105. סיכום 2017: סקירת הפוסטים שפרסמתי השנה, כיווני התפתחות טכנולוגיים

105. סיכום 2017: סקירת הפוסטים שפרסמתי השנה, כיווני התפתחות טכנולוגיים

מבחינתי, השנה התאפיינה בירידה ניכרת בקצב כתיבת הפוסטים, קרוב לוודאי מתוך סוג של ״עייפות החומר״ וגם ביצוע של פרוייקטים ביתיים למינהם שאינם קשורים לתחום הצילום (למעט פרויקט אחד: התקנה עצמית של מערכת מצלמות אבטחה מבוססות IP, שבמהלכו נחשפתי לתחום מענין שלא הכרתי לפני כן). באמתחתי מספר טיוטות לפוסטים חדשים בנושאים שונים שאותם אפרסם, אולי, במהלך 2018.
העליתי במהלך השנה 13 פוסטים חדשים (לא כולל פוסט אחרון זה), להלן סקירה שלהם:

בחודש ינואר 2017 העליתי 5 פוסטים: פוסט מס׳ 93 על חשיפה נכונה Take 2, שבמרכזו שיטת החשיפה לימין ETTR, פוסט מס׳ 94 מצלמה ללא עדשה בו דיווחתי על אב טיפוס שהיציגה חב׳ Hitachi למצלמה ללא עדשת זכוכית אופטית קונבנציונלית, פוסט מס׳ 94: על סרטי צילום וניירות צילום, חלק א: סרטים שחור לבן שהיה הראשון בסדרה של 4 פוסטים ברוח החזרה לעבר, לתקופה העליזה של סרטי הצילום, חומרי הפיתוח וחדר החושך המיתולוגי. חלק ב של סדרה זו (פוסט מס׳ 95) עסק בניירות שחור לבן, חלק ג (פוסט מס׳ 96) בסרטים וניירות צילום צבעוניים נגטיביים וחלק ד (פוסט מס׳ 97) בחומרי צילום צבעוניים פוזיטיביים. בסקירה רחבת היקף זו כיסיתי את עקרונות הפעולה והשימוש של מגוון חומרי הצילום ה״אנאלוגיים״ לטובת כל המעונינים להשתמש בחומרים אלו גם כיום או רק להסתפק בהכרות והבנה בסיסית של מערכות ההדמייה הצילומית ששימשו אותנו ככלי הצילום העיקרי עד לתחילת תפוצתו של הצילום הדיגיטלי בתחילת שנות האלפיים. אולי קשה להאמין, אבל הצילום הדיגיטלי כבר כאן כמעט 20 שנה. על מנת להבין אספקט האופייני גם לצילום האנאלוגי וגם לצילום הדיגיטלי פרסמתי בחודשים פברואר ומרץ 2017 סדרה של שלושה פוסטים שעסקו בתחום הרעש החזותי Visual Noise חלק א (פוסט מס׳ 98), חלק ב (פוסט מס׳ 99)  וחלק ג (פוסט מס׳ 100).

פוסט מס׳ 101: מספר תובנות על Fujifilm GFX 50S: מבחן מעשי, עסק באחד הנושאים החמים של סוף 2016 ותחילת 2017: המצלמה בפורמט בינוני של Fujifilm שעשתה מהפכה בתחום הפורמט הבינוני הדיגיטלי: GFX 50S. אתייחס שוב לחשיבותה של מצלמה זו בסקירת ההתפתחויות הטכנולוגיות של 2017 בהמשך.

פוסט מס׳ 102: מספר תובנות על Sony A9 עסק גם הוא באחת המצלמות החשובות שהוצגו במהלך 2017. גם למצלמה חשובה ומענינת זו אתייחס שוב בהמשך.

פוסט מס׳ 103: WD My Passport Wireless Pro – סקירה עסק באמצעי גיבוי נוח שיכול לשמש כתחליף לנשיאת מחשב נייד בעת טיולים ומסעות.

פוסט מס׳ 104, Light Revisited: המשך לפוסט 51, האחרון שפרסמתי לפני הפסקה של מספר חודשים עסק שוב באחת ההכרזות המענינות של 2015, המצלמה מרובת העדשות L-16 מתוצרת Light. במהלך 2017 המצלמה יצאה לשוק מלווה במסע יחסי ציבור אגרסיבי אולם ביצועיה, כך נראה, אינם עומדים נכון להיום, בהבטחות היצרן: DSLR quality in the palm of your hand. עם זאת, מצלמה זו מסמלת את החדירה המאסיבית לחיינו של הצילום החישובי (Computational Photography), תחום חדשני שבא לידי ביטוי גם במספר טלפונים סלולריים שהוצגו בעת האחרונה. ראו את שני הפוסטים שפרסמתי בנושא בשנת 2016: פוסטים מס׳ 75 ו-76: צילום חישובי, המנוע של מצלמות המחר חלק א וחלק ב וכן את פוסט מס׳ 51: עוד מצלמת עתיד?

