87. שובו של הצילום המידי (Instant Photography)

87. שובו של הצילום המידי (Instant Photography)

לפני שנים רבות, בארץ רחוקה, מעבדות צילום היו ענין נדיר למדי. ומה לעשות שגם נפשם של תושבי אותה ארץ חשקה בצילומים צבעוניים? השתמשו בחומרי צילום Instant של פולארויד ובא לציון גואל. המשפט המליצי הזה מתאר את המצב שהיה קיים בשנות ה- 60 וה-70 באסיה וברוסיה, כאשר הצילום החובבני (Consumer Photography) החל להתפשט שם אולם מעט מאד מעבדות צילום היו קיימות אז. כתוצאה מכך, Polaroid עם הצילומים המתפתחים מאליהם שלה הפכה למותג מרכזי במדינות כמו רוסיה והודו.

בשנות ה-80, מעבדות הצילום הזעירות Mini Labs עם השרות המהיר שהציעו, שינו את שוק ה-Photofinishing מן הקצה אל הקצה. כעת היה ניתן להדפיס מספר הדפסות מכל צילום, במספר גדלים, במחירים שווים לכל נפש ותוך זמן קצר. מעבדות הצילום המרכזיות הגדולות נפגעו קשה כאשר כל בית מרקחת פתח מעבדת תוך שעה. גם פולארויד ופוג׳י, שהיו שתי השחקניות הגדולות בשוק הצילום המידי נפגעו קשה. עבור פולארויד מעבדות ״תוך שעה״ היו תחילת הסוף. הצילום הדיגיטלי היה כבר הקש ששבר את גב הגמל, חיסל את החברה לחלוטין בשוק החובבני ובשוק המקצועי כאחד והביא אותה לפשיטת רגל.

על ההיסטוריה המרתקת של פולארויד, על חלקה החשוב בהתפתחות הטכנולוגית של הצילום ועל מייסדה יוצא הדופן אדווין לנד כתבתי כבר פוסט מפורט, מספר 5. גם את חלקה המרכזי של פוג׳י בפופולריות הנוסקת של הצילום המידי סקרתי כבר בפוסט מס׳ 55.

והנה, למרבה הפלא ובניגוד לתחזיות של מומחים רבים הצילום המידי נמצא מזה מספר שנים בנסיקה שאינה אפיינית לטכנולוגיות שכבר כמעט הפסיקו להתקיים. המתעניינים במחזור החיים של טכנולוגיה ימצאו בוודאי ענין בפוסט מס׳ 22 ובפוסט מס׳ 23.

לכן, מענין מאד לנסות ולהבין מה גרם לטכנולוגיה שכבר היתה בשלב העתיקות שלה לחזור לאחור בזמן ולהתחרות, במידה זו או אחרת עם טכנולוגיית הצילום הרווחת ביותר כיום, הצילום הדיגיטלי. שני גורמים עיקריים פועלים כיום בתחום האינסטנט: Fujifilm ו-Impossible, שרכשה בזמנו מלאים גדולים של סרטי פולארויד שנשארו לאחר פשיטת הרגל וסגירת מפעלי הייצור של פולארויד ואף רכשה את מפעל החברה בהולנד והפעילה אותו מחדש. לאחרונה היציגה Impossible מצלמת אינסטנט חדשה המיוצרת עבורה לאחר שעד כה הסתפקה במכירת מצלמות משומשות-משופצות.

33456642114e40bbafa6502850170ea4_grande

המצלמה החדשה של Impossible מדגם I-1 שמחירה
יחד עם 3 חבילות סרט צילום הוא 350 אירו.
מקור: אתר Impossible

פוגי׳פילם מצידה חשה נכון את צורכי השוק היפני ופיתחה קו מוצרי אינסטנט תחת השם Instax  שזכה להצלחה מרובה ולא רק ביפן. עד סוף שנת 2016 צפויה פוג׳י למכור 5 מליון מצלמות Instax, יותר מפי שלושה ממספר המצלמות הדיגיטליות שימכרו על ידה באותה שנה! וכאן חשוב לזכור את אחד המאפיינים המרכזיים של הצילום האנאלוגי: כל מצלמה שנמכרת גוררת אחריה מכירה מתמשכת של סרטי הצילום המתכלים לאורך שנים. בתקופת המכירות שלקראת חג המולד בסוף שנת 2015 היו מצלמות ה-Instax הפריט הצילומי הנמכר ביותר ב-Amazon.com. המראה היחודי של צילומי האינסטנט, כולל השוליים הלבנים האפייניים מושך רבים עד כדי כך שהדפסות דיגיטליות רגילות הכוללות שוליים לבנים נקראות ״הדפסות פולרויד״.

instant1

עקומת המכירות של מצלמות Instax בשנים 2010-2016: התחלה צנועה בסין ובמזרח אסיה הפכה להצלחה גדולה עם המשך המכירות ביפן, בדרום מזרח אסיה, באוסטרליה וניו זילנד ובהמשך באירופה ובארה״ב.
 
מהו הגורם להצלחה הלא לגמרי מובנת של הצילום המיידי בשנים האחרונות? שימו לב לאיור הבא:
instant2
 
 
 לאחר הצגת קו מצלמות ה- Instax המקורי בשנת 1998 המכירות עלו בהדרגה עד שנת 2002. עיקר הביקוש למצלמות אלו היה בקרב נערות בגיל ביה״ס התיכון ביפן, שאהבו את פשטות השימוש במצלמה והאיכות הגבוהה של הצילומים. אולם החל משנת 2003, בה מכירות המצלמות הדיגיטליות עלו לראשונה על מכירות המצלמות האנאלוגיות ומכשירי הטלפון הסלולריים משולבי מצלמה נעשו פופולריים חלה ירידה חדה במכירות מצלמות Instax שנמשכה עד שנת 2007. בשנת 2007 זכו מצלמות Instax בפופולריות רבה עת הוצגו במזרח אסיה, בסין ובדרום קוריאה. גם במדינות אלו עיקר המכירות התבסס על נערות בגיל ביה״ס התיכון. המכירות המשיכו לטפס גם בזכות תוספות כגון תכשיטים וקישוטים שונים שהוצמדו למצלמות שנחשבו ל-Kawaii, התכונה המקבילה ל״חמוד״ בתרבות היפנית.
 
עם ההצגה של דגמים חדשים, חלקם מיועדים למבוגרים, המכירות המשיכו לעלות. קו מוצרי Instax כולל כעת מוצרים המיועדים לקבוצות דמוגרפיות שונות כפי שניתן לראות באיור הבא:
instant3
 

הצלחתה של מדפסת הסמארטפון, המדפיסה צילומים ישירות מטלפונים ניידים חכמים תרמה גם היא לפופולריות של הצילום המיידי. לאחרונה היציגה פוג׳י לשוק את ה-Instax Mini 70: מצלמת אינסטנט בעלת עיצוב מודרני אך פשוט, עם איכות דימוי משופרת ומצב סלפי, וגם מדפסת סמאטרפון חדשה Instax Share SP-2 המדפיסה צילומים איכותיים בגודל כרטיס אשראי תוך 10 שניות בלבד. עד סוף שנת 2014 מכרה פוג׳י 387 מליון מצלמות Instax, מספר מדהים לכל הדעות.

