121. Fujifilm X-T4 במבחן מעשי: 9 ימי טיול ג׳יפים בקירגיזסטן, ספטמבר 2021

121.  Fujifilm X-T4 במבחן מעשי: 9 ימי טיול ג׳יפים בקירגיזסטן, ספטמבר 2021

בפוסט מס׳ 115 סקרתי את הסיבות להחלטתי לעבור ולצלם במצלמה בעלת חיישן בגודל APS-C מדגם Fujifilm X-T4 ואת התרשמותי הראשונית מן המצלמה. בספטמבר האחרון הזדמן לי להתנסות באופן מסיבי בצילום במצלמה זו במהלך 9 ימים אינטנסיביים של טיול ג׳יפים בקירגיזסטן שבאסיה התיכונה.

רוכבת לעבר השקיעה, אזור קיזיל אוי: 1/500, f5, ISO400 ,50mm. צילום: גבי גולן

במקרה לגמרי התפרסם לאחרונה מאמר מענין בנושא הויכוח הבלתי נגמר על חיישני תמונה Full Frame לעומת APS-C ואני בהחלט ממליץ לקרוא אותו.

אתחיל מהסוף: לאחר תשעה ימי צילום אינטנסיביים שכללו צילום לאורך שעות ארוכות כל יום, בתנאי תאורה משתנים, בדרכים משובשות מאד, בשטח טרשי ובתוך ענני אבק, בחום גבוה ובקור של מתחת לאפס ,תוך כדי נסיעה ומבעד לחלון הקדמי והצדדי של הרכב אני יכול לומר מילה אחת על המצלמה הזאת: מושלמת! צילמתי קצת מעל 3000 צילומים ללא אף תקלה אחת. כמובן שהיו חשיפות לא מוצלחות אולם בד״כ הדבר נבע מטעויות שלי בלהט הצילומים.

מחנה יורטות לחוף אגם סונג קול בשקיעה. 1/60, f11, ISO 6400, 25mm. צילום: גבי גולן

לעניות דעתי זאת המצלמה הטובה ביותר והמהנה ביותר שהיתה ברשותי (להזכירכם, אני מצלם כבר כמעט 50 שנה…והזדמן לי לצלם בעשרות דגמי מצלמות סרט ומצלמות דיגיטליות בכל הפורמטים). בהמשך אפרט את הסיבות להתרשמותי החיובית מן ה-X-T4 אולם אתחיל דוקא מקוריוז שחזר על עצמו מספר פעמים במהלך הטיול: ניגשו אלי חברים לקבוצה וגם אנשים אחרים ושאלו בנימוס ובפליאה האם אני מצלם במצלמת סרט… עיצוב הרטרו של Fuji עושה את שלו והמצלמה אכן נראית כמו מצלמת סרט, עם חוגות מכניות וחצי גוף כסוף כמו פעם. כשהשבתי לשואלים שהמדובר במצלמה דיגיטלית חדישה מודל 2020 התפלאו מאד…

ילד קירגיזי במאהל היורטות לחוף אגם סונג קול. 1/60, f4, ISO 6400, 80mm

הגעתי לקירגיזסטן במסגרת טיול ג׳יפים של חברת מדרפט בהדרכתו של יניב רון והמדריך המקומי אנדריי. הטיול היה חוויתי, עצמתי ומאורגן למופת מכל הבחינות. לא קל להגיע לבישקק, בירת קירגיזסטן והדרך אליה מנתב״ג (וגם בחזרה) נמשכת כ- 15 שעות ארוכות כולל המתנה בשדה התעופה העצום והמדהים בדובאי (בדיוטי פרי הענק והבלתי נגמר שם נמכרות מצלמות מכל הסוגים במחירים מצויינים. לדוגמא, רכשתי שם כרטיסי זיכרון SD מדגם San Disk Extreme Pro 170MB/Sec בחצי מחיר לעומת הדיוטי פרי בנתב״ג הסובל ממחסור חמור במלאי בימים אלו).

צילום דרך חלון הרכב תוך כדי נסיעה, ליד העיר ביטובה: 1/1000, f8, ISO 640, 80mm

את המצלמה נשאתי בתיק צד של חברת Crumpler שהינו נוח מאד להצלבה על הכתף והחזה כך שניתן לשלוף אותה בקלות. בעת הליכה החזקתי את המצלמה ביד אחת ב-Grip המצויין שלה או הצלבתי אותה על החזה והכתף: אני משתמש ברצועה המקורית המעולה של המצלמה עם חיבור אחד להברגת החצובה בתחתית המצלמה והשני ל״עין״ שבצד שמאל של גוף המצלמה. בעת שנהגתי ברכב היתה המצלמה מונחת בתא הנמצא בין מושב הנהג למושב הנוסע כך שהתאפשר לי לשלוף אותה במהירות בכל עצירה. כאשר ישבתי ליד הנהג או מאחור היתה המצלמה מונחת על הכסא בין רגלי, מוכנה תמיד לפעולה. חלק גדול מן הצילומים צולמו מבעד לחלון הקדמי של הרכב או דרך החלון הצדדי מאחור תוך כדי נסיעה. המצלמה נדלקת במהירות ואם השארתי אותה במצב ON והלכה ״לישון״, לחיצה ארוכה על כפתור המחשף מחזירה אותה לחיים במהירות רבה.

צילום מבעד השמשה הקדמית של הרכב, ליד מעבר טשרבט: 1/1000, f8, ISO320, 80mm. צילום: גבי גולן

העדשה היחידה שהיתה ברשותי היא Fujifilm XF 16-80/4 שהוכחה כמתאימה מאד לדרישות שלי כעדשה רב שימושית, בעלת משקל וגודל סבירים ואיכות אופטית מצויינת גם בצמצם 4 הפתוח בו צילמתי רוב הזמן. תפעול העדשה נוח מאד, גלגל הזום רחב ומגיב היטב וגלגל הצמצם על העדשה גם הוא נוח מאד לשימוש ומאפשר לראות על איזה צמצם הוא עומד.

נוף קדומים, אזור טשרבט: 1/1000, f4, ISO 160, 19mm. צילום: גבי גולן

קבצי RAW: אני מצלם קבצי RAW בלבד, שומר את הקבצים על שני כרטיסי זיכרון זהים במקביל לצורך גיבוי ומעבד את הקבצים ב-Lightroom לאחר הצילום. צילמתי כל הזמן במצב Continuous עם מיקוד אוטומטי עוקב, בד״כ במצב Low ולעיתים במצב High. אינני צופה בצילומים כלל לאחר הצילום (אולי הרגל מגונה מתקופת סרטי הצילום?) למעשה עד חזרתי הביתה לא צפיתי בצילומים שצילמתי פרט להצגה האוטומטית של הצילום האחרון בכל רצף למשך כשניה במחפש האלקטרוני. בהתאם לכך אינני מוחק צילומים מכרטיסי הזיכרון אלא לאחר שסיימתי את תהליך המיון, העריכה והגיבוי לאחר חזרתי הביתה. למרות איכותם הגבוהה והנאמנות הצבעונית הגבוהה של קבצי Jpeg ממצלמה זו אני מעדיף את טווח החשיפה, הגוונים והצבעים הרחב יותר של קבצי RAW למרות הזמן הרב שיש להשקיע בעיבודם. מצאתי שאיכות הקבצים מצויינת, טווח הבהירויות רחב ומאפשר חילוץ פרטים בבהירויות ובצללים ללא כל קושי.

צילום מבעד לשמשה הקדמית של הרכב, בדרך למעבר טוסור: 1/500, f4.5, ISO 16, 32mm. צילום: גבי גולן

ממשק המשתמש: העובדה שלמצלמה חוגות מכניות נפרדות לכיוון פיצוי החשיפה, מהירות הסגר, בחירת ISO וחוגת הצמצם על העדשה מאפשרת לקלוט במבט אחד את מצב הצילום בו נמצאת המצלמה: גם חוגת המשנה למצב ה-Drive והכפתור לבחירת מצב המיקוד האוטומטי מספקים בקלות מידע פיסי לגבי מצבם ללא צורך להציץ בתפריט. למעשה, לא זכורה לי אפילו פעם אחת בה הצצתי בתפריטי המצלמה במשך כל ימי הטיול. קבעתי את מצב כל הגורמים בתפריט לפני הטיול ובעת הטיול התרכזתי בצילום ולא בתפריטים. כמובן שכל המידע הרלבנטי כולל ההיסטוגרמה מוצגים על צג המחפש האלקטרוני או על הצג האחורי.

נוף בגובה 3000 מ׳, מתחת למעבר ההרים טוסור. 1/1000, f4, ISO160, 52mm

מחפש אלקטרוני: ל-X-T4 מחפש אלקטרוני איכותי בעל 3.69MP. אני משתמש בו במצב Boost המעלה במעט את צריכת החשמל אולם משפר מאד את קצב הרענון שלו ל- 100MHz כך שאין החשכה של המחפש גם בעת צילום במהירות גבוהה של 20 מסגרות בשניה. המחפש מציג תמונה ברורה ואיכותית גם בתנאי אור חזק וגם בתנאי אור ירודים ונהנתי מאד מן השימוש בו.

קניון הפיות, ליד קג׳סאי. 1/1000, f4.5, ISO 160, 26mm. צילום: גבי גולן

צג אחורי: גם הצג האחורי איכותי מאד ונוח לשימוש, הוא מסתובב לכל הכיוונים ומספק פתרון מעולה לצילומים מגובה הקרקע כאשר אין כלל צורך לשכב על הקרקע אלא רק להביא את הצג למצב בו הוא מאפשר צפיה נוחה בו מגובה אפס. כמובן שניתן גם להשתמש בו לצילום מעל הראש. חוץ ממצבים אלו לא השתמשתי בצג האחורי אלא במחפש האופטי בגובה העין.

הדגמה של עיט מאולף לציד, עמק ברסקון. 1/1000, f4, ISO 500, 65mm. צילום: גבי גולן

דיוק החשיפות: אני משתמש במצלמה במצב Manual, כאשר אני קובע את מהירות הסגר והצמצם בהתאם לרצוני ונותן למצלמה לבחור את ה-ISO המתאים, בטווח שהגדרתי מראש. אני נעזר בהיסטוגרמה המוצגת במחפש האלקטרוני (או על הצג האחורי). בדרך כלל אני מצלם בצמצם 4 הפתוח ביותר כך שלמעשה עלי לכוון רק את מהירות הסגר בהתאם לנושא המצולם. לעיתים נדירות אשתמש בצמצם 8 או 11 כאשר ארצה לקבל עומק שדה גדול יותר. המצלמה מספקת תמונה נאמנה של המציאות גם לפני הצילום וגם למשך שניה לאחר הצילום. כמובן שבעת צילום במהירות גבוהה אין אפשרות לקבל את ההיזון החוזר הזה אלא של החשיפה האחרונה בלבד.

לחופו של נחל קסום, עמק ג׳טי אוגוז. 1/30, f4, ISO160, 16mm. צילום: גבי גולן

מיקוד אוטומטי: אחת ההפתעות הגדולות, ולטובה. רבות נכתב על כך שהמיקוד האוטומטי העוקב של Fuji נופל מזה של המתחרים ובעיקר מזה של Sony. ובכן, מנסיון של שנתיים עם ה-Sony A7 III אוכל לומר בוודאות שה-X-T4 איננה נופלת ממנה ואולי אף עולה עליה. צילמתי שחפים באוויר, סוסים דוהרים באבק, עיט מתנפל על טרפו ועוד. אחוז הפספוסים מגיע להערכתי ללא יותר מאחוז אחד. בחרתי במצב ״אזורי״ וקבעתי את מיקום האזור באמצעות ה-Joystick כאשר יכולתי לעשות זאת. במצב של צילום במצב High סמכתי על המצלמה לאתר את הנושא וברוב המקרים היא אכן עשתה זאת בהצלחה מרובה. מצד שני, בהתאמה לדיווחים אותם קראתי במקורות שונים המצלמה אכן נוטה ״למצוא״ עיניים במקום שאין עיניים כלל, כמו לעיתים (נדירות) בצילומי נוף של הרים… אם כי ללא השפעה שלילית כלשהיא על איכות המיקוד. כאשר יש במסגרת הצילום פנים או עיניים המצלמה מזהה אותם נכון וברוב המקרים תמקד נכון. לסיכום, אין לי טענות כלל למערכת המיקוד האוטומטי של ה-X-T4, להפך. עם זאת, להערכתי ניתן לשפר את ביצועי המערכת עוד יותר באמצעות עדכון קושחה (Firmware Update) שהגיע זמנו.

ואפילו פגשנו חתן וכלה מצטלמים בטבע, עמק ג׳טי אוגוז. 1/1000, f4, ISO320, 34mm. צילום: גבי גולן

סוללה וצריכת חשמל: הסוללה מצויינת, ומאפשרת צילום של 400-500 חשיפות תוך שימוש במחפש האלקטרוני במצב Boost. בכל הימים, למעט יום טיול אחד ארוך במיוחד הגעתי בערב למלון (או למחנות היורטות בהן לנו שני לילות) עם אותה סוללה איתה יצאתי לדרך בבוקר. הטענתי את הסוללות במטען חיצוני המאפשר טעינה מהירה של שתי סוללות יחד אם כי לא נזקקתי לאפשרות זאת. הטעינה מהירה, כשעה וחצי ממצב 0% למצב 100%. היה בידי כגיבוי גם מטען המאפשר טעינה של הסוללה בתוך המצלמה אולם לא נזקקתי לו כלל. מאחר ולא צילמתי וידאו לא אוכל לציין את צריכת החשמל במצב זה אולם מקריאה של מספר סקירות עולה כי ניתן לצלם כשעה וחצי של וידאו עם סוללה אחת.

להקת נגנים מסורתית, בעיר קרקול. 1/30, f4, ISO 2000, 45mm. צילום: גבי גולן

ביצועי המצלמה ב-ISO גבוה: בד״כ השתדלתי לצלם ב- ISO הנמוך ביותר האפשרי (160) אולם בהתאם לתנאי הצילום צילמתי לא פעם גם ב-ISO 6400. התוצאות סבירות בהחלט בעיקר לאחר הפעלת Luminance Noise Reduction בעת העיבוד של קבצי ה-RAW ב- Lightroom. כמובן שהתחום הדינמי יורד ככל שערך ה-ISO עולה. חשוב לציין כאן כי חיישן התמונה ב-X-T4 הוא ISO Invariant.

על אם הדרך: צילום מבעד לחלון הצדדי של הרכב, עמק סמינובקה. 1/1000, f4, ISO200, 68mm. צילום: גבי גולן

עמידות לתנאי הסביבה: רעידות וקפיצות במהלך נסיעות שטח ארוכות, גם כאשר המצלמה היתה מונחת בתא שבין מושב הנהג למושב הנוסע לא עשו עליה רושם כל שהוא. גם האבק הרב שחלקו חדר לג׳יפ (בכל פעם שהפעלנו את מערכת מיזוג האויר חטפנו ענן אבק לפרצוף…) לא חדר לתוך גוף המצלמה ולא איתרתי שום סימני לכלוך על חיישן התמונה. בכל כיבוי של המצלמה מופעל ניקוי חיישן אוטומטי באמצעות הרעדת החיישן. בכל ערב עברתי עם מברשת רכה על גוף המצלמה והעדשה מבלי להפריד את העדשה מן הגוף וזהו. באחד הימים בעת שעברנו במעבר הרים בגובה 4000 מ׳ ירד מעט שלג וגם פתיתי השלג שנמסו על המצלמה לא היוו בעיה כלשהיא. גשם לא ירד במהלך כל ימי הטיול. הטמפרטורות נעו בין יותר מ-30 באזור הבירה בישקק (גובה 750 מ׳) לפחות מאפס באזור ההרים בגובה 3100 מ׳ (ישנו שני לילות בגובה זה) ובמעברי ההרים בגובה 4000 מ׳ בהם עברנו בנסיעה ומעט הליכה. לא ניכרה כל השפעה של הטמפרטורות הללו על ביצועי המצלמה בכלל ועל ביצועי הסוללה בפרט.

שחף במעוף מעל המים, אגם איסיקול. 1/1000, f4, ISO160, 80mm. צילום: גבי גולן

מייצב התמונה: ל-X-T4 מייצב תמונה מובנה גם בגוף המצלמה וגם בעדשה. המייצב פועל באופן אוטומטי במהירויות סגר נמוכות והתוצאות מעולות. ברוב המקרים השתדלתי לא לצלם במהירות סגר נמוכה מ- 1/30. צילמתי רק מהיד, אינני נוהג לשאת עימי חצובה.

נוף כפרי בזריחה, עמק צו׳נקמין. 1/250, f4, ISO160, 80mm. צילום: גבי גולן

לסיכום: X-T4 היא מצלמה מעולה ואמינה לטיולים ולמסעות, נוחה מאד לשימוש מהנה ובמשקל וגודל סבירים מאד ובמחיר נוח מאד. מצלמה זו נותנת Fight הגון גם למצלמות Full Frame במחיר כפול והיא כרגע מצלמת ה-Mirrorless הטובה ביותר בעלת חיישן APS-C.

המשחק המסורתי ביולק טרשיש, עמק צ׳ונקמין. 1/1000, f4, ISO160, 80mm. צילום: גבי גולן
המשחק המסורתי ביולק טרשיש, עמק צ׳ונקמין. 1/1000, f4, ISO160, 80mm. צילום: גבי גולן
משחק 5 אבנים עם עצמות כבש וכובע מסורתי, אזור ברנה. 1/2000, f4, ISO250, 24mm. צילום: גבי גולן
מוכרת ירקות בשוק אוש בזאר בבישקק. 1/250, f4, ISO6400, 80mm. צילום: גבי גולן
המשמר הלאומי בטקס החלפת משמרות בבישקק. 1/250, f4, ISO320, 74mm. צילום: גבי גולן
משפחה מקומית בבילוי אחה״צ בבישקק. 1/125, f4, ISO320, 40mm. צילום: גבי גולן

קירגיזסטן היא מדינה מענינת מאד עם נופים מדהימים, אזרחים מסבירי פנים (מוסלמים ברובם הגדול) ומורשת סובייטית נכבדה הניכרת בכל פינה.

מסלול הטיול בקירגיזסטן, מתוך Google Maps

אשמח לייעץ ולשתף מנסיוני בצילום במצלמה זו לכל מי שמתלבט בבחירת מצלמה, מוזמנים לפנות אלי ב-וואטסאפ 054-4665802.

עדכון 12.10.21: השוואה מענינת בין X-T4 למספר מצלמות Full Frame

תמונה ראשית: מחנה יורטות לחוף אגם סונג קול. צילום: גבי גולן

116. מבט לאחור אל 2020: על תחום הצילום בכלל, על מספר מצלמות מענינות וקצת על העתיד

116. מבט לאחור אל 2020: על תחום הצילום בכלל, על מספר מצלמות מענינות וקצת על העתיד

שנת 2020 היתה שנה שונה ומיוחדת, במובן הרע של המילה. משבר הקורונה לא פסח על תעשיית הצילום ופגע בה בתקופה שהיתה לא פשוטה גם קודם שהנגיף הידוע לשמצה פלש לחיינו. המונח ״תעשיית הצילום״ כולל בתוכו מרכיבים רבים, ולמעשה כל מי שעוסק בצילום לפרנסתו או להנאתו, בכל צורה שהיא (כולל מכירת ציוד ואביזרים, הוראה והדרכה וכו׳) הוא חלק מן ״התעשייה״ הזאת. תחום הצילום נמצא כבר שנים רבות בתהליך בלתי פוסק של השתנות, כאשר אפיון התהליך כחיובי או שלילי תלוי מאד בהשקפתו האישית של המתבונן. השתנות מתמשכת זאת היא תולדה של שינויים טכנולוגיים יחד עם שינויים בהרגלי שימוש וצריכה המאפיינים מהפכות טכנולוגיות וגם התפתחות טכנולוגית הדרגתית הנמשכת על פני תקופת זמן ארוכה. דבר אחד ברור: מצד אחד תחום הצילום הולך ומתכווץ ואילו מן הצד השני יותר ויותר אנשים עוסקים בתחום. את הפרדוקס הזה ניתן להסביר במילה אחת: סמארטפון. ניתן להצביע על הטלפון החכם בבירור ״כאשם״ ברוב התופעות השליליות או החיוביות המאפיינות את תחום הצילום בהווה וגם בעתיד הנראה לעין ככל שניתן בכלל לחזות אותו. העובדה הפשוטה שבקופסה קטנה וקלה ניתן היום לדחוס מצלמה איכותית (סטילס+וידאו), צג נהדר, נפח אחסון גדול ומהיר, מחשב חזק עם זיכרון רב ויישומים לעיבוד, אחסון ושיתוף תמונות וסרטונים למעשה גורמת לכך שעבור חלק ניכר מן האוכלוסיה מצלמה נפרדת היא משהו שאין בו צורך כלל. וזאת עוד לפני שהזכרנו שאותה קופסה קטנה וקלה יודעת לעשות המון דברים נוספים שרוב המצלמות היעודיות אינן מסוגלות לעשות: לנווט, לשלם, לתקשר עם אנשים אחרים באמצעות שלל אפשרויות, לנגן מוסיקה באיכות גבוהה מכל סוג, להתממשק למגוון רחב של מכשירים אחרים ויישומים רבים נוספים.