השנה החולפת היתה מענינת למדי מבחינת ההתפתחויות הטכנולוגיות בתחום הצילום כפי שבאו לידי ביטוי במוצרים חדשים שהוכרזו במהלך השנה. בסקירה הבאה אתייחס למספר מוצרים המעידים, לפחות בעיני, על מה שעוד צפוי לנו בשנים הקרובות בתחום בצילום. אין ביכולתי לסקור כל מוצר חדש שיצא לשוק במהלך 2017 ולא כל מוצר נראה לי חשוב מספיק על מנת להתייחס אליו כאן. כתמיד, הסקירות שלי מבטאות את דעתי האישית בלבד ללא כל קשר ומחוייבות לגורם אחר כלשהו.

אם הייתי נשאל מהי לדעתי המצלמה החשובה ביותר שהוצגה בשנת 2017 הייתי מחלק את התשובה לשניים: Sony A9 ו-Sony A7RIII. שתי מצלמות אלו מבית היוצר של Sony, חסרות מראה כמובן מביאות לידי ביטוי את תחילת הבגרות של המצלמות חסרות המראה המקצועיות שעולות בביצועיהן, כמעט מכל הבחינות על מצלמות ה-DSLR המסורתיות. ב-A9 מתגלמות יכולות פנומנליות מבחינת יכולת הצילום המהיר תוך שימוש במיקוד אוטומטי עוקב רציף מדוייק ביותר וכל זה בשקט מוחלט שמאפשר הסגר האלקטרוני. לפרטים נוספים ראו פוסט מס׳ 102. החלק השני של תשובתי כולל מצלמה חדשה נוספת של Sony שהוצגה לאחרונה וכבר הספיקה לכבוש מקומות מכובדים ביותר בסקירות ודרוגים רבים: A7RIII. הדור השלישי בסדרת ה-A7R מתבסס על אותו החיישן בן 42MP כמו בדור הקודם אולם ירש מן ה-A9 את מערכת המיקוד המהיר, הסוללה בהספק הגבוה, 2 סלוטים לכרטיסי זיכרון (רק אחד מהם מהיר) וחיבור USB C מהיר המאפשר צילום Tethered במהירויות שטרם נראו. בעזרת מערכת עיבוד חדשה מתאפשר קצב צילום של 10 מסגרות לשנייה. מעבר למאפיינים הטכנולוגיים המרשימים, Sony שומרת גם על מחירים הגיוניים יחסית למתחרות Canon ו-Nikon. ואולי כאן המקום לציין שלמעט ה-Nikon D850 שהינה מצלמת DSLR מרשימה בהחלט לא ראינו השנה שום דבר מרגש משתי יצרניות ה-DSLR, בעיקר לא מ-Canon. ה- Canon 6D MK II היא מצלמה מאכזבת והמצלמה חסרת המראה של Canon מאכזבת גם היא. אולי נראה בהמשך השנה הבאה מצלמות חסרות מראה איכותיות של שתי היצרניות הללו כי אם לא Sony תמשיך, ככל הנראה לזנב בהן. במכירות של מצלמות Full Frame כבר השתחלה Sony למקום השני לאחר Canon. גם בתחום השכרת ציוד הצילום, החברה המובילה Lensrentals מדווחת ש-Sony כבשה את המקום השני לאחר Canon בהשכרות הציוד וסוגרת את הפער מול Canon לאט אבל בטוח. מעבר להצגת מצלמות חדשות Sony גם היציגה מגוון עדשות מעולות מסדרה G וכעת אי אפשר עוד לספר שאין מגוון מספיק רחב של עדשות למצלמות Sony. במהלך השנה הבאה תציג כנראה Sony עדשה 600 מ״מ ובכך תסגור כמעט לחלוטין את הפער ממנו סבלה במגוון העדשות. גם Sigma תציג עדשות מסדרה Art למצלמות Sony  ויחד עם יצרנים נוספים כמו Rokinon-Samyang ויצרנים של מתאמים למיניהם מגוון העדשות העומד היום לרשות המשתמשים במצלמות Sony רחב ביותר.

מאפיין נוסף הוא המשך הדעיכה של מצלמות קומפקטיות: בתחילת השנה הודיעה Nikon על הפסקת התכניות לקו מצלמות DL שהיו אמורות להיות מצלמות קומפקטיות איכותיות עם חיישני ״1.