הפופולריות של מוצרי Instax לא נעלמה מעינהם של יצרנים אחרים ובראשם Imposible Project שהוזכר לעיל. בשנת 2010 החלה החברה לייצר מוצרים תואמי פולארויד. בשנת 2015 הודיעה Impossible כי במהלך השנה ייצרה מליון מארזים של סרטים תואמי פולארויד לעומת 650,000 בשנת 2014. הצפי הוא לעלייה דומה במכירות הסרטים גם בשנת 2016. החברה מייצרת כיום במפעלה שבהולנד יותר מ-35 גרסאות שונות של סרטים תואמי פולארויד המתאימים לשלושה דגמי מצלמות עיקריים של פולארויד: SX-70 הקלאסית, 600 ו-Image/Spectra. כמו כן מייצרת החברה סרטים תואמי פולארויד בגודל 8X10 אינצ׳ למצלמות טכניות וכן סרטים ל-Instant Lab, מכשיר המאפשר ביצוע רפרודוקציות על חומר צילומי תואם פולארויד.
Impossible דיווחה על השקעות ניכרות במחקר ופיתוח במטרה לשפר את איכות מוצריה, לקצר את זמן הפיתוח ולמנוע את הצורך להגן על הסרט מאור בזמן הפיתוח. כמו כן הודיעה החברה על פיתוח סרט חדש בגרסה דו צבעית, שחור וירוק. כמו כן נמצאת בתכנון גרסת אינפרא אדום.

עפ״י Impossible, עיקר המשתמשים (60%) בחומרי הצילום המיידי הם צעירים בגילאי 17-24. עם זאת ניכרת עליה בשימוש בצילום המיידי גם בקרב גילאי 25-34 (40%). מכאן נובע כי מרבית המשתמשים בצילום המיידי הם אותם צעירים שנולדו וגדלו לתוך מהפכת הצילום הדיגיטלי והסמארטפונים, ודווקא הם מאמצים בחום טכנולוגית צילום אנאלוגית-כימית שנראה היה לרגע כי כבר אבד עליה הכלח.

Trailer לסרט תעודי  על Impossible Project  הנמצא בשלבי הפקה מתקדמים ניתן למצוא כאן.

גם Lomogrpahy  מציעה כיום מגוון רחב למדי ואפילו מפתיע של מצלמות אינסטנט אם כי, עפ״י מקורות שונים, בכמויות קטנות בלבד בשלב זה. מצלמות האינסטנט של Lomogrpahy מבוססות על סרטי הצילום המיידי Instax מתוצרת פוג׳יפילם.SafariScreenSnapz003

מצלמת איסנטנט של Lomography מדגם Instant Wide

החברה שבבעלותה המותג Polaroid מנצלת גם היא את הפופולריות החוזרת של המותג והציגה מצלמה דיגיטלית הנקראת Snap המשולבת במדפסת המבוססת על טכנולוגיית Zero Ink ולא על חומרי הצילום המיידים הקלאסיים. מצלמה זו מסוגלת לצלם ולהדפיס שישה דימויים בעשר שניות בלבד.

SafariScreenSnapz004.jpg

בתחום המקצועי המשיכו לפעול Studio 20X24 שהציעו צילום פולארויד במצלמה הענקית בגודל 20X24 אינצ׳: השרות ניתן בניו יורק, מיאמי, סן פרנסיסקו ובדיסלדורף בגרמניה. עם זאת פורסמה הודעה כי חומרי הצילום בגודל זה, שאינם מיוצרים מאז שנת 2009 יספיקו לכל היותר עד סוף 2017. מי יודע, אולי Impossible תחליט לייצר גם חומרים אלו בהמשך על מנת להוסיף ולקיים את השרות המיוחד הזה.

Chuck-Close-Vanity-Fair-Polaroid-20x24

מצלמת פולארויד 20X24 אינצ׳. מקור: Digital Trends

עוד חומר אינסטנט מקצועי שיעלם בעתיד הקרוב מן השוק הוא  FP-100C של פוג׳י. זהו חומר אינסטנט מסוג Peel Apart (דורש קילוף) שבו, בניגוד לחומרים המודרניים יותר יש צורך לקלף שכבת נייר מעל פני הצילום לאחר תום זמן הפיתוח. חומר זה היה פופולרי ביותר בקרב צלמים מקצועיים בתקופה שלפני העידן הדיגיטלי ושימש לצורך בקרת חשיפה, קומפוזיציה ותאורה לפני חשיפת שקופיות בפורמט 4X5. לאחר פשיטת הרגל של פולארויד נותר בשוק החומר המקביל של פוג׳י שנקרא  FP-100C. בתחילת השנה הודיעה פוג׳י כי המשלוחים האחרונים של חומר זה יצאו בסביבות אמצע 2016 לאחר שהתקבלה החלטה להפסיק את ייצור החומר כתוצאה מירידה דרסטית בביקושים שאינם מצדיקים את המשך הפעלת קו הייצור. מייסד חב׳ Impossible  נפגש עם הנהלת פוג׳י בניסיון להגיע להסדר כלשהוא לגבי המשך יצור החומר אולם נתקל בסרוב מוחלט.

SafariScreenSnapz005

חומר אינסטנט מקצועי מסוג Peel Apart, FP-100C. מקור: Petapixel.com

יחד עם העלמם של חומרי אינסטנט המקצועיים נעשים נסיונות לחדש את ייצורם של סרטי אינסטנט שיצורם הופסק מזמן כמו לדוגמא 55PN שהיה סרט אינסטנט שחור לבן בגודל  4X5 אינצ׳ שאיפשר קבלת הדפס פוזיטיבי יחד עם נגטיב ממנו ניתן היה להדפיס הדפסים נוספים באמצעות מכשיר הגדלה אופטי. חברת הזנק בשם New 55 Film מפתחת מספר חומרי אינסטנט וגם חומרי צילום רגילים. אחד המוצרים הוא סרט ה- 55PN הקלאסי בשחור לבן וגם גרסה צבעונית שלו. החברה ביצעה גיוס המונים באמצעות Kickstarter.

עדכון 7.1.18: חברת New 55 Film הודיעה על הפסקת פעילותה.

נראה אם כך כי ד״ר אדווין לנד, ממציא הצילום המיידי ומייסדה של חב׳ Polaroid היה שמח לצפות כיום בתהליך ״החזרה בתשובה״ בו צלמים צעירים רבים מעדיפים את הצילום המידי האנאלוגי על פני הצילום הדיגיטלי הנתפש כקר ומרוחק. צילום אינסטנט הוא Cool  ולכן כנראה נמצא כיום בנסיקה. לכמה זמן? ימים יגידו.

מקור תמונה ראשית: wikipedia

עדכון 16.9.16: מסתבר שגם Leica קופצת לבריכת הצילום המידי עם מצלמה חדשה בשם Sofort.
המצלמה, המיוצרת כנראה ע״י Fuji תואמת לסרטי MiniInstax שלה.

עדכון 16.11.16: הוכרזה גרסה מוחדשת ומשופרת של המצלמה הקלאסית SX-70

עדכון 11.1.17: זו השנה השנייה שמוצרי הצילום המיידי מככבים בראש רשימת המכירות של Amazon לקראת חג המולד וראש השנה האזרחית

עדכון 11.11.17: נתוני מכירות מעודכנים של Fuji מעידים על המשך הפופולריות של מצלמות ה- Instax: בשנת 2016 נמכרו 6.6 מליון יחידות, הרבה מעבר ל-5 מליון יחידות עפ״י התחזיות. בשנת 2017 צפויות מכירות ה-Instax לעלות ל- 7.5 מליון יחידות. Fuji טוענים שאינם עומדים בביקוש הגובר למוצרי Instax.

עדכון 11.11.17: הסרט התעודי Instant Dreams יוצג לראשונה ב-18.11.17 בפסטיבל הסרטים התעודיים IDFA באמסטרדם.

