספקת תמונה נאמנה של המציאות גם לפני הצילום וגם למשך שניה לאחר הצילום. כמובן שבעת צילום במהירות גבוהה אין אפשרות לקבל את ההיזון החוזר הזה אלא של החשיפה האחרונה בלבד.
לחופו של נחל קסום, עמק ג׳טי אוגוז. 1/30, f4, ISO160, 16mm. צילום: גבי גולן
מיקוד אוטומטי: אחת ההפתעות הגדולות, ולטובה. רבות נכתב על כך שהמיקוד האוטומטי העוקב של Fuji נופל מזה של המתחרים ובעיקר מזה של Sony. ובכן, מנסיון של שנתיים עם ה-Sony A7 III אוכל לומר בוודאות שה-X-T4 איננה נופלת ממנה ואולי אף עולה עליה. צילמתי שחפים באוויר, סוסים דוהרים באבק, עיט מתנפל על טרפו ועוד. אחוז הפספוסים מגיע להערכתי ללא יותר מאחוז אחד. בחרתי במצב ״אזורי״ וקבעתי את מיקום האזור באמצעות ה-Joystick כאשר יכולתי לעשות זאת. במצב של צילום במצב High סמכתי על המצלמה לאתר את הנושא וברוב המקרים היא אכן עשתה זאת בהצלחה מרובה. מצד שני, בהתאמה לדיווחים אותם קראתי במקורות שונים המצלמה אכן נוטה ״למצוא״ עיניים במקום שאין עיניים כלל, כמו לעיתים (נדירות) בצילומי נוף של הרים… אם כי ללא השפעה שלילית כלשהיא על איכות המיקוד. כאשר יש במסגרת הצילום פנים או עיניים המצלמה מזהה אותם נכון וברוב המקרים תמקד נכון. לסיכום, אין לי טענות כלל למערכת המיקוד האוטומטי של ה-X-T4, להפך. עם זאת, להערכתי ניתן לשפר את ביצועי המערכת עוד יותר באמצעות עדכון קושחה (Firmware Update) שהגיע זמנו.
ואפילו פגשנו חתן וכלה מצטלמים בטבע, עמק ג׳טי אוגוז. 1/1000, f4, ISO320, 34mm. צילום: גבי גולן
סוללה וצריכת חשמל: הסוללה מצויינת, ומאפשרת צילום של 400-500 חשיפות תוך שימוש במחפש האלקטרוני במצב Boost. בכל הימים, למעט יום טיול אחד ארוך במיוחד הגעתי בערב למלון (או למחנות היורטות בהן לנו שני לילות) עם אותה סוללה איתה יצאתי לדרך בבוקר. הטענתי את הסוללות במטען חיצוני המאפשר טעינה מהירה של שתי סוללות יחד. הטעינה מהירה, כשעה וחצי ממצב 0% למצב 100%. היה בידי כגיבוי גם מטען המאפשר טעינה של הסוללה בתוך המצלמה אולם לא נזקקתי לו כלל. מאחר ולא צילמתי וידאו לא אוכל לציין את צריכת החשמל במצב זה אולם מקריאה של מספר סקירות עולה כי ניתן לצלם כשעה וחצי של וידאו 4K עם סוללה אחת.
להקת נגנים מסורתית, בעיר קרקול. 1/30, f4, ISO 2000, 45mm. צילום: גבי גולן
ביצועי המצלמה ב-ISO גבוה: בד״כ השתדלתי לצלם ב- ISO הנמוך ביותר האפשרי (160) אולם בהתאם לתנאי הצילום צילמתי לא פעם גם ב-ISO 6400. התוצאות סבירות בהחלט בעיקר לאחר הפעלת Luminance Noise Reduction בעת העיבוד של קבצי ה-RAW ב- Lightroom. כמובן שהתחום הדינמי יורד ככל שערך ה-ISO עולה. חשוב לציין כאן כי חיישן התמונה ב-X-T4 הוא ISO Invariant.
על אם הדרך: צילום מבעד לחלון הצדדי של הרכב, עמק סמינובקה. 1/1000, f4, ISO200, 68mm. צילום: גבי גולן
עמידות לתנאי הסביבה: רעידות וקפיצות במהלך נסיעות שטח ארוכות, גם כאשר המצלמה היתה מונחת בתא שבין מושב הנהג למושב הנוסע לא עשו עליה רושם כל שהוא. גם האבק הרב שחלקו חדר לג׳יפ (בכל פעם שהפעלנו את מערכת מיזוג האויר חטפנו ענן אבק לפרצוף…) לא חדר לתוך גוף המצלמה ולא איתרתי שום סימני לכלוך על חיישן התמונה. בכל כיבוי של המצלמה מופעל ניקוי חיישן אוטומטי באמצעות הרעדת החיישן. בכל ערב עברתי עם מברשת רכה על גוף המצלמה והעדשה מבלי להפריד את העדשה מן הגוף וזהו. באחד הימים בעת שעברנו במעבר הרים בגובה 4000 מ׳ ירד מעט שלג וגם פתיתי השלג שנמסו על המצלמה לא היוו בעיה כלשהיא. גשם לא ירד במהלך כל ימי הטיול. הטמפרטורות נעו בין יותר מ-30 באזור הבירה בישקק (גובה 750 מ׳) לפחות מאפס באזור ההרים בגובה 3100 מ׳ (ישנו שני לילות בגובה זה) ובמעברי ההרים בגובה 4000 מ׳ בהם עברנו בנסיעה ומעט הליכה. לא ניכרה כל השפעה של הטמפרטורות הללו על ביצועי המצלמה בכלל ועל ביצועי הסוללה בפרט.