בתחום הפורמט הבינוני, ה-Fuji GFX 50S וה-Hasselblad X1D נמכרות היטב וגרמו לצמיחה ניכרת בתחום זה למרות מחירן היותר מכפול ממצלמות 35 מ״מ Full Frame היקרות ביותר. ציוני החיישן של ה-X1D במבדקי DXO הם הגבוהים ביותר (102) אם כי ציוני ה-Sony A7RIII וה-Nikon D850 אינם נופלים ממנו בהרבה (100). ולכן מתנהל ויכוח בלתי  מוכרע האם יש בכלל צורך בפורמט הבינוני. לדעתי צורך זה הוא ענין אישי: מי שראה קבצים מן המצלמות בפורמט בינוני ויודע להעריך אותם, יש לו צורך באיכות כזאת והוא מוכן לשלם עבורה יהיה, קרוב לוודאי לקוח מרוצה של Fuji או Hasselblad. מי שמחפש איכות גבוהה, מהירות צילום ומיקוד גבוהות בפורמט קל ונוח יותר יבחר, סביר להניח באחת מן המצלמות חסרות המראה של Sony או ב-Nikon D850. אזכיר כאן לטובה את המצלמות המשובחות של Fuji בפורמט APS-C שאמנם לא הוצגו השנה אולם המשיכו להימכר היטב עקב שילוב מוצלח של איכות הדימוי, גודל ומשקל המצלמות, איכות ומבחר העדשות והמחירים האטרקטיביים, ראו פוסט מס׳ 90 ופוסט מס׳ 86.

מוצרים מענינים נוספים שהוצגו השנה היו מספר טלפונים סלולריים בעלי מצלמות כפולות (Dual Cameras) בשילוב רמה גבוהה של חישוביות ועיבודי תמונה המאפשרות קבלת נתוני עומק, שליטה ב-Bokeh ועוד. ה-Light L-16 מרובת העדשות אותה סקרתי כבר בשני פוסטים (מס׳ 51 ומס׳ 104) הפכה השנה לעובדה קיימת ולמרות שביצועיה מאכזבים בשלב זה אין לי ספק כי ישתפרו בהמשך ואז אולי תהווה אלטרנטיבה למצלמות הקונבנציונליות, ימים יגידו.
תחום החיישנים (TOF (Time of Flight המסוגלים למדוד עומק וליצור (בסיוע תוכנה) דימוי תלת ממדי הוא תחום חם ביותר ומנהל בכיר ב-Sony ציין לאחרונה כי תחום זה יהיה, קרוב לוודאי, אחד מעמודי התווך של עסקי חיישני התמונה. גם תחום ה-(LiDAR (Light Detection and Ranging נמצא בחזית הפיתוח הטכנולוגי  ומאפשר, בין היתר שילוב (AR(Augmented Reality. את תוצאות המחקר והפיתוח רואים קודם כל במערכות ההדמייה שבסמארטפונים ובהמשך גם במצלמות עצמאיות. השאלה המתבקשת האם עוד יהיה בהן צורך? נמתין בסבלנות.

מאמר קצר המסכם את ההתפתחויות הטכנולוגיות בתחום חיישני התמונה ניתן למצוא כאן.

שני מאורעות טכנולוגיים משמעותיים חגגו יום הולדת השנה: 20 שנה לצילום הראשון ששותף מטלפון סלולרי (למרות שמוצר המסחרי הראשון שאפשר זאת יצא לשוק רק שנתיים מאוחר יותר, בשנת 2000) ו-10 שנים ל-iPhone הראשון, ה-Smartphone הראשון שהפך השנה לחכם עוד יותר בדמותו של ה-iPhone X, שיחד עם ה-Huawei 10 Pro וה- Google Pixel 2 מהווים כיום את פסגת הטכנולוגיה מן הבחינה הצילומית.

לקראת סוף השנה Adobe היציגה את  Lightroom CC מבוסס הענן, שידרגה את Lightroom המוכר ל- Lightroom Classic CC ולאחר ששיחררה את העדכון האחרון ל-Lightroom בגרסת Stand Alone הודיעה שמעתה רק גרסאות CC תהיינה זמינות. ועם כל החשדנות שלנו כלפי כוונותיה ברור שזה הכיוון ואין דרך חזרה. קשה שלא להבחין כי באתר שלה Adobe דוחפת לנו לפרצוף את Lightroom CC ודי מצניעה את גרסת ה-Classic. יצרניות אחרות קפצו על העגלה בניסיון למשוך אליהן משתמשי Lightroom מתוסכלים והציעו גרסאות Stand Alone של מוצרים מתחרים אולם ספק אם תהיה למוצרים אלו השפעה רבה למעט Capture One שזכה גם הוא לשדרוג משמעותי במהלך 2017.

דווחו גם פטנטים שנרשמו על חיישני תמונה קעורים ועל עדשות המתאימות להם, לא ברור מתי נראה מוצרים כאלו על המדף אבל גם זה יקרה יום אחד. ואולי נחזיק בידנו גם מצלמה ללא עדשת זכוכית גדולה וכבדה, מספר אבות טיפוס הוצגו ע״י גורמים שונים, יש למה לצפות גם בענין זה.