מאחר ויכולות הצילום של הטלפונים החכמים הולכות ומשתפרות, תחום הצילום החישובי עולה כפורח (ראו פוסט מס׳ 75 ופוסט מס׳ 76 בבלוג זה) וגם אפליקציות הצילום, העיבוד, העריכה והשיתוף משתפרות ללא הרף די ברור שהעתיד של המצלמות ״הרגילות״ היעודיות איננו מבטיח כלל ועיקר. די להסתכל על התאור הגרפי הבא, המראה בבירור את הירידה העצומה במכירות של מצלמות דיגיטליות משנת 2010 עד 2019 (ושנת 2020 רק תוסיף לירידה):

ולמי שיאמר שרוב הירידה היא במכירות של מצלמות בעלות עדשות קבועות, שלרוב משמשות חובבים, אין כאן נחמה כלל משתי סיבות: א. אכן רוב הירידה מיוחסת למצלמות ה-Point and Shoot הפשוטות אבל יש לזכור שמן הרווחים הגדולים שעשו היצרנים בתחום זה היה באפשרותם לממן את תחום המצלמות המקצועיות שתמיד היה לא יותר מ-10% מכלל השוק. כעת, כאשר ליצרנים אין רווחים עודפים מתחום זה קשה להם הרבה יותר לממן פיתוח של מצלמות מקצועיות חדשות. ב. אם תבדקו היטב את העקומה תגלו שגם תחום המצלמות בעלות עדשות מתחלפות הצטמצם בכ-50%, וזאת כבר בשורה ממש רעה.

כפי שניתן לראות באילוסטרציה הבאה הגידול העצום ( X4) בתחום הצילום שהיגיע לשיאו בשנים 2010-2011 עקב החדירה המסיבית של הצילום הדיגיטלי (בשנת 2003 נמכרו לראשונה יותר מצלמות דיגיטליות מאשר מצלמות סרט) לא רק נמחק לחלוטין אלא חזרנו לרמה של שנות ה-80:

וכפי שכבר ידוע היטב, ״האשם״ הוא הסמארטפון משולב המצלמה: בעוד מכירות המצלמות צונחות מכירות הסמארטפונים רק הולכות ועולות, ובמספרים אדירים, שלא הכרנו מעולם בתחום המצלמות:

בעוד ששני הגרפים הראשונים אינם מתייחסים לשנת 2020, כעת כבר ידוע כי גם בשנה זו נמשכה הירידה במכירות המצלמות בשיעור של כ- 41% בממוצע לעומת שנת 2019, כך שהמגמה השלילית נמשכת ואף התעצמה בעקבות משבר הקורונה. עם זאת, בפועל הענין בצילום והצורך בצילומים לא רק שלא פחתו אלא עלו מאד. ביקוש עצום זה בא על סיפוקו באמצעות הסמארטפונים, שהפכו לאביזר יומיומי שכמעט כל אחד נושא בכיסו כל הזמן. בעלי הסמארטפונים מתעדים את מעשיהם באופן רצוף, אובססיבי לעיתים. אפיוני הצריכה השתנו בהתאם, לדוגמא הביקוש לתחום ההדפסות ירד מאד (בעבר כמעט כל צילום היה מודפס) אולם מאידך הביקוש לשרותי אחסון בענן רק עולה ועולה. ישנה ירידה משמעותית בביקוש לשרותי צילום מקצועי (התחזקות הבלתי מקצועיים, אחד המאפיינים של מהפכה טכנולוגית) לצד עליה, לדוגמה, בביקוש לספרי תמונות מודפסים (כתוצאה מהתפתחות טכנולוגיית הדפוס הדיגיטלי). מגמה מענינת נוספת הבאה לידי ביטוי בעיקר בשוק המצלמות חסרות המראה מעידה על כך שאמנם נמכרו פחות מצלמות אבל הערך של אלו שנמכרו עלה. כלומר, הצרכנים חובבי הצילום מוכנים להשקיע יותר בציוד שהם רוכשים, אך מצפים ליותר מן הציוד שרכשו. יצרנים שלא יפנימו את המגמות הללו ימצאו את עצמם עומדים בפני קשיים לא פשוטים. התוצאות של כל אלו נראות היטב: מספר השחקנים בשוק המצלמות הולך ויורד: סמסונג כבר יצאה מן השוק ומתמקדת רק בסמארטפונים, חטיבת ההדמיה של אולימפוס נמכרה וניקון בקשיים כספיים הולכים וגוברים. השחקנים המשפיעים הגדולים הם בעיקר Sony ו-Canon שרק השנה התעוררה מתרדמה ממושכת והראתה שהיא עדיין מסוגלת להפתיע ולספק מוצרים איכותיים, מתקדמים ומענינים. Fuji, שחקנית די קטנה (אבל רווחית) בתחום הצילום מתמקדת בתחום בו הגדולים אינם מתרכזים: מצלמות איכותיות בעלות חיישני Crop ומצלמות בעלות חיישנים בפורמט הבינוני ונמנעת, כפי הנראה בחכמה, מן הכניסה לתחום ה-Full Frame הצפוף. גם Panasonic מנסה לצעוד לצד הגדולים בתחום הפורמט המלא אבל לא נראה שהיא עומדת בקצב. נתון מענין שהתפרסם לאחרונה ע״י CIPA מתייחס לכך שחלקן בשוק של מצלמות חסרות מראה, 33%, עבר לראשונה את חלקן בשוק של מצלמות DSLR, שהסתכם ב-27%.

בסקירה שלהלן אדון במספר מצלמות שהוצגו במהלך 2020 וגם, כדי להעלות את המתח, במהלך ינואר 2021. המצלמות בהן בחרתי לדון הן המענינות והחשובות שהוצגו בתקופה המדוברת לטעמי. יתכן ואחרים היו בוחרים להוסיף או לגרוע מן הרשימה.

Nikon: בינואר 2020 הציגה Nikon את ה-D-780, אולי מצלמת ה-DSLR האחרונה שלה, וזאת החשיבות היחידה שלה… בספטמבר הציגה את הדור השני של המצלמות חסרות המראה שלה: Z6 II ו-Z7 II. שתיהן שדרוג של הדור הראשון שהוצג באוגוסט 2018 והצעיד את ניקון למקום הראוי לה בתחרות בשוק המצלמות חסרות המראה. Z6 II ממוצבת מול Sony A7 III הוותיקה, ומול Canon R6. ה-Z7 II ממוצבת מול Sony A7R IV ומול Canon R5. למעט יכולת צילום וידאו ב- 8K המאפיינת את Canon R5 והעובדה של-Sony A7R IV יש חיישן בעל 61MP כל המצלמות הללו, בשתי הקטגוריות 24MP ו-45MP די דומות והבחירה בזו או אחרת היא ענין של העדפה אישית או צורך ספציפי במאפיין טכני מסויים של מצלמה זו או אחרת. השמועות מדברות על מצלמה חדשה ומתקדמת של Nikon שתוצג בעוד מספר חודשים ותתחרה באופן זה או אחר ב-Sony A1 (ראו בהמשך). הביצועים הפיננסיים הגרועים של Nikon כיכבו בעיתונות המקצועית במהלך 2020. החברה נקטה שורה של צעדי התייעלות על מנת לצמצם את הוצאותיה (בין היתר: העברת כל יצור המצלמות מיפן לתאילנד וסגירת שניים מתוך שלושה מפעלים ליצור עדשות ביפן כאשר היעד הוא לצמצם את ההוצאות ב-59%). עם זאת, בטווח הארוך, ללא מוצרים מנצחים שיעלו את ההכנסות לא תהיה ל-Nikon כנראה תקומה. שנת 2021 תהיה גורלית לגביה. יש לציין שמבחר העדשות היעודיות של Nikon לסדרה Z הוא מצומצם למדי בשלב זה.

Nikon Z7 II

Canon: חברה זאת הצליחה להמציא את עצמה מחדש השנה כאשר הציגה שתי מצלמות מעולות, R6 ו-R5 שהוצגו ביולי 2020. R6 מתחרה בקטגוריית Full Frame 24MP עם ה-Sony A7 III ועם ה- Nikon Z6 II. ה-R5 היתה למעשה קטגוריה עצמאית עד לאחרונה עקב יכולת הוידאו 8K שלה אולם ההכרזה על Sony A1 בינואר 2021 העמידה אותה מול מתחרה חדשה אם כי יקרה בהרבה. מעולם לא ראיתי כל כך הרבה מלל נשפך על בעיה לכאורה של מצלמה אחת: בעיית התחממות היתר של ה-R5 בעת צילום וידאו 8K: הסקירות, התלונות, ההצעות המוזרות לקרור המצלמה עברו לטעמי את גבול הטעם הטוב והפכו לאובססיה של רוב האתרים העוסקים בסקירת מצלמות. ראינו כאן את עיתונות הצילום והרשתות החברתיות ברשעותן שאיננה יודעת גבול, וגם בהפגנת טמטום וחוסר הבנה כאשר היו סוקרים שקבעו מראש, לפני ההכרזה, שאין ולא יתכן שהמצלמה הזאת תצלם וידאו 8K מאחר והטכנולוגיה של היום לא מאפשרת זאת…אז מסתבר שהטכנולוגיה כן מאפשרת זאת, ואפילו במחיר סביר. R5 היא המצלמה החשובה ביותר של Canon בשנים האחרונות עם חיישן משופר בעל תחום דינמי שמתקרב לביצועים של חיישני התמונה של Sony ועם מערכת מיקוד אוטומטי מצויינת. וכן, גם וידאו 8K למי שבאמת זקוק לזה… ישנם הטוענים כי Canon כללה את יכולת הוידאו 8K למטרות שיווקיות בלבד, לי זה נראה כאיסטרטגיה תמוהה מעט שתגרום יותר נזק מתועלת. גם במקרה של Canon יש לציין שמבחר העדשות היעודיות לסדרה R מצומצם למדי בשלב זה. כמו Nikon, גם Canon מתאימה את עצמה לשוק המתכווץ, אחד המנהלים הבכירים בחברה אמר לאחרונה בראיון לעיתון ביפן כי החברה נערכת לקראת היקף מכירות כללי עולמי שנתי (של כלל היצרנים) של 10 מיליון יחידות, 8% בלבד מהיקף השוק לפני עשור…

Canon R5

Fujifilm: חברה זו (שמשום מה מסרבת להסיר את המילה Film מן השם שלה, באמת שהגיע כבר הזמן לכך…) המשיכה ב-2020 לספק מצלמות יחודיות ואיכותיות: X-T4 הוצגה בפברואר 2020 וזכתה לביקורות טובות ומכירות טובות בהתאם. למצלמה זו חיישן תמונה בפורמט APS-C בעל 26MP ומערך מסנננים צבעוניים X-Trans. היא מסוגלת לצלם 20 מסגרות סטילס בשניה באמצעות הסגר האלקטרוני ולצלם וידאו 4K 60fps. גילוי נאות: רכשתי מצלמה מדגם זה לפני כשלושה חדשים במקום ה-Sony A7 III שהיתה לי. על הסיבות למעבר והתרשמותי מן המצלמה תוכלו לקרוא בפוסט מס׳ 115 בבלוג זה. X-T4, למרות היותה בעלת חיישן תמונה בגודל APS-C נותנת קרב הגון מכל הבחינות לכל המצלמות בעלות חיישני Full Frame בעלות 24MP, והיא כיום המצלמה הטובה ביותר מבין המצלמות בפורמט APS-C. ל-Fuji מגוון עדשות רחב Prime ו-Zoom למצלמות מסדרה X וקיים גם היצע מצומצם של עדשות מתוצרת יצרנים אחרים.

Fuji X-T4

מצלמה מענינת נוספת של Fuji שהוצגה בינואר 2021 היא GFX100S: מצלמה בפורמט בינוני בעלת 102MP, הדור השני והמוצלח של GFX100 שהוצגה בשנת 2019. המימדים והמשקל מתחרים בחלק מהמצלמות חסרות המראה עם חיישן Full Frame ובכל ה-DSLR המקצועיות בעלות חיישני Full Frame. עם מיקוד אוטומטי עוקב איכותי, קצב צילום של 5fps, צג אחורי איכותי (אם כי איננו צג מגע), IBIS, וביצועי וידאו שטרם נראו במצלמה בפורמט זה (4K 30fps) נראה שיש כאן בהחלט מוצר מוצלח. חבל רק שהמחפש האלקטרוני עבר שינמוך והוא בעל 3.69MP בלבד לעומת 5.76MP בדגם הקודם, ששקל כ-400 גרם יותר ועלה $10,000. תרשו לי להתייחס כאן למונח ״פורמט בינוני״: זהו מונח שאבד עליו הכלח בדיוק כמו המונח Full Frame. מספיק כבר עם ההסתמכות על הפורמטים העתיקים של סרטי הצילום (ראו פוסט מס׳ 61 בבלוג זה), אחרי הכל רוב המשתמשים של היום לא ראו סרט צילום מימיהם…הזדמן לי לצפות בסרטון של אחד הסוקרים הידועים ברשת יוצא בשצף קצף נגד Fuji על שהעזה להשתמש בביטוי Medium Format כי בתקופת האבן של סרטי הצילום פורמט בינוני היה גודל מסגרת של לפחות 6X4.5 ס״מ, ואילו גודל החיישן במצלמות GFX של Fuji הוא ״רק״, שומו שמיים, 3.3X4.4 ס״מ! כאילו שיש לעובדה זו חשיבות כלשהיא…Fuji גם התייחסה, בעוונותיה, באחד מפרסומיה לחיישן התמונה של ה-GFX כחיישן Large Format וגם על כך חטפה ריקושטים ברשת. במקום להתייחס לביצועי המצלמה הזאת, שהם לא פחות ממדהימים ולמחיר שלה, $6000, מתייחסים לשטויות סמנטיות חסרות כל ערך. GFX100S עולה $500 פחות מה-Sony A1 שאזכיר בהמשך, ומנגישה את הפורמט הבינוני (זה השם עד שמישהו ימציא משהו טוב יותר…) לצלמים שזקוקים לביצועים הללו אבל אינם יכולים או אינם מעונינים לשלם את המחירים המטורפים של Hasselblad ו-PhaseOne שמשתמשים גם הם באותם חיישני התמונה מתוצרת Sony. אז נכון של-PhaseOne יש דגם בעל 150MP אבל מחירו עשרות אלפי דולרים. חכו קצת ותקבלו מ-Fuji גם דגם עם 150MP במחיר, ואל תתפסו אותי במילה, של $10,000. לסדרת GFX קיימות בשלב זה 9 עדשות Prime בטווח שבין 23-250 מ״מ, שלוש עדשות זום ו-Tele Converter.

Fuji GFX100S

ואחרונה חביבה (או שלא, תלוי את מי שואלים…) היא Sony, שבמחצית השניה של 2020 ובינואר 2021 הציגה שלוש מצלמות חדשות, שתיים מהן חשובות. הראשונה שבהן הוצגה ביוני 2020: A7S III היא הדור השלישי של המצלמה שיעודה העיקרי הוא צילום וידאו. חיישן Full Frame בעל 12MP בלבד מאפשר צילום וידאו איכותי מאד ב-4K /120fps ובתחום ISO של 80-102,400. A7S III מצויידת במחפש אלקטרוני מדהים בעל 9.44 מליון פיקסלים ויחס הגדלה של X0.91. במצלמה זאת הוצגה לראשונה מערכת התפריטים החדשה והמשופרת של סוני, שפותחה לאחר שנים של תלונות מצד המשתמשים. לצילום סטילס היא כמובן פחות מתאימה עקב מספר הפיקסלים הנמוך. מצלמה זו זכתה לציון גבוה של 91 ע״י DPReview.com. ההייפ שקדם להכרזה על מצלמה זאת כבר חודשים רבים לפני שיצאה לשוק היה בהחלט ראוי לציון, ואם היה למחלקת השיווק של Sony יד בכך הרי שהם עשו עבודה מצויינת…

Sony A7S III

מצלמה נוספת של Sony שהוצגה באוגוסט 2020 היא A7C. האמת היא שהיו לי ציפיות רבות מ-Sony בענין פיתוח מצלמה איכותית, קטנה וקלה בעלת חיישן תמונה בפורמט מלא ובמחיר שפוי אבל צר לי לומר שהתאכזבתי קשות… המצלמה אכן קטנה וקלה (509 גרם כולל סוללה), בעלת חיישן 24MP המוכר לטובה מה-A7 III אבל כל שאר המאפיינים שלה אינם מרשימים לטעמי: רק כרטיס זיכרון אחד, מחפש אלקטרוני באיכות ירודה ומבנה צעצועי למדי. ואת כל זה תקבלו במחיר שהוא גבוה יותר מן ה- A7 III המקורית שאמנם שוקלת כ-120 גרם יותר וגם מעט גדולה יותר אבל בסה״כ טובה יותר. אני ציפיתי למצלמה איכותית יותר, משהו בסגנון של Fuji X-T4 ולא לצעצוע, גם אם זה צעצוע בעל יכולת מיקוד אוטומטי מרשימה. אפילו את מערכת התפריטים החדשה שהוצגה לראשונה ב-A7S III לא כללו בה, וחבל. A7C זכתה לציון לא גבוה של 86 ב-DPreview.com.

Sony A7C

וכאן נכנסת לתמונה, תרתי משמע, המצלמה האחרונה שהוכרזה ע״י Sony בינואר 2021: A1. זוהי בהחלט מצלמה חשובה, שחשיבותה בעיקר בכך שהיא מדגימה יכולות טכנולוגיות שסביר להניח שנמצא אותן בשנה-שנתיים הקרובות במצלמות נוספות אך זולות הרבה יותר. עוד לפני שהזכרתי כאן תכונה אחת של ה-A1 אציין כי מחירה הוא $6500…, $500 יותר מאשר Fuji GFX100S בעלת חיישן תמונה בפורמט בינוני ו-102MP. ה-A1 היא מצלמה חסרת מראה בעלת חיישן תמונה Full Frame עם 50MP, אבל זה לא הנתון המרכזי שמאפיין אותה, כי הרי Sony הציגה את ה-A7R IV בעלת 61MP כבר בשנת 2019 במחיר של ״רק״ $3000. המאפיין המרכזי של מצלמה זו הוא חיישן תמונה מדור חדש הכולל רכיבי זיכרון בגוף החיישן, דבר המאפשר צילום מהיר בקצב של 30fps עם הסגר האלקטרוני, כולל מדידת אור ומיקוד אוטומטי עוקב רציף ועם יכולת סינכרון למבזק אלקטרוני עד למהירות של 1/200 ועם הסגר המכני עד 1/400. כמו כן A1 מאפשרת צילום וידאו ב-8K 30fps ו-4K 120fps. מהירותו הגבוהה של חיישן התמונה הזה פותחת את הדלת למגוון גדול של אפשרויות שטרם נראו במצלמות בעלות חיישני תמונה גדולים, בין היתר שילוב של צילום חישובי, דבר שיש לו פוטנציאל רב לשיפור משמעותי נוסף באיכות הדימויים. נעשו כבר חישובים שהראו שזמן הקריאה (Readout Time) של ה-A1 הוא 5ms, קצר יותר מזמן הקריאה של ה-iPhone 11, שהוא 6.25ms. במהירויות כאלו אין למעשה צורך בסגר מכני, דבר שיאפשר בעתיד מצלמות קטנות, קלות וזולות יותר. למעשה, מצלמות כאלה יהיו דומות מאד לסמארטפונים (להם אין סגר מכני) מבחינת אופן הפעולה שלהן.

ל-A1 מחפש אלקטרוני איכותי ומהיר באיכות 9.4MP המאפשר צילום מהיר ללא החשכה (Blackout). בנוסף למיקוד אוטומטי עוקב עין אנושית ועין של בעלי חיים המצלמה מאפשרת גם מעקב אחר עיניים של ציפורים, תכונה שתהיה אטרקטיבית, יחד עם קצב הצילום הגבוה לצלמי טבע רבים. אציין כי מבדיקות ראשוניות שנערכו הודגם כי תכונה זאת עדיין זקוקה לשיפור שבודאי יגיע בעדכון קושחה קרוב. באתרים רבים כבר התחילו להשוות את ה-A1 ל-R5 של Canon, למרות שיש בינהן הפרש מחיר של $2600. נכון לרגע זה, באם אין לצלם צורך קרדינלי במהירות הצילום הגבוהה של ה-A1 נראה לי שיהיה הרבה יותר הגיוני לבחור ב-R5, שמציעה מהירות צילום של ״רק״ 20fps. מבין יצרני המצלמות חסרות המראה בפורמט מלא ל-Sony היצע העדשות היעודיות הרחב ביותר. בסקירה ראשונית של ה-A1 ניתן לצפות כאן.