שחף במעוף מעל המים, אגם איסיקול. 1/1000, f4, ISO160, 80mm. צילום: גבי גולן
מייצב התמונה: ל-X-T4 מייצב תמונה מובנה גם בגוף המצלמה וגם בעדשה. המייצב פועל באופן אוטומטי במהירויות סגר נמוכות והתוצאות מעולות. ברוב המקרים השתדלתי לא לצלם במהירות סגר נמוכה מ- 1/30. צילמתי רק מהיד, אינני נוהג לשאת עימי חצובה.
נוף כפרי בזריחה, עמק צו׳נקמין. 1/250, f4, ISO160, 80mm. צילום: גבי גולן
לסיכום: X-T4 היא מצלמה מעולה ואמינה לטיולים ולמסעות, נוחה מאד לשימוש מהנה ובמשקל וגודל סבירים מאד ובמחיר סביר. מצלמה זו נותנת Fight הגון גם למצלמות Full Frame במחיר כפול והיא כרגע מצלמת ה-Mirrorless הטובה ביותר בעלת חיישן APS-C.
המשחק המסורתי ביולק טרשיש, עמק צ׳ונקמין. 1/1000, f4, ISO160, 80mm. צילום: גבי גולן
המשחק המסורתי ביולק טרשיש, עמק צ׳ונקמין. 1/1000, f4, ISO160, 80mm. צילום: גבי גולן
משחק 5 אבנים עם עצמות כבש וכובע מסורתי, אזור ברנה. 1/2000, f4, ISO250, 24mm. צילום: גבי גולן
מוכרת ירקות בשוק אוש בזאר בבישקק. 1/250, f4, ISO6400, 80mm. צילום: גבי גולן
המשמר הלאומי בטקס החלפת משמרות בבישקק. 1/250, f4, ISO320, 74mm. צילום: גבי גולן
משפחה מקומית בבילוי אחה״צ בבישקק. 1/125, f4, ISO320, 40mm. צילום: גבי גולן
קירגיזסטן היא מדינה מענינת מאד עם נופים מדהימים, אזרחים מסבירי פנים (מוסלמים ברובם הגדול) ומורשת סובייטית נכבדה הניכרת בכל פינה.
מסלול הטיול בקירגיזסטן, מתוך Google Maps
אשמח לייעץ ולשתף מנסיוני בצילום במצלמה זו לכל מי שמתלבט בבחירת מצלמה, מוזמנים לפנות אלי ב-וואטסאפ 054-4665802.
עדכון 12.10.21: השוואה מענינת בין X-T4 למספר מצלמות Full Frame
עדכון 9.11.21: סקירה ממצה של מגוון עדשות למצלמות מסדרה X של Fuji, כולל X-T4
עדכון 4.1.22: מפול פריים לפוג׳י APS-C: וידאו מענין עם צילומים מדהימים
שלושת השחקנים הידועים יותר כיום בתחום המצלמות (כל הסוגים, לא כולל סמארטפונים) הם קנון (45%), סוני (20%) וניקון (19%), כאשר מספר יצרנים נוספים, כולם יפנים, הינם בעלי נתח שוק קטן יותר: פנסוניק (5%), אולימפוס (3%) ופוג׳י (5%). בשוק המצלמות חסרות המראה פוג׳י נמצאת במקום השלישי לאחר סוני וקנון עם נתח שוק של כ-13%. הנתונים מתייחסים לשנת 2019 ומעוגלים לצורך פשטות. כל אחד מן הקטנים מנסה ליצור לעצמו בידול בשוק באמצעות הפורמט, העדשות וטכנולוגיות יחודיות שפיתח. וכך לדוגמא פנסוניק חזקה בתחום הוידאו, עם מצלמות בפורמט Micro Four Thirds ורק לאחרונה הציגה גם מצלמות בפורמט Full Frame, גם הן עם נטייה חזקה לתחום הוידאו, אולימפוס (שחטיבת הצילום שלה נמכרה לאחרונה לחברה אחרת ועתידה לא ברור) התמחתה גם היא במצלמות בפורמט MFT איכותיות ועמידות לתנאי הסביבה עם מייצב תמונה שהוא כנראה הטוב ביותר כיום. פוג׳י מתמחה במצלמות איכותיות ועמידות לסביבה בסגנון רטרו בפורמט APS-C (עם חיישני תמונה בעלי מערך מסננים יחודי X-Trans) ובמצלמות בפורמט בינוני (עם חיישני תמונה בעלי מערך מסננים מסוג Bayer רגיל) ולא נכנסה לתחום הצפוף של מצלמות Full Frame. האיכות הצבעונית של הקבצים ממצלמות פוג׳י ידועה ברמתה הגבוהה וגם סימולציות סרטי הצילום שלה (Film Simulations) פופולריות למדי. מאמר על פוג׳י שהתפרסם לאחרונה באתר Fstoppers.com מציע הסבר מענין לכך שפוג׳י מעולם לא נכנסה למגרש של הגדולים במספרי המצלמות שהיא מוכרת. מענין לציין כי חיישני X-Trans של פוג׳י אינם נכללים ברשימת דרוג חיישני התמונה המופיעה באתר DxOMark עקב מערך המסננים הצבעוניים הלא סטנדרטי שלהם. מאמר העוסק ביתרונות של חשייני התמונה מסוג X-Trans ניתן לקרוא כאן.