אפילו מספר סרטי צילום חדשים הוצגו במהלך השנה וגם מצלמה ודפי סרט אינסטנט חדשים מבית Polaroid לטובת מי שמתעקש למרות הכל להישאר בעבר.

תחום הרחפנים גם הוא עולה כפורח ועימו הבעיות וההתלבטויות הרגולטוריות. DJI Zenmuse X7 זכתה לציון 86 המכובד בדרוג DXO, הדרוג הגבוה ביותר עד היום למצלמה של רחפן (בפורמט APS-C).

אז מה צופנת לנו בחובה 2018? אתם בוודאי יודעים למי נתנה הנבואה אבל בהסתמך על מה שכבר ידוע אפשר לומר שיש בעתידנו הצילומי יותר מצלמות חסרות מראה, יותר תוכנות מבוססות ענן, יותר שילוב של חישוביות, תלת מימד ומציאות רבודה במצלמות ובטלפונים הסלולריים, הרבה פחות מצלמות קומפקטיות רגילות, אולי גם (מאוחר יותר) מצלמות ללא עדשות זכוכית אבל דבר אחד בטוח: יהיה מענין. שתהיה 2018 טובה!

עדכון 4.1.18: רק דיברתי על עדשות שטוחות…. אז הנה ידיעה חדשה בנושא

 

 

מודעות פרסומת

91. סיכום 2016

91. סיכום 2016

אז  כנראה שאי אפשר (כך אומרים) בלי סיכום של השנה החולפת. מבלי לנסות להתחרות בכל האתרים המלאים בדרוג של מצלמות השנה ועדשות השנה אסכם את השנה שהיתה כפי שאני רואה אותה ולא, אין בכוונתי לדרג לא את מצלמת השנה ולא את עדשת השנה פשוט משום שאין כל ערך לדרוגים הללו. אתייחס למספר מצלמות מענינות שיצאו לשוק במהלך 2016 ועל חלקן גם כתבתי בפוסטים כאן משום שחשבתי שהן חשובות מספיק.

אז מה היא מצלמה מענינת בעיני? מצלמה כזו תהיה בעלת יחוד טכנולוגי המסמן את העתיד ועם זאת גם בעלת מאפינים מענינים מבחינת ממשק המשתמש ומבחינת המחיר. כמובן שגם מבחר העדשות הזמין הוא גורם חשוב אבל כאשר מפתחים מצלמה חדשה לגמרי לוקח זמן עד שמבחר העדשות משביע רצון. לדוגמא מבחר העדשות הזמין כעת למצלמות Sony  מדגמי A מתחיל להיות משמעותי וזאת כשלוש שנים לאחר שהוצגו המצלמות הראשונות בסדרה זו. על חשיבותה של סדרה A של Sony כתבתי כבר בפוסט מס׳ 45 לפני כשנה. לאכזבת רבים, ואני בתוכם, במהלך 2016 לא היציגה Sony מצלמות חדשות מסדרה זו.

הסקירה תתחיל במצלמות בפורמט הגדול ביותר, הידוע כיום כפורמט בינוני (מורשת מתקופת סרטי הצילום בהם מוינו המצלמות לפי גודל המסגרת בסרט הצילום: 35 מ״מ, 24X36 הידוע כיום כ- Full Frame נחשב לפורמט הקטן, 120 לסוגיו השונים: 6X4.5, 6X6, 6X7, 6X9 נחשב לפורמט הבינוני ואילו 4X5 אינצ׳ ו- 8X10 אינצ׳ נחשבו לפורמט הגדול Large Format).

שתי מצלמות חדשות לגמרי, כלומר סדרות חדשות בפורמט הבינוני בעלות חיבור חדש לעדשות הוצגו במהלך 2016 ומהן רק ה- Hasselblad X1D כבר מסופקת, באיחור ניכר, ללקוחות שהזמינו אותה כבר כאשר הוכרזה לפני כשישה חודשים. ה- Fuji GFX 50S הודגמה בתערוכות ונסקרה באופן ראשוני ע״י גורמים שונים אולם תחילת האספקה צפויה רק במרץ 2017. סקרתי את שתי המצלמות הללו בפוסטים מס׳ 88 ו- 89  מאחר ושתיהן מענינות מאד מבחינה טכנולוגית, מבחינת ממשק המשתמש ומבחינת המחיר. שתיהן מבוססות על אותו חיישן מתוצרת Sony בעל 50MP בגודל 44X33 מ״מ (צייקנים אחדים כבר צועקים שגודל זה איננו באמת פורמט בינוני. אולי, אבל בכל מקרה הוא גדול ב-70% מחיישן "Full Frame" 24X36). החידוש הטכנולוגי הוא בהכנסת חיישן גדול לגוף Mirrorles קטן: אלו הן המצלמות חסרות המראה הראשונות בפורמט הבינוני. מבחינה טכנולוגית מדובר בהישג משמעותי. לשתי המצלמות תכונות מענינות נוספות כפי שסקרתי בפוסטים הנ״ל. ענין חשוב נוסף הוא המחיר: מחיר הגוף בשתי המצלמות נמוך מ- $10,000, חידוש משמעותי בהחלט. השמועות אומרות שה-Fuji GFX תימכר בכ- $8000 כולל עדשה, מחיר שמקרב אותה מאד למחירי הדגמים המקצועיים של Canon ו-Nikon.