Sony A1 Review
Sony A1

לסיכום, באם הם חפצים חיים, על כל יצרני המצלמות יהיה לחשב מסלול מחדש, לצמצם ולהשביח את היצע הדגמים שלהם, מאחר ומספר הדגמים הרב המוצע כיום מבלבל את הצרכנים וגורם לבזבוז משאבים. צמצום עלויות הוא חיוני על מנת להיות מוכנים לבאות, מאחר והסמאטרטפון, כידוע, לא הולך לשום מקום…

כפי שראינו, למרות כל הנתונים השליליים שהבאתי בתחילת הפוסט החגיגה הטכנולוגית בתחום המצלמות עדיין נמשכת. היצרנים, למרות המצב הפיננסי הלא מזהיר של חלק מהם ממשיכים לפתח יכולות חדשות ולהציע לנו מצלמות מעולות ומענינות חדשות לבקרים. מגמה זו תמשך כנראה גם בשנת 2021 ויש שמועות כל כך ש-Sony לבדה עומדת להכריז במהלך השנה על לא פחות מחמש מצלמות חדשות! שמועות נוספות מתייחסות לאפשרות שבעקבות הכרזה צפויה נוספת של Sony על חיישן תמונה חדש בפורמט MFT בעל 30MP+ גם Olympus (או בשמה החדש OM Digital Solutions) ו-Panasonic יכריזו במהלך השנה על מצלמות בעלות יכולת צילום וידאו 8K. האם אנחנו באמת זקוקים להן? על כך יענה כל אחד בעצמו… CIPA, איגוד יצרני המצלמות ביפן צופה כי תהיה התאוששות קלה במהלך 2021 וכי מספר המצלמות והעדשות שימכרו יעלה בכ-8% לעומת 2020. דבר אחד בטוח, יהיה מענין!

עדכון 9.2.21: תחזית מוזרה ביותר שפורסמה לאחרונה מתייחסת לגידול רב הצפוי בשנים הקרובות במכירות של מצלמות תת מימיות. תחום זה היה תמיד תחום נישתי למדי כך שתחזית זאת מוזרה ביותר בעיני, אבל ימים יגידו…

עדכון 12.2.21: מאמר מענין שעוסק במוות הצפוי למצלמות DSLR

עדכון 13.2.21: הזכרתי לעיל את יתרונות הסמארטפון על המצלמה היעודית. נסיון נוסף ליצור סינרגיה בין השניים בא לידי ביטוי במצלמה בעלת השם המוזר Alice. כבר היינו בסרט הזה ועד כה שום מוצר דומה לא הצליח. אולי הפעם?

עדכון 19.2.21: מאמר מענין הסוקר את ההיסטוריה של התפתחות המצלמות הדיגיטליות עם תחזית לעתיד

עדכון 25.2.21: מאמר מפורט (באנגלית) הסוקר את המגמות בשוק הצילום בעבר, בהווה ובעתיד והגרסה העברית שלו

עדכון 4.3.21: האם ניקון יוצאת מעסקי המצלמות?

עדכון 6.3.21: השוואה מענינת בין שלוש מן המצלמות שהוזכרו לעיל: Canon R5, Sony A1, Fuji GFX100S

עדכון 30.3.21: מאמר בו נסקרות המצלמות חסרות המראה הטובות ביותר לשנת 2021: שימו לב שפוג׳י הקטנה מככבת במאמר זה עם בחירה במוצריה בשלוש מתוך שש קטגוריות

צילום ראשי: חוף בת ים, דצמבר 2020. צילום: גבי גולן

107. המצלמות שלי, חלק ב

107. המצלמות שלי, חלק ב

חלק ב׳, מצלמות דיגיטליות 1991-2015

בפוסט הקודם סיפרתי את סיפורן של מצלמות הסרט שהיו ברשותי בתקופה שבין 1960-1991. בפוסט זה אספר את סיפורן של המצלמות הדיגיטליות שהיו ברשותי וחלקן עדיין אצלי בתקופה שבין 1991 ל-2014. כפי שכבר ציינתי, אתייחס בהמשך רק למצלמות שרכשתי בעצמי ולא לכאלו בהן השתמשתי במסגרת עבודתי בחוג לצילום במכללת הדסה בירושלים או במקומות אחרים. כהערכה גסה, אציין כי הזדמן לי להשתמש לאורך השנים בלפחות מאה מצלמות שונות מכל הסוגים והפורמטים, אנאלוגיות ודיגיטליות כאחד. דווקא הצילום הראשי למעלה (שצולם ע״י סטודנט שלי לשעבר במכללה לצילום בקריית אונו, לצערי אינני זוכר את שמו) אני נראה מצלם במצלמה דיגיטלית בפורמט בינוני השייכת למכללת הדסה…) הצילום צולם ב-Nikon D3 במרץ 2010. כפי שנהוג לומר, הצילום לצורך המחשה בלבד…

בתחילת שנות התשעים כבר היה ברור לי שהצילום האנאלוגי מגיע לסוף דרכו וכי זו רק שאלה של זמן עד שהמצלמות הדיגיטליות יחדרו לחיים בכלל ולחיי הצלמים בפרט. לכן, על מנת ללמוד את הנושא הפסקתי, באופן מודע לצלם במצלמות סרט ועברתי להשתמש באופן מוחלט במצלמות דיגיטליות. הבעיה היתה שעקב מחירן הגבוה של מצלמות דיגיטליות ״מקצועיות״ לא היה הגיוני מבחינתי לרכוש מצלמה כזאת באופן פרטי. כבר ב- 1993 רכשתי עבור החוג לצילום במכללת הדסה שתי מצלמות דיגיטליות מדגם Kodak DSC 200 במחיר של כ-$10,000 כל אחת. היו כבר אז ברשות החוג מצלמות דיגיטליות קטנות ומצלמות סטיל וידאו אנאלוגיות אולם ה-DCS 200 היתה המצלמה ״המקצועית״ הראשונה מסוג DSLR שהגיעה לחוג ואפשרה צילום באופן דומה מאד למה שהיינו רגילים עם מצלמות רפלקס וסרטי צילום. צילמתי לא מעט בכל המצלמות הדיגיטליות שהיו במכללה, אחרי הכל את כולן אני רכשתי עבור המכללה וגם קיבלתי חלק מהן לתקופת נסיון לפני ההחלטה על הרכישה. אך, אבוי לאותה בושה, בכל התקופה שבין 1991-2002 לא היתה לי מצלמה דיגיטלית פרטית משלי… בסופו של דבר הגעתי למסקנה כי ארכוש לעצמי מצלמה קטנה ופשוטה וכאשר אזדקק למצלמה ״רצינית״ יותר תמיד אוכל לשאול אחת ממחסן החוג, וכך היה.

Nikon Coolpix 5700, 2002

בשנת 2002 רכשתי את המצלמה הדיגיטלית הראשונה שלי: Nikon CoolPix 5700. זו היתה מצלמת גשר (Bridge Camera) בעלת עדשת זום קבועה 35-280 (מקביל ל-35 מ״מ) וחיישן תמונה אלקטרוני קטן מסוג CCD בגודל "2/3 (8.8X6.6 מ״מ) בעל 5MP. מצלמה זו היתה הדגם האחרון של Nikon עם מסננים צבעוניים CGMY על חיישן התמונה בניגוד ל-(GRGB (Bayer הסטנדרטי.

Nikom CoolPix 5700 משלושה היבטים שונים. מצלמה מכוערת למדי…
מקור: nikonusa.com

לצערי אין לי הרבה דברים טובים להגיד על המצלמה הזאת: התנסות הצילום איתה היתה מאתגרת לעיתים… מענין לציין לחיוב את הצג האחורי המתקפל ומסתובב, אם כי קטן מאד וברזולוציה נמוכה. המחפש (Viewfinder) היה אלקטרוני: איטי וברזולוציה נמוכה אבל הי, בואו לא נשכח שאנחנו מדברים על 2002! המצלמה שקלה 512 גרם, היתה לה יכולת צילום מאקרו לא רעה וגם יכולת לשמור קבצים בפורמט RAW, אם כי אני חייב להתוודות כי לצערי בתקופה ההיא טרם הבנתי את היתרון הגדול של קבצי RAW… להזכירכם, Lightroom הוצגה לראשונה רק ב-2007. ואילו Adobe Camera RAW הוצגה כבר ב-2002 (Photoshop 7)…

Nikon Coolpix 5700, קובץ JPG, צילום מקרוב של אדמת סחף ע״י רחובות, 2003. צילום: גבי גולן
Nikon Coolpix 5700, קובץ JPG, נוף בשדות ע״י רחובות, 2003. צילום: גבי גולן
Nikon Coolpix 5700, קובץ JPG. אליאור בן חיים, סטודנט שלי לשעבר במכללת הדסה מדגים שימוש ב-Nikon D100 עם עדשה 500 או 600 מ״מ במסגרת סדנת צילום טבע עם יוסי אשבול בבריכות הדגים של מעגן מיכאל, מאי 2003. הצילום צולם ב-ISO200, שימו לב לרעש…צילום: גבי גולן

Canon IXUS 400, 2003

בשנת 2003 החלטתי לחפש לעצמי מצלמה דיגיטלית קומפקטית ונוחה יותר מאשר ה-Coolpix 5700. זאת היתה שנה מענינת מאד כי בה נמכרו לראשונה יותר מצלמות דיגיטליות מאשר מצלמות סרט (והשאר היסטוריה) והשוק היה מלא במספר רב של דגמים מגוונים. רכשתי אז מצלמה קטנה ונחמדה של Canon מדגם IXUS 400. זו היתה הראשונה בסדרה של מצלמות מתוצרת Canon שרכשתי לעצמי ועל כך בהמשך.

Canon IXUS 400 היתה אחת מסדרה ארוכה שמנתה עשרות דגמים שונים ומשונים שהתאפיינו גם בשמות שונים בהתאם לאזור הגאוגרפי בעולם בו הופצו. במבט לאחור נראה כי בשנים הללו Canon (וגם Nikon) לא בדיוק ידעו איזה דגם יצליח בשוק ולכן ״הפגיזו״ את השוק במספר גדול של דגמים בתקווה שלפחות חלק מהם יתפוס את תשומת הלב של הצרכנים. למעשה לא היה במצלמות הללו שום דבר מיוחד פרט להיותן מאד פרקטיות, פשוטות לשימוש ועפ״י נסיוני גם אמינות. עם חיישן CCD קטן ״1/1.8 (7.2X5.3 מ״מ) בעל 4MP התוצאות שהתקבלו היו סבירות, לא יותר. המצלמה צוידה בעדשת זום 36-108 (מקביל ל-35 מ״מ). מבחינתי העובדה שהמצלמה שקלה 222 גרם בלבד כולל סוללה והיה ניתן לשאת אותה בכיס שיפרה מעט את ההרגשה הלא מדהימה שסיפק הצילום במצלמה זו.

Canon IXUS 400, מבט היקפי. מקור DPreview.com
Canon IXUS 400, קובץ JPG. סטודנטים וסטודנטיות בחוג לצילום במכללת הדסה בסדנת צילום טבע עם יוסי אשבול בבריכות הדגים של מעגן מיכאל, מאי 2005. צילום: גבי גולן
Canon IXUS 400, קובץ JPG. זריחה בג׳יסר א זרקא, מאי 2005. צילום: גבי גולן

Canon IXUS 50, 2005

בשנת 2005 רכשתי מצלמה נוספת של Canon, מדגם IXUS 50. זו היתה עוד מצלמה קופסתית למראה אם כי בעלת פיניש מתכתי ומראה מושך וקצת יותר רציני.

Canon IXUS 50: קטנה עם ביצועים סבירים לתקופה. מקור: DPReview.com

IXUS 50 היתה ממש זעירה, שקלה 130 גרם בלבד! ) לשם השוואה, ה-iPhone 8 שלי שוקל 148 גרם… וסיפקה צילומים סבירים באיכות של 5MP, שהופקו מחיישן CCD קטנטן בפורמט ״1/2.5 (4.308X5.744 מ״מ). המצלמה היתה מהנה לשימוש הרבה יותר מה-IXUS400 ולמרות החיישן הקטן יותר איכות הדימוי היתה טובה יותר. צילמתי בה המון במשך שנתיים: גודלה הזעיר ומשקלה המינימלי אפשרו לי לשאת אותה איתי לכל מקום (באותה תקופה עדיין לא היה ברשותי טלפון סלולרי עם מצלמה). מצויידת בעדשת זום חשמלית 35-105 (מקביל ל-35 מ״מ) מצלמה זו התאימה מאד לצילום רחוב דיסקרטי אם כי לא היתה מהירה במיוחד.

Canon IXUS 50, קובץ JPG. קלן, גרמניה, ספטמבר 2006. צילום: גבי גולן
Canon IXUS 50, קובץ JPG. קלן, גרמניה, תערוכת הפוטוקינה, ספטמבר 2006. צילום: גבי גולן
Canon IXUS 50, קובץ JPG. מחבוא צילום מוסווה (עדשות 600 מ״מ) במסגרת סדנת צילום טבע עם יוסי אשבול בבריכות הדגים של מעגן מיכאל, מאי 2007. צילום: גבי גולן

Canon G9, Canon G10, 2007

תמיד קיים מעין ״ניגוד עניינים״ בין השאיפה למצלמה קטנה וקלה ובין השאיפה המנוגדת לה לאיכות גבוהה של הדימוי ולאפשרות שליטה ידנית בפרמטרים השונים של הצילום. בעיה דומה קיימת בכל הנוגע לשאיפה שלי למצלמה בעלת עדשת זום איכותית מאחר וצילום בעדשה רחבת זווית, טובה ככל שתהיה לא מאפשרת לי את החופש שמאפשרת עדשת זום בעלת תחום אורכי מוקד ארוכים יותר. אז אמנם ה- IXUS 50 היתה קטנטנה וקלה אבל בהינתן גודלו הזעיר של חיישן התמונה שלה ואפשרות השליטה הידנית המוגבלת ביותר שהיציעה, בשלב מסויים התחלתי לחפש פתרון אחר. הפתרון נמצא בדמותה של Canon G9, אחת המצלמות בסדרת G הידועה של Canon שמאז תחילתה (G1) בשנת 2000 שילבה באופן מוצלח למדי בין השאיפות המנוגדות הנ״ל וכל זאת במחיר סביר. את ה-G9 רכשתי בפוטו פריזמה בירושלים בשנת 2007 ולאחר שנה החלפתי אותה ב-G10. מאחר ושתי המצלמות דומות מאד אתייחס כאן בעיקר ל-G10, ש-12 שנה לאחר רכישתה עדיין קיימת, תקינה ונמצאת בשימוש אצל נכדי הבכור יהונתן שקיבל אותה ממני כאשר היה בן 10 והשתתף בקורס צילום במסגרת קייטנת קיץ.

Canon G9 (משמאל) לעומת Canon 10. מקור: DPReview.com

לטעמי לפחות, עיצובה של ה-G10 היה מושך ובעל מראה רציני ולא צעצועי כמו חלק מן המצלמות הקודמות שסקרתי. עם חיישן CCD בגודל 7.6X5.7 מ״מ ו- 14.7MP, אפשרות שליטה ידנית על כל גורמי הצילום ה-G10 היתה למעשה מעין מיני DSLR אך ללא מראה וללא אפשרות להחלפת עדשות. היתה לה עדשת זום סבירה 28-140 (מקביל ל-35 מ״מ) ואיכות הדימויים שיצרה, בעיקר אם צולמו כקבצי RAW היתה בהחלט סבירה. בניגוד למצלמות Mirrorless של היום ל-G10 היה מחפש אופטי פשוט ולא איכותי ולכן רוב הזמן הייתי משתמש בצג האחורי בזמן הצילום ולא במחפש האופטי. ה-G10 היתה מצלמה מהנה למדי לשימוש ומשקלה הקל יחסית, 350 גרם אפשר את נשיאתה בקלות בתוך נרתיק מבד עבה שהצמדתי לחגורת המכנסיים. ה-G10 היתה בשימוש שוטף אצלי במשך 4 שנים ודי נהנתי הן השימוש בה, עד שהיגיע הזמן לעבור לצלם במצלמה בעלת חיישן גדול יותר עם כל היתרונות (והחסרונות) הגלומים בכך. אציין כאן כי החל בשנת 2011 היה ברשותי סמארטפון מדגם iPhone 4 עם מצלמה סבירה ובהמשך iPhone 6 וכיום iPhone 8 אולם אין בכוונתי להתייחס כאן למצלמות המשולבות בטלפונים סלולאריים.

Canon G10, קובץ RAW. חיפה, דצמבר 2009. צילום: גבי גולן
Canon G10, קובץ RAW. שמורת פורה, מרץ 2010. צילום: גבי גולן
Canon G10, קובץ RAW. חוף נורמנדי, צרפת מרץ 2010. צילום: גבי גולן
Canon G10, קובץ RAW. כבאים מטפלים במדורה במסגרת טקס קבלת האביב בכפר אמנדורף, גרמניה.
אפריל 2010. צילום: גבי גולן
Canon G10, קובץ RAW, פסטיבל פסלים חיים ברחובות, יולי 2010. צילום: גבי גולן
Canon G10, קובץ RAW, המרה למונוכרום ב-Tonality. נורמנדי, צרפת, אפריל 2011. צילום: גבי גולן

Sony NEX 5N, 2012

בשלב זה התחילו להופיע בשוק מצלמות חסרות מראה של Sony עם חיישנים בפורמט APS-C. שמתי עין על ה-NEX 5N ולאחר התלבטות קצרה רכשתי אחת. זאת היתה המצלמה הראשונה שלי מתוצרת Sony, אחריה תבואנה עוד שלוש…

Sony NEX 5N עם המבזק מותקן. די מכוערת וחסרת אופי…
אחד הצילומים האהובים עלי שצילמתי ב-Sony NEX 5N, קובץ RAW. משחק פולו, דרום ספרד,
אוקטובר 2013. צילום: גבי גולן

מצלמה זו היתה אחת הראשונות בסדרת מצלמות Alpha של Sony עם חיישני תמונה בפורמט APS-C ממנה התפתחה בהמשך סדרת E עם חיישני APS-C וסדרה FE עם חיישני Full Frame. הגוף היה קטן וקל עם אפשרות להחלפת עדשות. היתה לי עדשה 18-55 ובהמשך עדשה 18-200(מקביל ל-35 מ״מ) שהיתה לגמרי בלתי נסבלת: ארוכה, כבדה ואם לא זכרתי לנעול אותה במצב הקצר שלה היתה ״נוזלת״ לאיטה ונפתחת מעצמה לאורכה המלא ….המצלמה הגיעה עם מבזק קטן ולא ממש שימושי שאפשר היה להרכיבו על גוף המצלמה. בהמשך הוצע גם מחפש אלקטרוני באיכות לא מרשימה (שלא רכשתי) שהיה צורך להרכיבו על אותו חיבור של המבזק. כך שמי שהשתמש במחפש האלקטרוני לא היה יכול להשתמש במבזק באותו הזמן. לא הפסד גדול כי המבזק היה קטן וחלש. מה שהפתיע לטובה היה איכות הדימוי, בעיקר בצילום קבצי RAW. עם 16MP, החדות, הטווח הדינמי ורמת הרעש היו בהחלט הפתעה לטובה. עם זאת, מבחינת חווית השימוש, כמו מרבית המצלמות של Sony, גם ה-NEX 5N לא סיפקה חווית משתמש חיובית כלל… צילמתי בה כשנתיים עד שהחלטתי למכור אותה ב-2014 ולעבור ל-Sony RX10. להלן מספר צילומים שצילמתי בה:

Sony NEX 5N, קןבץ RAW.אזור הפירנאים, צרפת, אוקטובר 2012. צילום: גבי גולן
Sony NEX 5N, קובץ RAW. אזור הפירנאים, צרפת, אוקטובר 2012. צילום: גבי גולן
Sony NEX 5N, קובץ RAW. שוק עכו, יוני 2012. צילום: גבי גולן
Sony NEX 5N, קובץ RAW. גרנדה, ספרד אוקטובר 2013. צילום: גבי גולן
Sony NEX 5N, קובץ RAW. סנקטי פטרי, דרום ספרד, אוקטובר 2013. צילום: גבי גולן

Sony RX10, 2014

בחיפושי אחר המצלמה האולטימטיבית (למרות שברור לי שאין באמת חיה כזאת…) ומאחר ומאסתי בחווית השימוש הלא מלהיבה של ה-Sony NEX 5N עם העדשה הבלתי מוצלחת 18-200 קראתי יום אחד על ה-Sony RX10. שוב היתה זו מצלמת Bridge בעלת עדשה קבועה, זום חשמלי 24-200 (מקביל ל-35 מ״מ) וצמצם קבוע 2.8. עם חיישן "1 (13.2X8.8מ״מ) בעל 20MP ומשקל של 813 גרם היה כאן לכאורה שילוב די מוצלח מרוב הבחינות. ואכן, באופן כללי נהניתי מן השימוש ב-RX10 (כיום קיים כבר הדור החמישי שלה). בשני מסעות ג׳יפים לגאורגיה (עם חב׳ Master Trip) בהם השתתפתי בסוף 2014 כצלם הקבוצה וכמדריך צילום ה-RX10 עשתה עבודה לגמרי לא רעה הן בסטילס והן בוידאו (השתמשתי במיקרופון חיצוני ובמבזק Sony המשלב תאורת לד לוידאו בתוך ראש המבזק הרגיל). אולם, והדבר נכון לכל המצלמות בעלות חיישן תמונה קטן (כולל אלו של הטלפונים הסלולריים), יש להבין את ההשלכות של גודל החיישן על אורך המוקד האמיתי, הצמצם המעשי, זווית הראייה ורמת הרעש וכתוצאה מכך הטווח הדינמי שמסוגלות לספק מצלמות כאלו. להסבר נרחב על בעיה זו ראו פוסט מספר 19 בבלוג זה: על הקשר שבין גודל חיישן התמונה לצמצם, לאורך המוקד, לזווית הראיה ול- ISO. המיקוד האוטומטי היה איטי יחסית אבל ניתן היה לעבוד איתו. אבל בעת עריכת הצילומים רמת הרעש הפריעה לי מאד, וכבר ב-ISO 100 ניתן היה להבחין בו ללא מאמץ. לא פלא לאור העובדה שה-ISO האמיתי היה לא 100 אלא 900…לטעמי, ה-RX10 היתה מצלמה נאה למדי ומתוכננת באופן הגיוני. חווית השימוש בה היתה בסה״כ טובה.