מערך המסננים שעל חיישן התמונה האלקטרוני X-Trans במצלמות בפורמט APS-C של פוג׳י: תשיעיות פיקסלים ועליהם חמישה מסננים ירוקים, שני אדומים ושני כחולים, כאשר מיקום הכחולים והאדומים משתנה. מערך Bayer הקלאסי בכל שאר המצלמות מורכב מרביעיות פיקסלים ועליהם שני מסננים ירוקים, אחד כחול ואחד אדום במיקומים קבועים. חיישני תמונה מסוג X-Trans אינם גורמים ליצירת Moire צבעוני ולכן אין צורך בשימוש במסנן Anti Aliasing הגורם להורדת החדות של הדימויים. מקור האילוסטרציה: mirrorlesscomparison.com
קצת היסטוריה
מבחינה היסטורית, פוג׳י היתה כנראה הראשונה להציג מצלמה חסרת מראה עם חיישן בפורמט APS-C ומראה רטרו כבר בשנת 2010. דגם FinePix X100 נחשב למהפכני בזמנו כאשר כמעט כל היצרנים האחרים התרכזו במצלמות מסוג DSLR. אחד החידושים היה מחפש (View Finder) היברידי אופטי-אלקטרוני, שילוב יחודי שקיים עד היום במצלמות מסדרה X Pro של פוג׳י.
השם הלא מוצלח Fine Pix נזנח בשנת 2012 ובקו המצלמות המקצועיות יותר של פוג׳י החלו להופיע מצלמות תחת השם X ובהמשך GFX לקו המצלמות עם חיישני תמונה בפורמט בינוני. מאז ועד היום, סדרה X היא שם דבר למצלמות יחודיות, בעלות אפשרות לשינוי פרמטרים רבים באופן מכני-ידני ע״י חוגות ובעלות מבנה מסיבי בסגנון רטרו המספק חווית שימוש שונה לגמרי מאשר המצלמות של מרבית היצרנים האחרים. לאורך השנים הזדמן לי להשתמש ולהתנסות במספר דגמי מצלמות מסדרה X ו- GFX ואף כתבתי על כך בבלוג זה: פוסט מספר 101,(Fuji GFX 50S) פוסט מספר 90 (Fuji X-T2) ופוסט מספר 86 (Fuji X Pro 2).
Fuji X-T1, 2014
בשנת 2014 הוצגה המצלמה הראשונה בסדרת X-T: היתה זו X-T1 עם חיישן X Trans בפורמט APS-C בעל 16MP שזכתה לביקורות מעורבות: DPreview נתן לה ציון לא גבוה של 84. בהמשך הוצג דגם X-T2 עם 24MP אותו בחנתי ואהבתי (ראו פוסט מס׳ 90 בבלוג זה) דגם זה קיבל כבר ציון 86. בשנת 2018 הוצגה X-T3 עם 26MP שזכתה לציון 88 ובשנת 2020 X-T4, גם היא עם 26MP וקיבלה גם היא ציון 88 למרות שהיא כוללת מספר שיפורים משמעותיים לעומת הדגם הקודם אליהם אתייחס בהמשך. למצלמות אלו יש קהל אוהדים נאמן אם כי לא במספרים של קנון, ניקון וסוני. כל דגמי XT הינם קומפקטיים יחסית, אולם יש כיום מצלמות עם חיישני תמונה Full Frame שהן קטנות יותר. הדגש הוא על מבנה מסיבי, עמיד לסביבה (כולל העדשות) בעל מאפייני רטרו בולטים ונוחות בשימוש עבור מי שהעיצוב מסוג זה מדבר אליו. התמחור סביר: גוף X-T4 עולה כיום בארץ כ- 6100 ש״ח. פוג׳י מציעים מבחר גדול (גדול יותר ממגוון העדשות של סוני לפורמט APS-C) של עדשות איכותיות (Prime ו-Zoom) במחירים סבירים בהחלט. X-T4 מצאה את דרכה גם לתחום הוידאו בו יש לה לא מעט אוהדים. קוריוז מענין לדעתי הוא הדמיון בין המצלמות מסדרת X-T של פוג׳י לבין Nikon Df שיצאה לשוק בשנת 2013. למרות שה-Df היא DSLR יש קווי דמיון ברורים ותכונות רטרו דומות.
מדוע להחליף?
החל משנת 2010 השתמשתי בארבעה דגמים שונים של מצלמות חסרות מראה מתוצרת סוני (ראו פוסט מס׳ 107ופוסט מספר 108 בבלוג זה) עם שלושה פורמטים שונים של חיישן תמונה, שניים מהם עם חיישני Full Frame. למרות שביצועי המצלמות והאיכות הטכנית של הדימויים שהפיקו הלכו והשתפרו מדגם לדגם אף אחד מן הדגמים בהם השתמשתי לא סיפק חווית שימוש ראויה לציון. לפני שאמשיך, חשוב לי להבהיר שכל ההשוואות בין חיישני קרופ לחיישני פול פריים מוכרות לי היטב כמו גם כל היתרונות התאורטיים והמעשיים של חיישני פול פריים על חיישני קרופ ולהפך. הבחירה האישית שלי במצלמה בעלת חיישן קרופ אין פירושה שחיישנים אלו טובים יותר מחיישני Full Frame. השאלה שתמיד צריך לשאול היא: יותר טוב למי ולאיזה צורך?