hassabladts

Hasselblad X1D

gfx_front

FujiFilm GFX 50S

בתחום ה-Full Frame 24X36 רוב ההכרזות החשובות של השנה לא היו מהפכניות כלל ועיקר אלא שיפור נוסף של הדגמים הקיימים: Sony ,Nikon ו-Canon הכריזו על מצלמות דגל מקצועיות העומדות בראש סולם הביצועים (לא מבחינת מספר הפיקסלים): , Canon 5D MK iV ,Nikon D5, Canon EOS 1DX Mark II ו-Sony Alpha A99 כולן מצלמות מעולות שזכו לציונים גבוהים בכל הסקירות אולם אינן מביאות שום בשורה טכנולוגית משמעותית ואף מחירן גבוה למדי: כ-$6000 ל-D5 ול-1DX MK II, כ -$3000 לA99 ו-$3500 ל-5D MK IV.
בפעם הראשונה Canon עלתה לחלקו העליון של דרוג DXO לחיישנים: החיישן שב- 5D MK IV זכה לדרוג 91 ואילו החיישן שב-1DX MK II לדרוג 88. זוהי הפעם הראשונה שחיישנים מתוצרת Canon זוכים לציונים גבוהים כאלו המעידים בעיקר על שיפור בטווח הדינמי לעומת הדגמים הקודמים. זאת מאחר ו- Canon עברה לשימוש בחיישנים מדור חדש המיוצרים בטכנולוגיה עכשווית ומתקרבים בביצועיהם מאד לחיישנים המובילים בדרוג מתוצרת Sony המותקנים גם במצלמות Nikon.
מצלמה יוצאת דופן בקבוצה זו היא ה- Pentax K-1 לה הקדשתי סקירה נפרדת בפוסט מס׳ 85. זוהי מצלמה איכותית המשלבת ביצועים טובים יחד עם איכות דימוי מרשימה (96 במדד DXO, חיישן של Sony עם 36MP), מספר תכונות יחודיות ומחיר נמוך יחסית למתחרות הישירות שלה, כ-$1800.

SafariScreenSnapz003

 

כאשר יורדים בגודל הפורמט לגודל המוכר לרובנו כמצלמות Crop, או במילים מדוייקות יותר מצלמות בעלות חיישן בגודל APS-C נמצא מספר דגמים מענינים שיצאו לשוק השנה אולם לעניות דעתי רק אחד מן הדגמים הללו ממש מענין. בפוסט מס׳ 90 כתבתי בהתלהבות לא מוסתרת על ה-Fuji X-T2. לדעתי זו מצלמה מיוחדת המשלבת ביצועים טובים בתחומי איכות הדימוי, הן בסטילס והן בוידאו 4K איכות ומהירות המיקוד האוטומטי, חווית משתמש חיובית ביותר וכל זה ארוז בגוף איכותי ובמחיר של כ- $1600. התוצאות שקיבלתי (וקיבלו אחרים) ממצלמה זו הביאו אותי בפעם הראשונה לפקפק בצורך, לפחות שלי, במצלמה בעלת חיישן Full Frame. ציינתי כבר בפוסט 90 שאם הייתי בשוק כיום לצורך רכישת מצלמה חדשה סביר להניח שה-X-T2 היתה הכיוון בו הייתי הולך. בתחילת 2016 היציגה Fuji גם את בת הדודה של ה-X-T2, ה- X-Pro 2 אותה סקרתי בפוסט מס׳ 86. זוהי מצד אחד מצלמה מענינת המספקת דימויים איכותיים אולם מתאימה יותר לחובבי ז׳אנר ה-Rangefinder ואני לפחות לא התלהבתי ממנה.

