78. על עדשות ועצמיות 2.0, חלק ב

78. על עדשות ועצמיות 2.0, חלק ב

בפוסט השני  בנושא עדשות ועצמיות אדון בנושא הבא:

4. סוגי עצמיות: עצמיות בעלות אורך מוקד קבוע (Prime Lenses) ועצמיות בעלות אורך מוקד משתנה (Zoom Lenses), עצמיות מאקרו לצילום מקרוב, עצמיות Tilt-Shift

סוגי עצמיות:
לעצמית בעלת אורך מוקד קבוע זווית ראייה וצמצם פתוח מירבי קבועים. עצמיות בעלות אורך מוקד קבוע נקראות באנגלית Prime Lenses. לעצמיות בעלות אורך מוקד משתנה (Zoom Lenses) זויית ראייה משתנה והצמצם הפתוח המירבי עשוי להיות קבוע (בעצמיות איכותיות יותר) על פני כל תחום אורכי המוקד של העצמית או משתנה (בעצמיות פחות איכותיות).

zoom

הדגמת פעולתה של עצמית זום בשני אורכי המוקד הקיצוניים שלה: זווית הראייה משתנה בהתאם לאורך המוקד.
Picture11תנועת האלמנטים בעצמית זום מאורך מוקד של 55 מ״מ ועד 200 מ״מ

מה עדיף? עצמית Prime או עצמית Zoom?

יתרונות של עצמיות Prime:
חדות וכושר הפרדה (תלוי ברמה הכללית של העצמית), ניגוד גבוה יותר, בד״כ פחות עיוותים וסטיות צבע. בעיית המיקוד המשתנה בצמצמים שונים פחות מפריעה, פחות עיקום השדה.
צמצם מקסימלי פתוח יותר ולכן אפשרות שליטה טובה יותר בעומק השדה.
שליטה מדוייקת על המיקוד לצורך ביצוע הערמת פוקוס (Focus Stacking)
עמידות וחוזק מכני עדיפים (פחות חלקים נעים)
גודל ומשקל: ניידות עדיפה
מחיר נמוך יותר (לעצמית יחידה, באותו תחום של רמת איכות כללית)
עצמיות פריים מעודדות את הצלם להתקרב לנושא ולמצוא את מרחק הצילום והפרספקטיבה האופטימליים עבורו.

יתרונות של עצמיות Zoom:
גמישות: במקומות בהם התנועה מוגבלת ו/או הנושא נע או משתנה במהירות. כמו כן במצבים בהם לא ניתן להחליף עצמיות בזמן הצילום עקב רטיבות, אבק וכו׳.
קלות שימוש (ועם זאת מציאת השילוב המתאים של מרחק הצילום והפרספקטיבה אינה טריוויאלית)
התאמה לשימוש מיוחד (במיוחד בוידאו/קולנוע)
מחיר נמוך יותר (לעומת מספר עצמיות Prime)

עצמיות זום מתאימות במיוחד לשימוש במצבי צילום בהם אין זמן לעסוק בהחלפת עצמיות תוך כדי הצילום, כמו בצילום ארועים, צילום חדשותי וצילום של Action Shots.

תופעה יחודית לעצמיות זום היא תופעת ״המיקוד הנושם״ (Focus Breathing): זווית הראייה ויחס ההגדלה משתנים לא רק כתלות באורך המוקד אלא גם כתלות במרחק הצילום. במקרים רבים, צלם שמשתמש בעצמית זום אחת לא ישים לב לתופעה אולם אם משווים 2 עצמיות זום שונות באותו טווח אורכי המוקד התופעה עשוייה להתגלות:

focus br1

צילום בשני דגמים שונים של עדשת זום 70-200 של Nikon, במצב 200 מ״מ מאותו המרחק
מקור: gregphoto.com

בסרטון המדגים את התופעה תוכלו לצפות כאן.

תופעת ה-Focus Breathing אפיינית בעיקר לעדשות Zoom מסוג Variable Focus, לעומת עדשות Zoom מסוג Parfocal שכמעט אינן סובלות מן הבעיה. עדשות מסוג Parfocal נמצאות בשימוש בעיקר בתחום הקולנוע והטלויזיה מאחר והן מאפשרות לבצע Zoom In או Zoom Out ללא שינוי המיקוד. בצילום Stils בכל מקרה ממקדים מחדש לאחר שינוי הקומפוזיציה כך שאין בעיה להשתמש בעדשות Variable Focus.

SafariScreenSnapz011
ההבדל במבנה האופטי בין עצמית Zoom מסוג Parfocal לעומת עצמית Zoom מסוג Variable Focus. מקור: Petapixel

גם החדות של עצמיות זום עשויה להשתנות בהתאם לאורך המוקד ובהתאם למרחק הצילום (וכמובן גם בהתאם לצמצם). כל ההבדלים הללו בין גודל הדימוי וחדותו נובעים מן המאפיינים האופטיים היחודיים לתכנון האופטי של כל עצמית זום.

עצמיות מאקרו:

סוג נוסף של עצמיות שהמאפיינים שלהן שונים מאשר עצמיות רגילות הן עצמיות לצילום מקרוב הידועות כעצמיות מאקרו (Macro). בעוד שעצמיות רגילות מיועדות להקרין דימוי מוקטן של נושא גדול על פני חיישן התמונה הרי שעצמיות מאקרו מיועדות להקרין דימוי מוגדל של נושא קטן. עצמית מאקרו ״אמיתית״ תהיה מסוגלת ליצור דימוי שגודלו זהה לגודל הנושא על פני החיישן, ביחס הגדלה של 1:1. אם זאת, גם עצמיות בעלות יחס הגדלה קטן יותר של 1:3 או 1:2 מכונות עצמיות מאקרו. בעוד שעצמיות רגילות מתוכננות לצילום ממרחק גדול מן הנושא, עצמיות מאקרו מתוכננות לצילום ממרחק קצר מאד (מספר סנטימטרים) מן הנושא. דוגמא לעצמית מאקרו יעודית היא  העצמית הפופולרית
AF Micro Nikkor 60 f2/.8D המסוגלת להגיע ליחס הגדלה של 1:1. עצמית מאקרו יחודית היא
Canon MP-E 65mm f/2.8 1-5x Macro Photo המסוגלת להגיע ליחס הגדלה של 5:1 (גודל הדימוי יהיה פי 5 מאשר גודל הנושא). בכוונתי לייחד בעתיד פוסט נפרד לנושא צילום המאקרו.

SafariScreenSnapz008

צילום ביחס הגדלה של 1:4: גודל הדימוי הוא 1/4 מגודל הנושא

SafariScreenSnapz009

צילום ביחס הגדלה של 1:1: גודל הדימוי זהה לגודל הנושא (בדוגמא זו גודל החיישן איננו מאפשר לכלול את כל הנושא על החיישן במצב 1:1 לכן רק חלק מן הנושא מופיע בדימוי)

מקור לשני האיורים הנ״ל: http://www.cambridgeincolour.com

mpe65_28macro_1_xl

Canon MP-E 65mm f/2.8 1-5x Macro Photo
G3K55491
צילום מאקרו ביחס הגדלה של כ- 1:1. צולם עם עצמית Micro Nikkor 105
צילום: גבי גולן

שימו לב לעומק השדה הרדוד בצילום הנ״ל הנובע בעיקר מן המרחק הקצר שבין העצמית לנושא.