הדגם האחרון של מצלמה בו השתמשתי היה Sony A7 III, מצלמה חסרת מראה עם חיישן תמונה בפורמט מלא. איכות הדימויים ואיכות המיקוד האוטומטי היו מצויינים וגם לסוללה היה אורך חיים ארוך (כ-700 חשיפות) אולם ההיזון החוזר שקיבלתי ממנה כמשתמש לא היה חיובי וממש לא אהבתי לצלם בה. העדשה בה השתמשתי (24-105/4) היתה מצויינת אולם כבדה מאד ולא מאוזנת. לאחר התלבטות ארוכה של מספר חודשים ולאחר קריאת אין ספור ביקורות והשוואות, צפיה בסרטוני וידאו ברשת, בחינה של צילומים והשוואת נתונים טכניים החלטתי לאחרונה לעבור ל-Fuji X-T4. אם תשאלו מדוע לא לעבור למצלמה APS-C של סוני, או למצלמה הקטנה שלהם בפורמט המלא A7C אענה בקיצור: כל המצלמות בפורמט APS-C של סוני נראות ומתנהגות כמו צעצועים אם כי חלק מהן בהחלט מספקות איכות דימוי טובה ויש להן מערכת מיקוד אוטומטי יעילה. לצורך השוואה למצלמה המובילה בפורמט APS-C של סוני, A6600: מצלמה זו קיבלה ציון 83 בלבד מ-DPReview.com. כמו כן, לסוני אין עדשות טובות יעודיות ל- APS-C, ולהרכיב עדשה של פורמט מלא על מצלמת קרופ קטנה לא הגיוני מכל הסיבות שבעולם. המצלמה מדגם A7C אמנם קטנה וקלה אבל יש לה מספר חסרונות: כרטיס זיכרון אחד, מחפש אלקטרוני מאיכות ירודה, צג אחורי ירוד, אין סגר מכני מלא והמבנה שלה די צעצועי. דגם זה קיבל ציון 86 מ-DPReview.com, ועדיין נשארנו עם הצורך בעדשות גדולות וכבדות של פורמט מלא.
בפוג׳י, כל העדשות לסדרה X תוכננו במיוחד לפורמט APS-C: לדוגמא, העדשה שבחרתי 16-80/4 (מקבילה ל-24-120) שוקלת פחות מהסוני 24-105/4 שהיתה לי, קצרה ממנה ודקה ממנה וכנראה שלא נופלת ממנה באיכותה האופטית. ולכן, כאשר עשיתי את חישובי הבעד ונגד בענין החלפת סוני A7 III בפוג׳י X-T4 ידעתי בדיוק מה אני מפסיד ומה אני מרוויח. נתחיל בכסף: במחיר בו מכרתי את הסוני המשומשת בת כשנתיים רכשתי את הפוג׳י החדשה (כמובן שכאשר רכשתי את הסוני לפני כשנתיים שילמתי יותר). ירדתי 25% (כ-300 גרם) במשקל והרווחתי סט בעל מידות כוללות (מצלמה+עדשה) קטנות יותר. הרווחתי מחפש אלקטרוני איכותי יותר, צג אחורי איכותי יותר (ומתכוונן לכל הכיוונים) בעל יכולות Touch טובות בהרבה, 2 כונני כרטיסי זיכרון מהירים (לעומת אחד מהיר ואחד איטי בסוני). הרווחתי קצב צילום גבוה יותר וסגר מכני שקט יותר (כנראה הסגר המכני השקט ביותר הקיים כיום) ובעל אורך חיים צפוי ארוך יותר, 300K לעומת 200K בסוני. הרווחתי ממשק משתמש טוב יותר וחווית משתמש טובה בהרבה. הפסדתי קצת באורך חיי הסוללה (טרם בדקתי נושא זה לעומק), באופן תאורטי הפסדתי קצת בטווח הדינמי ובביצועים ב-ISO גבוה (בערך סטופ אחד) וקצת בביצועי המיקוד האוטומטי, בתקווה לשיפור נוסף בעתיד הקרוב באמצעות עדכון קושחה צפוי. גם את העובדה שהצמצם האמיתי הוא סגור יותר וה-ISO האמיתי גבוה יותר (עקב היות החיישן קטן יותר) לקחתי בחשבון. את השפעתם המעשית של כל הגורמים הללו עלי לבדוק לאורך זמן, אבל התחושה שלי כרגע, על סמך כל החומר שקראתי וצפיתי בו שבאופן מעשי אין כמעט הבדל מעשי באיכות הדימוי (דיון מענין בענין זה ניתן למצוא כאן, כדאי לקרוא גם את התגובות) לסיכום, X-T4 נראית כבחירה טובה: נותר רק לוודא באופן מעשי שאכן זה המצב. אתייחס בהמשך לפרמטרים שמענינים אותי באופן אישי ואין בכוונתי לכתוב סקירה מלאה ומבחן מעשי מפורט כמו לדוגמא זה של DPReview.com.
עוד סקירה ממצה ביותר של Fuji X-T4 תוכלו למצוא אצל Ken Rockwell, בסרטון וידאו עם סקירה מקיפה ניתן לצפות כאן.
יש המון השוואות ברשת בין Fuji X-T4 לבין Sony A7 III. אחת מהן תמצאו כאן, ועוד השוואה טובה כאן.
מה בערכה?
הערכה שרכשתי כוללת את גוף המצלמה (אפשר לבחור בין גוף כסוף לבין גוף שחור, אני בחרתי בכסוף), עדשה 16-80/4, מתאם USB-C לאזניות, רצועה איכותית, מכסים לגוף ולעדשה, כבל USB-C לחיבור המצלמה למחשב, סוללה אחת (רכשתי גם אחת מקורית נוספת), מטען USB המאפשר טעינת הסוללה כאשר היא בתוך המצלמה: אופן טעינה זה אינו אהוד עלי ולכן רכשתי בנוסף מטען מהיר מתוצרת Hahnal מדגם ProCube 2 המיועד לטעינת שתי סוללות מחוץ למצלמה ומסוגל לטעון גם סוגי סוללות נוספים בעזרת מתאמים הכלולים בערכה. המטען בנוי מאלומיניום ונראה ומרגיש איכותי: יש לו תצוגה דיגיטלית ברורה המראה את מצב הטעינה של כל סוללה בנפרד. זמן הטעינה של סוללה כמעט ריקה למצב 100% כשעתיים.