Nikon היציגה בתחילת השנה את ה- D500, היורשת של ה-D300 המפורסמת. מצלמה בהחלט איכותית עם ביצועים סבירים בתחומי איכות הדימוי (דרוג 84 במדד DXO) ומרשימים בתחום מהירות הצילום והמיקוד אולם בסופו של דבר אין בה בשורה ממשית אלא היא מהווה התפתחות חיובית בכיוון ידוע וברור.

d500
מתחרה ברורה של ה- D500 היא Sony A6500, המספקת ביצועים דומים מאד אם כי במחיר נמוך יותר ובמארז נחות יותר. Sony כנראה לא הצליחו להחליט מה בדיוק רוצה ה- A6500 להיות וחנטו אותה בגוף משעמם, ללא צג מגע וכמעט ללא כפתורים ושקעים על גופה הצנום. גם לא הצליחו להתגבר על מספר בעיות כמו ההתחממות המפורסמת שהופיעה כבר ב-A6300. אם הכוונה לדגם מקצועי הפונה לצלמי וידאו כיצד יתכן שאין לה שקע לאזניות? וזאת רק דוגמא אחת לחוסר ההחלטיות של Sony לגבי היעוד הממשי של מצלמות אלו.

a6500

 

נרד עוד מעט בגודל החיישן ונגיע ל-Olympus OM-D EM-1 MK II. למצלמה בעלת השם הארוך הזה חיישן בגודל MFT, קטן במעט מ-APS-C. מן הסקירות שקראתי על דגם זה מצטיירת מצלמה איכותית בעלת יכולת צילום ומיקוד מהירים מאד וגוף איכותי, חזק וקל. ל-Olympus גם עדשות מצויינות אבל כל זה לא משכנע אותי מבחינת איכות הדימוי ולצערי נכון להיום חיישנים בגודל זה אינם עומדים בתחרות לעומת חיישני APS-C ובוודאי לא חיישני Full Frame. אילו  רק יכולנו לקבל את הביצועים של מצלמה זו בגוף עם חיישן גדול יותר… אולי בשנה הבאה? Olympus מתייחסים למצלמה זו כ- Game Changing Technology. הייתי שמח לראות טכנולוגיה זו מספקת איכות דימוי גבוהה יותר. אגב, ה- OM-D EM-1 MK II עולה כ- $2000, לשיקולכם.

safariscreensnapz002

לקראת סיום נרד ממש לחיישנים בגודל שאנו מוצאים בטלפונים הסלולריים:  סמארטפון חדש שהוצג השנה וכולל מצלמה איכותית (הכל יחסי, אמר כבר אלברט איינשטיין) שזכה לציון גבוה במדד DXO וגם בסקירות נוספות. זהו ה- Google Pixel עם הציון הגבוה ביותר למצלמת סמארטפון, 89. גם כאן, שיפור, התקדמות, אך לא מהפכה. גם זה יבוא. חכו בסבלנות.

pixel

 

השיפורים להם אנו עדים במצלמות החדשות שהוצגו השנה נובעים מהתקדמות בשני תחומים עיקריים:

א. טכנולוגיית החיישנים: רזולוצייה גבוהה יותר (המאפשרת גם Crop), שימוש בערכי ISO גבוהים עם רעש נמוך+דיוק צבעוני וטווח דינמי גבוה.

ב. טכנולוגיות אחרות: ייצוב בחמישה צירים, פורמולציות חדשות לעדשות, שיפורים בתוכנות העריכה והעובדה שהיצרנים כוללים תכונות מקצועיות גם במצלמות קטנות.

מה עוד היה לנו השנה? פופולריות לא לגמרי מובנת של הצילום המיידי (פולארויד) מבית Fuji Instax (פוסט מס׳ 87), כניסה איטית אך בוטחת של הצילום החישובי (פוסט מס׳ 75 ופוסט מס׳ 76) כמעט לכל אספקט של חיינו ועוד.

ומה לא היה לנו השנה? עדיין לא ראינו מצלמות חסרות מראה רציניות מבית Nikon או Canon ואחת השחקניות המבטיחות בשוק המצלמות בשנתיים הקודמות נעלמה ממנו לחלוטין. Samsung, שסדרת ה-NX שלה היתה מענינת מאד יצאה משוק המצלמות וחבל (ראו פוסט מס׳ 59).

אז הייתה לנו שנה מענינת וגם אם רק חצי מן השמועות שמסתובבות ברשת נכונות הרי ש-2017 תהיה מענינת הרבה יותר… שנה טובה! וחג חנוכה שמח.

 

 

88. מספר תובנות על Hasselblad X1D

88. מספר תובנות על Hasselblad X1D

זאת היתה רק שאלה של זמן עד שאכתוב פוסט על ה- Hasselblad X1D, מצלמת Mirrorless הראשונה בפורמט הבינוני. לקחתי לי מספר שבועות כדי לנסות להבין את המשמעות של ההכרזה על המצלמה הזאת ולמקם אותה נכון (לפחות מבחינתי) בשדה הצילום. נשאלת השאלה האם למצלמה זו יש חשיבות מעשית בהתפתחות הטכנולוגית והקונספטואלית של הצילום או אולי זהו עוד גימיק טכנולוגי, מוצר נישה שלאחר  ההכרזה המתוקשרת ישכח ויזנח לאנחות?