Sony RX10 . בהחלט בעלת מראה מרשים! מקור: DPReview.com
Sony RX10, קובץ RAW. גאורגיה, ספטמבר 2014. צילום: גבי גולן
Sony RX10, קובץ RAW. גאורגיה, ספטמבר 2014. צילום: גבי גולן
Sony RX10. קובץ RAW. חדר שינה בבית כפרי, גאורגיה, ספטמבר 2014. צילום: גבי גולן
Sony RX10. קובץ RAW. פיסקרדו, האי קפלוניה, יוון, יוני 2014. מקום קסום
Sony RX10, קובץ RAW, עיבוד למונוכרום ב-Tonality. טיביליסי, גאורגיה, אוקטובר 2014. צילום: גבי גולן. כמעט חטפתי מכות מהמכשפה עם המטאטא…

ולמרות שבסך הכל נהניתי למדי מהשימוש ב-RX10 לאחר שובי מגאורגיה בפעם השניה באוקטובר 2014 החלטתי שהיגיע הזמן לעבור למצלמת Full Frame. באותה התקופה גם פרשתי מעבודתי במכללת הדסה כך שלא היתה לי יותר גישה למגוון הרחב של המצלמות במחסן החוג לצילום. ה-RX10 נמכרה ובמקומה רכשתי את אחד משני הדגמים של מצלמת ה-Mirrorless Full Frame הראשונה של Sony: ה-A7. ועל כך בפרק הבא, פוסט מספר 108: המצלמות שלי, חלק ג 2015-2020.

105. סיכום 2017: סקירת הפוסטים שפרסמתי השנה, כיווני התפתחות טכנולוגיים

105. סיכום 2017: סקירת הפוסטים שפרסמתי השנה, כיווני התפתחות טכנולוגיים

מבחינתי, השנה התאפיינה בירידה ניכרת בקצב כתיבת הפוסטים, קרוב לוודאי מתוך סוג של ״עייפות החומר״ וגם ביצוע של פרוייקטים ביתיים למינהם שאינם קשורים לתחום הצילום (למעט פרויקט אחד: התקנה עצמית של מערכת מצלמות אבטחה מבוססות IP, שבמהלכו נחשפתי לתחום מענין שלא הכרתי לפני כן). באמתחתי מספר טיוטות לפוסטים חדשים בנושאים שונים שאותם אפרסם, אולי, במהלך 2018.
העליתי במהלך השנה 13 פוסטים חדשים (לא כולל פוסט אחרון זה), להלן סקירה שלהם:

בחודש ינואר 2017 העליתי 5 פוסטים: פוסט מס׳ 93 על חשיפה נכונה Take 2, שבמרכזו שיטת החשיפה לימין ETTR, פוסט מס׳ 94 מצלמה ללא עדשה בו דיווחתי על אב טיפוס שהיציגה חב׳ Hitachi למצלמה ללא עדשת זכוכית אופטית קונבנציונלית, פוסט מס׳ 94: על סרטי צילום וניירות צילום, חלק א: סרטים שחור לבן שהיה הראשון בסדרה של 4 פוסטים ברוח החזרה לעבר, לתקופה העליזה של סרטי הצילום, חומרי הפיתוח וחדר החושך המיתולוגי. חלק ב של סדרה זו (פוסט מס׳ 95) עסק בניירות שחור לבן, חלק ג (פוסט מס׳ 96) בסרטים וניירות צילום צבעוניים נגטיביים וחלק ד (פוסט מס׳ 97) בחומרי צילום צבעוניים פוזיטיביים. בסקירה רחבת היקף זו כיסיתי את עקרונות הפעולה והשימוש של מגוון חומרי הצילום ה״אנאלוגיים״ לטובת כל המעונינים להשתמש בחומרים אלו גם כיום או רק להסתפק בהכרות והבנה בסיסית של מערכות ההדמייה הצילומית ששימשו אותנו ככלי הצילום העיקרי עד לתחילת תפוצתו של הצילום הדיגיטלי בתחילת שנות האלפיים. אולי קשה להאמין, אבל הצילום הדיגיטלי כבר כאן כמעט 20 שנה. על מנת להבין אספקט האופייני גם לצילום האנאלוגי וגם לצילום הדיגיטלי פרסמתי בחודשים פברואר ומרץ 2017 סדרה של שלושה פוסטים שעסקו בתחום הרעש החזותי Visual Noise חלק א (פוסט מס׳ 98), חלק ב (פוסט מס׳ 99)  וחלק ג (פוסט מס׳ 100).

פוסט מס׳ 101: מספר תובנות על Fujifilm GFX 50S: מבחן מעשי, עסק באחד הנושאים החמים של סוף 2016 ותחילת 2017: המצלמה בפורמט בינוני של Fujifilm שעשתה מהפכה בתחום הפורמט הבינוני הדיגיטלי: GFX 50S. אתייחס שוב לחשיבותה של מצלמה זו בסקירת ההתפתחויות הטכנולוגיות של 2017 בהמשך.

פוסט מס׳ 102: מספר תובנות על Sony A9 עסק גם הוא באחת המצלמות החשובות שהוצגו במהלך 2017. גם למצלמה חשובה ומענינת זו אתייחס שוב בהמשך.

פוסט מס׳ 103: WD My Passport Wireless Pro – סקירה עסק באמצעי גיבוי נוח שיכול לשמש כתחליף לנשיאת מחשב נייד בעת טיולים ומסעות.

פוסט מס׳ 104, Light Revisited: המשך לפוסט 51, האחרון שפרסמתי לפני הפסקה של מספר חודשים עסק שוב באחת ההכרזות המענינות של 2015, המצלמה מרובת העדשות L-16 מתוצרת Light. במהלך 2017 המצלמה יצאה לשוק מלווה במסע יחסי ציבור אגרסיבי אולם ביצועיה, כך נראה, אינם עומדים נכון להיום, בהבטחות היצרן: DSLR quality in the palm of your hand. עם זאת, מצלמה זו מסמלת את החדירה המאסיבית לחיינו של הצילום החישובי (Computational Photography), תחום חדשני שבא לידי ביטוי גם במספר טלפונים סלולריים שהוצגו בעת האחרונה. ראו את שני הפוסטים שפרסמתי בנושא בשנת 2016: פוסטים מס׳ 75 ו-76: צילום חישובי, המנוע של מצלמות המחר חלק א וחלק ב וכן את פוסט מס׳ 51: עוד מצלמת עתיד?

השנה החולפת היתה מענינת למדי מבחינת ההתפתחויות הטכנולוגיות בתחום הצילום כפי שבאו לידי ביטוי במוצרים חדשים שהוכרזו במהלך השנה. בסקירה הבאה אתייחס למספר מוצרים המעידים, לפחות בעיני, על מה שעוד צפוי לנו בשנים הקרובות בתחום בצילום. אין ביכולתי לסקור כל מוצר חדש שיצא לשוק במהלך 2017 ולא כל מוצר נראה לי חשוב מספיק על מנת להתייחס אליו כאן. כתמיד, הסקירות שלי מבטאות את דעתי האישית בלבד ללא כל קשר ומחוייבות לגורם אחר כלשהו.

אם הייתי נשאל מהי לדעתי המצלמה החשובה ביותר שהוצגה בשנת 2017 הייתי מחלק את התשובה לשניים: Sony A9 ו-Sony A7RIII. שתי מצלמות אלו מבית היוצר של Sony, חסרות מראה כמובן מביאות לידי ביטוי את תחילת הבגרות של המצלמות חסרות המראה המקצועיות שעולות בביצועיהן, כמעט מכל הבחינות על מצלמות ה-DSLR המסורתיות. ב-A9 מתגלמות יכולות פנומנליות מבחינת יכולת הצילום המהיר תוך שימוש במיקוד אוטומטי עוקב רציף מדוייק ביותר וכל זה בשקט מוחלט שמאפשר הסגר האלקטרוני. לפרטים נוספים ראו פוסט מס׳ 102. החלק השני של תשובתי כולל מצלמה חדשה נוספת של Sony שהוצגה לאחרונה וכבר הספיקה לכבוש מקומות מכובדים ביותר בסקירות ודרוגים רבים: A7RIII. הדור השלישי בסדרת ה-A7R מתבסס על אותו החיישן בן 42MP כמו בדור הקודם אולם ירש מן ה-A9 את מערכת המיקוד המהיר, הסוללה בהספק הגבוה, 2 סלוטים לכרטיסי זיכרון (רק אחד מהם מהיר) וחיבור USB C מהיר המאפשר צילום Tethered במהירויות שטרם נראו. בעזרת מערכת עיבוד חדשה מתאפשר קצב צילום של 10 מסגרות לשנייה. מעבר למאפיינים הטכנולוגיים המרשימים, Sony שומרת גם על מחירים הגיוניים יחסית למתחרות Canon ו-Nikon. ואולי כאן המקום לציין שלמעט ה-Nikon D850 שהינה מצלמת DSLR מרשימה בהחלט לא ראינו השנה שום דבר מרגש משתי יצרניות ה-DSLR, בעיקר לא מ-Canon. ה- Canon 6D MK II היא מצלמה מאכזבת והמצלמה חסרת המראה של Canon מאכזבת גם היא. אולי נראה בהמשך השנה הבאה מצלמות חסרות מראה איכותיות של שתי היצרניות הללו כי אם לא Sony תמשיך, ככל הנראה לזנב בהן. במכירות של מצלמות Full Frame כבר השתחלה Sony למקום השני לאחר Canon. גם בתחום השכרת ציוד הצילום, החברה המובילה Lensrentals מדווחת ש-Sony כבשה את המקום השני לאחר Canon בהשכרות הציוד וסוגרת את הפער מול Canon לאט אבל בטוח. מעבר להצגת מצלמות חדשות Sony גם היציגה מגוון עדשות מעולות מסדרה G וכעת אי אפשר עוד לספר שאין מגוון מספיק רחב של עדשות למצלמות Sony. במהלך השנה הבאה תציג כנראה Sony עדשה 600 מ״מ ובכך תסגור כמעט לחלוטין את הפער ממנו סבלה במגוון העדשות. גם Sigma תציג עדשות מסדרה Art למצלמות Sony  ויחד עם יצרנים נוספים כמו Rokinon-Samyang ויצרנים של מתאמים למיניהם מגוון העדשות העומד היום לרשות המשתמשים במצלמות Sony רחב ביותר.

מאפיין נוסף הוא המשך הדעיכה של מצלמות קומפקטיות: בתחילת השנה הודיעה Nikon על הפסקת התכניות לקו מצלמות DL שהיו אמורות להיות מצלמות קומפקטיות איכותיות עם חיישני ״1.

בתחום הפורמט הבינוני, ה-Fuji GFX 50S וה-Hasselblad X1D נמכרות היטב וגרמו לצמיחה ניכרת בתחום זה למרות מחירן היותר מכפול ממצלמות 35 מ״מ Full Frame היקרות ביותר. ציוני החיישן של ה-X1D במבדקי DXO הם הגבוהים ביותר (102) אם כי ציוני ה-Sony A7RIII וה-Nikon D850 אינם נופלים ממנו בהרבה (100). ולכן מתנהל ויכוח בלתי  מוכרע האם יש בכלל צורך בפורמט הבינוני. לדעתי צורך זה הוא ענין אישי: מי שראה קבצים מן המצלמות בפורמט בינוני ויודע להעריך אותם, יש לו צורך באיכות כזאת והוא מוכן לשלם עבורה יהיה, קרוב לוודאי לקוח מרוצה של Fuji או Hasselblad. מי שמחפש איכות גבוהה, מהירות צילום ומיקוד גבוהות בפורמט קל ונוח יותר יבחר, סביר להניח באחת מן המצלמות חסרות המראה של Sony או ב-Nikon D850. אזכיר כאן לטובה את המצלמות המשובחות של Fuji בפורמט APS-C שאמנם לא הוצגו השנה אולם המשיכו להימכר היטב עקב שילוב מוצלח של איכות הדימוי, גודל ומשקל המצלמות, איכות ומבחר העדשות והמחירים האטרקטיביים, ראו פוסט מס׳ 90 ופוסט מס׳ 86.

מוצרים מענינים נוספים שהוצגו השנה היו מספר טלפונים סלולריים בעלי מצלמות כפולות (Dual Cameras) בשילוב רמה גבוהה של חישוביות ועיבודי תמונה המאפשרות קבלת נתוני עומק, שליטה ב-Bokeh ועוד. ה-Light L-16 מרובת העדשות אותה סקרתי כבר בשני פוסטים (מס׳ 51 ומס׳ 104) הפכה השנה לעובדה קיימת ולמרות שביצועיה מאכזבים בשלב זה אין לי ספק כי ישתפרו בהמשך ואז אולי תהווה אלטרנטיבה למצלמות הקונבנציונליות, ימים יגידו.
תחום החיישנים (TOF (Time of Flight המסוגלים למדוד עומק וליצור (בסיוע תוכנה) דימוי תלת ממדי הוא תחום חם ביותר ומנהל בכיר ב-Sony ציין לאחרונה כי תחום זה יהיה, קרוב לוודאי, אחד מעמודי התווך של עסקי חיישני התמונה. גם תחום ה-(LiDAR (Light Detection and Ranging נמצא בחזית הפיתוח הטכנולוגי  ומאפשר, בין היתר שילוב (AR(Augmented Reality. את תוצאות המחקר והפיתוח רואים קודם כל במערכות ההדמייה שבסמארטפונים ובהמשך גם במצלמות עצמאיות. השאלה המתבקשת האם עוד יהיה בהן צורך? נמתין בסבלנות.

מאמר קצר המסכם את ההתפתחויות הטכנולוגיות בתחום חיישני התמונה ניתן למצוא כאן.

שני מאורעות טכנולוגיים משמעותיים חגגו יום הולדת השנה: 20 שנה לצילום הראשון ששותף מטלפון סלולרי (למרות שמוצר המסחרי הראשון שאפשר זאת יצא לשוק רק שנתיים מאוחר יותר, בשנת 2000) ו-10 שנים ל-iPhone הראשון, ה-Smartphone הראשון שהפך השנה לחכם עוד יותר בדמותו של ה-iPhone X, שיחד עם ה-Huawei 10 Pro וה- Google Pixel 2 מהווים כיום את פסגת הטכנולוגיה מן הבחינה הצילומית.

לקראת סוף השנה Adobe היציגה את  Lightroom CC מבוסס הענן, שידרגה את Lightroom המוכר ל- Lightroom Classic CC ולאחר ששיחררה את העדכון האחרון ל-Lightroom בגרסת Stand Alone הודיעה שמעתה רק גרסאות CC תהיינה זמינות. ועם כל החשדנות שלנו כלפי כוונותיה ברור שזה הכיוון ואין דרך חזרה. קשה שלא להבחין כי באתר שלה Adobe דוחפת לנו לפרצוף את Lightroom CC ודי מצניעה את גרסת ה-Classic. יצרניות אחרות קפצו על העגלה בניסיון למשוך אליהן משתמשי Lightroom מתוסכלים והציעו גרסאות Stand Alone של מוצרים מתחרים אולם ספק אם תהיה למוצרים אלו השפעה רבה למעט Capture One שזכה גם הוא לשדרוג משמעותי במהלך 2017.

דווחו גם פטנטים שנרשמו על חיישני תמונה קעורים ועל עדשות המתאימות להם, לא ברור מתי נראה מוצרים כאלו על המדף אבל גם זה יקרה יום אחד. ואולי נחזיק בידנו גם מצלמה ללא עדשת זכוכית גדולה וכבדה, מספר אבות טיפוס הוצגו ע״י גורמים שונים, יש למה לצפות גם בענין זה.

אפילו מספר סרטי צילום חדשים הוצגו במהלך השנה וגם מצלמה ודפי סרט אינסטנט חדשים מבית Polaroid לטובת מי שמתעקש למרות הכל להישאר בעבר.

תחום הרחפנים גם הוא עולה כפורח ועימו הבעיות וההתלבטויות הרגולטוריות. DJI Zenmuse X7 זכתה לציון 86 המכובד בדרוג DXO, הדרוג הגבוה ביותר עד היום למצלמה של רחפן (בפורמט APS-C).

אז מה צופנת לנו בחובה 2018? אתם בוודאי יודעים למי נתנה הנבואה אבל בהסתמך על מה שכבר ידוע אפשר לומר שיש בעתידנו הצילומי יותר מצלמות חסרות מראה, יותר תוכנות מבוססות ענן, יותר שילוב של חישוביות, תלת מימד ומציאות רבודה במצלמות ובטלפונים הסלולריים, הרבה פחות מצלמות קומפקטיות רגילות, אולי גם (מאוחר יותר) מצלמות ללא עדשות זכוכית אבל דבר אחד בטוח: יהיה מענין. שתהיה 2018 טובה!

עדכון 4.1.18: רק דיברתי על עדשות שטוחות…. אז הנה ידיעה חדשה בנושא

 

 

102. מספר תובנות על Sony A9

102. מספר תובנות על Sony A9

לפני כחדשיים היציגה Sony את המצלמה החדשה מדגם (A9 (ILCE-9 ומאז נכתבו אין סוף סקירות, ביקורות (חיוביות ושליליות) וגם השמצות מרושעות כנהוג במרחבי הסייבר בעת הזאת. דבר אחד בטוח, המצלמה הזאת נגעה בהרבה עצבים חשופים גם בקרב אוהדי Sony וגם בקרב נאמני Nikon ו-Canon, כל אחד מסיבותיו הוא. כל המהומה הזאת מוכיחה בבירור שיש כאן משהו מענין ושונה, אולי מצלמה שעשויה לשנות את כללי המשחק שהיו מקובלים עד היום. עקבתי בענין רב אחרי כל התהליך החל משלב השמועות שלפני ההכרזה ועד גל הסקירות והביקורות שלאחר ההכרזה. כעת, לאחר שקראתי עשרות סקירות וביקורות, צפיתי בהרבה סרטי וידאו ובחנתי לא מעט דימויים שצולמו במצלמה מעניינת זו החלטתי שהיגיע הזמן להביע גם את דעתי. לצערי טרם הזדמן לי לבחון את המצלמה באופן מעשי כך שכל מה שתקראו להלן מבוסס על הרושם שנוצר אצלי בעקבות סיכום החומרים שהעלו אחרים לרשת. פוסט זה איננו מהווה סקירה מלאה של המצלמה, כאלו תוכלו לקרוא באתרים רבים אחרים.

כבר לפני שנתיים כתבתי בפוסט מס׳ 45: The A Team כי משפחת המצלמות מדגמי A של Sony מהווה בפירוש טכנולוגיה משבשת (Disrupting Technology) המשנה את כללי המשחק. כל אחת מן המצלמות בסדרה זו (כיום כבר לכולן יש דור שני ובקרוב מאד שלישי) היציגה חידוש טכנולוגי מענין, החל מה-A7 משנת 2013 שהיתה המצלמה חסרת המראה הראשונה בעלת חיישן
Full Frame 24X36, מחפש אלקטרוני איכותי ויכולת החלפת עדשות (ואפשרות לשימוש כמעט בכל עדשה שתרצו באמצעות מתאמים יעודיים), המשך ב- A7S בעלת יכולת הצילום המעולה ב-ISO גבוה מאד וכלה ב-A7R II שהוצגה בשנת 2015 ולחיישן שלה אין מתחרים גם כיום.

מה בכל זאת היה חסר במשפחת A7? בעיקר שלוש יכולות מרכזיות: חיי סוללה ארוכים, קצב צילום מהיר ומערכת מיקוד אוטומטי עוקבת מהירה ומהימנה. אין זה סוד וכבר נכתב על כך רבות שהמצלמות חסרות המראה של Sony לא הצטיינו, בלשון המעטה בפרמטרים אלו, למעט אולי ה-A7R II שכבר צוידה במערכת מיקוד אוטומטי משובחת אולם לא עמדה בתחרות עם דגמי הדגל של Nikon ו-Canon בכל הקשור לקצב צילום גבוה מאד יחד עם מיקוד אוטומטי עוקב (בין היתר עקב הרזולוציה הגבוהה, 42MP, שלה). הסוללות הקטנות בהן צוידו המצלמות ממשפחת A7 הספיקו, במקרה הטוב ל-300-400 חשיפות, שום דבר המתקרב ליכולות של ה- DSLR. עם זאת, יש לזכור כי צריכת החשמל של מצלמות חסרות מראה גבוהה בהרבה מזו של מצלמות DSLR מאחר והחיישן פועל בהן במצב Live View כל הזמן, יחד עם פעולה רציפה של המחפש האלקטרוני או הצג האחורי. זהו ה-Trade Off של הסרת המראה והמחפש האופטי המאפיינים את מצלמות ה-DSLR.