מטען חיצוני לשתי סוללות מדגם Hahnal ProCube 2
מבנה, איכות מכנית, מייצב התמונה, איכות המחפש והצג האחורי, חווית המשתמש
מבנה המצלמה מסיבי, הגוף עשוי ברובו ממתכת. המצלמה ״יושבת״ טוב מאד ביד, גם במצב צילום וגם כאשר מחזיקים אותה ביד אחת בידית האחיזה (Grip) שבצד ימין כולל נשיאה לזמן ארוך. היא הרבה יותר נוחה לנשיאה מאשר ה-A7 III+24-105. ע״י הגריפ יש כפתור קטן שברירת המחדל שלו היא הצגת מספר המסגרות המצולמות בכל מצב Drive. הבעיה היא שכמעט כל פעם שאחזתי בגריפ לחצתי בלי להתכוון לכך על הכפתור הזה ופתאום קיבלתי את התפריט שהוא פותח במחפש. די מעצבן, אבל ניתן לפתרון בקלות: מגדירים בתפריט הקסטומיזציה שאין לכפתור זה כל תפקיד (None) והוא מפסיק להפריע. מעבר לכך כל שאר הכפתורים והחוגות ממוקמים באופן הגיוני ונוח לשימוש. איכות המחפש האלקטרוני טובה מאד, ניתן לשלוט בקצב הרענון שלו ולהעלות או להוריד את איכות התצוגה: העלאת קצב הרענון מ-60Hz ל- 100Hz גורמת לעליה של כ-10% בצריכת החשמל אבל באותו הזמן מהירות המיקוד האוטומטי מוכפלת פי 4 כך שלדעתי הבחירה במצב Boost כדאית בהחלט. הצג האחורי גם הוא איכותי ומסתובב לכל הכיוונים: כאשר אין בו צורך ומשתמשים במחפש האלקטרוני ניתן לקפל את הצג האחורי כך שפניו לתוך גוף המצלמה: כך הוא אינו נמרח בשומן מהאף שנלחץ אליו כאשר צופים בנושא המצולם דרך המחפש והוא מוגן מפגיעות. הצג האחורי מתפקד כצג מגע איכותי ומגיב היטב לכל הפעולות המוכרות מהסמארטפונים כולל בחירת אזור מיקוד. בסוני A7 III ביטלתי את פעולת צג המגע מאחר והתגובה שלו היתה ממש גרועה ובנוסף כל לחץ של האף עליו בזמן הצילום גרם לפעולות שלא היתה לי כוונה לבצע…לסיכום המצלמה מספקת חווית שימוש מאד מוחשית: ניתן לראות את מהירות הסגר, הצמצם, ה-ISO ופיצוי החשיפה במבט אחד על גוף המצלמה (והעדשה) בלי צורך להציץ בתפריטים או בצגים וכמובן שבנוסף כל הפרמטרים מוצגים במלואם גם במחפש וגם על הצג האחורי. עם זאת חשוב להדגיש שכל מי שמעונין להשתמש בגלגלת הקדמית והאחורית יכול לעשות זאת בקלות באמצעות תפריט הקסטומיזציה.
X-T4, מבט מלמעלה
ל-X-T4 מייצב תמונה מובנה (IBIS, שלא היה קיים בדגם הקודם X-T3) כך שניתן להשתמש גם בעדשות שאינן מיוצבות. פוג׳י טוענת שהמייצב פועל בתחום של עד 6.5 צמצמים (במשולב עם עדשה מיוצבת), בפועל, עם העדשה 16-80 השיפור הוא כנראה ברמה של 4-5 צמצמים: מנסיוני עם ה-16-80 ניתן לצלם בחשיפה של 1/4 שנייה מהיד ולקבל חדות טובה. זה כמובן תלוי גם בעדשה: ככל שהעדשה כבדה וארוכה יותר קשה יותר לייצב אותה.
Fuji X-T4, עדשה: 16-80/4, 65 מ״מ, צמצם: f4, מהירות סגר: 1/4, (צילום מהיד) , ISO 3200, קובץ RAF, פרופיל Camera Classic Chrome. צילום: גבי גולן
ממשק המשתמש, תפריטים, קישוריות וקסטומיזציה
מערך התפריטים ידידותי למשתמש בדרך כלל ועיצובו ברור ופשוט. במקרים בודדים ניתן למצוא סעיפים משונים בתפריט כמו לדוגמא העובדה שעל מנת לפרמט את כרטיסי הזיכרון יש צורך להיכנס לתפריט מפתח הברגים, User Settings, ואח״כ Format. יש קיצור דרך המאפשר ביצוע פירמוט לכאורה באופן פשוט יותר אבל הוא דורש פיתוח מיומנות של לחיצה על שני כפתורים בו זמנית: לחיצה ארוכה על כפתור פח האשפה ותוך כדי כך לחיצה פנימה על החוגה האחורית.
מערכי ההגדרות לצילום סטילס ולצילום וידאו נפרדים לגמרי וכדי לצפות בכל אחד מהם יש לעבור ממצב סטילס למצב וידאו או להיפך. סידור זה נוח מאד מאחר ובכל מערך הגדרות רואים רק את הפרמטרים הרלבנטיים לסוג הצילום בו מעונין המשתמש באותו רגע.
המצלמה מתחברת באמצעות Bluetooth ו-WiFi לסמארטפון: בהפעלה הראשונה התבקשתי להוריד לאייפון אפליקציה יעודית של פוג׳י (Fujifilm Cam Remote, לאנדרואיד ול-iOS) ולאחר מכן קיבלתי הודעה שקיים עדכון קושחה למצלמה (Firmware Update): האפליקציה הורידה את העדכון מן האינטרנט והתקינה אותו במצלמה באופן אוטומטי ואלחוטי לגמרי. באותו אופן ניתן לשלוט במצלמה ולצלם מרחוק באמצעות האפליקציה ללא צורך בכבל או באביזרים נוספים כלשהם. ניתן לבחור את אזור המיקוד מן המסך של הסמארטפון בלי צורך לגעת במצלמה. באמצעות האפליקציה ניתן גם להעביר צילומים מכרטיס הזיכרון לסמארטפון לצורך שיתוף ברשתות החברתיות או במייל. האפליקציה עובדת יפה ומתחברת למצלמה תוך מספר שניות. קיימת גם אפליקציה נוספת בשם PC Autosave המאפשרת שמירת קבצים אוטומטית ישירות מהמצלמה למחשב (Windows או Mac).