עדכון 17.11.17: החברה שבבעלותה הזכויות על מוצרי Polaroid תובעת את FujiFilm על הפרת זכויות עקב הפצת סרטי Instax בפורמט הריבועי

עדכון 28.12.17: מצלמה חדשה וסרט אינסטנט חדש מבית Polaroid

עדכון 26.3.20: לאחר תהליך ארוך, Polaroid Originals  ו-Impossible Project מתאחדות לישות אחת תחת השם Polaroid. כתובת אתר האינטרנט החדש הוא Polaroid.com

עדכון 17.9.20: מצלמות וסרטי אינסטנט חדשים של Fuji

עדכון 26.8.21: סרטון נוסף המתאר את ההיסטוריה של Polaroid

עדכון 8.12.23: הצילום המידי מהווה יותר מ-50% ממחזור המכירות השנתי של חטיבת ההדמיה של Fujifilm בשנת 2022

עדכון 16.6.24: מקור נוסף לרכישת מצלמות Polaroid משופצות וסרטי צילום

86. מספר תובנות על Fuji X-Pro 2

86. מספר תובנות על  Fuji X-Pro 2

קו המצלמות הנוכחי של Fujifilm (האם לא היגיע הזמן להחליף כבר את השם הארכאי הזה?) מסקרן אותי מזה זמן אולם עד היום לא הזדמן לי לצלם במצלמות אלו. הודות לידידי ליאון בוטנר וחיים בן כוזרי מקב׳ חברות שמעוני, יבואני Fuji בישראל קיבלתי לצורך התנסות מצלמה מדגם  X-Pro 2 שיצאה לשוק לפני כ-5 חדשים.

דגם זה הינו הדור השני בסדרת ה- X-Pro, לאחר ה-X-Pro 1 שיצאה לשוק בשנת 2012. בניגוד ליצרניות אחרות, אצל פוג׳י השידרוגים אינם תכופים ולעיתים, כמו במקרה זה עוברות מספר שנים עד להכרזה על דגם חדש. מספר מאפיינים מייחדים את דגמי המצלמות של פוג׳י לעומת יצרנים אחרים: כל המצלמות הן Mirrorless, כלומר פוג׳י זנחה את דגמי ה-DSLR שלה כבר לפני שנים. כולם מבוססים על חיישן יחודי בעל מערך מסננים צבעוניים הנקרא  X Trans, המונע היווצרות Moire ולכן אין צורך בשימוש במסנן AA. הסבר מפורט בענין זה תוכלו למצוא בפוסט מס׳ 52 בבלוג זה. כל הדגמים מעוצבים בסגנון רטרו ובנויים באופן מסיבי. דגמי ה- X מתאפיינים במחפש (View Finder) משולב, אופטי ואלקטרוני כאחד עליו ארחיב בהמשך. מחיר המצלמה בארה״ב (גוף בלבד) $1700. במחיר זהה, אגב,  ניתן לרכוש את ה-Sony A7II עם חיישן Full Frame.

את ביצועי חיישן התמונה מסוג  X Trans לא ניתן להשוות לחיישני תמונה אחרים במאגר המידע של DxO מאחר וחיישני Fuji אינם נכללים בו: המאפיינים היחודיים של תהליך ה-Demosacing במצלמות מבוססות X Trans מונעים אפשרות זו. בהתאם, גם עדשות Fuji אינן נכללות במאגר המידע מאחר ולא ניתן להרכיבן על מצלמות של יצרנים אחרים.

IMG_0650

Fuji X-Pro 2 (חיישן APS-C, 24MP) עם עדשה 18-135
ע״י Sony A7 (חיישן Full Frame 24MP) עם עדשה 28-70

מראה ותחושה: כאשר לוקחים את ה- X-Pro 2 ליד בהחלט מקבלים תחושה של פעם: המצלמה נראית כמו מצלמת Range Finder ישנה, עם חוגות וכפתורים מכניים המשולבים בכפתורים האפיניים למצלמות הדיגיטליות של היום. האם לסגנון הרטרו ולכפתורים המכניים יש יתרון? כן ולא, תלוי בהעדפות האישיות של כל אחד מאיתנו. לטעמי פוג׳י קצת הרחיקו לכת בענין והחוגה הגדולה בחלק הימני העליון, המשלבת את מהירויות הסגר עם המהירות הצילומית ISO אינה נוחה לשימוש. בדומה לדגמים אחרים, חוגת פיצוי החשיפה נמצאת אמנם במקום נוח לגישה, בפינה הימנית העליונה, אולם אין לה נעילה והיא נוטה לזוז כל הזמן ולשנות את החשיפה ללא שהמשתמש התכוון לכך. כפתורים אחרים מפוזרים באופן אקראי למדי על פני גוף המצלמה, ללא כיתוב המסביר את פעולתם. לחוגות (קדמית ואחורית) המשמשות לשינוי זמני החשיפה ולשליטה בצמצם תפקידים נוספים המתבצעים באמצעות לחיצה פנימה על החוגות, ענין מבלבל למדי שגם הוא גורם לטעויות בלתי רצוניות. משקל המצלמה כ- 500 גרם (עם סוללה). ב-X-Pro 2 חיישן בגודל APS-C בעל 24MP, והיא גדולה יותר מאשר ה- Sony A7  שלי (מודל 2013) שבה חיישן Full Frame 24X36 עם 24MP ושוקלת מעט יותר.

התפריטים המתגלים לאחר לחיצה על כפתור Menu ברורים והגיוניים ומי שכבר השתמש במצלמה דיגיטלית או שתיים יתמצא בהם בקלות וברוב המקרים ללא צורך בהצצה במדריך למשתמש.

במסגרת החזרה לעבר, המצלמה כוללת מחפש אופטי בדומה לזה הנמצא במצלמות Leica. מחפש זה משולב במחפש אלקטרוני איכותי בעל 2.36 מליון פיקסלים ויש כמובן צג אחורי גדול (שאינו מתכוונן) בגודל ״3.  המחפש האופטי שימושי רק עם עדשות רחבות, עד 50 מ״מ. מעבר לכך העדשה מסתירה חלק מן הנושא וכן יש בעיית Parallax מאחר והמחפש נמצא מעל העדשה, בצד שמאל של גוף המצלמה. ככל שאורך המוקד של העדשה עולה, גודל המסגרת המייצגת את זווית הראייה של העדשה קטן וקשה לצפות בנושא. עם זאת, יש מצב מענין המאפשר שימוש במחפש האופטי יחד עם הצגה אלקטרונית של קטע מוגדל של הנושא לצורך בדיקת המיקוד. המחפש האלקטרוני איכותי מאד וזהה באיכותו לזה הנמצא במצלמות חסרות מראה אחרות כדוגמת סדרת  A7  של סוני. המעבר מאופן תצוגה אחד לשני איננו חלק ומתבצע באמצעות שני כפתורים, אחד הנמצא ע״י העינית והשני הנמצא בחזית המצלמה מימין לעדשה.IMG_0649

Fuji X-Pro 2 ע״י Sony A7: שימו לב להבדלים במיקום המחפש ובגודל הגוף

IMG_0654
Fuji X-Pro 2 ע״י Sony A7: שימו לב להבדלים בגודל הגופים ובגודל חיישני התמונה

לפוג׳י מבחר עדשות מגוון, הכולל עדשות Prime ועדשות Zoom, החל ב- 14 מ״מ וכלה בזום 100-400 מ״מ (במצלמה הנסקרת כאן חיישן בגודל APS-C עם יחס חיתוך של 1.6). רוב העדשות נחשבות איכותיות וחלקן מתאפיין בצמצמים פתוחים מאד, כמו לדוגמא 56/1.2. מחירי העדשות, לטעמי לפחות, נראים סבירים בהחלט ביחס לנתונים הטכניים שלהן.
לצורך ההתנסות קיבלתי 3 עדשות: הראשונה 27mm/2.8 (עדשת Pancake, מחירה $300 בארה״ב), השנייה 56mm/1.2 (מחירה $800 בארה״ב) והשלישית עדשת זום 18-135mm/3.5-5.6 (שמחירה $700 בארה״ב). שימו לב להבדלים הניכרים בקוטר העדשות ובאורכן:

מימין, עדשת הזום 18-135 במצב 135 מ״מ. עדשת ה-Pancake קטנה וקלה ולעומתה עדשת 56/1.2 גדולה וכבדה ושוקלת כמעט כמו גוף המצלמה. כצפוי, עדשת ה- 56/1.2 היתה החדה ביותר מבין השלוש.