Macro_lenses_magnification_cheat_sheet

השוואה בין יחסי הגדלה שונים שמאפשרות עצמיות שונות
מקור:http://media.digitalcameraworld.com

עצמיות Tilt-Shift:

סוג מענין של עצמיות שאינן נמצאות בשימוש המוני הן עצמיות  Shift-Tilt. עצמיות אלו מיועדות לתיקון אופטי של עיוותי פרספקטיבה הנוצרים כאשר מישור החיישן איננו מקביל למישור הנושא. נכון, ניתן כיום לתקן עיוותים אלו ברמה סבירה באופן דיגיטלי גם ללא שימוש בעצמיות יעודיות אבל איכות הדימוי תהיה שונה. כמו כן, באמצעות עדשות אלו ניתן ליישם את הכלל של (Scheimpflug  (1865-1911 הקובע כי כאשר הקווים הנמשכים ממישור העצמית,  מישור הנושא ומישור חיישן התמונה (או סרט הצילום) נפגשים כל מישור הנושא יהיה בפוקוס:

Parallels DesktopScreenSnapz002

הנה שני דגמים של עצמיות Tilt-Shift מתוצרת Nikon ו-Canon:

Parallels DesktopScreenSnapz003

בעצמיות אלו ניתן להסיט את האלמנטים האופטיים הקדמיים יחסית לאחוריים.

Picture12

Slide41

tilt shift

צילום נושא בעצמית רגילה (משמאל) ובעצמית Tilt-Shift (מימין).
מקור: http://cow.mooh.org

לסיכום, עצמיות Tilt-Shift מאפשרות תיקוני פסרספקטיבה וחדות ברמה האופטית כבר בעת הצילום. לצלמים העוסקים בצילום ארכיטקטוני זוהי כמובן האפשרות המומלצת.

בחלק הבא בסדרה זו אדון בצמצם והשפעתו על הצילום.

77. על עדשות ועצמיות 2.0, חלק א

77. על עדשות ועצמיות 2.0, חלק א

בפוסטים 36-37 כללתי מצגות עליהן התבססתי בהרצאה שנתתי בזמנו בביה״ס לצילום ״צילום בעם״. מאחר ולמצגות שכללתי בפוסטים הללו יש מספר מגבלות למי שמעונין ללמוד את החומר בעצמו חשבתי שיהיה זה נכון לכתוב סדרה של פוסטים מפורטים הרבה יותר וערוכים מחדש בנושא חשוב זה שהוא תמיד רלבנטי. למרות שבפוסט הקודם, מס׳ 76 התייחסתי לאפשרות שבעתיד נחזור בכלל להשתמש במערך של ״עדשות נקב״ במקום בעדשות אופטיות, אני סבור שעדיין יש לפנינו מספר שנים בהן נמשיך להשתמש בעדשות אופטיות רגילות כך שרצוי מאד לכל צלם לדעת ולהכיר את המאפיינים של העדשות בהן הוא משתמש. אז קחו נשימה עמוקה, זו הולכת להיות סדרה ארוכה ומעמיקה למדי.

סדרת הפוסטים הזאת תקיף את הנושאים הבאים:

חלק א, פוסט מס׳ 77:
1.  מצלמת הנקב ואבי האופטיקה
2.  שרשרת ההדמייה: נקב לעומת עדשה
3.  אורך מוקד, זווית ראייה ופרספקטיבה

חלק ב, פוסט מס׳ 78:
4.  סוגי עדשות והתאמתן לצרכים שונים

חלק ג, פוסט מס׳ 79:
5.  השפעת הצמצם וגורמים אחרים על עומק השדה בצילום

חלק ד, פוסט מס׳ 80:
6.  הקשר בין גודל החיישן ,זווית הראיה, הצמצם וה-ISO
7.  כושר ההפרדה של עדשות והקשר שלו לכושר ההפרדה של חיישני תמונה

חלק ה, פוסט מס׳ 81:
8.  סטיות של עדשות: סטייה צבעונית וסטייה כדורית

חלק ו, פוסט מס׳ 82:
9. סטיות של עדשות: קומה, אסטיגמטיזם, עיקום השדה ועיוות
10. נפילת אור בקצוות
11. בוקה

חלק ז, פוסט מס׳ 83:
12. MTF, מדד DxOMark לאיכות של עצמיות
13. שיקולים בבחירת עצמיות
14. מספר מחשבות על עצמיות בכלל…

מעט היסטוריה: עקרון ה- Camera Obscura,  הלשכה האפלה, עליו מבוססות כל המצלמות הקיימות כיום היה ידוע כבר במאה החמישית לפני הספירה. מלומדים סינים גילו שהאור נע בקווים ישרים ויצרו דמות הפוכה בעזרת נקב שריכז את האור ושימש כ״עדשה״.

Picture1

אולם לא היתה ידועה טכניקה המאפשרת קיבוע הדמות שנוצרה.

הראשון שהבין את האופטיקה של מצלמת הנקב היה Ibn Al Haithum  הידוע בשם Alhazen ונחשב כיום כ"אבי האופטיקה". הוא כתב במאה ה- 11 ספר בשם קיטאב אל מאנאזיר: כתבי האופטיקה. ספר זה, שנדחה ע"י העולם הערבי באותה עת הפך לטקסט המרכזי בתחום באירופה במשך כ- 400 שנה. אחד המכתשים על הירח נקרא על שמו כמו גם אחד האסטרואידים.  בעיראק בה נולד הונפק בתקופת סאדאם חוסיין שטר כסף הנושא את דיוקנו. פקחי האו"ם גילו גם מעבדת מחקר בתחום הנשק הכימי והביולוגי שנקראה על שמו…Picture2

בול דואר שהונפק בקאטאר לזכרו של Ebn Al Haitum הידוע גם כ- Alhazen

המילה Lens  מקורה בדמיון הפיסי שבין עדשה לעדשים (Lentiles). עדשות שימשו להדלקת אש וכזכוכית מגדלת כבר לפני כ- 2700 שנה במאה השביעית לפני הספירה באזור סוריה. האזכור הכתוב הקדום ביותר של עדשות מופיע במחזה של אריסטופנס משנת 421 לפנה"ס. שימוש המוני בעדשות החל ב-1286 כאשר  המשקפיים הומצאו, קרוב לוודאי באיטליה.