האפליקציה Fujifilm Cam Remote במצב צילום על צג iPhone
ל-X-T4 אפשרויות קסטומיזציה נרחבות: אפשר ליחס כמעט לכל כפתור כמעט כל פונקציה. הדבר מתבצע באמצעו תפריט גרפי ברור ומובן. לי באופן אישי יש בעיה עם כל נושא הקסטומיזציה: קשה לי לזכור איזו פונקציה יחסתי לאיזה כפתור…
התפריט הגרפי המאפשר יחוס כמעט כל פעולה לכמעט כל כפתור
חיבורים חוטיים: למצלמה יש שקע USB-C המשמש לצורך חיבור למחשב ולצורך טעינת הסוללה ובעזרת המתאם המצורף ניתן לחבר אליו גם אוזניות. קיים שקע סטנדרטי למיקרופון חיצוני, שקע לשלט רחוק חוטי ושקע HDMI קטן.
איכות הדימוי, קבצי JPG
מאחר ואינני נוהג לצלם קבצי JPG אסתפק כאן בסיכום חוות הדעת של מומחים רבים שבדקו את המצלמה ביסודיות רבה יותר ממני: כולם ציינו לטובה את איכות קבצי JPG שהופקו ישר מן המצלמה ורובם השתמשו בביטוי Excellent. כפי שכבר ציינתי ניתן לבחור מבין סימולציות סרטי הצילום עפ״י העדפת המשתמש.
איכות הדימוי, קבצי RAW (כולל צילום ב-ISO גבוה)
קבצי RAF (פורמט קבצי RAW של פוג׳י) מגיעים ללייטרום במצב המאפשר ״ללוש״ אותם בהתאם לרצון הצלם. מהר מאד גיליתי כי סימולציות סרטי הצילום של פוג׳י הופכות, בעת עבודה עם קבצי RAF לפרופילים המופיעים בתפריט Profile: ברירת המחדל היא פרופיל Adobe Color, אבל כאשר בוחרים ב-Browse מתגלה הרשימה המלאה של סימולציות סרטי הצילום של פוג׳י (אלו אותן סימולציות המופעלות במצלמה על קבצי JPG). אין מה להגיד, הם מאפשרות קבלת תוצאות מענינות מאד בצבע וגם בשחור לבן. כמובן שיש כאן ענין של העדפה אישית, לטעמי פרופיל כמו Astia/Soft או Velvia/Vivid מאפשר קבלת תוצאות צבעוניות בצילומי נוף וגם בצילומי פורטרטים טובות יותר מאשר עם הפרופילים של אדובי. פרופיל חדש שזכה להרבה שבחים והתייחסות ברשת הוא Bleach Bypass: יהיו שיגידו שהוא סתם גימיק אבל לטעמי ניתן, במקרים המתאימים לקבל באמצעותו צילומים מיוחדים (ראו את הצילום השני).
Fuji X-T4, עדשה: 16-80/4, 29 מ״מ, צמצם: f8, מהירות סגר: 1/1000, ISO 500, קובץ RAF, פרופיל Camera Velvia/Vivid. צילום: גבי גולן Fuji X-T4, עדשה: 16-80/4, 80 מ״מ, צמצם: f8, מהירות סגר: 1/500, ISO 160, קובץ RAF, פרופיל Camera Bleach Bypass. צילום: גבי גולן Fuji X-T4, עדשה: 16-80/4, 80 מ״מ, צמצם: f4, מהירות סגר: 1/30, (צילום מהיד), ISO 3200, קובץ RAF, פרופיל Camera Astia/Soft. צילום: גבי גולן
רמת הרעש ב-ISO גבוה סבירה בהחלט, עד ISO 6400. מעבר לכך, התוצאות כבר לא אופטימליות. בשילוב של מייצב התמונה, אפשר להערכתי לקבל תוצאות טובות ברוב המצבים. כצפוי, כאן יש יתרון ל- A7 III, בה גם ב-ISO 12800 יכולתי לקבל תוצאות סבירות. הדבר נובע מהיתרון בגודל הפיקסלים: 26MP ב-X-T4 על חיישן קרופ, לעומת 24MP על חיישן במסגרת מלאה ב- A7 III.
טווח דינמי: כפי שניתן לראות בצילומים השונים הטווח הדינמי מצויין ומגיע, לפי פרסומים שונים ל-14 סטופים (לא בדקתי). כמובן שהטווח הדינמי תלוי בחשיפה ורק חשיפה אופטימלית תאפשר קבלת טווח דינמי מירבי. ניתן לתת עדיפות להגנה על פרטים בבהירויות באמצעות תפריט Dynamic Range שבתוך תפריט I.Q: ניתן לבחור א. במצב Auto, בו המצלמה בוחרת במצב 100% בו למעשה אין הגנה על הבהירויות כלל ומצב 200% (ISO 320-12800) בהתאם לנושא. ב. מצב 100%, ג. מצב 200% ד. מצב 400% (ISO 640-12800). בניגוד למה שהייתם אולי מצפים הגדרות אלו פועלות על קבצי JPG וקבצי RAW כאחד היות והשפעתן מתרחשת לפני שהמידע האנאלוגי ש״תפס״ חיישן התמונה עובר המרה למידע דיגיטלי!