עניין נוסף ששוללי המצלמות חסרות המראה הצביעו עליו היה החוסר בעדשות: ענין זה למעשה נפתר כיום כמעט לגמרי כאשר קו העדשות היעודיות של Sony התרחב מאד בשנתיים האחרונות והעדשות המעולות מסדרת G הוכיחו פעם אחר פעם שגם באופטיקה Sony איננה קוטלת קנים. הוסיפו לכך את העדשות היעודיות לפורמט FE של יצרנים צד ג כמו  Ziess ו-Samyang/Rokinon יחד עם מגוון המתאמים המאפשרים שימוש כמעט בכל עדשה שתרצו וכמעט כל צלם יוכל להתאים את העדשות שמענינות אותו למצלמות מסדרה A (עם מגבלות מסויימות, תלוי בעדשה). בנוסף לכך גם Sigma תציג ככל הנראה בהמשך השנה עדשות מסדרת Art לפורמט FE. מה עדיין חסר? בעיקר עדשות Prime באורכי מוקד ארוכים מאד, 600 ו-800 מ״מ הנמצאות בשימוש בעיקר אצל צלמי ספורט וצלמי טבע. נכון להיום העדשה הארוכה ביותר של Sony בפורמט FE היא 400 מ״מ או עדשת הזום המעולה החדשה 100-400. בתוספת מכפיל X1.4 ומכפיל X2 יעודיים ניתן להגיע ל-800 מ״מ אולם יש צלמים שדורשים יותר. קצת סבלנות וגם זה יגיע, כך אומר רס״ן שמועתי.

לפני חודשיים הפכה Sony את הקערה על פיה פעם נוספת והוכיחה כי אין לה כוונות לעצור: המצלמה מדגם A9 הוכרזה במסגרת ארוע גדול ומושקע אליו הוזמנו והיגיעו מרבית השמות הגדולים מאתרי הצילום המובילים.

הנה הנתונים העיקריים ההופכים את ה-A9 למצלמה שוברת שוויון:

  1. חיישן FF בעל 24MP שקיבל ציון 92 ע״י DXO. החיישן החדש הינו מסוג
    Stacked back-illuminated structure with integral memory ופועל עם מעבד מהיר מסוג BIONZ X המבצע 60 חישובי מיקוד וחשיפה בשנייה
  2. יכולת צילום מהיר עד 20 מסגרות בשנייה של קבצי RAW, עד 241 קבצים דחוסים ברצף או
    368 קבצי JPEG ברצף
  3. קצב צילום גבוה זה מתבצע בשקט מוחלט באמצעות סגר אלקטרוני שכמעט ואינו יוצר עיוותים והוא חופשי מרעידות
  4. קצב צילום זה אפשרי עם מיקוד אוטומטי עוקב ומדידת חשיפה רציפה AF/AE ו-693 נקודות מיקוד
  5. מחפש Viewfinder אלקטרוני איכותי ביותר מסוג OLED בעל 3.7 מליון פיקסלים הפועל בקצב רענון של 60/120 מסגרות לשנייה: כלומר, אין החשכה כלל של מה שרואה הצלם בזמן הצילום גם בקצב של 20 מסגרות לשנייה!
  6. סוללה מדגם חדש המאפשרת הרבה יותר צילומים מאשר בדגמים הקודמים: הנתון הרשמי הוא 480 חשיפות עם פעולה רציפה של המחפש האלקטרוני אבל כל הסוקרים מדווחים על מספרים גבוהים פי 3-4 מכך. בנוסף קיים גם Grip הכולל 2 סוללות נוספות ומטען יחודי המאפשר טעינה של 4 סוללות במקביל
  7. יכולת צילום וידאו ב-4K אם כי ברור שהיעוד העיקרי של המצלמה הוא צילום Stills
  8. כל זה בגוף קטן יותר מאשר כל DSLR, במשקל של 673 גרם בלבד ובמחיר של $4500

את המאפיינים הטכניים המלאים ניתן לקרוא כאן, כמו גם סקירה של הטכנולוגיות העיקריות עליהן מבוססת המצלמה.

אם כך, ברור שהפעם הלכה Sony נגד הפטישים הכבדים (תרתי משמע) של Nikon ו-Canon: המצלמות מדגם D5 ו-1DX MK II הן המצלמות בעלות הביצועים הגבוהים ביותר של שתי יצרניות ה-DSLR המובילות (למעט רזולוציה) שבהן משתמשים בעיקר צלמי ספורט וצלמי טבע. ה-A9 מוצבת למעשה מול דגמים אלו כאשר היא עולה עליהם בפרמטרים רבים. אם מסכמים את הנתונים הרי שמקבלים ביצועים טובים יותר, במשקל נמוך יותר ובמחיר נמוך יותר. חשוב להבהיר כי לביצועים המיטביים של ה-A9 ניתן להגיע רק בשימוש בעדשות מקוריות של Sony. שימוש בעדשות של יצרנים אחרים ובעיקר שימוש במתאמים למינהם יגרום להורדת קצב הצילום האפשרי ומהירות המיקוד.

DPreview.com מיהרו לכתוב סקירה מקיפה של ה-A9 ונתנו לה ציון סופי של 89, בדיוק כמו הציונים שקיבלו D5 ו-1DX MK II. האם יש כאן קונספירציה? בניגוד לכותבים מסויימים אני סבור שלא. פשוט מדובר כאן בשלוש מצלמות מצוינות שלכל אחת מהן יתרונות וחסרונות. ההבדל הוא שעד כה היו שתי מצלמות שנלחמו על כתר הביצועים ועכשיו יש שלוש. טוב מאד לשוק ולצלמים.

מהן נקודות החולשה של ה-A9 עפ״י DPreview?:

  1. התחום הדינמי ב-Base ISO נופל מזה של מצלמות אחרות של Sony
  2. הגריפ האופציונלי חיוני לעבודה עם עדשות ארוכות
  3. נעילת המיקוד העוקב עדיין פחות אמינה מזו של Nikon
  4. רק חריץ כרטיס זיכרון אחד מבין השניים הוא מסוג UHS-II
  5. תגובת הצבע משופרת אבל עדיין נופלת מן המתחרות
  6. בצילום RAW לא דחוס קצב הצילום יורד ל-12 מסגרות לשנייה
  7. אין אפשרות לשמירת קבצי RAW דחוסים בדחיסה לא מאבדת
  8. איזון הלבן האוטומטי מתקשה בפעולה בתאורה מלאכותית
  9. בשימוש בסגר האלקטרוני אין סינכרון למבזק, קצב הצילום המירבי
    בשימוש במבזק הוא 5 מסגרות לשנייה
  10. ביצוע עלוב ל-AF Assist בתנאי אור קשים
  11. ביצוע נעילת AF במרכז אינו אמין ואינו נוח
  12. אין אפשרות לדפדף בתפריטים כאשר ה-Buffer מתרוקן
  13. כפתורי AF-ON ו- AEL בעלי תנועה קצרה מדי
  14. מצבי Memory Recall עדיין אינם טובים מספיק
  15. העברת קבצים למחשב באמצעות USB 2

לאחר הצגת המצלמה החל מרוץ מרושע של מי ימצא הכי הרבה תקלות ב-A9. טענו שהיא מתחממת, שיש פסים (Banding) ועוד ועוד. Sony הגיבה בעדכון Firmware שהעלה את נקודת הטמפ׳ בה המצלמה מודיעה על חום יתר אולם גם לפני כן, ככל הנראה אף אחד לא הצליח להביא את המצלמה למצב בו היא מכבה את עצמה כתוצאה מהתחממות גם בצילום לאורך זמן בשמש ישירה.

אז בהחלט יש עוד מה לשפר (מכירים מצלמה שאין בה מה לשפר? אם כן ספרו לי…) וסביר להניח שיהיו עוד שיפורים באמצעות עדכוני Firmware. שיפור נוסף שכבר הוכנס בעקבות תלונות הקהל היה הוספת Picture Styles ו-S-Log במצב וידאו שלא נכללו בגרסה המקורית.

המסר העיקרי כאן הוא שכללי המשחק השתנו, ויש עכשיו שלושה שחקנים במגרש ולא רק שניים. השחקן השלישי הביא איתו טכנולוגיות חדשות המאפשרות בחלק מן הפרמטרים ביצועים עדיפים על שני השחקנים האחרים שיחייבו אותם להתאמץ מאד בהמשך אם ברצונם להמשיך לשחק. וכן, אפשר להגיד שהמצלמות חסרות המראה היגיעו לבשלות: אין ספק שאת הטכנולוגיות של ה-A-9 נראה בדורות הבאים של משפחת A7 (או אולי שם המשפחה ישתנה ל-A9) ובמחירים נמוכים יותר.

האם צלמים בעלי 5D ו-1DX MK II צריכים למהר ולעבור ל-A-9? אין מה למהר. אבל כדאי מאד להיות ערים למה שקורה בשוק, להתנסות בדגם החדש (באמצעות השכרה) ולהבין את האפשרויות הגלומות בו. קחו גם בחשבון שבשלב זה המעבר ל-Sony משמעותו החלפת כל העדשות שלכם, ענין לא פשוט ולא זול כלל (כל אחד יחליט לעצמו האם ביצועי המצלמה עם מתאם ועדשות לא של Sony מספקים אותו).

ולגבי Nikon ו-Canon, מומלץ להן מאד לשים לב למה שקורה בשוק ולהפסיק לטמון את ראש ה-DSLR שלהן בחול. אני בהחלט מקווה שנראה בעתיד הלא רחוק והלא מאוחר מדי מצלמות מתקדמות חסרות מראה מתוצרת שתי היצרניות המכובדות הללו. אחרת…

עדכון 30.6.17: הנה הסבר מענין לתופעת הפסים (Banding) המופיעה בצילומים מסויימים בעת שימוש בסגר האלקטרוני של ה-A9. למי שמעונין בהסבר קצרצר: התופעה נובעת מפנלים LED עליהם מוקרנות פרסומות סביב מגרשי ספורט. פנלים אלו מהבהבים בתדר גבוה מאד, גבוה מדי עבור הסגר האלקטרוני. התופעה מתרחשת רק בצילומים בהם הנושא היה קרוב לפנל והאור הנפלט מן הפנל היה משמעותי בחשיפה הכללית של הצילום.

עדכון 15.7.17: סקירה של ה-A9 ב-imaging-resource.com

עדכון 30.8.17: המדריך של B&H למצלמות A של Sony

101. מספר תובנות על Fujifilm GFX 50S: מבחן מעשי

101. מספר תובנות על Fujifilm GFX 50S: מבחן מעשי

חצי שנה לאחר שכתבתי את פוסט מס׳ 89 בו הערכתי שההכרזה על מצלמת הפורמט הבינוני חסרת המראה החדשה מבית Fuji היא ההכרזה המענינת של פוטוקינה 2016 נמסרה מצלמה זו לידי למספר ימי התרשמות ובחינה. תודה לידידי ליאון בוטנר ולחיים בן כוזרי מקבוצת חברות שמעוני, יבואני Fuji בישראל.

הבה נתחיל מן הסוף: כבר לאחר ביצוע מספר צילומי ניסיון במקומות בהם צילמתי כבר פעמים רבות במצלמות אחרות, ובחינה שלהם על צג המחשב אני יכול לומר שלמצלמה זו יש את האפיון היחודי של מצלמות בפורמט בינוני: כמות הפרטים בצילומים גדולה מאד, ויחד עם התחום הדינמי הרחב מתקבלת תחושה יחודית שקשה קצת להגדיר אותה בנתונים ובמספרים. זוהי תחושה של עושר פרטים, בהירויות וגוונים המעניקים לנושא עומק שאיננו בא לידי ביטוי בד״כ בצילום במצלמות בעלות חיישנים קטנים יותר. הייתי משווה תחושה זו להתרשמות משקופית 4X5 אינצ׳ משובחת בתקופת סרטי הצילום, כאשר צופים בה בעזרת ״לופה״ איכותית על ארגז אור תקני.
כמו כן, בהחלט הייתי מגדיר את השימוש ב-GFX כ״כיפי״, בדומה למצלמות של Fuji מסדרה X בהן צילמתי, ה- X-Pro2 (פוסט מס׳ 86)  וה-XT-2 (פוסט מס׳ 90) אם כי הן בעלות חיישן קטן בהרבה בגודל APS-C ״ורק״ 24MP.

הבה נחזור מעט אחורה בזמן: הלכתי ובדקתי באוסף הצילומים שלי ובחנתי (ב-Lightroom) צילומים שצילמתי במצלמות דיגיטליות אחרות בפורמט הבינוני: Mamiya ZD ו-Leaf Aptus 65 ואותה התחושה צפה ועלתה. למעשה, כאשר קיבלתי לידי את ה- GFX 50S הבזיקה במוחי דמותה של ה-Mamiya ZD, המצלמה הדיגיטלית האינטגרלית בפורמט הבינוני הראשונה בה צילמתי (להבדיל מגבים דיגיטליים שהורכבו על מצלמה שהיתה למעשה מצלמת סרט והיו ניתנים להסרה). ה-ZD יצאה לשוק בשנת 2004 וכללה חיישן CCD בעל 22MP בגודל 36X48מ״מ. אני זוכר כיצד התפעלתי אז מכמות הפרטים ומתחושת העומק שהיתה לצילומי נוף שצילמתי בה. החיישן ב-Fuji GFX אמנם קטן יותר ״רק״ 33X44 מ״מ אולם הוא חיישן CMOS עם 51MP ומביא לידי ביטוי את כל ההתפתחות הטכנולוגית ב-13 השנים שעברו מאז 2004. אגב, אחת התכונות היחודיות של ה-ZD היתה היכולת לצלם עם מסנן AA או בלעדיו: בתחתית המצלמה היה חריץ מכוסה לתוכו היה ניתן להכניס את המסנן בעזרת כלי מיוחד או לשלוף אותו משם (ראו פוסט מס׳ 52). ל-GFX אין מסנן AA כלל. הצילום שתראו בהמשך צולם ללא מסנן AA.

mamiya_zd
Mamiya ZD מודל 2004: חיישן CCD עם 22MP בגודל 36X48 מ״מ. משקל הגוף 1.2 ק״ג. מקור: Dpreview.com 

MMFC0309
צילום נוף ב-Mamiya ZD משנת 2008: 1/250, f11, ISO 100 עדשה 80 מ״מ

LightroomScreenSnapz014
קטע בזום 100% ממרכז הצילום שלמעלה. שימו לב לטרקטור מתחת לגשר ולפועל שהולך על הגשר. ניתן גם להבחין ב-Moire צבעוני באזורים בעלי פרטים קטנים כמו ערימות האבנים שליד הטרקטור

בנושא היתרונות והחסרונות של מצלמות דיגיטליות בפורמט בינוני דנתי כבר בפוסטים מס׳ 61 ומס׳ 62. Fuji GFX 50S שוברת כאן את אחד מכללי המשחק שהיו נהוגים בשוק הפורמט הבינוני הדיגיטלי משך שנים ארוכות: המחיר הגבוה מאד. מחירה בחו״ל, לגוף בלבד הוא $6500, הרבה פחות מכל המתחרים ואפילו פחות מן ה-Hasselblad X1D המבוססת על אותו החיישן (ראו פוסט מס׳ 88)

Untitled-1
Fujifilm GFX 50S. מקור: DPreview.com

במבט ראשון המצלמה נראית אולי גדולה (148X94X91 מ״מ) אבל בפועל קלה יותר מאשר היינו מצפים מהתבוננות בלבד: 962 גרם כולל סוללה, EVF, כרטיס זיכרון ורצועה מקורית (שקלתי!). ה-Hasselblad X1D קלה ממנה בכ-240 גרם, סביר להניח שבגלל הגוף עשוי האלומיניום שלה וכן בגלל העובדה שאין בגוף המצלמה סגר: הסגר נמצא בעדשות!

את טבלת הנתונים המלאה ניתן לראות כאן.

gfx-technologies-01-04
השוואה בין גודל הפיקסל ב-GFX לעומת גודל הפיקסל בחיישן FF 24X36 בעל אותו מספר פיקסלים: הווה אומר Canon 5DR/S. מקור: Fujifilm

את המצלמה קיבלתי  עם עדשה 63/2.8, ($1500 בארה״ב) אחת משלוש עדשות הזמינות יחד עם המצלמה. השתיים האחרות הן זום 32-64/4 ו- 120/4 מאקרו. שלוש עדשות נוספות יוכרזו במהלך השנה הקרובה, קצב לא רע למצלמה חדשה.

קיים גם Grip אופציונלי להקלת הצילום במצב מאונך הכולל סוללות נוספות. אביזר זה מוסיף לא מעט משקל למצלמה אבל עדיין משקלה נמוך בהרבה מזה של כל המצלמות האחרות בפורמט בינוני למעט ה- X1D.

יש גם מתאם המאפשר הרכבת עדשות ישנות המיועדות למצלמת הסרט הידועה FUJIFILM GX645AF על ה- GFX וגם מתאם נוסף המאפשר הרכבת ה- GFX על מצלמות סרט טכניות בפורמט "4X5. מוצעת גם תוכנה (כרגע ל-Windows בלבד) לצורך ביצוע צילומים כאשר המצלמה מחוברת למחשב (Tethered Shooting).

המצלמה ״יושבת״ היטב ביד: הגריפ עמוק ונוח לאחיזה. לעומת זאת המיקום של תפסי הרצועה איננו נוח. בחלק העליון בצד האחורי הימני של המצלמה יש בליטה ועליה שני כפתורים: התחתון מסומן באות Q ולחיצה עליו גורמת להצגת תפריט המציג את מצב המצלמה באופן גרפי וברור. עם זאת מיקום הכפתור רע מאד ובמשך כל זמן הצילומים מצאתי את עצמי בוהה בצג ועליו התפריט הזה בשעה שכוונתי היתה לצלם: הכפתור נלחץ בטעות כל הזמן. הכפתור העליון על אותה בליטה איננו מסומן: לחיצה עליו מפעילה היסטוגרמה של  שלושת ערוצי הצבע RGB וערוץ הבהירות יחד עם סימון מהבהב של אזורים הנמצאים בחשיפת יתר. גם מיקומו של כפתור זה איננו נוח אם כי לפחות לא לחצתי עליו בטעות כל הזמן. שאר הכפתורים והחוגות (שניתנות לנעילה) נעימים לתפעול ומגיבים טוב למעט כפתור קטן מדי הממוקם בצד שמאל מתחת ל-EVF ומיועד לשליטה במצב המיקוד: ידני M, יחיד S ורציף C.

ה-Joy stick הקטן בצד הימני של החלק האחורי מיועד לשליטה באזור המיקוד והוא נוח מאד לשימוש. את אזור המיקוד ניתן גם לקבוע באמצעות הקשה על צג המגע האחורי, שהוא איכותי מאד ומתכוונן ימינה, למטה ולמעלה. בנוסף ניתן להשתמש בתנועות האצבעות המוכרות מצגי מגע בסמארטפונים: להגדיל, להקטין ולהזיז ימינה ושמאלה את הדימוי המוצג. תגובת הצג מעולה וחלקה כמו בסמארטפונים איכותיים. קיים גם צג מונוכרומטי קטן ליד כפתור המחשף ובו מוצג מצב המצלמה: מהירות הסגר, הצמצם, פיצוי החשיפה, ISO, מצב מדידת החשיפה A, M וכו׳ וכן ה-White Balance וה-Film Simulation שנבחר. כאשר המצלמה כבויה צג זה מציג את מספר הצילומים שניתן לצלם על כרטיס הזיכרון שנבחר ואת מצב הסוללה. לצג זה יש תאורה המאפשרת קריאה ברורה שלו בחושך. ניתן לתכנת את הצג כך שיציג את המידע המועדף על המשתמש.

המחפש האלקטרוני (EVF) הוא אחד הטובים בשוק כיום עם 3.7 מיליון פיקסלים, ניגוד טוב וקצב רענון סביר. חסרה לי היכולת לשלוט בקצב הרענון: בעת הסטה מהירה של המצלמה הדימוי המוצג על ה-EVF די נמרח, יותר מאשר במצלמות אחרות בהן התנסיתי. תכונה מיוחדת למצלמה זו היא היכולת להסיר את ה-EVF בקלות ולהוסיף מתאם המאפשר לו להסתובב: שימושי למגוון רחב של מצבים. כמו כן יתכן ובעתיד יוצע EVF איכותי עוד יותר שניתן יהיה להרכיבו על המצלמה במקום המקורי.
ה-EVF גדול ובהיר ולא התקשיתי לצפות דרכו גם עם משקפיים.
עוד פרטים טכניים על ה-EVF של ה-GFX תוכלו למצוא כאן.

משום מה במצלמות של Fuji ההיסטוגרמה המוצגת ב-EVF או על הצג האחורי נעלמת כאשר לוחצים חצי לחיצה על כפתור המחשף: תופעה די מעצבנת למי שרגיל להיסטוגרמה הממשיכה להשתנות באופן רציף עד לרגע ביצוע החשיפה.