Picture3

שרשרת ההדמייה, תהליך יצירת הדימוי:

התהליך כולל 8 גורמים ושלבים:
1. מקור האור: שמש, נורת להט, מבזק, LED וכו'
2. העצם, נושא הצילום: אדם, חפץ, פרח, נוף וכו'
3. איסוף האור החוזר מן העצם (או עובר דרכו) באמצעות נקב, עדשה ו/או מראה
4. גילוי האור באמצעות גלאי: סרט צילום או חיישן תמונה אלקטרוני
5. עיבוד התמונה: כימי, אופטי, אלקטרוני, אלקטרוני-דיגיטלי
6. אחסון: על סרט הצילום, אלקטרוני-אנאלוגי, דיגיטלי
7. העברה: באופן פיסי-ידני, אלקטרוני-אנאלוגי, דיגיטלי
8. תצוגה: הדפסה, הקרנה, צג המחשב/טבלט/סמארטפון

32Lenses1

במצלמת נקב איסוף האור החוזר מן הנושא מתבצע ע״י הנקב: זוהי שרשרת הדמייה טיפוסית למצלמת נקב כאשר האור הנראה מוחזר מן הנושא, הנקב ממקד את האור מן הנושא על סרט הצילום הקולט את הפוטונים של האור. סרט זה מפותח בהמשך לצורך יצירת דימוי קבוע. למעשה, הנקב איננו אוסף אור אלא מסנן אור.

32Lenses2

ללא אמצעי לאיסוף האור החוזר מן הנושא לא נוכל לקבל דימוי שלו.

32Lenses4

תוספת נקב לשרשרת ההדמייה מספקת את הפתרון וכעת יש בידנו אמצעי לאיסוף האור ומיקודו על גבי סרט הצילום. אולם הדמות שנוצרה כהה… מה עושים?

32Lenses5

אפשר להגדיל את קוטר הנקב כדי שיעביר יותר אור ואז יתקבל דימוי בהיר יותר, אולם הדימוי יהיה מטושטש יותר.

32Lenses6

אפשרות טובה יותר תהיה להשתמש בעדשת זכוכית, המביאה את כל קרני האור מכל נקודה בנושא לנקודה אחת בדימוי.

32Lenses7

ואם נוסיף זכוכית מט במישור בו מתקבל הדימוי נוכל אפילו לראות את הדימוי עוד לפני רישומו על סרט הצילום. תוספת צמצם לפני העדשה יאפשר לנו לשלוט בכמות האור שתחדור לסרט הצילום. מה קיבלנו? מצלמה! ומכאן המעבר למבנה מצלמה מודרנית הינו פשוט:

32Lense8

מהי עדשה?

Slide16

עדשות קיימות במגוון צורות כאשר צורת העדשה קובעת את אופן שבירת האור. שני הסוגים העיקריים של עדשות הן עדשות קעורות, המפזרות את האור ועדשות קמורות, המרכזות את האור.

המאפיין המרכזי של עדשה הוא אורך המוקד שלה, המגדיר את המרחק ממנה בו יתמקד הדימוי הנוצר ע״י העדשה.

מעדשה לעצמית: עצמית היא אוסף של עדשות המשולבות במארז אחד משולב באמצעים מכניים, חשמליים ואלקטרוניים המאפשרים (ברוב העצמיות המשמשות לצילום) תזוזה של העדשות השונות לצורך מיקוד ו/או שינוי אורך המוקד (בעצמיות  Zoom):

Picture4

Picture5

 

עצמית עשויה להיות קבועה (Fixed), כלומר מחוברת לגוף המצלמה באופן קבוע או מתחלפת (Interchangeable):

Picture6

דוגמא למצלמה בעלת עצמית קבועה שאיננה ניתנת להחלפה: Sony RX1

 

Picture7

דוגמא למצלמה שניתן להחליף לה עצמיות: Panasonic GF-1

עצמית עשויה להיות  בעלת אורך מוקד קבוע (Prime Lens) או משתנה (Zoom Lens):

Picture8

עצמית Zoom בעלת אורך מוקד משתנה 14.5-60 מ״מ

 

Picture9

אוסף של עצמיות בעלות אורך מוקד קבוע (Prime Lenses) באורכי מוקד של 20,25,35,50,85,135 מ״מ

 

Slide23

מחלקים את העצמיות לשלוש קבוצות עיקריות בהתאם לאורך המוקד:

Slide24

עצמיות נורמליות או סטנדרטיות הן אלו שאורך המוקד שלהן קרוב לאורכו של אלכסון החיישן. עצמיות רחבות הן אלו שאורך המוקד שלהן קצר יותר מאלכסון החיישן ואילו עצמיות טלפוטו הן אלו שאורך המוקד שלהן ארוך מאלכסון החיישן. אורך המוקד קובע את זווית הראייה של העצמית:

Slide25

Slide26

אורך המוקד קובע את זווית הראייה של העצמית ואת יחס ההגדלה, שהוא היחס בין גודל הנושא במציאות לבין גודל הדימוי על החיישן. יחס ההגדלה תלוי גם במרחק הנושא מן העצמית. להלן זווית הראייה של עצמיות באורכי מוקד שונים:

Slide27

Slide28

כך נראה אותו הנושא כאשר הוא מצולם במספר עצמיות באורכי מוקד שונים ומאותו המרחק:

Slide29

והנה דוגמא נוספת:

Slide30

  שימו נא לב לדוגמא הבאה, בה צולם פורטרט במספר עצמיות באורכי מוקד שונים. מרחק הצילום הותאם לאורך המוקד כך שגודל הפנים של המצולם נשאר כמעט קבוע ורק הרקע והיחס בינו לבין הנושא משתנים:

giphy

מקור: http://giphy.com

הקשר בין אורך המוקד, מרחק הנושא ומרחק הדימוי ניתן ע״י הנוסחאות הבאות:

Slide17

כאשר f=אורך המוקד של העדשה, 0=מרחק הנושא, i=מרחק הדימוי. נוסחה זו ידועה כ״נוסחת לוטשי העדשות״.

פרספקטיבה (Perspective):