מיקוד אוטומטי
עפ״י כל מה שקראתי וראיתי עוד לפני רכישת ה-X-T4 היה לי ברור כי ביצועי המיקוד האוטומטי של המצלמה נופלים במעט מאלו של סוני A7 III. ואכן אין כאן הפתעות, זה המצב לפחות עד שפוג׳י ישפרו את יכולות המצלמה באמצעות עדכון קושחה. במצב של מיקוד נושא נייח אין שום בעיה, המערכת ממקדת במהירות וביעילות. יש פספוסים מידי פעם אבל זה קיים בכל מצלמה. הקושי של המערכת בא לידי ביטוי במיקוד עוקב אחר נושא בתנועה, כאן יש מקום לשיפור. מאחר ולא ביצעתי השוואה בזמן אמיתי בין ה-X-T4 לבין מצלמה אחרת אין לי אפשרות לדעת כיצד היתה מגיבה מצלמה אחרת באותם התנאים.
הבדיקה הראשונה היתה של נושא קטן מאד בתנועה: צילמתי מטוס קל על רקע שמיים בהירים, כחולים וללא עננים. המטוס תפס בערך 1/40 מן המסגרת, מתוך 19 מסגרות, רק 9 מסגרות היו ממש חדות, 6 מסגרות היו לא ממש חדות, וארבע מסגרות היו מטושטשות לחלוטין. הצילום התבצע ברצף אחד ארוך במהירות של כחמש מסגרות לשניה ונמשך פחות מארבע שניות. יתכן ושינוי בהגדרות המיקוד האוטומטי היו משפרות את התוצאה אולם זהו דבר שלאחר מעשה שלא ניתן לבדוק בדיוק באותם התנאים.
כל המסגרת בצילום המטוסשלושה קטעים מתוך הגדלה למצב 100%, משמאל לימין: מטושטש לגמרי, לא חד לגמרי, חד לגמרי. כל הקבצים ללא כל טיפול ב-LR
צילומי רצף אחרים, בהם הנושא היה גדול יותר היו יותר מוצלחים: צילמתי זוג רוכבי אופניים כאשר הם מתקרבים אלי מרחוק, מגיעים במקביל אלי ואז מתרחקים: מתוך 24 מסגרות 4 לא היו חדות לגמרי, אבל עדיין בחדות סבירה. כל השאר היו בחדות מקסימלית. במקרה זה הנושא תפס כ-10% משטח המסגרת והמסגרת כללה לא מעט אלמנטים אחרים, חלקם בתנועה. בצילומים בהם הנושא היה גדול יותר כמעט ולא היו פספוסים.
מסגרת ראשונה ברצף של 24 מסגרותמסגרת 12 מתוך רצף של 24 מסגרותמסגרת 24 מתוך רצף של 24 מסגרות
הנה מספר צילומים מטיול של שבת עם חברים בחוף יפו-בת ים:
מכייפים על הים. Fuji X-T4, עדשה 16-80/4, 1/2000, f4, ISO 160. פרופיל: Camera Provia/Standard צילום: גבי גולןלהקה כנסייתית אריתראית. Fuji X-T4, עדשה 16-80/4, 1/2000, f4, ISO 160. פרופיל: Camera Astia/Soft. צילום: גבי גולן
חוף בת ים. Fuji X-T4, עדשה 16-80/4, 1/1000, f4, ISO 160, פרופיל: Camera Astia/Soft. צילום: גבי גולן
חוף בת ים. Fuji X-T4, עדשה 16-80/4, 1/500, f8, ISO 160, פרופיל: Camera Astia/Soft. צילום: גבי גולן
מדרון יפו. Fuji X-T4, עדשה 16-80/4, 1/500, f8, ISO 160, פרופיל: Camera Velvia/Vivid. צילום: גבי גולןביה״ס חסן ערפה ומאחוריו מסגד עג׳מי, יפו. Fuji X-T4, עדשה 16-80/4, 1/500, f8, ISO 200, פרופיל: Camera Astia/Soft. צילום: גבי גולן
רבות נאמר ונכתב על האיכות הצבעונית של הקבצים המתקבלים מן המצלמות של פוג׳י בכלל ועל האיכות הגבוהה של גווני העור (Skin Tones) בפרט. מנסיוני עם מצלמות קודמות של פוג׳י, גם מסוג DSLR וגם Mirroeless אני יכול להעיד שאכן זה המצב. גם ה-X-T4 איננה מאכזבת, ומספקת את הסחורה במלואה בהקשר זה.
נכדי הבכור. Fuji X-T4, עדשה 16-80/4, 1/2000, f4, ISO 160, פרופיל Camera Astia/Soft. צילום: גבי גולן
ביצועי הסוללה
ב-X-T4 סוללה חדשה מדגם NP-W235 אשר לפי תקן CIPA מספיקה ל-500 צילומים. אם משתמשים במצב Boost אותו הזכרתי לעיל יש עליה בצריכת החשמל וירידה של כ-10% באורך חיי הסוללה. עקב צוק העיתים (קורונה, סגר וכו׳) לא הזדמן לי לבחון את אורך חיי הסוללה באופן מעשי מאחר ויציאותי לצילומים איתה ארכו רק מספר שעות. בד״כ באופן מעשי ניתן לקבל יותר צילומים מכל טעינה מאשר מפורסם עפ״י תקן CIPA: עפ״י DPreview.com בהתאם לאופן השימוש האישי ניתן להגיע גם למספר כפול של צילומים לכל טעינה. חיווי מצב הסוללה ראוי לשיפור: הוא אינו מופיע במחפש האלקטרוני אלא על הצג האחורי בלבד, וגם זאת רק במצב שהמצלמה מוכנה לצילום, לא במצב Playback ולא במערכת התפריטים.