לפני שאסקור ואדון במאפייניה של מצלמה זו ברצוני לציין שזאת המצלמה הראשונה מתוצרת האסלבלד שמופיעה במאגר המידע המכובד של DPreview.com. נתון זה כשלעצמו אומר שהאתר הנחשב מזהה בדגם זה חשיבות מסויימת היות ועד היום לא טרח לכלול במאגר המידע שלו מצלמות בפורמט בינוני למעט דגמים המיוצרים ע״י יצרנים המייצרים גם מצלמות בפורמטים אחרים כגון Leica ו-Pentax.

SafariScreenSnapz001

למעשה זו המצלמה החדשה באמת הראשונה שהאסלבלד מציגה מזה זמן רב, כל הדגמים עליהם הכריזה בשנים האחרונות היו אבולוציוניים ולא הביאו בשורה אמיתית. הגורם המענין הנוסף הוא המחיר: כ- $9000, וכל מי שמתמצא קצת בתחום הפורמט הבינוני יודע שזה מחיר נמוך מאד למצלמה בעלת חיישן בגודל 43.8X32.9 ס״מ עם 50MP. נכון, Pentax היציגה את ה-645Z כבר באפריל 2014, היא מבוססת על אותו החיישן מתוצרת Sony כמו ה- X1D, מחירה כמעט זהה אולם היא מצלמה בעלת מראה השוקלת כפול מה- X1D וגדולה ממנה בהרבה.

בסרטון קצר הסוקר את מאפייניה העיקריים של ה-X1D ניתן לצפות כאן.

האסלבלד הצליחו להכניס בגוף מצלמה חסרת מראה קלה וקומפקטית חיישן גדול ב-70% מחיישן Full Frame 24X36. החיישן הזה נמצא גם במצלמות בפורמט בינוני רגילות מתוצרת האסלבלד ו-Phase One כך שקל יותר לבצע את ההשוואה בינהן.

hassabladts

האסלבלאד X1D ללא עדשה, חיישן בגודל 44X33 מ״מ
מקור: BHphotovideo

גודל הפיקסל בחיישן זה הוא 5.3 מיקרון (בדיוק אותו גודל פיקסל כמו ב-Canon 5D Mark IV החדשה) הוא מכסה טווח דינמי של 14 סטופים, מבצע כימות ב- 16 ביט לפיקסל, טווח המהירות הצילומית ISO 100-25,600. קצב הצילום 1.7-2.3 מסגרות לשנייה. כל הנתונים מאפיינים גם מצלמות אחרות בפורמט בינוני (קיימות גם מצלמות בפורמט בינוני בעלות 100MP, סביר להניח כי בעתיד הלא רחוק נראה גם דגם דומה ל-X1D עם חיישן זה או דומה לו). כלומר, מבחינת איכות הדימוי ה- X1D מספקת דימויים זהים לאלו המתקבלים ממצלמות רגילות בפורמט הבינוני בעלות חיישן זהה. אז היכן ההבדל? בגודל, במשקל, בממשק המשתמש ובעיצוב.

משקלה של מצלמה מדגם H6D 50C הוא 1.640 ק״ג כולל סוללה. משקלה של X1D הוא 0.725 ק״ג, פחות מחצי! למעשה, מימדיה אינם גדולים בהרבה מגבים דיגיטליים בפורמט בינוני המתחברים לגוף מצלמה.
מענין להשוות את משקלה של  X1D לזה של מצלמות בעלות חיישן 24X36 עם מספר פיקסלים דומה:
Sony A7RII, 42 MP: משקל: 0.625 ק״ג, מחיר: $3200.

Nikon D810, 36MP: משקל: 0.980 ק״ג, $2800

Canon 5DS/DSR, 51MP: משקל: 0.930 ק״ג, $3500

כלומר, ה- X1D  שוקלת רק 100 גרם  יותר מאשר מצלמה חסרת מראה בעלת חיישן קטן יותר וכ- 200 גרם פחות מאשר מצלמות DSLR בעלות חיישן קטן יותר ומספר פיקסלים דומה.

כמובן,  יתרון המשקל יתקזז בחלקו כאשר נביא בחשבון את משקל העדשות. עדשות לפורמט בינוני תמיד תהינה גדולות וכבדות יותר מאשר עדשות לפורמטים קטנים יותר. ובכל זאת, יש כאן התפתחות מענינת עבור צלמים המחפשים את איכות הצילום הגבוהה ביותר, גוף מצלמה קומפקטי ומחיר סביר, יחסית למחירי מצלמות בפורמט בינוני. את כל אלו מספקת ה- X1D החדשה. למי היא מתאימה? בעיקר לצלמי נוף ולצלמי סטודיו המעונינים לעבור לפורמט בינוני על מנת להנות מיתרונות האיכות המובהקים של פורמט זה.