Fuji_lenses

אחסון ומהירות צילום: X-Pro 2  מקבלת 2 כרטיסי SD ומסוגלת לצלם 8 מסגרות בשנייה, מהירות יפה לכל הדעות (Sony A7 מאפשרת 5 מסגרות לשנייה בלבד) אולם ה-Buffer שלה מתמלא די מהר והמצלמה מפסיקה להגיב עד לסיום רישום המידע על כרטיסי הזיכרון.

המצלמה מצלמת וידאו ב-1080P, עד 60 מסגרות בשניה, וזאת כאשר רוב מתחרותיה היום מצלמות וידאו ב- 4K. כמו כן אין למצלמה שקע חיצוני לאזניות כך שהאטרקטיביות שלה למי שמתמקד בעיקר בוידאו נמוכה למדי. איכות הוידאו סבירה בהחלט ומתאימה לצלם שעיקר עיסוקו בצילום Stills המצלם וידאו  מידי פעם כאשר הוידאו מיועד בעיקר לאינטרנט.

מיקוד: למצלמה 2 אפשרויות בחירה במספר נקודות המיקוד: 273 או 77. לטעמי השליטה ב-273 נקודות קשה ולא הצלחתי לזהות הבדלים באיכות המיקוד בשימוש בשתי האפשרויות. מימין לצג האחורי נמצא  Joy Stick קטן המאפשר בחירה מהירה של נקודת המיקוד הרצויה בעת הצילום, בעיקר בעת השימוש ב- 77 נקודות מיקוד. תכונה זו היא אחת המוצלחות ביותר במצלמה זו לאור פשטות השימוש בה. עם זאת, מהירות המיקוד והדיוק שלו, בעיקר בתנאי אור נמוכים אינם גבוהים ונופלים מן הסטנדרט המקובל במצלמות מקצועיות דומות. עקב כך, המצלמה איננה מתאימה לצילומי ספורט ובע״ח הדורשים מיקוד עוקב ברצף תוך צילום מהיר.

איכות הדימוי: בצילומי סטילס איכות הדימוי גבוהה, הן ב-JPEG והן ב- RAW. קבצי ה- JPEG של Fuji ידועים באיכותם: המצלמה מספקת קבצי JPEG בשתי רמות דחיסה: Fine ו-Normal. רמת הרעש מקבילה לזו של מצלמות מקצועיות אחרות עם חיישן בפורמט  APS-C אולם היא גבוהה ממה שניתן לקבל ממצלמות בעלות חיישן Full Frame: בענין זה אין פשרות, מי שזקוק לרמת הרעש הנמוכה ביותר ולטווח הדינמי הגבוה ביותר יבחר במצלמה בעלת חיישן FF: אפילו ה- Nikon D500 שהוצגה לאחרונה איננה מתחרה בהיבט זה במצלמות עם חיישני FF. יהיה מענין לראות את הביצועים של מצלמה מסדרה X עם חיישן FF, שמועות על הופעתה הצפוייה של מצלמה כזו יש למכביר.
X-Pro 2 מאפשרת הפעלת פרמטרים רבים על קבצי Jpeg, כולל סימולציות של סרטי צילום אחדים של Fuji וכן סרט שחור לבן Acros יחד עם אוסף שלם של פילטרים שונים ומשונים. קבצי RAW ניתנים לעיבוד ב-Lightroom ובתוכנות אחרות. קבצים שצילמתי ועיבדתי ב-LR הגיבו כמצופה וכללו מידע רב בתחומי הבהירויות והצללים אותו היה ניתן להביא לידי ביטוי חזותי בקלות.

 תכונות נוספות: X-Pro 2 כוללת גם WiFi מובנה, לא ניסיתי תכונה זו כך שאינני יכול להעיד על איכותה. לאחר התקנת אפליקציה יעודית בסמארטפון ניתן לשלוט במצלמה מרחוק ולהעביר לסמארטפון צילומים לצורך שיתוף ברשתות החברתיות או בדואר אלקטרוני.
המצלמה כוללת גם טיימר חשיפה מובנה לצורך ביצוע צילומי Time Lapse.

מבחן מעשי: הזדמן לי לקחת את ה- X-Pro 2 לצילומים במתחם בו מתקיים פסטיבל מידברן 2016 (הגרסה הישראלית לפסטיבל Burning Man האמריקאי). מידברן מציב אתגרים רבים בפני הצלמים: המדובר בארוע ענק עם יותר מ-8000 משתתפים המתקיים על שטח גדול באזור הר הנגב ליד שדה בוקר. בשעות בהן ביקרתי במקום היה אור חזק וניגודי מאד משולב בענני אבק אימתניים המתרוממים ללא הרף עם הרוח מאדמת הלס הנכתשת כל העת תחת רגליהם של אלפי המשתתפים וכלי הרכב הנעים באזור. חלק ניכר מן המשתתפים בארוע נמצא בתנועה מתמדת, אם ברחבות הריקודים הרבות ואם בהליכה ממתחם למתחם וחולפים על פני הצלם במהירות כאשר פניהם מכוסות עקב האבק והם מרכיבים משקפי מגן ומשקפי שמש. עפ״י הנחיות ההפקה יש צורך לקבל אישור מכל משתתף אותו רוצים לצלם כך שצילום ספונטני איננו בא בחשבון. רוב המצולמים אליהם פניתי הסכימו להצטלם אולם היו גם כמה שסירבו וכמובן שכיבדתי את רצונם. בתנאים המאובקים של מידברן אין מה לדבר על החלפת עדשות, ענני האבק הזכירו לי את אימוני הנגמ״ש בשטחי האימונים בנבי מוסא אי שם בשנות ה- 70…
X-Pro 2 אמורה להיות אטומה לאבק ומים ואכן עמדה בגבורה באבק המדבר: מידי פעם הייתי נושף על העדשה וגוף המצלמה כדי להסיר מעט מן האבק שהצטבר עליהן וממשיך לצלם. עם שובי הביתה עברתי על המצלמה והעדשה עם שואב אבק ומברשת יבשה ולאחר מכן ניגבתי אותן עם סחבה לחה.
את עצמי, מיותר לציין, הכנסתי למקלחת ואת כל הבגדים והתיקים בהם השתמשתי למכונת הכביסה…

בעיה שהתגלתה לי כבר בדרך לארוע היתה תקלה בקשר שבין העדשה (18-135) למצלמה: העדשה לא הגיבה לנסיונות לשנות את הצמצם מן החוגה האחורית שעל גוף המצלמה. למרבה המזל לחלק מן העדשות של פוג׳י יש טבעת לשינוי הצמצם על גוף העדשה ולכן הסתפקתי במצב בו שינוי הצמצם נעשה באמצעות טבעת זאת, פחות מהיר אבל עובד…
בסקירות שונות על המצלמה אותן קראתי הוזכרו ביצועים בלתי מספקים של הסוללה ועם זאת דובר ברובן על אפשרות לביצוע למעלה מ-300 צילומים לפני התרוקנות הסוללה. להפתעתי הרבה לאחר ביצוע פחות מ- 200 צילומים (186 למען הדיוק) הסוללה שבקה חיים. לא הייתה ברשותי סוללה נוספת ונאלצתי לשלוף את הטלפון הסלולרי שלי לצורך צילום הצילומים האחרונים לפני שעזבתי את השטח. השתמשתי במחפש האלקטרוני זולל החשמל מאחר והשימוש במחפש האופטי איננו מעשי: אין אינדיקציה חזותית לגבי החשיפה והמיקוד, ככל שאורך המוקד עולה המסגרת הולכת וקטנה וקשה להבחין בפרטים וכמו כן השתנות גודל המסגרת בהתאם לשינוי אורך המוקד של עדשת הזום איננה מידית וסובלת מהשהיה מרגיזה. ב- Sony A-7 שלי אני מצלם הרבה יותר צילומים לאורך יותר זמן לפני שהסוללה מתרוקנת כאשר המחפש האלקטרוני נמצא בשימוש כל העת.