מבזק EF-X8
EF-X8 הוא מבזק קטנטן, ללא סוללה (ניזון מסוללת המצלמה) המורכב על המצלמה בעת הצורך. המבזק נמכר בנפרד ועלותו כ- 200 ש״ח. משקלו 40 גרם בלבד כך שניתן לשאת אותו בקלות לכל מקום. יעודו העיקרי לספק אור מילוי במקרה הצורך אולם מצאתי שלמרות שהוא קטן ולא מרשים מבחינת נתוני העצמה שלו הוא מסוגל להאיר גם חללים די גדולים בשטח של עשרות מ״ר. אין אפשרות להשתמש במבזק זה במצב Bounce מאחר ואינו ניתן להטיה כלפי מעלה וחבל. כמו כן הוא ניתן לשימוש במצב Single בלבד מאחר וזמן הטעינה שלו איננו מאפשר ביצוע חשיפות ברצף. קיימים בשוק מבזקים גדולים, חזקים, משוכללים ויקרים יותר של פוג׳י ושל יצרנים אחרים לטובת מי שזקוק להם כמו גם טריגרים יעודיים להפעלת מספר מבזקים באופן אלחוטי.
מבזק Fuji EF-X8. מקור: BHPhotovideo.com
וידאו
מאחר ואינני עוסק כמעט בכלל בצילום וידאו (אודה ולא אבוש, וידאו אני מצלם בדרך כלל באייפון שלי…) אסתפק כאן בציטוט (מתורגם) מאתר NoFilmSchool.com:
פוג׳יפילם איננה זוכה לענין רב בקרב צלמי וידאו אבל היא צריכה לקבל יותר תשומת לב בעיקר מצד מי שמתענין במצלמות בפורמט APS-C. ה-X-T4 מציעה צבע מעולה ישר מן המצלמה, פוקוס אוטומטי איכותי, ויצוב תמונה מכובד בגוף המצלמה. השיפורים העיקריים יחסית ל-X-T3 הם זיהוי עין ועקיבה אחר הנושא. בוידאו, היא מקליטה 4K UHD ב-4:2:0 ב-10 ביט ומציעה Full HD ב-240fps. גם All-I (פורמט דחיסה מקצועי) וגם GOP נתמכים, ובתלות ברזולוציה וקצב הצילום ה-Bit Rate מגיע עד 400Mps בהקלטה פנימית לכרטיסי הזיכרון (בתנאי שמהירות הכרטיס מתאימה). אוסיף רק שניתן לבחור בין שימוש ב-Codec H.264 או H.265.
סיכום
מבחינתי, Fuji X-T4 הינה מצלמה איכותית מאד ומהנה לשימוש, ואינני מצטער כלל על ההחלטה למכור את ה-Sony A7 III, ההפך הוא הנכון. ה-X-T4 מצויידת בחיישן תמונה מצויין אשר יחד עם מערך המסננים היחודי X-Trans מספק צילומים באיכות גבוהה מכל הבחינות גם בתנאי תאורה קשים. העובדה שבאתרים רבים מציבים אותה כנגד מצלמות בעלות חיישן Full Frame (עם 24MP) מדברת בעד עצמה. למעשה, זו מצלמה בעלת אפיונים מקצועיים בכל הפרמטרים המתחרה ישירות והיטב בכל המצלמות בפורמט מלא בעלות רזולוציה דומה. באשר למצלמות אחרות בפורמט APS-C, אין כיום אף מצלמה אחרת בשוק בה הייתי בוחר. בהתחשב במכלול הנתונים הטכניים, המבנה והארגונומיה, העמידות לתנאי הסביבה, ממשק המשתמש הפיסי והדיגיטלי, איכות הדימוי בסטילס ובוידאו, הגודל והמשקל, היצע העדשות המשובחות והמחיר מדובר במצלמה משתלמת במיוחד המציעה ״משהו״ שונה. אפשר לאהוב את השונות הזאת או לסלוד ממנה, זה כבר ענין אישי לחלוטין. אישית אני ממליץ על מצלמה זאת בחום ורואה בה את המצלמה העיקרית שלי לעתיד הנראה לעין (ככל שניתן לחזות אותו בכלל, ובפרט בתקופה משונה זו).
עדכון 13.2.21: א. לאחר פרסום הפוסט, התפרסמה השוואה נוספת, היתולית מעט, בין Fuji X-T4 לבין Sony A7 III
עדכון 18.2.21: ההשוואה הנ״ל התפרסמה באתר FStopper.com עם הסיכום הבא:
Personally, it comes down to usability and ecosystems, and I’m sure I’d have been equally happy whichever route I took. The X-T4 is a photographer’s camera, a tool that has been crafted by designers who love the image-making process. By contrast, the a7 III is a box with buttons that was bolted together with the sense that profit margins and market share were more of a priority.
ובתרגום חופשי: באופן אישי, הענין מתמצה בשימושיות ובמערכת האביזרים והעדשות. אני בטוח שאהיה מרוצה ללא הבדל באיזו מערכת אבחר. X-T4 הינה מצלמה לצלמים, כלי שנוצר ע״י מתכננים שאוהבים את תהליל יצירת הדימוי הצילומי. בניגוד לכך, A7 III היא קופסא עם כפתורים שהוברגו יחד מתוך הסתכלות על שולי הרווח ונתח השוק.
עדכון 30.3.21: מאמר הסוקר את המצלמות חסרות המראה הטובות ביותר לשנת 2021. שימו לב לכך שפוג׳י הקטנה מככבת בשלוש מתוך 6 קטגוריות, כולל X-T4 בקטגוריית המצלמות בעלות חיישן Crop.
Camera & Photo Technology 