פרספקטיבה מתייחסת ליחס בין האלמנטים השונים בדימוי הצילומי: מיקום האלמנטים, גודלם והחלל בינהם. במילים אחרות, הפרספקטיבה הינה אחד האמצעים החשובים בעיצוב הקומפוזיציה של הצילום, ומראה לצופה כיצד אלמנטים תלת מימדיים במציאות מיוצגים על דימוי דו ממדי. הפרספקטיבה נוצרת ע״י העצמית באופן אוטומטי אולם על הצלם להבין את המשמעות החזותית של המופעים השונים של הפרספקטיבה. קיימים מספר סוגים של פרספקטיבה: ליניארית (השינוי בגודל האלמנטים בדימוי בהתאם לגודלם והזווית בה קווים ומישורים מתחברים), ריבועית (Rectilinear): קווים ישרים בנושא מתקבלים ישרים בדימוי: רוב העצמיות הינן כאלה. עצמיות פנורמיות ועצמיות רחבות מאד כמו ״עין הדג״ (Fish Eye) גורמות לקווים ישרים בנושא להופיע כמתעגלים בדימוי ואז מתקבלת פרספקטיבה מעוותת. פרספקטיבה של נקודת המגוז (Vanishing Point Perspective) מתייחסת לתופעה שבה קווים מקבילים נראים כאילו הם נפגשים בנקודת המגוז. כאשר קווים מקבילים, אופקיים או אנכיים ניצבים לציר האופטי של העצמית נקודת המגוז תהיה באין סוף. קווים אחרים, שהינם מקבילים לציר האופטי של העצמית וכן כל הקווים המקבילים בכל זווית לציר העצמית יפגשו בנקודת מגוז מוגדרת. וכך קווים שהינם מקבילים לציר העצמית או כמעט מקבילים לו יתחילו בחזית הדימוי ויפגשו בנקודת מגוז בתוך הדימוי או בנקודת מגוז מדומה הנמצאת מחוץ לדימוי. פרספקטיבה של גובה: המקום בו בסיסו של אלמנט ממוקם על הקרקע בדימוי נותן לנו רמז לגבי מרחקו מן המצלמה. ככל שאלמנט נראה ממוקם גבוה יותר על פני הקרקע כך הוא רחוק יותר מן המצלמה. פרספקטיבה חופפת  (או פרספקטיבה של עומק): כאשר אלמנטים בדימוי הינם באותו קו הראיה, האלמנטים הקרובים יותר למצלמה יחפפו ויסתירו חלקית אלמנטים רחוקים יותר. ע״י כך נוצרת אצל  הצופה תחושה לגבי העומק והמרחק היחסי בין האלמנטים בדימוי. פרספקטיבה של הגודל הקטן:  אנחנו יודעים לזהות ולהעריך את גודלם של עצמים שונים בתמונה ולכן אם שני בני אדם נראים בגובה שונה מאד בדימוי ברור לנו שהקטן יותר נמצא רחוק יותר מן המצלמה מאשר הגדול יותר. באותו אופן אנו מעריכים את המרחק והגודל של עצמים מוכרים אחרים, כמו לדוגמא מכונית ואנייה.

Slide31

Slide32

יש בידנו כיום כלים חישוביים לשינוי הפרספקטיבה בדימויים כדוגמת כלי ה-  Upright ב- Lightroom.

בפוסט הבא נמשיך את הדיון בסוגי עצמיות והתאמתן לצרכים שונים.

עדכון 18.11.16: סרטון מצויין הממחיש היטב את הגורמים המאפיינים עצמיות תמצאו כאן

76. צילום חישובי: המנוע של מצלמות המחר, חלק ב

76. צילום חישובי: המנוע של מצלמות המחר, חלק ב

בפוסט הקודם  סקרתי את תחום הצילום החישובי ההולך וצובר תאוצה בשנים האחרונות.

בסרטון קצר המתאר את עקרונות שיטת הצילום החישובי, יתרונותיה ותוצאותיה ניתן לצפות כאן (הסרטון כולל חלק העוסק במתמטיקה שמאחורי המערכת, לא להתייאש, חכו לדוגמאות שבסיום).

אחד המופעים של צילום חישובי שכבר נמצא בשימוש בסמארטפונים הוא השימוש בשתי מצלמות (Dual Cameras): לסמארטפונים הכוללים טכנולוגיה זו יש שתי מצלמות אחוריות (שני חיישנים, שתי עדשות) המצלמות יחד, כל אחת מזווית מעט שונה מן השנייה. התוצאות המתקבלות משתי המצלמות מחושבות ע״י תוכנה  יעודית לדימוי אחד שהינו איכותי יותר מכל אחד מן הדימויים שיצרו אותו. חשוב לא לבלבל טכנולוגיה זו עם טכנולוגיה בעלת השם הדומה Dual Pixel המשמשת לצורך מיקוד אוטומטי ואין לה קשר לאיכות הדימוי עצמו.

בסרטון המתאר את עקרון הפעולה של טכנולוגיה זאת ניתן לצפות כאן

comparison-1השוואה בין צילום במצלמה אחת לבין שילוב שני צילומים משתי מצלמות יחד

בתחום זה בולטת חברת CorePhotonics הישראלית שהטכנולוגיה שלה מבוססת על מחקר שנערך באוניברסיטת תל אביב.

computational12

תהליך היצירה והעיבוד של דימוי הנוצר משתי מצלמות יחד
מקור: Corephotonics.com

corephotonics

השוואה בין שימוש בזום דיגיטלי במצלמה אחת רגילה לבין ביצוע זום דיגיטלי בדימוי שהתקבל משתי מצלמות.
מקור: Corephotonics.com

DSC_1437-2wf2wgux2lurhcbwev1zb4

כך נראה מודול Dual Camera: שתי מצלמות במארז אחד המיועד להרכבה בסמארטפון. מקור: Corephotonics

בתחילת החודש (מרץ 2016) הכריזה Corephotonics על שני מוצרים חדשים: HawkEye, מודול מצלמה לסמארטפון עם  13MP משולב עם מצלמה שנייה בת 13MP עם אופטיקה ״מקופלת״. חיבור חישובי של שני הצילומים מאפשר קבלת אפקט זום דיגיטלי מקביל לזום אופטי X5. לדברי החברה, יכולת הזום של מודול ה- HawkEye גבוהה מזו של חיישן עם  130MP והאופטיקה המקופלת מביאה את המודול לגובה של 5.4 מ״מ בלבד. המודול כולל גם ייצוב אופטי לצילום סטילס וצילום וידאו כאחד. בנוסף לכך הכריזה Corephotonics  על מודול מצלמה כפולה המשלב חיישן לצילום בצבע עם חיישן נוסף לצילום מונוכרומטי לצורך שיפור הביצועים בעת צילום בתנאי אור גרועים. לדברי החברה, מודול זה מספק קבצים בעלי  21MP שהינם בעלי רזולוציה ורמת רעש טובה יותר מכל מצלמת סמארטפון אחרת בעלת אותו מספר פיקסלים.

כעת לא נותר לנו אלא להמתין ולראות אלו יצרני סמארטפונים יאמצו את הטכנולוגיה המענינת של  Corephotonics בדגמים הבאים של מוצריהם.

כבר בשנת 2014 היציגה חברת HTC את הסמארטפון מדגם (HTC One (M8 שכלל מצלמה רגילה ומצלמה נוספת שנועדה לשפר את מימד העומק של הצילומים. טכנולוגיה זו איננה קשורה לזו של Corephotonics.
סקירה של האפשרויות המענינות הגלומות בסמארטפון של HTC תוכלו לקרוא כאן.

עוד חברה ישראלית העוסקת בפיתוח מצלמות כפולות היא LinX שנרכשה לפני כשנה ע״י Apple תמורת כעשרים מליון דולר. מכאן מסיקים אנליסטים שבכוונת Apple לשלב את טכנולוגיית המצלמות הכפולות בדגמים הבאים של הסמארטפונים שלה. גם המצלמות החישוביות של LinX מסוגלות להפיק דימויים עם מידע לגבי העומק ודימויים תלת ממדיים. השמועות מספרות על כך שמייסד Apple, סטיב ג׳ובס ע״ה התענין בזמנו בטכנולוגיה של Lytro שסקרתי בפוסט הקודם אולם הדבר לא הבשיל לכדי שיתוף פעולה מעשי.

linxcameras-100579945-primary.idge

מערכי מצלמות כפולות ומרובעות של LinX

התחזית היא שמצלמות כפולות יכללו כבר בדגמי הסמארטפונים הבאים של היצרניות המובילות Samsung ו-Apple (הדגם האחרון של Samsung Galaxy S7 שהוצג בחודש שעבר כולל רק מצלמה אחורית אחת). ואם השמועות נכונות הרי שגם חב׳ Wuawei  הסינית עומדת להכריז בקרוב על דגם חדש של סמארטפון בעל Dual Camera שפותח בשיתוף פעולה עם Leica. עדכון 4.4.16: כנראה שאכן יוצג בקרוב מאד סמראטפון כזה, מדגם P9.