ולמרות כל הקיטורים הנ״ל, איכות הצילומים שהתקבלו טובה מאד: המיקוד האוטומטי לא התרשם מענני האבק ופעל היטב. השתמשתי גם במצב של חשיפה יחידה וגם במצב של צילום רציף ובשני המקרים קיבלתי תוצאות טובות. תגובת המצלמה היתה חיובית ואני מעריך שעם קצת יותר ניסיון הייתי אפילו מתחיל להנות מן השימוש בה. לצורך התרשמות, לפניכם 4 צילומים ממידברן 2016:

DSCF1153

צלם במדבר: Fuji X-Pro 2, 18-135, 1/800 f8 ISO200

DSCF1163

נדנדת הרוח והאבק: Fuji X-Pro 2 18-135 1/800 f8 ISO200

DSCF1187

פרסיליה מלכת המדבר: Fuji X-Pro 2 18-135 1/1250 f4.5 ISO 200

DSCF1223

רוצה לבוא איתי למסע אחורה בזמן? Fuji X-Pro 2 18-135 1/400 f10 ISO 200
שימוש בפרופיל Camera Acros+Red Filter ב-Lightroom

לסיכום,  Fuji X-Pro 2 היא מצלמת  Mirrorless ברמה מקצועית בעלת תכונות מענינות רבות המספקת דימויי סטילס איכותיים. בסקירה המקיפה ב- DPreveiw זכתה המצלמה לציון המכובד 83 (פרס הכסף).

עפ״י האתר, יתרונות המצלמה הם:
1.  קבצי Jpeg מצויינים עם בחירה טובה במצבי צבע שונים
2.  קבצי RAW באיכות דומה למצלמות אחרות מסוגה בדרוג הגבוה
3.  ביצועי ISO גבוה מהטובים בסוגה (אישית לא התרשמתי כך)
4.  עיצוב מיוחד ומבנה קשיח ואטום למים ואבק
5.  מיקוד אוטומטי טוב בצילום יחיד, סביר בצילום רציף
6.  מחפש היברידי יחודי ומהנה (גם כאן, אישית לא התרשמתי כך)
7.  רמת קסטומיזציה סבירה
8.  אפשרות טובה להגדרת פרמטרים שהצלם משנה בתדירות גבוהה
9.  איכות וידאו משופרת לעומת הדור הקודם, אפשרות לשילוב Film Simulation
10. תגובת המצלמה הטובה ביותר בסדרה X נכון להיום ( ולא מספיק טובה לדעתי)
11. אפשרות שימוש בשני כרטיסי SD
12. המרת RAW במצלמה ו-WiFi עיבוד ושיתוף מהיר של קבצים
13. מצבי DR מאפשרים ניצול טוב של הטווח הדינמי של חיישן התמונה

חסרונות:
1.  אפשרויות הצילום בוידאו אינן המילה האחרונה בתחום
2.  המיקוד האוטומטי העוקב מפגר אחר המצלמות הטובות בקבוצה
3.  חוגת ISO אטרקטיבית אולם לא מעשית
4.  אורך חיי הסוללה מאכזב, בעיקר בעת שימוש במחפש האלקטרוני
5.  אין אפשרות לטעינה באמצעות USB
6.  אין אפשרות להגדרת מגבלת Auto ISO כתלות באורך המוקד של העדשה
7.  זוהי אחת המצלמות היקרות ביותר בקבוצת המצלמות בעלי חיישן APS-C

אולי יותר ממצלמות אחרות, ההחלטה האם לרכוש מצלמה זו הינה אישית מאד עקב המאפיינים היחודיים שלה. או שאתה/את אוהב/ת אותה או שלא.

סקירות נוספות על מצלמה זו ניתן למצוא באתרים הבאים:

imaging-resource.com

petapixel.com

engadget.com

 עדכון 7.7.16: הוכרז עדכון קושחה 2.0 ל-X-Pro 2: בין היתר כולל העדכון שיפור משמעותי למערכת המיקוד האוטומטי מבחינת הדיוק והמהירות. נשמע טוב, ואלם העדכון יהיה זמין להורדה רק באוקטובר…

עדכון 17.7.16: בתחילת חודש יולי 2016 הכריזה פוג׳י על הדגם החדש XT-2. בין מצלמה זו ל-X2-Pro מספר הבדלים. סקירה מקיפה של הבדלים אלו ניתן לקרוא כאן.

עדכון 6.10.16: עדכון קושחה 2.00 הוכרז ל- X-Pro 2. העדכון כולל שיפורים רבים, החשוב שבינהם נוגע למערכת המיקוד האוטומטי.

עדכון 25.11.16: סקירה מעשית של צילום ב-X2-Pro

עדכון 18.2.17: השוואה מענינת בין Leica M ל-X2-Pro

עדכון 23.3.17: הודעה על שני עדכוני Firmware חשובים ל-X2-Pro

85. מספר תובנות על Pentax K-1

85. מספר תובנות על Pentax K-1

מידי פעם מתעורר בי הצורך לכתוב על מצלמה חדשה בעלת תכונות ואפיונים מיוחדים: כזאת היא משפחת מצלמות ה- Sony A7  (עליה כתבתי בפוסט מס׳ 45), ה- Leica SL (עליה כתבתי בפוסט מס׳ 71) וה-Sony RX1R (עליה כתבתי בפוסט מס׳ 52). למצלמות אלו מאפיינים יחודיים משלהן ההופכים אותן למיוחדות ושונות ובעלות ערך שימושי רב לחלק מן הצלמים, חובבים ומקצועיים כאחד.

בחודש פברואר 2016 הכריזה Ricoh, בעלת המותג הוותיק Pentax על מצלמה כזו: Pentax K-1. חלק מכם ירימו גבה ויגידו: את מי זה מענין ומי בכלל משתמש כיום במצלמות Pentax? אחרי הכל אין המדובר בניקון, קנון או רחמנא ליצלן סוני, אשר במוצריהם אנו דשים כל העת. ובכן, מסתברות שתי עובדות מענינות: א. יש לפנטקס קהל משתמשים נאמן שמעדיף את הציוד מתוצרתה על פני ציוד המיוצר ע״י יצרנים אחרים ב. למצלמה החדשה מספר תכונות יחודיות ואף על פי כן מחירה  ($1800 לגוף בלבד) נמוך בהרבה ממצלמות מתחרות באותה הקטגוריה: DSLR עם חיישן Full Frame בעל 36MP, אטימה מלאה למים ואבק, GPS ו-WiFi מובנים ובנוסף, ל-K-1 מספר תכונות מענינות נוספות כמו Pixel Shift, תכונה שאסקור בהרחבה בהמשך וכן מייצב אופטי מובנה. כל זה בגוף שמשקלו 1010 גרם כולל סוללות. לצורך גילוי נאות אציין כי כל התרשמותי מבוססת על בדיקות שנעשו ע״י אתרים אחרים ולא (לצערי) על התנסות מעשית שלי.