ממשק המשתמש של X1D מענין וחדשני, ניכר כי האסלבלאד השקיעו מחשבה רבה בעיצובו ובתכנונו. גם עיצוב ומבנה גוף המצלמה ראוי לציון. צלמים שהתנסו כבר בשימוש ב- X1D מדווחים על חווית משתמש טובה מאד.

איכות המחפש (Viewfinder) האלקטרוני מאכזבת, רק 2.36 מליון פיקסלים, כמו בכל המצלמות חסרות המראה מן הדור האחרון למעט ה- Leica SL המצוידת במחפש האלקטרוני  המתקדם ביותר כיום, בעל 4 מליון פיקסלים.

עדשות: עדשות חדשות מסוג XCD. מטבע הדברים מגוון העדשות בשלב הראשון מצומצם מאד, למעשה קיימות בשלב זה 2 עדשות יעודיות מסדרה X בלבד: 45 מ״מ ו-90 מ״מ. ניתן להשתמש גם בעדשות מסדרה H באמצעות מתאם מיוחד. כאן אנו נתקלים שוב בבעיה החוזרת על עצמה בכל פעם שיצרן מביא לשוק דגם חדש בעל חיבור עדשות יעודי חדש: קצב ההכרזה על עדשות הינו איטי להחריד: ראו מקרה המצלמות חסרות המראה של סוני, מסדרה A, רק לאחרונה מבחר העדשות מתחיל להיות מרשים לאחר הגעתן לשוק של עדשות מתוצרת סוני כמו גם של יצרנים אחרים. לגבי ההאסלבלד X1D די ברור שלא תהינה עדשות מתוצרת יצרנים אחרים ולכן המבחר צפוי להיות מצומצם למדי בשנים הקרובות. צלם שאין ברשותו עדשות מסדרה H יתקשה מאד להשתמש ב- X1D לצרכים מקצועיים. ניתן לשכור עדשות מסדרה H, פתרון זה איננו מתאים לכל אחד וגם איננו זמין בכל מקום, בוודאי לא בארץ הקודש. לכן לדעתי החוסר בעדשות יפגע קשות בסיכויי ההצלחה של X1D.
גם מחירי העדשות גבוהים לעומת עדשות מקבילות לפורמט 24X36 ולכן המחיר הכולל של בעלות על מערכת X1D יהיה גבוה בהרבה (להערכתי הזהירה בפקטור של X3) ממחיר הבעלות על גוף FF ועדשות ברמה הגבוהה ביותר.

ועדיין, יש כאן הישג טכנולוגי לא מבוטל שיזלוג, סביר להניח, גם לכיוונם של יצרנים אחרים. השמועות על הצגת מצלמה חדשה בפורמט בינוני של Fuji ושל Sony מלוות אותנו כבר זמן רב ואולי יתממשו בהכרזות על מוצרים אמיתיים כבר בתערוכת הפוטוקינה הקרובה בחודש הבא.
גם יצרני המצלמות בפורמט 24X36 בוודאי שמו לב לחיה החדשה שהיגיעה לגן החיות הצילומי ויעשו כל שביכולתם הטכנולוגית והשיווקית על מנת שמוצריהם ישארו רלבנטיים מתמיד. מי יצא נשכר מכך? אנחנו הצרכנים.

סקירה ראשונית מענינת על ה- X1D ניתן למצוא כאן

עדכון 27.10.16: סרטון וידאו בו מוצגת ה- X1D ע״י מנהל המוצר בהאסלבלד

עדכון 12.12.16: סקירה מעשית של X1D באתר DPReview.com

עדכון 13.12.16: סקירה ראשונית של X1D והתייחסות נרחבת לקשיי האספקה

עדכון 3.1.17: PhaseOne הודיעה שלא תתמוך ב- X1D בתוכנת עיבוד ה-RAW שלה CaptureOne מאחר והמצלמה מהווה תחרות ישירה במצלמות שלה…

עדכון 5.1.17: מסתבר שהאסלבלד היתה זקוקה להמון כסף שלא היה לה כדי לסיים את פיתוח ויצור ה- X1D. הפתרון נמצא באמצעות רכישתה של האסלבלד ע״י יצרנית הרחפנים DJI.

עדכון 17.1.17: סקירה מעשית של ה- X1D באתר Luminous Landscape.

עדכון 26.10.17: החיישן שב-X1D מקבל ציון 102 בדרוג DxOMark

עדכון 9.2.18: מתאם מתוצרת Novoflex  מאפשר הרכבת עדשות Full Frame על ה-X1D

עדכון 2.8.18: סקירה ובחינה של ה- X1D באתר DPreview.com

 

 

 

מקור תמונה ראשית: hasselblad.com