בסרטון קצר המתאר את המצלמה הכפולה שאולי תהיה ב- iPhone 7 ניתן לצפות כאן.

במצגת מפורטת על טכנולוגיית המצלמות הכפולות ניתן לצפות כאן.

חברת  הזנק (Start Up)  נוספת העוסקת בתחום הצילום החישובי היא חברה קטנה מקנדה בשם Algolux. המוצר העיקרי של החברה הוא מנוע חישובי הנקרא:
CRISP: Computationally Reconfigurable Image Signal Platform שם קצת ארוך ומסורבל מידי לטעמי אבל אנסה לתרגם אותו: מערכת עיבוד תמונה הניתנת לתכנות מחדש. הכוונה לתחליף למערכות הליניאריות הקיימות, המטפלת רק בקובץ ה- RAW המקורי ולא בנגזרות JPEG שלו שעברו שורה של עיבודים ברצף. ע״י כך ניתן להפחית באופן משמעותי טעויות חישוביות הבאות לידי ביטוי כרעש בדימוי הסופי. עפ״י הדוגמאות המוצגות באתר החברה התוצאות מרשימות. החברה רואה ב- CRISP מסגרת חישובית גמישה הניתנת לשילוב עם מגוון רחב של חומרה ותוכנה קיימים, הכוונה היא שיצרני החומרה ישלבו את מערכת CRISP במוצריהם במקום המערכות הקיימות לעיבוד תמונה.

CRISP

מערכת CRISP משלבת בין חומרה מכל סוג (מעבדים, עדשות וחיישנים) לבין תוכנת העיבוד

הנה שתי דוגמאות ליכולות העיבוד החישוביות של המערכת של Algulux:

algoluxtackl

דוגמא לפעולת Virtual Deblurring: תיקון טשטוש הנגרם כתוצאה מתזוזת המצלמה ו/או הנושא בעת הצילום

CRISP Denoise

דוגמא לפעולת Burst Denoise: הסרת רעשים תוך כדי הצילום

הרעיון הכללי הוא למצב את מערכת CRISP כיחידת עיבוד תקנית אותה ניתן יהיה לשלב בחומרה של יצרנים רבים. כיום לכל יצרן תהליך עיבוד משלו. Algolux מצפים שיחידת העיבוד שלהם תאומץ ע״י יצרני חומרה שבתורם יוכלו להרכיב בסמארטפונים (ובהמשך גם במצלמות אחרות) חומרה פשוטה וזולה יותר. הדימויים הלא איכותיים שיווצרו ע״י חומרה זו ישופרו בהרבה ע״י המערכת החישובית כך שאיכותו של הדימוי הסופי יהיה מקביל לדימוי שהתקבל מחומרה איכותית (ויקרה) בהרבה.

Computational-Cameras-for-one-pager-1024x576

תחזית לחדירת המצלמות החישוביות לשוק הסמארטפונים

ראיון עם מייסד Algolux  ניתן לקרוא כאן.

מצלמה חישובית נוספת שלוקחת את הצילום החישובי למחוזות רחוקים אף יותר היא Flatcam. אם Algolux מקדמת את הקונספט של אופטיקה זולה משולבת בתוכנת עיבוד חזקה הרי ש-Flatcam מוותרת על עדשות קונבנציונליות לחלוטין וחוזרת, לא להאמין, ל״עדשות״ הנקב מתקופת ה- Camera Obscura. הקונספט פותח ע״י קבוצת מחקר באוניברסיטת Rice בארה״ב. את המרת הדימוי הלא איכותי המתקבל מעדשות נקב מבצעים, כמובן, באמצעות מערכת חישובית מיוחדת.

FlatCam הינה מצלמה דקה מאד, חסרת עדשה (Mirrorless כבר יש לנו, אז הנה לכם מושג חדש: Lensless camera…) הכוללת מסיכה מקודדת (אוסף של עדשות נקב) הצמודה לחיישן תמונה קונבנציונלי. בניגוד למצלמות בעלות עדשות, בהן דימוי הנושא נקלט ישירות  ע״י הפיקסלים בחיישן, כל פיקסל ב-FlatCam רושם צירוף ליניארי של אור ממספר אזורים בנושא. אלגוריתם חישובי משמש לצורך הפרדת המידע שנרשם ובנייה מחדש של דימוי הנושא.
FlatCam הינה דוגמא למערכת הדמייה בעלת מפתח (Aperture) מקודד. השוני לעומת מערכות דומות הוא שהמסיכה המקודדת נמצאת בצמידות גבוהה לחיישן עובדה המאפשרת יצירת מערכת הדמייה דקה מאד. בנוסף, במשולב עם חיישנים בעלי שטח פנים גדול יעילות איסוף האור של המערכת הינה גבוהה מאד. תכונות אלו מתאימות להבניית המצלמה לתוך משטחים גדולים וחומרים גמישים כמו טפטים לציפוי קירות ובגדים להם נדרשים חומרים דקים, גמישים וקלים. מידת השטיחות של המצלמה נמדדת עפ״י היחס בין עובייה לבין רוחבה (Thickness to Width Ratio, TWR). במצלמות קונבנציונליות העובי הוא באותו סדר גודל של רוחב החיישן, וה- TWR הוא בערך 1. מצלמות כאלו סובלות מחסרון רציני: אם נקטין את עובי המצלמה בסדר גודל אחד תוך שמירה על יחס העובי לרוחב שטח הפנים של החיישן יקטן בשני סדרי גודל ובהתאם תהיה ירידה משמעותית ביעילות איסוף האור שלו (רעש גבוה). לעומת זאת, FlatCam נהנית מיחס עובי לרוחב שאינו משתנה: עובי ההתקן הוא בסדר גודל קטן יותר מרוחב החיישן ולכן יעילות איסוף האור של החיישן גבוהה וגם הצמצם המספרי המירבי האפשרי מאפשר העברת כמות אור גבוהה יותר מאשר במערכות רגילות.
בשלב זה FlatCam סובלת ממגבלת רזולוציה (כושר הפרדה) נמוכה, שהיא אחת התוצאות של קירוב המסיכה בעלת עדשות הנקב לפני החיישן. כמו כן, כתוצאה מתהליך הפרדת המידע (Demultiplexing) נוצר רעש שפוגע גם הוא בכושר ההפרדה. אולם, מפתחי המערכת עובדים על שיפור ביצועיה וסביר להניח שנראה את התוצאות בעתיד הלא רחוק.