מבחינת מספר הפיקסלים וגודל החיישן פנטקס K-1 מתחרה ישירות בדגמים הבאים:
(Nikon D-810 (DSLR, 36MP), Sony A7R II (Mirrorless, 42MP ו- (Canon 5DS,5DSR (DSLR, 50MP, אולם כאמור לעיל מחירה נמוך בהרבה מכל המתחרות: דגמי Canon 5DS, DSR נמכרים בכ-$3500,
Nikon D810 ב-$2800 ו-Sony A7R II ב-$3200. K-1 נופלת במעט מן המתחרות במהירות הצילום המירבית: 4.4 מסגרות לשנייה לעומת 5 מסגרות לשנייה לכל המתחרות אולם עולה עליהן בתחום ה- ISO. מספר נקודות המיקוד של K-1 נמוך במובהק מזה של המתחרים, טרם ראיתי דיווחים על איכות המיקוד האוטומטי שלה אולם אם להסיק מן הביצועים בתחום זה של K-3 הקודמת לה לא ברור אם יש למה לצפות וחבל.

מנתוני בדיקות שפורסמו ב- DPReview.com עולה כי K-1 מספקת תחום דינמי מרשים מאד המתחרה היטב בתחום הדינמי של כל המתחרים ובוודאי בזה של דגמי Canon. עם הפעלת מצב Pixel Shift מתקבלות תוצאות טובות יותר מאשר של דגמי פורמט בינוני מסויימים. שימו לב לענין זה: במחיר של $1800 ובמצלמה בפורמט DSLR שאינה גדולה וכבדה מדי K-1 מתחרה מבחינת איכות הדימוי במצלמות בפורמט בינוני שמחירן מתחיל בכ- $9000. התוצאות המוצגות באתר DPReview מרשימות מאד ואני בהחלט מציע לכל מי שסוג העבודה שלו מאפשר הפעלת Pixel Shift (צילום על חצובה, נושאים נייחים: למרות שכבר הוכח שגם נושאים בתנועה אפשריים) לשקול את ה- Pentax K-1 לפני קבלת החלטת רכישה. כמובן ששאלת העדשות היא מהותית, למרות שקיים מגוון יפה של עדשות הן מתוצרת פנטקס והן של יצרנים אחרים למי שברשותו אוסף קיים של עדשות ההחלטה תהיה קשה יותר.

כתבה העוסקת בהתנסות מעשית עם K-1 והשוואה ל-K-3 ניתן לקרוא כאן.

K-1 היא התפתחות הגיונית של הפנטקס K-3, הדומה לה מאד במאפיינים רבים אולם היא בעלת חיישן בגודל APS-C ורק 24MP. באופן אישי, שמתי עין על ה- K-3 כאשר הוכרזה אולם בסופו של דבר העדפתי את אחד הדגמים ממשפחת A-7 של סוני, בעיקר משיקולי גודל ומשקל וכן עקב העובדה שסוג הצילום שלי איננו מאפשר שימוש ב-Pixel Shift כך שתכונה זו לא תוכל לבוא לידי ביטוי בצילומים שלי. כל דגמי פנטקס מבוססים על מסורת ארוכת שנים של מצלמות איכותיות, חלקן אף היו בזמנו להיטי מכירות של ממש כדוגמת ה-K1000, מצלמת סרט היסטורית ממנה נמכרו מעל 3 מליון יחידות בשנים 1976-1997 (אחת מהן באוסף הצנוע שלי). מצלמה מוצלחת מאד נוספת מתוצרת פנטקס היתה Pentax 67, מצלמת סרט בפורמט בינוני וכן אחותה הקטנה יותר בפורמט 6X4.5. בשנים האחרונות היציגה פנטקס מצלמות דיגיטליות בפורמט בינוני, האחרונה שבהן Pentax 645Z בעלת חיישן CMOS עם  51MP בגודל 44X33 מ״מ שמחירה, כ- $9000 הינו 1/3 עד 1/4 ממחירן של מצלמות בפורמט בינוני מתוצרת יצרנים אחרים.

הזכרתי קודם לכן את אחת התכונות המענינות של K-1: היכולת להזיז את חיישן התמונה בזמן החשיפה על מנת לדגום את הנושא מספר פעמים ולשפר באופן משמעותי את איכות הדימוי המתקבל. טכניקה זו, הנקראת Pixel Shift איננה חדשה וקיימת מזה שנים במספר דגמים של מצלמות בפורמט בינוני ואף בפנטקס K-3 וב- Olympus E-M5 II. אולם זאת הפעם הראשונה שיכולת זו מופיעה במצלמת DSLR FF בעלת מספר פיקסלים גבוה.

PS

כיום, בכל המצלמות (למעט המצלמות מתוצרת Sigma המבוססות על חיישני תמונה מרובי שכבות) נוצר הדימוי הצבעוני באמצעות חיישן תמונה חד שכבתי המכוסה במערך מסננים צבעוניים בצבעים אדום, ירוק וכחול. מערך זה, הנקרא מערך Bayer (ע״ש Bryce Bayer, מהנדס בחב׳ Kodak שפיתח אותו בשנת 1976). בשיטה זו לא כל הפיקסלים נחשפים לכל הצבעים ולכן כושר ההפרדה הכולל יורד במידה ניכרת וכן עשויים להופיע רעשים צבעוניים וצורות Moire. לצורך יצירת הדימוי הסופי נחוץ עיבוד ספרתי הנקרא  Demosaicing שמשמעותו השלמת המידע הצבעוני החסר בהתבסס על המידע הקיים. לתהליך זה מספר חסרונות. על מנת לייתר את הצורך בתהליך ה- Demosaicing ניתן לחשוף את החיישן 4 פעמים, כל פעם בהסטה של פיקסל אחד ימינה, למטה, שמאלה ולמטה (ראו באיור שלמעלה) ובכך למעשה לדגום את הנושא 4 פעמים במקום פעם אחת בלבד בצילום רגיל. כתוצאה מהדגימה המרובעת מתקבל דימוי באיכות גבוהה בהרבה מזו המתקבלת בחשיפה אחת. החיסרון: צילום במצב זה מחייב שימוש בחצובה ואינו מומלץ לצילום נושאים בתנועה. מלוא יתרונותיו מתקבלים בצילום Still Life. את ההבדל באיכות הדימוי בין צילום רגיל לבין הפעלת Pixel Shift ב-Pentax K-1 ניתן לראות בברור בתוצאות שהתקבלו ע״י DPReview.com וכן ע״י Imaging-Resource.com. האתר האחרון ערך ל-K-1 בדיקה מקיפה וכן סקירה טכנולוגית מענינת.

SafariScreenSnapz001

חלק מן ההשוואה שנערכה ע״י Imaging-Resource.com בין צילום ב-K-1 במצב רגיל (משמאל) ובמצב Pixel Shift (מימין). ההבדל ניכר מאד לעין. בשימוש בערכי ISO גבוהים השימוש במצב Pixel Shift מאפשר ירידה משמעותית ברמות הרעש.

לסיכום, Pentax K-1 הרשימה אותי כמצלמה איכותית מכל הבחינות, שתתאים לכל מי שזקוק לדימוי איכותי ביותר, כולל בערכי ISO גבוהים, עם אפשרות לקבלת דימויים ברמת הפורמט הבינוני במצב Pixel Shift. חשוב להדגיש שהמצלמה איננה מתאימה לצילום ספורט ולצילום התרחשויות מהירות ביותר והדבר נכון גם לגבי כל המתחרות שלה שנסקרו לעיל. ברמת הרזולוציה הזו הטכנולוגיה, לצערי, עדיין איננה מאפשרת צילום במהירויות גבוהות מאד.

סקירה מקיפה נוספת ל-K-1 תוכלו לקרוא כאן.

סקירה של K-1 עם התייחסות מפורטת לנושא Pixel Shift עם דוגמאות תמצאו כאן.