קצב צילום: השתמשתי בכרטיס זיכרון SD San Disk Extreme Pro  95MB/Sec (למצלמה שני סלוטים לשני כרטיסי SD). כאשר משתמשים ב-Electronic First Curtain קצב הצילום ב-Jpeg הוא כ- 3 fps והוא איננו מוגבל, אפשר להמשיך לצלם רצוף עד שכרטיס הזיכרון מתמלא. בצילום ב-RAW קצב הצילום זהה אולם לאחר 10 מסגרות המצלמה מתחילה להאט ולבסוף נעצרת. יתכן ועם כרטיס מהיר יותר המצב היה שונה. בשימוש בסגר המכני בלבד קצב הצילום הן ב-Jpeg והן ב-RAW הוא 1.8 fps.

למצלמה סוללה גדולה שמספיקה, עפ״י נתוני היצרן ל-400 חשיפות, נתון סביר ביותר למצלמה עם חיישן גדול הצורך לא מעט זרם (נתון זה הרבה יותר טוב מן המצלמות מסדרה X). עם המצלמה מסופק מטען חיצוני לסוללה. לצערי לא בדקתי את ביצועי הסוללה. עפ״י DPreview.com הסוללה מספיקה ליותר מ-650 חשיפות.

וידאו: ה-GFX מצלמת וידאו Full HD עד 29.97fps, 36Mbps. יש חיבורים לאזניות ומיקרופון אולם לא נראה לי שמישהו יצלם בה וידאו, בעיקר כאשר מצלמות אחרות, גם של Fuji מצלמות כבר 4K.

התפריטים זהים בעיצובם והשימושיות שלהם לתפריטים מסדרת מצלמות ה-X של Fuji: אני מוצא שהם ברורים, קלים לשימוש ונוחים לקריאה.

ניתן לבחור בסגר מכני או אלקטרוני או לשלב בינהם: המצב המועדף עלי הוא Electronic First Curtain. בשימוש במהירות סגר הגבוהה מ- 1/640 הסגר האלקטרוני מתבטל. מסקירות שקראתי עולה כי השימוש בסגר האלקטרוני בלבד יוצר במקרים רבים אפקט Rolling Shutter. מהירות סגר (מכני) 4 שניות עד 1/4000, במצב B עד 60 שניות. הסגר האלקטרוני מאפשר לקצר את זמן החשיפה עד ל-1/6000. מהירות סינכרון למבזק 1/125 בלבד. במצב T אפשר להגיע גם לזמן חשיפה של 60 דקות!

gfx-technologies-shutter-04
פעולת הסגר המכני בעל שני וילונות עוקבים לעומת שילוב הסגר האלקטרוני כוילון ראשון ואחריו הוילון השני של הסגר המכני: ע״י כך נמנעת הרעידה הנגרמת כתוצאה מסגירת הוילון המכני הראשון. מקור: Fujifilm

מיקוד אוטומטי: מבוסס על On Sensor Contrast Detection, סביר במהירותו ומדוייק מאד בתנאי אור טובים, קצת פחות בתנאי אור ירודים. לא מתחרה עם המיקוד המהיר שמאפיין מצלמות DSLR.
ניתן לשלוט על אזור המיקוד בקלות באמצעות Joy Stick קטן או ע״י הקשה על צג המגע.

כושר הפרדה: כאמור כמות המידע והפרטים שמסוגל החייישן הגדול ב-GFX לקלוט היא מרשימה  ביותר. לפניכם השוואה (לא מדעית אלא התרשמותית בלבד) בין צילום של אותו הנושא ב-Fujifilm XT-2 (בעלת חיישן בגודל APS-C עם 24MP), לבין Nikon D810 (בעלת חיישן FF 24X36 עם 36MP) לבין Fujifilm GFX 50S (בעלת חיישן בגודל 33X44מ״מ עם 51MP). הצילומים צולמו בזמנים שונים ויש מעט הבדל בינהם עקב העובדה שעל ה-XT-2 היתה מורכבת עדשת זום 18-55 במצב 55 מ״מ, שזווית הראיה שלה על חיישן APS-C הוא כשל עדשה 88 מ״מ, בעוד שעל ה-GFX היתה מורכבת עדשה 63 מ״מ שזווית הראיה שלה ביחס ל-Full frame 24X36 היא כשל עדשה 44 מ״מ. כך שמבחינת גודל האלמנט הנבדק בתוך מסגרת הצילום יש יתרון ל-XT-2. ובכל זאת… על ה-D810 היתה מורכבת עדשת זום 24-70 במצב 42 מ״מ.

XT2VSGFXFIT
מימין GFX, משמאל XT-2: במצב Fit ב-Lightroom

במצב Fit ב-Lightroom הקובץ של ה-XT-2 נראה חד יותר מאחר והצפייה בקובץ גדול במצב זה לא מאפשרת לו להציג את כל הפיקסלים. אולם שימו לב מה קורה במצב 1:1 (זום 100%):

XT2VSGFX1-1
מימין GFX, משמאל XT-2: במצב 1:1 ב-Lightroom

שימו לב לפרטים ברשת ובתריס: נראה לא רע ב-XT-2 ונראה מעולה ב-GFX. אבל בואו נראה מה קורה בהגדלה 2:1:

XT2VSGFX2-1
מימין GFX, משמאל XT-2: במצב 2:1

הרשת שצילמה ה-XT-2 התפרקה בעוד שהרשת שצילמה ה-GFX עדיין שלמה. השוואה זו ממחישה את היכולת להגדיל צילומים שצולמו באמצעות חיישנים גדולים עם הרבה פיקסלים.

כדי להבין באיזה קטע צפינו מתוך מסגרת הצילום, ראו את תפיסת המסך הבאה:

LightroomScreenSnapz016
הקטע בו צפינו נמצא בחצי העליון של המסגרת הלבנה

ועוד קטע מאותו הצילום: שלט של חברה להרחקת יונים: נא זכרו שהצילום צולם ממרחק של כ-300 מ׳ בעדשה 63 מ״מ, שווה ערך ל-44 ב-FF: השלט נתלה כנראה לאחר שצילמתי את הבנין ב-XT-2. כמובן שבזמן הצילום לא יכולתי להבחין בשלט.

LightroomScreenSnapz017
קטע בזום 100% מהצילום שצולם ב-GFX: ניתן לקרוא את השלט כולל מספר הטלפון

השוואה ל-Nikon D810: (תודה לישראל הדרי על השאלת המצלמה והעדשה) נכון, להשוות מצלמה עם חיישן בגודל APS-C למצלמה בפורמט בינוני זה אולי לא הוגן. אז הנה השוואה לאחת המצלמות הטובות ביותר בעלות חיישן FF 24X36 עם 36MP:

LightroomScreenSnapz019
מימין GFX, משמאל D810 עם עדשה 24-70/2.8 במצב 42 מ״מ, כמעט שווה ערך בזווית הראייה ל-63 מ״מ על ה-GFX. שני הקטעים במצב 1:1 ב-Lightroom. הפרטים נשמרים היטב בשני הצילומים.

LightroomScreenSnapz020
מימין GFX, משמאל D810, הפעם במצב 2:1 ב-Lightroom. יתרון ה-GFX ברור אם כי הקובץ של ה-D810 לא התפרק במצב זה כמו הקובץ מה-XT-2.

מהשוואות שנערכו ע״י DPreview.com עולה כי ל-GFX יתרון בכושר ההפרדה על ה-Canon 5DSR (חיישן FF 24X36 עם 50MP) ואילו לעומת ה- Sony A7R II  (חיישן FF 24X36 עם 42MP) המצב די שקול: ההתרשמות שלי מן הדוגמאות באתר היא שבכל זאת ל-GFX יש יתרון שבהחלט ניתן להבחין בו. האם יתרון זה שווה את ההפרש הניכר במחיר ($2800 לעומת $6500 לגוף)? זו כבר שאלה שכל אחד יענה עליה בעצמו. כדאי רק לא לשכוח לשקלל את כל הפרמטרים מלבד המחיר וכושר ההפרדה. הנה הסיכום של DPreview בענין:

Either way, the take home message is far simpler: when normalising sharpening across cameras, the Sony a7R II achieves at worst 86% and at best 96% the linear resolution of the GFX 50S, even with a cheap, small lens, while only sacrificing approximately 1/3 – 1/2 EV base ISO dynamic range and parity in low light performance, better low light performance if you consider the faster lenses available

.That's serious food for thought

DPreview טוענים כי בסקירות אחרות בהן נטען שכושר ההפרדה של ה-GFX גבוה משל מצלמות אחרות הדבר נגרם, לפחות חלקית עקב העובדה ש-Lightroom מוסיף יותר חדות לקבצים מה- GFX לעומת מצלמות אחרות והדבר הוכח לטענתם בבדיקות שערכו. בכל מקרה, בסיכום הסקירה שלהם נכתב כי:

Overall, this is the best image quality we've ever seen. Which is what you'd hope for, given it's one of the most expensive cameras we've ever reviewed

 אני ממליץ לכל המתענינים והמתלבטים לקרוא במלואה את הסקירה של ה-GFX ב- DPreview

גם Imaging-Resource.com פרסם סקירה על ה-GFX

התרשמותי היא כי הטווח הדינמי רחב (אין לי אפשרות למדוד נתון זה באופן מדוייק אלא באמצעות התרשמות בלבד) ואין שום בעיה להוציא פרטים בצללים ובבהירויות כאחד. גם ב-ISO גבוה, אם מנצלים את תכונת ה-ISO Invariance  מעל ISO 1600 הטווח הדינמי בהחלט מרשים.
עפ״י Fuji, הטווח הדינמי הוא Stops 14.

ISO: במצב ISO Auto אפשר לקבוע את תחומי ה-ISO הרצויים בשלושה תחומים שונים וכן את מהירות הסגר האיטית ביותר הרצוייה. אולם אין אפשרות לקשור מידע זה לאורך המוקד של עדשה מסויימת. רמות הרעש נמוכות למדי עד IS0 6400. באתרי הסקירות הועלתה גם הטענה (הנכונה, לדעתי) שמאחר ול-GFX אין (וכנראה גם לא תהיינה) עדשות בעלות מפתח צמצם מירבי בתחום שמתחת ל-2.8 לא ניתן להביא לידי ביטוי מלא את יכולת קליטת האור העדיפה של החיישן הגדול שלה (Total Light) ועקב כך יתרונה התאורטי בתחום הרעש על מצלמות בעלות חיישני FF 24X36 לא בא לידי ביטוי.

Moire: חיישני תמונה אלקטרוניים בעלי הרבה MP וללא מסנן AA יגרמו לקבלת Moire כאשר מצלמים נושאים הכוללים תבנית החוזרת על עצמה (Pattern). ה-GFX אכן יוצרת Moire בצילום נושאים כאלו (במצלמות של Fuji מסדרה X יש פחות Moire עקב סידור המסננים הצבעוניים שמעל החיישן בתצורת X-Trans, אם כי גם בהן ״הצלחתי״ ליצור Moire). הנה דוגמא מצילום ב-GFX:

LightroomScreenSnapz018
GFX: דוגמא להיווצרות Moire בעת צילום נושא הכולל תבנית החוזרת על עצמה, במקרה זה הרשת שבמרכז. קטע מצילום בהגדלה של 100%: 1/220, f11

אפשר להמשיך ולהשוות בין מצלמות כמעט ללא סוף. כוונתי כאן היתה להמחיש את היכולות של חיישן גדול עם הרבה MP כמו של ה-GFX. יכולת זו אכן קיימת, גם אם לעומת חלק מן הדגמים האחרים בעלי חיישני FF 24X36 ההבדלים אינם גדולים ואולי אף אינם משמעותיים. אז למי מתאימה ה-GFX? לדעתי לכל מי שצריך (או חושב שהוא צריך) מצלמה בעלת כושר הפרדה מעולה, המעוניין לסחוט מן הנושא שלו את מירב הפרטים תוך שמירה על תחום דינמי גבוה ואין לו צורך בתפעול מהיר של המצלמה. עבודת סטודיו בצילומי Still Life וצילומי נוף הם שני ישומים התואמים דרישות אלו. ולגבי שאלת מיליון הדולר אליה כבר התייחסתי קודם לכן, האם היתרון בכושר ההפרדה של ה-GFX שווה את ההפרש במחיר? אם עד לאחרונה התשובה לשאלה זו היתה ברורה (לאור ההפרש הגדול בין מחירי המצלמות בפורמט הבינוני לבין מצלמות FF 24X36) הרי שהתמחור האגרסיבי של ה-GFX הפך את התשובה לקשה יותר. לכן השאלה הופכת באמת לשאלה של העדפה אישית, יכולת כלכלית והצדקה כלכלית להוצאה העודפת. בכל מקרה, אין לי ספק שמי שיחליט שה-Fujifilm GFX 50S מתאימה לו לא יתאכזב ויהנה ממנה מאד.

סדרה של מאמרים מענינים על הטכנולוגיה שמאחורי ה-GFX באתר Fujifil-X.com

סקירה על ה-GFX ניתן (וכדאי) לקרוא גם בבלוג של ואדים קרוכמליוב, Photoguidance.com

עדכון 10.4.17: DPreview.com פרסם השוואה בין שלוש מצלמות בפורמט בינוני:
Fujifilm GFX 50S, Hasselblad X1D, Pentax 645Z (כולן מבוססות על אותו חיישן 33X44 עם 50MP מתוצרת Sony.

עדכון 10.4.17: עוד סקירה מענינת של ה-GFX עם צילומים מרהיבים!

עדכון 13.4.17: סקירה של ה-GFX עם היסטוריה של מצלמות הפורמט הבינוני של Fujifilm

עדכון 14.4.17: רשימת סקירות וחדשות לגבי ה-GFX:

REMINDER: New Fujifilm GFX 50s Firmware ver. 1.01 is out. All details here

The Fujifilm GFX 50S Medium Format Camera System Review at kenkaminesky

Fujifilm GFX 50S Medium Format ISO Sample Photos at ephotozine

Fujifilm GFX 50S review at Australian Photography youtube

Sony A7RII & GFX on-axis sharpness w/ Otus 85 at blog.kasson

Review: Fujifilm GFX 50S Mirrorless Medium Format Digital Camera at thephoblographer

Fujifilm GFX 50S Vs. Pentax 645Z Vs. Leica S2 Vs. Hasselblad H6D-50c at the Russian site topbloger translation

Fujifilm GFX adapted lenses at the Japanese site dc.watch translation

Join the 11,300+ strong GFX facebook group, and incredibely helpful community creating infinite GFX content

Fast, reliable, and 100% GFX news and rumors: follow the Fujifilm GFX facebook page

עדכון 19.4.17: עוד 2 עדשות GFX הוכרזו: 110/2, 23/4

עדכון 13.7.17: סקירה מענינת של ה- GFX

עדכון 3.8.17: הוכרזו מתאמים המאפשרים חיבור של עדשות שונות ל-GFX

עדכון 14.3.18: עדכון קושחה 3.0 מאפשר ביצוע Bracketing למיקוד לטובת Focus Stacking וכן 35mm Mode לשימוש עם מתאמים ועדשות המיועדות למצלמות Full Frame 24X36

91. סיכום 2016

91. סיכום 2016

אז  כנראה שאי אפשר (כך אומרים) בלי סיכום של השנה החולפת. מבלי לנסות להתחרות בכל האתרים המלאים בדרוג של מצלמות השנה ועדשות השנה אסכם את השנה שהיתה כפי שאני רואה אותה ולא, אין בכוונתי לדרג לא את מצלמת השנה ולא את עדשת השנה פשוט משום שאין כל ערך לדרוגים הללו. אתייחס למספר מצלמות מענינות שיצאו לשוק במהלך 2016 ועל חלקן גם כתבתי בפוסטים כאן משום שחשבתי שהן חשובות מספיק.

אז מה היא מצלמה מענינת בעיני? מצלמה כזו תהיה בעלת יחוד טכנולוגי המסמן את העתיד ועם זאת גם בעלת מאפינים מענינים מבחינת ממשק המשתמש ומבחינת המחיר. כמובן שגם מבחר העדשות הזמין הוא גורם חשוב אבל כאשר מפתחים מצלמה חדשה לגמרי לוקח זמן עד שמבחר העדשות משביע רצון. לדוגמא מבחר העדשות הזמין כעת למצלמות Sony  מדגמי A מתחיל להיות משמעותי וזאת כשלוש שנים לאחר שהוצגו המצלמות הראשונות בסדרה זו. על חשיבותה של סדרה A של Sony כתבתי כבר בפוסט מס׳ 45 לפני כשנה. לאכזבת רבים, ואני בתוכם, במהלך 2016 לא היציגה Sony מצלמות חדשות מסדרה זו.

הסקירה תתחיל במצלמות בפורמט הגדול ביותר, הידוע כיום כפורמט בינוני (מורשת מתקופת סרטי הצילום בהם מוינו המצלמות לפי גודל המסגרת בסרט הצילום: 35 מ״מ, 24X36 הידוע כיום כ- Full Frame נחשב לפורמט הקטן, 120 לסוגיו השונים: 6X4.5, 6X6, 6X7, 6X9 נחשב לפורמט הבינוני ואילו 4X5 אינצ׳ ו- 8X10 אינצ׳ נחשבו לפורמט הגדול Large Format).

שתי מצלמות חדשות לגמרי, כלומר סדרות חדשות בפורמט הבינוני בעלות חיבור חדש לעדשות הוצגו במהלך 2016 ומהן רק ה- Hasselblad X1D כבר מסופקת, באיחור ניכר, ללקוחות שהזמינו אותה כבר כאשר הוכרזה לפני כשישה חודשים. ה- Fuji GFX 50S הודגמה בתערוכות ונסקרה באופן ראשוני ע״י גורמים שונים אולם תחילת האספקה צפויה רק במרץ 2017. סקרתי את שתי המצלמות הללו בפוסטים מס׳ 88 ו- 89  מאחר ושתיהן מענינות מאד מבחינה טכנולוגית, מבחינת ממשק המשתמש ומבחינת המחיר. שתיהן מבוססות על אותו חיישן מתוצרת Sony בעל 50MP בגודל 44X33 מ״מ (צייקנים אחדים כבר צועקים שגודל זה איננו באמת פורמט בינוני. אולי, אבל בכל מקרה הוא גדול ב-70% מחיישן "Full Frame" 24X36). החידוש הטכנולוגי הוא בהכנסת חיישן גדול לגוף Mirrorles קטן: אלו הן המצלמות חסרות המראה הראשונות בפורמט הבינוני. מבחינה טכנולוגית מדובר בהישג משמעותי. לשתי המצלמות תכונות מענינות נוספות כפי שסקרתי בפוסטים הנ״ל. ענין חשוב נוסף הוא המחיר: מחיר הגוף בשתי המצלמות נמוך מ- $10,000, חידוש משמעותי בהחלט. השמועות אומרות שה-Fuji GFX תימכר בכ- $8000 כולל עדשה, מחיר שמקרב אותה מאד למחירי הדגמים המקצועיים של Canon ו-Nikon.

hassabladts

Hasselblad X1D

gfx_front

FujiFilm GFX 50S

בתחום ה-Full Frame 24X36 רוב ההכרזות החשובות של השנה לא היו מהפכניות כלל ועיקר אלא שיפור נוסף של הדגמים הקיימים: Sony ,Nikon ו-Canon הכריזו על מצלמות דגל מקצועיות העומדות בראש סולם הביצועים (לא מבחינת מספר הפיקסלים): , Canon 5D MK iV ,Nikon D5, Canon EOS 1DX Mark II ו-Sony Alpha A99 כולן מצלמות מעולות שזכו לציונים גבוהים בכל הסקירות אולם אינן מביאות שום בשורה טכנולוגית משמעותית ואף מחירן גבוה למדי: כ-$6000 ל-D5 ול-1DX MK II, כ -$3000 לA99 ו-$3500 ל-5D MK IV.
בפעם הראשונה Canon עלתה לחלקו העליון של דרוג DXO לחיישנים: החיישן שב- 5D MK IV זכה לדרוג 91 ואילו החיישן שב-1DX MK II לדרוג 88. זוהי הפעם הראשונה שחיישנים מתוצרת Canon זוכים לציונים גבוהים כאלו המעידים בעיקר על שיפור בטווח הדינמי לעומת הדגמים הקודמים. זאת מאחר ו- Canon עברה לשימוש בחיישנים מדור חדש המיוצרים בטכנולוגיה עכשווית ומתקרבים בביצועיהם מאד לחיישנים המובילים בדרוג מתוצרת Sony המותקנים גם במצלמות Nikon.
מצלמה יוצאת דופן בקבוצה זו היא ה- Pentax K-1 לה הקדשתי סקירה נפרדת בפוסט מס׳ 85. זוהי מצלמה איכותית המשלבת ביצועים טובים יחד עם איכות דימוי מרשימה (96 במדד DXO, חיישן של Sony עם 36MP), מספר תכונות יחודיות ומחיר נמוך יחסית למתחרות הישירות שלה, כ-$1800.