בסרטון המתאר את פעולת המערכת אפשר לצפות כאן.

lensless

השוואה בין המאפיינים של מצלמת נקב רגילה, מצלמה עם עדשה רגילה ומצלמה מבוססת מסיכה

PreviewScreenSnapz001

תהליך הצילום ב- FlatCam: כל מקור אור בתוך שדה הראייה של המצלמה תורם אור לכל פיקסל על החיישן וכך נוצר דימוי מורכב של הנושא. אלגוריתם חישובי מרכיב מחדש את דמות הנושא.
מקור: Rice University

PreviewScreenSnapz002

תוצאות של אב טיפוס של ה- FlatCam, המורכב (a) מחיישן Sony ICX285 עם מסיכה מקודדת במרחק של 0.5 מ״מ מן החיישן. מן החיישן מתקבלים צירופים ליניאריים שונים של אור מנקודות שונות בנושא (b), דימויים צבעוניים  ברזולוצייה של 512X512 פיקסלים שהורכבו מחדש ע״י עיבוד של כל ערוץ צבע בנפרד (c).
מקור: Rice University

מתי נוכל לרכוש מצלמות דקות ושטוחות כאלו? לא מחר, זה בטוח. סביר להניח שתהליך הפיתוח של טכנולוגיה מענינת זו יימשך עוד תקופה לא קצרה. אבל הבה נזכור שגם התוצאה שהתקבלה מן המצלמה הדיגיטלית הראשונה בשנת 1975 לא נראתה טוב יותר… הרשו לי להמר שהפעם התהליך יהיה קצר יותר.

מאמר כללי על צילום חישובי ניתן לקרוא כאן.

לסיכום, אין ספק שהצילום החישובי כבר כאן, והמצלמות העתידיות אולי יכללו Dual Camera המבוססת על FlatCam, ללא עדשות ועם מערכת עיבוד שתאפשר קבלת דימויים תלת ממדיים, שינויי עומק שדה לאחר הצילום, שינוי ה- Bokeh ועוד ועוד. יהיה מענין, כבר אמרתי? וכן, עדיין יהיה צורך בצלם שיפעיל את כל הטכנולוגיה הזו באופן שיווצר דימוי משמעותי מבחינה חזותית, נא לא לדאוג…

מקור תמונה ראשית:
http://spie.org/newsroom/technical-articles/5106-analyzing-computational-imaging-systems

75. צילום חישובי: המנוע של מצלמות המחר, חלק א

75. צילום חישובי: המנוע של מצלמות המחר, חלק א

למרות כל הדיבורים על ״מהפכה טכנולוגית״ בהקשר של הצילום הדיגיטלי הרי שפועל לא הרבה השתנה מאז המצאת הצילום בסוף שנות ה-30 של המאה ה-19. אם תשוו את המבנה של מצלמה בת 100 למצלמה מן הדור האחרון תוכלו למצוא הרבה דמיון בין שתי המצלמות: הצלם לוחץ על כפתור המחשף, האור החוזר מן הנושא חודר לעדשה, עובר דרך הצמצם ומגיע למשטח רגיש לאור עליו הוא נרשם כאשר משך החשיפה נקבע באמצעות מהירות התריס. נכון, עד תחילת שנות ה-2000 רישום האור נעשה על גבי סרט צילום מבוסס כסף הלידי ולאחר הצילום היה צורך לפתח את הסרט בתהליך כימי  כדי לקבל תמונה שניתן להשתמש בה. כיום, ברוב המקרים, רישום האור נעשה על גבי חיישן תמונה אלקטרוני מבוסס סיליקון הממיר את האור לאנרגיה חשמלית שכמותה נמדדת ומומרת לביטוי בינארי-דיגיטלי (ספרתי) המבוסס על שני הסימנים 0 ו-1. אנו משתמשים כיום באמצעים מדוייקים למדידת החשיפה ולמיקוד אוטומטי עליהם יכלו אבותינו רק לחלום לפני 100 שנה ובמאה ה-19 אפילו לא היו מסוגלים לחלום על כך… אנו משתמשים בטכנולוגיות לעיבוד תמונה ספרתי ובתקשוב כדי לשפר את הצילומים שלנו ולהעבירם בקלות לכל קצוות תבל. וכן, אנחנו גם מתחילים לראות את הניצנים הראשונים של יכולת המצלמה להבין ולפענח את המשמעות של האור הנרשם על גבי חיישני התמונה. וביכולת זאת טמונה, כך נראה, המהפכה הטכנולוגית הבאה בתחום הצילום. מהפכה זו נקראת בשם המפחיד ״צילום חישובי״ (Computational Photography), היא מבוססת על תוכנה מתקדמת שמסוגלת לקלוט מידע מקורי באיכות לא אופטימלית ולהפוך אותו, באמצעים חישוביים למידע איכותי בהרבה והיא מסוגלת לאפיין את האור ולהפיק ממנו מידע רב ערך.
לאט לאט, אולי מבלי ששמנו לב לכך חדרה טכנולוגיה זו לחיינו ונמצאת כבר, ברמה מסויימת, בכל סמארטפון. כידוע מערכת המצלמה המובנית בסמארטפון איננה מן המשובחות ביותר משתי סיבות עיקריות: עלות וגודל. לכן נדרשת מערכת תוכנה שתשפר את איכות הצילומים שנוצרו ע״י החומרה הלא אופטימאלית ויגרמו לה ״ליצור״ צילומים שכאילו נוצרו ע״י חומרה יקרה בהרבה. הטכנופובים שביננו יצייצו מיד שזהו סופו של הצילום מאחר והתוכנה תוציא את הצלם מן המשוואה, אבל זה נאמר כבר הרבה פעמים בעבר ובינתיים לא ממש התממש…

עפ״י וויקיפדיה, צילום חישובי מתייחס לטכניקות צילום ועיבוד תמונה המתבססות על חישובים ספרתיים במקום על תהליכים אופטיים. צילום חישובי יכול לשפר את היכולות של מצלמה או להוסיף תכונות שלא היו קיימות כלל בצילום אנאלוגי או אף צילום דיגיטלי בסיסי  ולהפחית את העלות, הגודל והמשקל של רכיבי המצלמה. דוגמאות מוכרות לכך כוללות חישוב של פנורמות וצילומי HDR, בשני המקרים החישוב מאפשר להתגבר על היכולות המוגבלות של הרכיבים הפיסיים של המצלמה על מנת ליצור צילום משוכלל יותר. דוגמא פחות מוכרת היא הטכנולוגיה הנקראת Light Field המאפשרת הפקת מידע תלת מימדי (עומק) שאיננו קיים בצילום דו ממדי רגיל כדוגמת המצלמות של Lytro ואחרים. מידע זה מאפשר, לאחר הצילום, קביעה של עומק שדה סלקטיבי ללא תלות בצמצם הפיסי בו צולמה התמונה כמו גם הפקת דימויים תלת ממדיים.