סקירה מקדימה ל-K-1 עם צילומים איכותיים מאד של המצלמה עצמה תמצאו כאן.

סקירה מענינת של Pixel Shift ב- K-1 עם מסקנות מפתיעות תמצאו כאן.

עדכון 1.7.16: סקירה נרחבת של K-1 תמצאו כאן.

עדכון  7.7.16: ועכשיו יש גם סקירה עם ציון 84 ב- DPreview.com

עדכון 16.9.16: החיישן ב- K-1 זוכה לציון גבוה מאד ב-   DxOMark.

עדכון 23.10.16: סקירה מקיפה על ה- K-1

עדכון 9.2.18: Pentax K-1 II: דגם משופר לדגם המקורי

84. מחשבות על איכות הציוד ואיכות הצילום

84. מחשבות על איכות הציוד ואיכות הצילום

הנושא בו עוסק פוסט זה מתבשל אצלי מזה זמן ומקבל חיזוקים כל העת בעקבות התופעה הלא חדשה, אך ההולכת ומתרחבת של אתרים המפרסמים סקירות ״טכנולוגיות״ של ציוד צילום ושמועות כאלו ואחרות על ״מצלמת החלומות״ הבאה מצד אחד ו״המלצות״ של כל מיני מומחים מטעם עצמם המספקים ״תשובות״ לשאלות של מי שאין להם מושג קלוש בצילום: שיטוט קצר בפורומים ובקבוצות פייסבוק העוסקות ב״צילום״, הן בשפת הקודש והן בשפות אחרות מדגים היטב את התופעה.

אין ספק בכך שהדמוקרטיזציה והנגישות של הידע, בכל תחום שהוא, הן תופעות חיוביות לכשעצמן ועשויות, בתנאים הנכונים, לתרום רבות להתפתחות האישית והמקצועית של כל אדם. אולם הקלות הרבה (שימו לב: לא השתמשתי בביטוי ״הבלתי נסבלת״) בה יכול כיום כל אחד לספק ״מידע״ בלתי מבוסס ולעיתים מוטעה לחלוטין לאחרים היא ענין שיש לתת עליו את הדעת.
מהיבט זה, הצילום תמיד היה תחום בעייתי מאחר ומעולם לא נדרשה הסמכה פורמלית כל שהיא על מנת לעסוק בו. במדינת ישראל, כדי לעסוק בתחום הקוסמטיקה נדרשת תעודת הסמכה מטעם משרד התמ״ת. כדי לעסוק בחשמלאות רכב נדרשת הסמכה של משרד התחבורה. כדי לעסוק בצילום לא נדרשת כל הסמכה וכל מי שרכש לעצמו מצלמה וקצת ציוד נלווה יכול להכריז על עצמו כצלם. תארו לעצמכם מצב דומה בתחום הרפואה: מחר הייתי מכריז על עצמי כקרדיולוג מומחה… אחרי הכל יש לי במרתף ביתי מכון צינתורים, המילה האחרונה בתחום. לצורך ההגינות יש לומר שהמצב דומה גם בתחומים נוספים בהם לא נדרשות כל הכשרה והסמכה.

הצילום הדיגיטלי יחד עם עיבוד התמונה הממוחשב שזעזעו את תחום הצילום בתחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת יצרו שינויים רבים בתחום, חלקם חיוביים מאד וחלקם שליליים מאד. אחד השינויים הבולטים הוא קיצור ניכר באורך החיים של ציוד הצילום. אם בעבר צלם היה יכול להשתמש בהצלחה באותה המצלמה ובאותן העדשות במשך שנים רבות הרי שכיום כל מצלמה הופכת ל״מיושנת״ ברגע בו נחתה על מדפי החנויות. בשנים הראשונות להופעתו של הצילום הדיגיטלי היתה הצדקה לתופעה זו מאחר והמצלמות הדיגיטליות (גם המקצועיות) הראשונות שיצאו לשוק לא היו טובות מספיק מכל הבחינות ובעיקר מבחינת איכות הדימוי שהיה באפשרותן ליצור. אולם, בשנים האחרונות רמת הציוד השתפרה והגיעה לנקודה בה השיפורים מדגם לדגם הינם מינוריים ביותר מבחינת השפעתם על איכות הצילום של מרבית הצלמים. ההתרגשות והמתח המלאכותיים שיוצרים יצרני הציוד לקראת ההופעה הצפוייה של דגם חדש מלובים בהתאמה ע״י אתרי השמועות למיניהם הניזונים מהדלפות מחושבות ומתוכננות מכיוונם של יצרני הציוד. אלה נמצאים בבעיה מסויימת מאחר ואם יכריזו מראש שבתאריך כזה וכזה יוציאו לשוק מצלמה בעלת כך וכך מגפיקסלים מיד יפסקו מכירות הדגם הנוכחי וכולם ימתינו בסבלנות עד להופעת הדגם החדש… לכן נמשך לו משחק השמועות וכולם, כנראה, נהנים לעסוק ולדוש במאפייני המצלמה הבאה ובתאריך ההכרזה הצפוי מאשר לעסוק בצילום עצמו.

אחרי הכל, מהו בעצם צילום טוב? או מהו צילום ״מוצלח״, מונח השגור אצלנו? אני יודע שאני נכנס כאן לשדה מוקשים בנסיוני לענות של שאלות אלו ובכל זאת אקח את הסיכון ואנסה לענות: לעניות דעתי, המבוססת על כ- 40 שנות  ניסיון בתחום, צילום טוב הוא צילום היוצר תגובה קוגניטיבית, חיובית או שלילית אצל הצופה ו/או צילום העומד בדרישות טכניות מסויימות במקרה של צילום מוזמן. הנה, סיכמתי בשורה אחת את כל מה שמנסים ללמוד סטודנטים לצילום במשך 3-4 שנים שנות הכשרה פורמלית במוסדות האקדמיים ובמשך שבועות או חודשים ספורים בקורסים קצרים למיניהם. היכולת לגרום לצופה תגובה קוגניטיבית כנ״ל ו/או ליצור צילום בעל מאפיינים טכניים מוגדרים תהיה מבוססת, בסופו של דבר, על רמת הידע של הצלם ועל רמת הכישרון החזותי שלו והבנתו את השפה הצילומית, ובשום פנים ואופן לא על המאפיינים הטכניים של המצלמה שלו. מספר הפיקסלים של המצלמה, התחום הדינמי של החיישן שבה והצמצם הפתוח המירבי של העדשה שלו לא יקבעו את האיכות החזותית של הצילום. היכולת להבין איזה סוג ציוד נדרש לביצוע מטלה צילומית מסויימת היא כמובן חשובה, אחרי הכל לא סתם בזבזתי 27 שנים מחיי בהוראת טכנולוגיה של צילום…  אבל האם עדשה בעלת צמצם פתוח מירבי של 1.2 תבטיח לצלם קבלת צילום טוב יותר מאשר עדשה בעלת צמצם 1.4? אני קורא בפורומים השונים ובפייסבוק ויכוחים לוהטים על שטויות מעין אלו כאשר כל צד מנסה להוכיח באותות ובמופתים שהוא צודק. או, האם מצלמה מתוצרת יצרן ששמו מתחיל באות C תבטיח קבלת צילומים טובים יותר מאשר מצלמה ששם היצרן שלה מתחיל באות N? שמעתי גם על כך שצלמים מסרבים לרכוש רצועה למצלמה ששם יצרן המצלמה שלהם לא מופיע עליה… וכך אנו חשופים כיום לכמות עצומה של צילומים ״לא טובים״ בלשון המעטה שנוצרו ע״י צלמים שהשתמשו במיטב המצלמות, העדשות, האביזרים המתקדמים ותוכנות העיבוד הטובות ביותר עלי אדמות. הקו התחתון הוא שיכולת הראייה וההתבוננות, הבנת האור והכרות עם נושא הצילום חשובים הרבה יותר מאשר סוג המצלמה או העדשה.