SafariScreenSnapz003

 

כאשר יורדים בגודל הפורמט לגודל המוכר לרובנו כמצלמות Crop, או במילים מדוייקות יותר מצלמות בעלות חיישן בגודל APS-C נמצא מספר דגמים מענינים שיצאו לשוק השנה אולם לעניות דעתי רק אחד מן הדגמים הללו ממש מענין. בפוסט מס׳ 90 כתבתי בהתלהבות לא מוסתרת על ה-Fuji X-T2. לדעתי זו מצלמה מיוחדת המשלבת ביצועים טובים בתחומי איכות הדימוי, הן בסטילס והן בוידאו 4K איכות ומהירות המיקוד האוטומטי, חווית משתמש חיובית ביותר וכל זה ארוז בגוף איכותי ובמחיר של כ- $1600. התוצאות שקיבלתי (וקיבלו אחרים) ממצלמה זו הביאו אותי בפעם הראשונה לפקפק בצורך, לפחות שלי, במצלמה בעלת חיישן Full Frame. ציינתי כבר בפוסט 90 שאם הייתי בשוק כיום לצורך רכישת מצלמה חדשה סביר להניח שה-X-T2 היתה הכיוון בו הייתי הולך. בתחילת 2016 היציגה Fuji גם את בת הדודה של ה-X-T2, ה- X-Pro 2 אותה סקרתי בפוסט מס׳ 86. זוהי מצד אחד מצלמה מענינת המספקת דימויים איכותיים אולם מתאימה יותר לחובבי ז׳אנר ה-Rangefinder ואני לפחות לא התלהבתי ממנה.

Nikon היציגה בתחילת השנה את ה- D500, היורשת של ה-D300 המפורסמת. מצלמה בהחלט איכותית עם ביצועים סבירים בתחומי איכות הדימוי (דרוג 84 במדד DXO) ומרשימים בתחום מהירות הצילום והמיקוד אולם בסופו של דבר אין בה בשורה ממשית אלא היא מהווה התפתחות חיובית בכיוון ידוע וברור.

d500
מתחרה ברורה של ה- D500 היא Sony A6500, המספקת ביצועים דומים מאד אם כי במחיר נמוך יותר ובמארז נחות יותר. Sony כנראה לא הצליחו להחליט מה בדיוק רוצה ה- A6500 להיות וחנטו אותה בגוף משעמם, ללא צג מגע וכמעט ללא כפתורים ושקעים על גופה הצנום. גם לא הצליחו להתגבר על מספר בעיות כמו ההתחממות המפורסמת שהופיעה כבר ב-A6300. אם הכוונה לדגם מקצועי הפונה לצלמי וידאו כיצד יתכן שאין לה שקע לאזניות? וזאת רק דוגמא אחת לחוסר ההחלטיות של Sony לגבי היעוד הממשי של מצלמות אלו.

a6500

 

נרד עוד מעט בגודל החיישן ונגיע ל-Olympus OM-D EM-1 MK II. למצלמה בעלת השם הארוך הזה חיישן בגודל MFT, קטן במעט מ-APS-C. מן הסקירות שקראתי על דגם זה מצטיירת מצלמה איכותית בעלת יכולת צילום ומיקוד מהירים מאד וגוף איכותי, חזק וקל. ל-Olympus גם עדשות מצויינות אבל כל זה לא משכנע אותי מבחינת איכות הדימוי ולצערי נכון להיום חיישנים בגודל זה אינם עומדים בתחרות לעומת חיישני APS-C ובוודאי לא חיישני Full Frame. אילו  רק יכולנו לקבל את הביצועים של מצלמה זו בגוף עם חיישן גדול יותר… אולי בשנה הבאה? Olympus מתייחסים למצלמה זו כ- Game Changing Technology. הייתי שמח לראות טכנולוגיה זו מספקת איכות דימוי גבוהה יותר. אגב, ה- OM-D EM-1 MK II עולה כ- $2000, לשיקולכם.

safariscreensnapz002

לקראת סיום נרד ממש לחיישנים בגודל שאנו מוצאים בטלפונים הסלולריים:  סמארטפון חדש שהוצג השנה וכולל מצלמה איכותית (הכל יחסי, אמר כבר אלברט איינשטיין) שזכה לציון גבוה במדד DXO וגם בסקירות נוספות. זהו ה- Google Pixel עם הציון הגבוה ביותר למצלמת סמארטפון, 89. גם כאן, שיפור, התקדמות, אך לא מהפכה. גם זה יבוא. חכו בסבלנות.

pixel

 

השיפורים להם אנו עדים במצלמות החדשות שהוצגו השנה נובעים מהתקדמות בשני תחומים עיקריים:

א. טכנולוגיית החיישנים: רזולוצייה גבוהה יותר (המאפשרת גם Crop), שימוש בערכי ISO גבוהים עם רעש נמוך+דיוק צבעוני וטווח דינמי גבוה.

ב. טכנולוגיות אחרות: ייצוב בחמישה צירים, פורמולציות חדשות לעדשות, שיפורים בתוכנות העריכה והעובדה שהיצרנים כוללים תכונות מקצועיות גם במצלמות קטנות.

מה עוד היה לנו השנה? פופולריות לא לגמרי מובנת של הצילום המיידי (פולארויד) מבית Fuji Instax (פוסט מס׳ 87), כניסה איטית אך בוטחת של הצילום החישובי (פוסט מס׳ 75 ופוסט מס׳ 76) כמעט לכל אספקט של חיינו ועוד.

ומה לא היה לנו השנה? עדיין לא ראינו מצלמות חסרות מראה רציניות מבית Nikon או Canon ואחת השחקניות המבטיחות בשוק המצלמות בשנתיים הקודמות נעלמה ממנו לחלוטין. Samsung, שסדרת ה-NX שלה היתה מענינת מאד יצאה משוק המצלמות וחבל (ראו פוסט מס׳ 59).

אז הייתה לנו שנה מענינת וגם אם רק חצי מן השמועות שמסתובבות ברשת נכונות הרי ש-2017 תהיה מענינת הרבה יותר… שנה טובה! וחג חנוכה שמח.

 

 

90. מספר תובנות על Fuji X-T2

90.  מספר תובנות על Fuji X-T2

נתחיל מהסוף: Fuji X-T2 היא מצלמה מענינת מאד שמצאה חן בעיני לאחר שקיבלתי אותה להתנסות באדיבותם של חיים בן כוזרי מקבוצת חברות שמעוני, יבואני פוג׳י בישראל וידידי הוותיק ליאון בוטנר. אם הייתי היום בשוק לרכישת מצלמה חדשה בהחלט הייתי שוקל את רכישתה, זוהי מצלמה שבהחלט ״עושה חשק״ לרכוש אותה ולצלם בה. נסיר כבר כאן את שאלת המחיר מן הפרק: עלות המצלמה (גוף בלבד) בארה״ב $1600, כאשר לדעתי יחס העלות-תועלת של מצלמה זו הוא מצויין. לצורך השוואה עלותה של Nikon D500 (גוף בלבד) הוא $1800.

Fuji X-T2 היא הדור השני בסדרת ה-X-T, הדגם הראשון X-T1 זכה להצלחה בקרב צלמים רבים וגם קיבל ביקורות טובות באתרים השונים (לדוגמא, ציון 84 ב-DPreview).
X-T2 היא דגם משופר בו תוקנו הליקויים והחוסרים שהיו בדגם הראשון ואכן זכה לציון 86.
המצלמה יצאה לשוק בחודש יולי 2016.

X-T2 היא מצלמה חסרת מראה עם חיישן בגודל APS-C בעל 24MP. כמו בכל המצלמות מסדרה X של Fuji החיישן הוא מסוג X-Trans, ללא מסנן AA (ראו פוסט מספר 52 בבלוג זה). המצלמה בנויה בסטנדרט מקצועי גבוה, אטומה למים ואבק ומסוגלת לצלם בקצב גבוה של 14 מסגרות לשנייה (עם שימוש בסגר האלקטרוני בלבד עם ה-Booster Grip האופציונלי) או 11 מסגרות לשנייה עם שימוש בסגר המכני וה- Booster Grip. ללא ה-Booster Grip ניתן לצלם בקצב של 8 מסגרות בשנייה או 5 מסגרות לשנייה תלוי בסוג הקובץ.
ניתן לצלם וידאו ב- 4K אם כי הרושם שלי הוא שמצלמה זו לא תהיה העדיפות הראשונה עבור צלם שמרכז עיסוקו בוידאו אלא למי שמצלם וידאו מידי פעם ועיקר עיסוקו בצילום סטילס.
את רשימת הנתונים הטכניים המלאה ניתן למצוא כאן.

פוסט זה יסקור את הרשמים שלי מהשימוש במצלמה בימים שהיתה ברשותי ואין הוא מתיימר להיות סקירה מלאה ומקיפה של ביצועי המצלמה. למי שמעונין בקריאת סקירה מלאה ומקיפה כזאת אני ממליץ על הסקירה של DPreview.com. או של  Ken Rockwell.

אז מה מצא חן בעיני ב- X-T2? אתם בוודאי מכירים את התחושה שיש לכם ביד מוצר איכותי, מוצר שכיף להשתמש בו ושמספק לכם את מה שציפיתם שהוא יספק לכם ואולי אף יותר מכך? בגדול, X-T2 הוא מוצר כזה.
העיצוב הוא רטרו במיטבו, למרות שיש הטוענים שפוג׳י נסחפו מעט בכך. אני מצאתי את עיצוב המצלמה, מיקום הכפתורים, הגלגלות, החוגות ושאר אביזרי הבקרה כמוצלחים ונוחים לשימוש למעט מספר יוצאים מן הכלל. אחד היתרונות המרכזיים של עיצוב הרטרו היא העובדה שניתן בכל עת, גם כאשר המצלמה כבוייה, לראות מה מצב רוב הפרמטרים המשפיעים על הצילום כמו מהירות הסגר, ISO, Drive, מצב המיקוד (S, C, M) סוג מדידת האור ופיצוי החשיפה. ניתן לשנות פרמטרים אלו בקלות ללא צורך להיכנס למערכת התפריטים.

x-t2_top

מבט מלמעלה על גוף המצלמה בו נראות שלושת החוגות לשליטה בפיצוי החשיפה (מימין), מהירות הסגר (באמצע, מימין למחפש) וה- ISO (משמאל). מתחת לחוגה לשליטה במהירות הסגר נמצאת חוגת המשנה לקביעת מצב מדידת החשיפה ומתחת לחוגת ה-ISO נמצאת חוגת המשנה לשליטה ב-Drive, העברה למצב וידאו (אין כפתור יעודי להפעלת צילום וידאו), מצב פנורמה ועוד. מתחת לכפתור המחשף נראית הגלגלת הקדמית המשמשת גם ככפתור ע״י לחיצתה פנימה. מתחת לכפתור ה-Fn נראית הגלגלת האחורית שגם היא מתפקדת ככפתור ע״י לחיצתה פנימה. (מקור הצילום: Fujifilm)

מה חסר ברשימה? בעיקר המידע על הצמצם, וכאן מגיעה אחת מנקודות החולשה, לדעתי, של תכנון המצלמה: לא ניתן לשלוט בצמצם באמצעות הגלגלת הקדמית או האחורית אלא רק באמצעות טבעת הנמצאת על העדשה. יש הבדל ניכר בפעולתה של טבעת זו בעדשות שונות: בחלק מן העדשות אין סימון צמצמים על העדשה ובאחרות יש. פעולת טבעת הצמצם רכה וחופשית מדי ובחלק מן העדשות לא ניתן לנעול אותה במצב מסויים, אפילו לא במצב A. עקב כך טבעת הצמצמים עשויה לנוע מבלי שהצלם התכוון לשנות את הצמצם. מי שרגיל לשלוט בצמצם מן הגלגלת הקדמית יצטרך להתאמן ולהתרגל לעבוד עם טבעת הצמצמים שעל העדשה (כמו בתקופת ה- SLR) ולהכיר את ההבדלים בפעולתו של גלגל זה בעדשות השונות.

פעולתן של שאר החוגות נעימה וקשיחה כאחד וניתן לנעול את חוגת ה- ISO וחוגת מהירות הסגר בקלות באמצעות כפתור קטן הנמצא במרכז כל חוגה. את חוגת פיצוי החשיפה לא ניתן לנעול וחבל.
שינוי מצב ה-Drive ומצב החשיפה מתבצע באמצעות חוגות  משנה הנמצאות מתחת לחוגת ה-ISO וחוגת מהירות הסגר. מצאתי ששינוי מצבים אלו איננו נוח מספיק ודורש מאמץ מסויים התלוי בעיקר בעובי האצבעות של הצלם…

לעומת הפעולה הנעימה של החוגות הרי שפעולתו של כפתור המחשף (הנמצא במרכזו של כפתור ההדלקה והכיבוי) מעט רופפת והוא עשוי פלסטיק. ההפתעה היא שבמרכזו נמצא משהו שכבר כמעט לא מופיע במצלמות דיגיטליות: הברגה המאפשרת שימוש בכבל משחרר מכני (Cabel Release). גם פעולתן של הגלגלות הקדמית והאחורית מעט חופשית מדי לטעמי, אני מעדיף קליקים ״חזקים יותר״.

כפתור שימושי ונוח מאד הוא Joy Stick קטן הנמצא מימין לצג האחורי ומשמש לצורך שליטה על אזור המיקוד: ניתן בקלות לשנות את אזור המיקוד ולגרום למצלמה להתמקד בנקודה בה מעונין הצלם.

קיימת אפשרות נרחבת למדי לבצע קביעה של תפקידי הכפתורים השונים (Customization) בהתאם להעדפות הצלם.

ה-X-T2 מצויידת בשני כונני SD וניתן לתכנת את שמירת הקבצים בהתאם להעדפות הצלם: Jpeg לכרטיס אחד ו-RAW לשני, מילוי כרטיס אחד קודם והשני אח״כ או שמירת גיבוי של כל קובץ על שני הכרטיסים במקביל.

מערכת התפריטים פשוטה, ברורה וניתנת לשימוש, ברוב המקרים, ללא צורך להציץ במדריך למשתמש.

כיאה למצלמה חסרת מראה ה- X-T2 מצויידת במחפש אלקטרוני (EVF) מעולה בעל 2.36 מליון פיקסלים וקצב רענון של 60 או 100 פעמים בשנייה. המחפש נראה היטב גם ביום וגם בלילה, נדלק באופן אוטומטי ובמהירות גבוהה כאשר מקרבים איליו את העין וניתן לצפייה מיטבית גם למרכיבי משקפיים כמוני. כמובן שניתן לכוון את מספר הדיאופטר המתאים לצורך צילום עם משקפיים ובלעדיהם. בצידו הימני של המחפש נמצא כפתור המאפשר את בחירת מצב התצוגה: צג אחורי בלבד, מחפש בלבד, מחפש אוטומטי או מעבר אוטומטי מן המחפש לצג האחורי בהתאם לחיישן העין. מיקומו של כפתור זה לא נוח, משום מה הוא ממוקם קרוב מדי לחוגת מהירות הסגר. גם כאן בעלי אצבעות דקות יסבלו פחות מן המיקום הלא לגמרי מוצלח של כפתור זה.
חשוב לציין שהצג האחורי המשובח (אם כי איננו צג מגע)  מתכוונן גם לאורך וגם לרוחב אבל תנועתו איננה מלאה.

גודל ומשקל: יחסית למצלמות חסרות מראה אחרות בפורמט  APS-C הרי שה-X-T2 איננה מצלמה קטנה וקלה: גודלה ומשקלה (507 גרם כולל סוללה וכרטיס זיכרון) דומים למצלמות DSLR מסויימות בפורמט זה ואפילו מספר מצלמות חסרות מראה בפורמט Full Frame 24×36 קטנות וקלות ממנה. בהשוואה ל-Nikon D500  משקלה נמוך בכ- 300 גרם, אולם ל-D500 סוללה גדולה יותר המספיקה להרבה יותר צילומים. עם זאת ה-X-T2 נוחה מאד לאחיזה, היא ״יושבת״ טוב ביד גם בעת צילום וגם כאשר אוחזים ב- Grip בין הצילומים.

איכות הצילומים גבוהה מאד: התרשמתי מאד מן הצבעוניות המעולה, הן של קבצי JPEG והן של קבצי RAW. קבצי ה-JPEG של פוג׳י ידועים מזה שנים באיכותם הצבעונית הגבוהה וגם ה- X-T2 מספקת קבצי JPEG מוכנים לשימוש, ממש צלם ושגר (ניתן להעביר קבצים לסמארטפון באמצעות WiFi מובנה, המאפשר גם שליטה במצלמה מרחוק באמצעות אפליקצייה יעודית).
סימולציות סרטי הצילום יוצרות תוצאות מענינות ובעיקר מצאתי את הסימולציות לסרטי השקופיות Velvia ו- Provia וכן סרט שחור לבן  Acros כמענינות מאד. אותן סימולציות מופיעות גם כפרופילים DCP בעת עיבוד קבצי RAW ב- Lightroom או בפוטושופ כך שניתן להפעיל אותן גם על קבצים אלו בקלות ועם זאת לשמור על קובץ ה-RAW המקורי.

dscf2748

Fuji X-T2, עדשה  18-55 במצב 18 מ״מ,  ISO200, 1/750, f8, קובץ RAW
עם פרופיל Camera Provia/Standard

dscf2748-2

Fuji X-T2, עדשה  18-55 במצב 18 מ״מ,  ISO200, 1/750, f8, קובץ RAW
עם פרופיל Camera Acros

החדות גבוהה מאד ובולטת לעין. לכך תורמים 3 גורמים: העדרו של מסנן AA, מערך המסננים הצבעוניים בתצורת X-Trans והאיכות האופטית הגבוהה של העדשות. בעת צילום נושא הכולל צורות החוזרות על עצמן (Pattern) עשוי להופיע Moire. ניתן לטפל בתופעה זו בעזרת כלי יעודי ב-Lightroom.

מערכת המיקוד האוטומטי מתבססת על שילוב של Phase Detection עם Contrast Detection לצורך העלאת דיוק המיקוד ומאפשרת מיקוד טוב (אם כי איטי יותר) גם בתנאי אור גרועים.

התחום הדינמי גבוה, הן בקבצי Jpeg (בהן הוא מוגבל מאחר והכימות מתבצע ב- 24 ביט לפיקסל) ובעיקר בקבצי RAW. בעזרת Lightroom ניתן ל״שחזר״ פרטים בבהירויות ולגלות פרטים בצללים.

 

קטע משני צילומים זהים שנוצרו בחשיפה אחת במצב  RAW+Jpeg: השמאלי קובץ RAW והימני קובץ Jpeg. שניהם עם סימולציה לסרט שחור לבן Acros. שימו לב  בעיקר להבדלים בפרטים באזורי הבהירויות. Fuji X-T2, עדשה 18-55 במצב 44.4 מ״מ, ISO200, 1/340, f4. הוכחה נוספת לעדיפות המוחצת של קבצי RAW…

 

dscf2729

Fuji X-T2, עדשה 18-55 במצב 35.8 מ״מֿ, ISO 200, 1/90, F7.1

עקב המאפיינים המיוחדים של מערך המסננים הצבעוניים בתצורת X-Trans אתר DXOmark.com איננו מדרג את חיישני התמונה הנמצאים במצלמות של פוג׳י וחבל. אין לי ספק כי חיישנים אלו, המיוצרים ע״י Sony ומשודרגים ע״י פוג׳י היו מגיעים למיקום גבוה מאד בדרוג.

בדקתי רק באופן ראשוני את ביצועי המצלמה בצילום בערכי ISO גבוהים, 1600, 6400, 12800:

כל הצילומים הם קטעים ב-Zoom 100% של קבצי RAW במצב ברירת המחדל של Lightroom:

lightroomscreensnapz003

lightroomscreensnapz002

 

lightroomscreensnapz001

רמות הרעש, גם ב-ISO12800 סבירות ביותר עבור חיישן בגודל APS-C

DPreview.com הגדיר את רמת הרעש: The X-T2's noise performance is very good. Almost too good
ומציע לכך הסבר אפשרי: נעשית הנחתה של הרעש במצלמה גם בצילום בקבצי RAW.