ההגדרה למושג ״צילום חישובי״  כוללת כיום מספר נושאים כמו גרפיקה ממוחשבת, ראייה מוחשבת ואופטיקה חישובית. בנוסף יש לה צד מוכר ונפוץ יותר העוסק בעיבוד ממוחשב של צילום דו ממדי דיגיטלי הנתפס כיום כמובן מאליו ומאפשר, בין היתר הקטנה והגדלה של דימויים, דחיסת טווח בהירויות, ניהול צבע, דחיסה, ריטוש וסימון דיגיטלי ועוד. כן כלולים בתחום עיבוד התמונה הספרתי המוכר אפקטים ״אמנותיים״ באמצעות פילטרים למינהם.
דוגמא נוספת היא התחום הנקרא תאורה חישובית (Computational Illumination): צילום בתאורה נתונה ולאחר מכן עיבוד של הדימוי ליצירת דימוי חדש. בין היתר תחום זה כולל יצירת תאורה חדשה (כולל שילוב של מספר צילומים של אותו הנושא כאשר כל אחד צולם בתאורה אחרת), שיפור הדימוי, ביטול טשטוש (Image Deblurring) שאינו פעולת חידוד רגילה וגם איננה קשורה למערכת ייצוב פיסית, שינויים גיאומטריים, השלמת פרטים חסרים ועוד. גם טכניקת HDR משתייכת לתחום זה.
deblur4a

ביטול טשטוש הנובע מתנועת הנושא ו/או המצלמה בזמן החשיפה
מקור: http://www-rohan.sdsu.edu

אז מה יש לנו כיום?

כאשר אנו מצלמים במצלמה שלנו, ללא קשר לסוג המצלמה, קובץ ה-RAW שנוצר עובר שורה של כוונונים. לאחר פעולת ה- Demosaicing מופעלות פעולות להפחתת רעשים, חידוד, ביטול טשטוש ועוד פעולות בהתאם לבחירת הצלם. התוצאה היא קובץ JPEG. איכות תוצאות העיבוד עולה בהתמדה אולם יש גבול ליכולות של התוכנה הנוכחית. כל פעולה כנ״ל מבוצעת בד״כ ע״י טכנולוגיה עצמאית ונפרדת. כתוצאה מכך כל תוכנה בודקת אוסף שלם של פרמטרים לפני תחילת הפעולה וכמות המידע המשותפת בין הישומים השונים קטנה. מגבלה נוספת נובעת מאופיו הליניארי של התהליך: כל יישום מקבל את התוצאה של היישום הקודם וכתוצאה מכך שגיאות ורעשים מתווספים לדימוי בכל שלב ושלב. עם כל זאת, יש לומר עם יד על הלב שהתוצאות המתקבלות כיום מכל סוגי המצלמות (כמובן יש להביא בחשבון את מאפייני החיישנים והעדשות ) הן מרשימות ביותר. אולם בעתיד של כולנו נראים צילומים איכותיים אף יותר. מספר קבוצות מחקר ופיתוח בעולם עובדות קשה על הדור הבא של עיבוד התמונה וכבר ניתן לראות בשוק ניצנים ראשונים של מאמצים אלו.

ConventionalPipeline

איור המתאר את תהליך היצירה והעיבוד הנוכחיים של דימויים במצלמות דיגיטליות. מקור: Algolux.com

ומה צופן לנו העתיד?

כתבתי כבר בפוסט מס׳ 51 על הטכנולוגיה המענינת של Light:  מדובר בשילוב של מספר טכנולוגיות שונות: למצלמה 16 עדשות שונות באורכי מוקד שונים ולפני כל אחת מהן נמצא חיישן קטן. כך שלמעשה מדובר על מארז קומפקטי הכולל 16 מצלמות, 10 מהן מצלמות בבת אחת בעת לחיצה על כפתור המחשף. החידוש הנוסף הוא תוכנה חדשנית התופרת את 10 הצילומים ויוצרת קובץ בעל רזולוציה מירבית של 52 מגפיקסלים.
Light מציגה את ה- L16 כ״מצלמה המאפשרת שליטה ובקרה נרחבות כמו של DSLR עם הנוחות של סמארטפון״. ובנוסח אחר: ״L16 הינה המצלמה החישובית מרובת המיפתחים (Apertures) הראשונה המספקת איכות ויכולות של  DSLR במכשיר הניתן לנשיאה בכיס. זוהי מצלמה קטנה יותר, זולה יותר המספקת איכות תמונה טובה יותר מאשר כל מצלמה אחרת בתחום המחיר שלה״. שימו לב לביטוי ״מצלמה חישובית״, המעיד על כך שאיכות הדימוי המתקבל נובעת בחלקה הגדול מפעולה של תוכנה ולא מפעולה של חומרה.

home_07_hero

המצלמה החישובית של Light הכוללת 16 מצלמות במארז אחד. מקור: Light.com

גם מצלמת ה-Lightfield של  Lytro עשתה הרבה גלים בזמנו, עברה הסבה זריזה מדגם שהיה בגדר צעצוע לדגם ״מקצועי״ במחיר של $1300 שככל הידוע לי איננו מהוה להיט מכירות. נראה שהיכולת לשנות את עומק השדה לאחר הצילום אינו גורם איכות המושך, נכון להיום את רוב המשתמשים, ואילו ביצועי המצלמה רחוקים מלספק את הדרישות של צלמים מקצועיים.

C-LYTRO-ILLUM-NOV-2014_grandeLytro Illum  , מתוך אתר היצרן

דוגמא נוספת ל״מצלמות עתיד״ שלא כל כך הפכו בינתיים לכאלה הן מצלמות התוסף לסמראטפון כמו המצלמה של  DxO אותה סקרתי בפוסט מס׳ 35 וכן פתרונות דומים של Sony ושל  Olympus.

Lytro הכריזה לאחרונה על מצלמה חישובית בעלת יכולות מענינות: יצירת סרטים VR תוך התבססות על מומחיותם בתחום ה- Light Field וטכנולוגיות צילום חישובי נוספות. זוהי מערכת המיועדת לשוק המקצועי של הפקות הקולנוע והטלוויזיה, עלותה גבוהה מאד והיא כוללת גם שרת עוצמתי ויעודי לביצוע החישובים המורכבים הנדרשים. אולם מניסיון העבר ניתן לנבא כי בהמשך יהיה ניתן להבנות לפחות חלק מיכולות אלו גם בתוך אמצעים קטנים, פשוטים וזולים הרבה יותר. סמארטפון כבר אמרנו? בסרטון המדגים אל יכולות הטכנולוגיה ניתן לצפות כאן. בסקירה מקיפה של התחום המתפתח של הקולנוע מבוסס המציאות המדומה שהתפרסמה במוסף גלריה של עיתון הארץ אומר הבמאי והעתידן האמריקאי ברט לנארד: ״בתי הקולנוע המסורתיים יילכו וידחקו אל השוליים לטובת בתי קולנוע עתידניים שיציגו סרטי  VR״. כמו כן הוא אומר ש״הצילום כפי שאנו מכירים אותו ייעלם מן העולם כליל ויפנה את מקומו לטכנולוגיית שדה האור, הוא מעריך. ואילו זו, בזכות יכולתה להנציח מציאות באופן הדומה מאוד לצילום, תאפשר ליצור מציאות מדומה שתיצור תחושה אמיתית מאוד, ממש כמו בסרטים מצולמים. המראה שלה יהיה ריאליסטי לחלוטין, כמו עולם מצולם ותלת-ממדי ב- 360 מעלות, אבל היא תהיה ממוחשבת, בדיוק כמו אנימציה בתלת ממד ולכן תאפשר לצופים לנוע בתוכה בחופשיות״.

Lytro-Immerge-professional-lightfield-solution-for-cinematic-VR-camera

מצלמה מדגם Lytro Immerse המיועדת, כדברי היצרן: For the next generation of immersive storytelling

מבין החברות הרבות העוסקות בתחום ה- VR בולטת Facebook, שרכשה לפני כשנתיים (במחיר של כשני מיליארד דולר) את חב׳ Oculus, שהמוצר העיקרי שלה, משקפי VR מדגם Rift אמור לצאת לשוק במחיר של $600 החודש. כמו כן הכריזה Facebook על הקמת צוות מחקר ופיתוח בתחום ה- VR החברתי.

בחלק ב של פוסט זה אדון במערכת צילום כפולת מצלמות Dual Camera, במערכת החישובית של Algolux, חברה קנדית המפתחת ״מנוע״ חישובי יעודי למצלמות עתידיות ובמצלמה השטוחה FlatCam המפותחת באוניברסיטת Rice.

74. דיגיטציה של שקופיות ונגטיבים, Take 2

74. דיגיטציה של שקופיות ונגטיבים, Take 2

בפוסט מס׳ 44 התייחסתי לאפשרויות העומדות בפני מי שמעונינים להמיר שקופיות ונגטיבים למידע דיגיטלי שלא באמצעות סריקה. עיקר הדיון התייחס לאמצעי המבוסס על מקרן שקופיות  מוסב הפועל בסינכרוניזציה עם מצלמה דיגיטלית ועליה עדשת מאקרו. היתרון העיקרי של מערכת זו הוא התפוקה הגבוהה יחסית. החיסרון העיקרי נובע מכך שמכשיר זה מוגבל לשקופיות בפורמט 35 מ״מ בלבד ואם מעונינים להמיר בעזרתו נגטיבים יש לחתוך אותם לפריימים בודדים ולמסגר אותם במסגרות למסגור שקופיות.

20150305-SS-Studio-Session-005-copy

מכשיר דיגיטציה לשקופיות 35 מ״מ מדגם  SlideSnap שסקרתי בפוסט מס׳ 44

כעת קיימת אפשרות מענינת נוספת: מכשיר הנקרא  Film Toaster מאפשר דיגיטציה של נגטיבים ושקופיות במספר פורמטים ללא צורך במסגור מיוחד. עם זאת, החיסרון המרכזי של מכשיר זה הוא איטיותו מאחר והדיגיטציה מתבצעת באופן ידני מסגרת אחר מסגרת פעולה שאינה מתאימה לסביבה בה יש צורך בדיגיטציה של כמויות גדולות של שקופיות או נגטיבים.

filmholders2

מכשיר ה- Filmtoaster עם מסגרות לפורמטים השונים. מקור: http://www.filmtoaster.com

נתחיל במחיר: ה-Filmtoaster נמכר במחיר של $1700. על כך יהיה עליכם להוסיף מצלמה עפ״י בחירתכם (DSLR או Mirrorless) ועדשת מאקרו מתאימה. העדשות מתחברות למכשיר באמצעות מתאמים בקוטר 52-72 מ״מ.

בצד המכשיר ניתן להבחין בחמישה חריצים המיועדים להכנסת נושאי הסרט בהתאם לפורמט שברצונכם להמיר. ניתן להמיר נגטיבים 35  מ״מ בסטריפים, שקופיות 35 מ״מ, סרטים בפורמט בינוני מסוג 120 או 220 (6X4.5, 6X6, 6X7, 6X9) ופורמט גדול "4X5.

מקור האור (מוזן סוללות) הינו LED בטמפ' צבע של 5000K. ניתן לרכוש ספק כח בתוספת תשלום.

המכשיר מסופק עם 4 מסגרות: 35 מ״מ, שקופיות 35 מ״מ, 120 ו-"4X5. לדברי היצרן ניתן להשתמש גם בנושאי סרט אחרים המסופקים עם סורקים שטוחים מסוגים מסוימים וסורקי סרט יעודיים וכן להזמין או לייצר מסגרות בכל פורמט עד "4X5.

לצורך הקלת הצפייה בצילומים ניתן לחבר למצלמה מוניטור חיצוני או לחבר אותה למחשב במצב Tether. מאחר והפעלת המכשיר הינה ידנית אין צורך בסינכרון בין המצלמה למכשיר.

דיגיטציה של כל מסגרת אורכת 5-6 שניות, מהר יותר מסורק מכל סוג שהוא אבל הרבה יותר לאט מאשר מכשיר ה- SlideSnap.

בדף זה תוכלו למצוא מספר מקורות בנושא הדיגיטציה של שקופיות ונגטיבים.

בסרטון המדגים את פעולת המכשיר תוכלו לצפות כאן.

פרטים נוספים וכן פרסומים בעיתונות אודות מכשיר זה תוכלו למצוא כאן.

המכשיר מוגדר ע״י הספק כ- DIY כלומר כזה שאינו מספק פיתרון מלא ישר מן הקופסה וכן מצריך ידע בצילום מאקרו ובתפעול המצלמה.

לסיכום: מכשיר זה הוא פיתרון אלגנטי למדי למי שנזקק לדיגיטציה של כמות קטנה של נגטיבים ושקופיות בפורמטים שונים. עם זאת, לדעתי ניתן להרכיב לבד מכשיר דומה בשילוב של עבודה עצמית ורכיבים הזמינים בכל חנות צילום  בעלות הרבה יותר נמוכה.

עדכון 19.4.16: מאמר מענין על שימוש במלצה דיגיטלית ועדשת מאקרו לצורך דיגיטציה של שקופיות ונגטיבים

עדכון 21.6.16: עוד פתרון אפשרי לדיגיטציה של שקופיות ונגטיבים מבית Richo

עדכון 17.9.16: אמנם ה- Epson FastFoto מיועד לסריקת תמונות מודפסות ולא לשקופיות ונגטיבים אבל הוא הסורק הכי מהיר בעיר: שניה אחת לסריקת הדפסה באיכות 300DPI. גם המחיר שפוי: $650.

עדכון 21.10.16: מאמר מענין על דיגיטציה של צילומי אוויר

עדכון 30.11.16: מאמר מענין, אם כי ארוך ומיגע על סריקת שקופיות ונגטיבים

עדכון 27.6.17: ספר דיגיטלי חדש על דיגיטציה של חומרי צילום אנאלוגיים באמצעות מצלמה

עדכון 16.7.17: למי משעונין לבנות מערכת לדיגיטציה של נגטיבים (סרט שלם) הנה כל הפרטים