X-T2 מסוגלת לצלם פנורמות אולם בסוג צילום זה נכונה לי אכזבה: בכל הפנורמות שצילמתי הופיעו פסים כהים בשמיים כתוצאה מטעויות בחיבור בין החשיפות המתבצע באופן אוטומטי ע״י המצלמה. אני מקווה שתקלה זו תתוקן בעדכון קושחה בעתיד הקרוב.

dscf2791

צילום פנורמה: Fuji X-T2, עדשה 18-55 במצב 31.5 מ״מ, ISO 200 1/1800, f5,
שימו לב לפסים הכהים בשמיים

אחד השיפורים המרכזיים  ב-X-T2 לעומת ה- X-T1 קשור למערכת המיקוד האוטומטי. לא הזדמן לי להתנסות בצילום ב- X-T1 כך שאין לי אפשרות להשוות בין המצלמות אבל לטעמי מערכת המיקוד של X-T2 מעולה: המיקוד מהיר מאד, שקט  ומדוייק בכל המצבים. במצב של מיקוד עוקב (Tracking) מתקבלות תוצאות מצויינות והדבר בא לידי ביטוי גם במספר סקירות שקראתי על המצלמה.

dscf2830

צילום נושא בתנועה במצב מיקוד אוטומטי עוקב: Fuji X-T2, עדשה 18-55:  ISO 200 ,1/6000, f5.6

פוג׳י פיתחה מערכת לשליטה בפרמטרים השונים בהם עושה המצלמה שימוש בעת מיקוד עוקב: ניתן לבחור ב-Presets בהתאם לסוג הצילום או לשנות כל אחד משלושת הפרמטרים בנפרד. ראיתי סרטון בו הודגם השימוש במצלמה לצורך צילום מרוץ מכוניות והתוצאות היו מרשימות בכל קנה מידה.

af_cases

התפריט המאפשר שליטה ובקרה נרחבת באופן פעולתה
של מערכת המיקוד האוטומטי העוקב
מקור: DPreview.com

לעומת הנאתי  ממערכת המיקוד האוטומטי הרי שאורך החיים של הסוללה היה מאכזב: יצאתי לצילומים עם סוללה מלאה, השתמשתי במצב בו ה- EVF נדלק באופן אוטומטי בעת קרוב העין איליו ואילו הצג האחורי כבוי. לאחר שעתיים הליכה וצילום 130 מסגרות (RAW+Jpeg) ירדה הסוללה לרמת 27%…

לאחר בדיקה נוספת התברר כי הסוללה שקיבלתי עם המצלמה איננה מן הסוג המשופר המגיע עם מצלמה חדשה אלא מסוג קודם בעל הספק נמוך יותר. לאור זאת סביר להניח כי ביצועי הסוללה יהיו טובים יותר: עפ״י דף הנתונים הטכניים באתר פוג׳י ניתן לצלם 340 צילומים עם סוללה אחת ו- 1000 צילומים כאשר משתמשים ב-Booster Grip VPB-XT2.
בכל מקרה מומלץ להצטייד בסוללות נוספות או לרכוש את ה-Booster Grip הכולל 2 סוללות נוספות. לא ניתן להטעין את הסוללה הפנימית בעת שה- Booster Grip מחובר. לצלמי וידאו, חיבור אזניות ל-X-T2 אפשרי רק באמצעות ה-Booster Grip, למרבה הצער גוף המצלמה איננו כולל חיבור לאזניות אלא למיקרופון בלבד.

booster_grip

ה-Booster  Grip עם מארז הסוללות בחוץ. מקור:  DPreview.com

 

ל-XT-2 אפשרות מובנית לצילומי Time Lapse  ללא צורך בחיבור טיימר חיצוני. ניתן גם לצלם Tethered ישירות ל-Lightroom. קיים גם Plugin משופר לכך הנמכר במחיר של $79.

פוג׳י מציעה עדשות רבות, איכותיות ולא יקרות למצלמות מסדרה X. קיימים בשוק מתאמים המאפשרים הרכבת עדשות אחרות על המצלמות מסדרה X אבל ללא מיקוד אוטומטי. מסקירות שקראתי עולה כי פעולת המצלמה בעת שימוש במתאמים איננה חלקה ואיננה מהירה כמו בעת שימוש בעדשות מקוריות.
כמו כן קיים מבחר קטן של עדשות מתוצרת יצרנים אחרים המיועדים לשימוש עם מצלמות פוג׳י מסדרה X.

לסיכום, מן הניסיון הקצר שלי בשימוש מעשי במצלמה זו אני מתרשם שמדובר בהחלט בכלי מקצועי ראוי שעשוי להתאים לצלמים רבים בתחומי צילום שונים. בין היתר קראתי סקירות על שימוש מוצלח מאד במצלמה זו לצורך צילומי חתונות (עם שילוב מבזק יעודי של פוג׳י. המצלמה תומכת גם במבזקים נוספים, מהירות סינכרון למבזק 1/250, המבזק יפעל רק כאשר הסגר המכני נמצא בשימוש: בעת השימוש בסגר האלקטרוני אין אפשרות לשימוש במבזק מכל סוג). X-T2 מגיעה עם מבזק חיצוני קטן הניתן להרכבה על חיבור ה- Hot Shoe. מאחר והמצלמה שקיבלתי לא כללה את המבזק לא התנסיתי בשימוש בו.
כמו כן מסופק עם המצלמה מטען חיצוני המאפשר טעינת סוללה אחת. ניתן גם לטעון את הסוללה כאשר היא בתוך המצלמה באמצעות חיבור USB, דבר המאפשר טעינה בשטח ממחשב נייד או מסוללת הטענה חיצונית בעלת חיבור USB.

פוג׳י ממשיכה לחדש ולהשתפר כל העת ולספק תחרות רצינית לשלושת המתחרות העיקריות שלה: ניקון וקנון עם מצלמות ה- DSLR שלהן ו-Sony עם דגמי המצלמות חסרות המראה שלה.

עדכון 8.11.16: X-T2 נבחרה כ- Best Overall Crop Sensor Camera ע״י DPReview.com (בטווח המחירים עד $2000)

עדכון 9.11.16: סרטון הסוקר את השימוש ב- X-T2 לצילום חתונה

עדכון 10.11.16: סקירה של ביצועי מערכת המיקוד האוטומטי העוקב של X-T2 בצילומי טבע

עדכון 17.12.16: אתר No Film School בחר ב- X-T2 כמצלמת הסטילס הטובה ביותר לישומי וידאו וקולנוע לשנת 2016

עדכון 19.12.16: סקירה מענינת על ה-X-T2

עדכון 29.1216: ספי ברגרסון, סטודנט שלי לשעבר במכללת הדסה  וכיום צלם חתונות מצליח בהודו כותב על ה-X-T2: כנראה המצלמה הכי טובה שעבדתי איתה עד היום. כיפית, מהירה, קלה, וסקסית. פוקוס מהיר במיוחד, יותר מאשר בניקון שעבדתי איתן. גם בצילום במצב burst. צבעים מדוייקים.
הג׳וי סטיק שהתווסף על מנת לאפשר עבודה יותר מדוייקת עם נקודת הפוקוס הוא גאוני. השינויים הקטנים שהוספו מאז ה-XT1 הם מדוייקים ונחוצים. כפתור נעילה ל-ISO. שני כרטיסי זכרון מאפשרים גיבוי במקום.
חווית נהיגה נהדרת! יש לי ידיים גדולות אז יש צורך להתרגל לכפתורים של פוג׳י אבל בסה״כ עברתי את נקודת האל חזור!
משתמש במגוון עדשות החל ב- 16 מ״מ, דרך ה- 23,35,56 וכלה ב-90 מ״מ.  לרוב משתמש ב- 23 וב- 56 מ״מ.

עדכון 23.3.17: הודעה על שני עדכוני Firmware חשובים ל-X-T2

עדכון 10.5.18: עדכון Firmware גרסה 4, תוספת יכולות חדשות: צילום HD 1080 120FPS, Focus Bracketing, וידאו S-Log ישירות לכרטיס הזיכרון ועוד.

 

שימו נא לב: הפוסטים בבלוג מעודכנים באופן קבוע. לקוראים המקבלים את הפוסטים שלי במייל מומלץ לקרוא את הפוסטים בבלוג עצמו על מנת להנות מכל העדכונים, התיקונים והתוספות. הגרסה הנשלחת במייל היא גרסה ראשונית.

 

 

45. The A Team*: משפחת המצלמות Sony Alpha A7

45. The A Team*: משפחת המצלמות  Sony Alpha A7

מידי פעם בפעם נצפית בתחום הצילום תופעה מענינת: אחד מיצרני המצלמות מצליח להוציא לשוק דגם או דגמים המהווים שינוי משמעותי מן הדגמים הקיימים ולמעשה משנה את כללי המשחק בשוק. כזאת היתה, לדוגמא ה-Canon 5D Mk II  כאשר הוצגה בשנת 2008 עם יכולת צילום וידאו באיכות HD 1080P ושינתה לעד את תחום צילום הסטילס, הוידאו והקולנוע כאחד. בשנתיים האחרונות אנו עדים שוב לתופעה דומה, והפעם מבית היוצר של Sony. החברה נכנסה לתחום מצלמות ה-Mirrorless כבר בשנת 2010 עם משפחת מצלמות ה-  NEX: מצלמות קומפקטיות בעלות חיישן בפורמט APS-C עם עדשות מתחלפות ויכולת וידאו HD. בשנת 2013 עלתה Sony לשלב הבא והיציגה מצלמות דומות אבל עם חיישן בגודל Full Frame 24X36mm, המהוות את משפחת ה- A7. עד היום, אף יצרן אחר טרם הצליח לחקות את היכולות של Sony ולהכניס חיישן FF לתוך גוף קטן של מצלמה חסרת מראה.

כל מי שעדיין תקוע בעידן ה- DSLR ולא התנסה בשימוש במצלמות Mirrorless לא ידע להעריך את היקף ומשמעות השינוי. כדי למנוע לזות שפתיים אני מצהיר מראש כי מצלמות ה-Mirrorless  אינן מתאימות לכל אחד וכי כמו לכל מוצר בשוק יש להן מגרעות אולם הדור האחרון של משפחת ה- A7 של Sony סוגר את הפער במובנים רבים מול ה- DSLR הקלאסיות ומשאיר אותן הרחק מאחור במובנים אחרים.

אסקור תחילה את בני משפחת A7 ולאחר מכן את המשמעויות הגלומות במצלמות אלו.

שתי המצלמות הראשונות בסדרה שהוצגה בשנת 2013 היו ה- A7 וה-A7R. מצלמות אלו היו דומות מבחינות רבות אולם גם שונות זו מזו במובנים רבים. באופן אישי, רכשתי את ה-A7, בעלת 24MP מאחר והתאימה לצרכי מכל הבחינות. דגם ה- A7R כלל חיישן באותו הפורמט אבל עם 36MP. שני הדגמים זכו לציונים גבוהים בדרוג DXO Mark ונכללים עד היום בין עשרת המצלמות FF המובילות בדרוג.

מעבר להבדל במספר הפיקסלים, היו עוד מספר הבדלים בין הדגמים, בין היתר מסנן Anti Alias שקיים ב- A7 ולא קיים ב-  A7R.

בתוקף היותה, עת הוצגה בשנת 2013, המצלמה חסרת המראה היחידה עם חיישן FF של 36MP זכתה ה-A7R למרבית ההתייחסות ובד״כ זכתה לביקורות חיוביות, כמו ציון 82 בסקירה של DP Review. המצלמה גם הוכתרה כמצלמה החשובה ביותר שהוצגה בשנת 2013 ע״י מספר אתרים. שימו לב להבדלי הגודל בין Nikon D800 לבין Sony A7R:  בשתי המצלמות אותו חיישן מתוצרת  Sony. משקל ה- A7R הוא 465 גרם בלבד. משקל ה- D800 הוא 900 גרם, כמעט פי 2!Sony_A7R_vs_Nikon_D800_167218_med1                                                              מקור: http://www.digitalcameraworld.com

באפריל 2014 הכריזה Sony על דגם נוסף בסדרה: A7S. דגם זה יועד ישירות לתחום הוידאו, הוא כולל חיישן FF בעל 12MP בלבד אולם גודלם הענק של הפיקסלים מאפשר צילום בתנאי תאורה נמוכים ביותר  ובאיכות 4K, דבר שצד מיד את עינם של צלמי הוידאו והקולנוע. ואכן דגם A7S הפך במהירות לחביבם של צלמי וידאו וקולנוע רבים (4K עם שמירה למקליט חיצוני, לא על כרטיס הזיכרון הפנימי. A7RII מקליטה וידאו 4K ישירות לכרטיס הזיכרון, נחוץ כמובן כרטיס במהירות מתאימה ובנפח מתאים).

אחת הסיבות לפופולריות של דגם ה-A7S היא היכולת לעבוד עם מספר רב של עדשות מתוצרת יצרנים שונים באמצעות ערב רב של מתאמים הקיימים בשוק. גם הדגמים האחרים בסדרה נהנים כמובן מאותה יכולת, שהיא אחד הגורמים החשובים בייחוד של משפחת מצלמות זו ועוד אדון בכך בהמשך. כמו כן, מערכת מיקוד אוטומטי כפולה (בחלק מן הדגמים) : גם Phase Detection וגם Contrast Detection מאפשרת מיקוד אוטומטי יעיל גם בתנאי תאורה גרועים.

בסוף 2014 הוצגה המצלמה הראשונה בדור השני של משפחת A7, ה- A7II. החידוש העיקרי היה מערכת ייצוב 5 צירים מובנית לתוך המצלמה, כלומר ניתן לצלם באופן מיוצב גם עם עדשות ישנות שאינן כוללות מייצב פנימי. לפני כחדשיים הוכרזה המצלמה השנייה בדור השני:  A7RII.

רשימת השיפורים והחידושים בדגם זה ארוכה מאד, ביו היתר חיישן חדש ובלעדי מטיפוס BSI בעל 42MP ותחום דינמי מדהים של 14 סטופים.

11425539_846315538750965_7996445082006891878_oכרגע לפחות נראה די וודאי שמצלמה זו תהיה מועמדת בטוחה לזכות בתואר מצלמת השנה באותן תחרויות הנערכות ע״י אתרים ומגזינים שונים.

סרטון מענין הסוקר את תכונותיה היחודיות של ה- A7RII תוכלו למצוא כאן: http://tinyurl.com/pqstgqr

השוואה בין ביצועיה של מצלמה זו בתנאי אור נמוכים לעומת Nikon D750 ו-Canon 5DS התפרסמה כאן: http://tinyurl.com/nptlc8r

מסקנות הבדיקה היו שבשימוש בעדשות בעלות מפתח צמצם רחב, ביצועי ה-A7RII היו זהים ולעיתים אף עלו על המתחרות.

כמובן שנקודה חשובה בעת ההחלטה על רכישת מצלמה היא מגוון העדשות הזמין. Sony הרחיבה מאד את היצע העדשות שלה ורובן הינן באיכות גבוהה מאד ועלותן סבירה. היצע העדשות מתחלק לעדשות הנושאות את הלוגו של Sony בלבד, כאלו הנושאות אותו במשותף עם לוגו של Zeiss וכאלו הנושאות את הלוגו של Zeiss בלבד.  חלק מן העדשות זכו בציונים גבוהים מאד בדרוג העדשות של DXO Mark.

אבל כפי שכבר ציינתי לעיל, אפשר להשתמש כמעט בכל עדשה שתרצו בעזרת מתאמים מתאימים. לדוגמא, Metabone  מציעה מבחר של מתאמים שחלקם מאפשר שימוש במיקוד אוטומטי מלא. יש גם דיווחים על כך שעדשות מסויימות של  Canon ממקדות מהר יותר ובאופן מדוייק יותר כאשר הן מחוברות למצלמות של Sony. גם Fotodiox מציעה מגוון מתאמים המאפשרים הרכבה של כמעט כל עדשה קיימת על המצלמות של Sony.

החיישן החדשני הנמצא ב- A7RII מאפשר קבלת רזולוציה גבוהה יחד עם תחום דינמי גבוה ורמות רעש נמוכות המאפשרות שימוש בערכי ISO גבוהים מאד.

Michael Reichmann מאתר Luminous Landscape השווה את כושר ההפרדה של A7RII לזה של Pentax 645Z, מצלמה בפורמט בינוני עם חיישן (CMOS,  מתוצרת Sony, איך לא?) בעל 50MP. התוצאה מפתיעה: בסה״כ, החיישן הקטן יותר של ה-A7RII איננו נופל בביצועיו מן החיישן הגדול יותר: כדאי גם להביא בחשבון את הבדלי המחירים בין שתי המצלמות: ה-A7RII עולה פחות מחצי ממחירה של ה-Pentax 645Z. ושוקלת כרבע ממנה…

ויכוחים רבים ברשת עוסקים ביתרונות ובחסרונות של המחפש האלקטרוני (EVF) במצלמות חסרות המראה. מנסיוני האישי אוכל לומר שהמחפשים האלקטרוניים במצלמות של Sony הם באיכות מעולה:  כושר ההפרדה, הניגוד, טווח הצבעים ומהירות התגובה מצויינים. במצבים מסויימים בהחלט יש יתרון למחפש אופטי איכותי, כמו למשל בעת צילום בתנאי תאורה חזקים במיוחד אולם מצד שני מחפש אלקטרוני שימושי גם בלילה. במצלמות DSLR, בעת צילום בוידאו אין אפשרות להשתמש במחפש האופטי היות שהמצלמה פועלת במצב Live View בו המראה מורמת וחוסמת את המחפש. לא כך הדבר במצלמות חסרות מראה בהן מצב Live View הוא קבוע וניתן לצפות בנושא גם באמצעות הצג האחורי וגם באמצעות המחפש האלקטרוני.

לסיכום, נראה ש-Sony עושים משהו נכון, וגם אינם מתביישים ללמוד ולהקשיב ללקוחותיהם. בסקירה של ארוע ההשקה של ה-  A7RII שהתקיים בארה״ב כותב Michael Reichmann כי נכחו בו 2 מהנדסים של Sony שרשמו כל הערה וכל בקשה ששמעו מפי משתתפי הארוע.

הערות ובקשות אלו באות לידי ביטוי בשידרוגי קושחה (Firmware) עתידיים של דגמים קיימים או בתכונות חדשות לגמרי בדגמים חדשים.

עדכון: אתר DXO Mark בחן את החיישן המתקדם שבדגם  ה-A7RII והעניק לו את הציון הגבוה ביותר שהעניק עד כה: 98 (לעומת 95 לדגם הקודם ו- 97 ל-Nikon D810). חשוב להבין שציון זה מתייחס לחיישן עצמו ולא למצלמה כמכלול.

ועוד עדכון מ- 11.9.15: Sony הכריזה על הדגם החדש של ה- A7S, הנקרא, איך לא, A7SII. תוכלו לקרוא עליו כאן.

בקישור הזה תוכלו למצוא סקירה שאינה אוהדת את קו מצלמות ה- A7 של  Sony, יש גם כאלו וסיבותיהם עימם.

עדכון 18.9.15: Sony הודיעה כי תכלול את האפשרות לשמור קבצי RAW 14BIT ללא דחיסה בדגמים החדשים של סדרה A ובדגמים הישנים באמצעות עדכון Firmware.

עדכון  24.9.15: סקירה והשוואה מענינות ומקיפות בין שני הדגמים החדשים A7S II ו- A7R II תוכלו למצוא כאן.

עדכון 26.10.15: שיחה מענינת עם מנהל מוצר מ-Sony, תוכלו מצוא כאן.

כמו כן, בארוע לעיתונאים שהתקיים לאחרונה בניו יורק הציגה Sony נתונים מענינים: בשנת 2014 עלו מכירות המצלמות חסרות מראה ב- 22% ובחצי השנה הראשונה של 2015 ב- 42%. סדרה A תרמה את חלק הארי של הגידול במכירות. עוד נתון מענין מן גרף הבא הוא שבעוד שוק ה- DSLR חווה בשנת 2014 ירידה של 18% במכירות ובחצי הראשון של 2015 ירידה של 13%, שוק המצלמות חסרות המראה הראה גידול של של 12% במכירות הן בשנת 2014 והן במחצית הראשונה של 2015. הנתונים מתייחסים לארה״ב בלבד.

www.imaging-resource.com

עדכון 7.11.2015: סקירה ביקורתית (מאד) ומקיפה על מה צריך לשפר במצלמות Mirrorless

עדכון 18.11.15:  Sony A7R II זוכה לציון 90 בסקירה של DP Review.com

עדכון 19.11.15: השוואה מענינת ומקיפה בין Canon 5DSR לבין Sony A7R II

עדכון 6.12.15: שני מאמרים מענינים פורסמו בנושא בו עוסק פוסט זה, שניהם באותו אתר http://asia.nikkei.com את המאמר הראשון ניתן לקרוא כאן ואת השני כאן.

עדכון 8.12.15: מאמר קצר ולענין המסכם את היתרונות והחסרונות של מצלמות חסרות מראה לעומת מצלמות DSLR.

עדכון 23.12.15: אתר imaging-resources בחר ב-Sony A7R II כמצלמת השנה

עדכון 24.12.15: ראיון מענין עם מנהל בכיר ב- Sony

עדכון 5.3.16: Sigma פיתחה מתאם המאפשר חיבור עדשות שלה ושל Canon למצלמות Sony. המתאם מאפשר שימוש בכל מצבי המיקוד האוטומטי.

עדכון 27.6.17: לפני כחדשיים היציגה Sony את הדגם החדש A9, המיועד להתחרות במצלמות הדגל המקצועיות של Nikon ו-Canon. המצלמה מסוגלת לצלם 20 מסגרות לשניה בשקט מוחלט וללא החשכה של המחפש האלקטרוני. סקירה מלאה תמצאו כאן.

עדכון 30.8.17: המדריך של B&H: כיצד לבחור מצלמה מסדרה A של Sony

עדכון 26.9.20: במלאת 10 שנים ל-Sony E Mount, מאמר מענין באתר Digital Camera World

אתם מוזמנים להרשם בבלוג לקבל הודעת מייל בכל פעם שפוסט חדש עולה!

*בכותרת: The A Team היתה סדרת טלוויזיה פופולרית ששודרה בשנים 1983-1987