אחת התופעות הגורמות לי לחייך היא פרסום צילומים שצולמו ע״י צלמים מוכשרים וידועים, שיצרו לאורך השנים גוף עבודות מרשים מכל הבחינות עם ההערה המתנצלת: ״צולם באייפון״ או ״צולם בסלולרי״. על מה אתם מתנצלים? אם הצילום טוב בעינכם, אתם עומדים מאחוריו והוא ראוי לדעתכם לפרסום, מה זה חשוב אם הוא צולם במצלמה של טלפון סלולרי או במצלמה דיגיטלית מן הדגם האחרון? אם ברור לכם שרמת הצילום, מן הבחינה החזותית, הטכנית או שתיהן איננה מספקת אל תפרסמו… צלמים לא מעטים שילבו מצלמות של טלפונים סלולריים בעבודתם ומצליחים, באמצעות יכולתם החזותית והבנתם הטכנית להגיע לצילומים ברמה כזאת שרבים אחרים לא יגיעו אליה גם בעזרת המצלמות המשוכללות והיקרות ביותר.

אני בהחלט מזדהה עם הפוסט שפורסם לאחרונה ב-PetaPixel תחת השם:
The 11 Stupidest Things Photographers Say About Gear או ״11 האמרות המטופשות ביותר שצלמים אומרים על ציוד״. כל הדיבורים על ״עדשות אגדתיות״, ״המראה של ניקון״ או ״העדשה בעלת הבוקה הטוב ביותר״ הם חסרי תועלת ותוחלת. צריך להבין מהי איכות אופטית, אבל שום עדשה ״אגדתית״ טובה (ויקרה) ככל שתהיה לא תעשה מאף אחד צלם אגדתי. הבעיה  כפי שמציין הפוסט, היא שחלק גדול מן הצלמים מכור לציוד במקום להיות מכור לצילום (תרגום פרשני שלי לטקסט המקורי).

עוד פוסט היתולי שהצליח להצחיק אותי הוא:
(HOW TO BECOME A PRO LANDSCAPE PHOTOGRAPHER OVERNIGHT (ALMOST שפורסם לאחרונה בבלוג של צלם הנוף ארז מרום. בפוסט מציע הכותב (אורח בבלוג) כיצד יכול כל חובב צילום להפוך בן לילה (כמעט) לצלם ברמה של צלמי National Geographics. מי יודע, אולי אאמץ את ההמלצות שלו?

לסיום, התנצלות: הפוסט פורסם בטעות בתאריך 29.4.16 ומי מקוראי המנויים להודעות מייל קיבלו אותו בגרסה לא סופית. תקבלו אותו שוב בגרסה הסופית בתאריך הפרסום המיועד ואני מתנצל על הטעות.

עדכון 20.8.24: מאמר מענין שהתפרסם לאחרונה באתר FStoppers

עדכון 12.6.25: סקירה מענינת של ציוד צילום מומלץ (אנלוגי ודיגיטלי) לצלמים מתחילים

83. עדשות ועצמיות 2.0, חלק ז

בחלק השביעי והאחרון של סדרת הפוסטים העוסקת בעדשות ועצמיות אדון בנושא מדדי איכות לעצמיות: MTF ומדד  DxO וכן בשיקולים שונים לבחירה בעצמיות. אסכם בשיתוף מספר מחשבות על עצמיות בכלל.

בפוסטים הקודמים סקרתי את עקרונות הפעולה והמאפיינים המרכזיים של עדשות ועצמיות. בין היתר התייחסתי לרשימה ארוכה למדי של סטיות מהן סובלות עדשות ועצמיות והסברתי שמידת התיקון של הסטיות קובעת את רמת האיכות הכללית של עצמית במשולב עם רמת האיכות המבנית, מכנית ואלקטרונית שלה. נשאלת השאלה כיצד יוכל המשתמש מן השורה להעריך את רמת האיכות של עצמית מסויימת? אני יוצא מתוך נקודת הנחה שמרבית הצלמים מעוניינים לצלם בעצמיות ולא לבלות את הזמן בבדיקות והשוואות ביניהן (למרות שיש להודות שיש ביננו גם כאלו שאין דבר שמלהיב אותם יותר מאשר השוואות כאלו). כאן כמובן באים לעזרתנו כל אותם אתרי אינטרנט, טובים יותר וטובים פחות המבצעים סקירות ובדיקות של עצמיות או ממחזרים בדיקות שנעשו ע״י אתרים אחרים…
אולם על מנת להבין ולהפיק את המירב מסקירות אלו חשוב להבין את העקרונות אותם סקרתי בפוסטים הקודמים.

אתייחס כאן לשני מדדים המקובלים כיום לצורך הערכת רמת האיכות האופטית של עצמית: MTF ומדד  DXO.

MTF הוא מדד טכני מקובל המביא לידי ביטוי את רוב הסטיות האופטיות של עצמית באמצעות מדידה של כמות המידע שנמצא בדימוי שיצרה העצמית לעומת כמות המידע שנמצא בנושא המקורי. לצורך הפשטה ופשטות נעשה שימוש בנושא הכולל קווים שחורים ולבנים בצפיפויות משתנות והתוצאה מתקבלת כמערכת של עקומות שלא לגמרי פשוט להבין את משמעותן אולם אם מבינים את העקרון ניתן להשתמש בכלי זה באופן חזותי כפי שאסביר בהמשך.

מערכת הדמיה "לוקחת" דמות מבוא (הנושא המקורי) והופכת  אותה לדמות מוצא (התמונה או הדימוי). כמשתמשי המערכת, אנו מעונינים לדעת עד כמה השתנתה דמות המוצא בהשוואה לדמות המבוא.
כאשר אנו מעבירים דרך מערכת ההדמייה נושא הכולל תדרים מרחביים משתנים (זהו תאור ״מדעי״ לאוסף של קווים שחורים ולבנים בצפיפות משתנה) נקבל את תגובת התדר המרחבי של מערכת הדמיה המכונה בשם המפוצץ פונקצית העברת האפנון (Modulation Transfer Function) ובקיצור MTF. זוהי פונקציה דו ממדית של התדרים המרחביים בכיוונים Y,X. בפועל, אנו מודדים כך את יכולת מערכת ההדמייה, ובמקרה שלנו מדובר בעצמית, להעביר בהצלחה את הניגוד (הקונטרסט) שבין הקווים הלבנים והשחורים. כל הסטיות האופטיות של עצמיות שהוזכרו בפוסטים הקודמים פוגעים ביכולתה של העצמית להעביר בהצלחה את הניגוד שהרי אם העצמית היתה אידיאלית איכות הדימוי היתה זהה לאיכות הנושא.

Picture34האיור מדגים את יכולת העברת הניגוד של עצמית כלשהיא בשני מצבים: נושא בתדר גבוה (מימין) ונושא בתדר נמוך (משמאל). הניגוד המקורי בשני המקרים הוא 100%, אולם לאחר שהאור מן הנושא עבר דרך העצמית אנו מקבלים ניגוד נמוך מאד, 20% בלבד ביכולת ההעברה של התדר הגבוה בעוד שבהעברת התדר הנמוך התקבלה דמות מוצא בעלת ניגוד של 90%, תוצאה יפה לכל הדעות. אם נתרגם את המשפט האחרון למילים פשוטות יותר הרי שהעצמית הנבדקת איננה מסוגלת להעביר פרטים קטנים בנושא (אלא במידה מועטה בלבד) אולם מעבירה יפה פרטים גדולים. ניתן לומר אם כן שכושר ההפרדה של עצמית זו איננו מן המשובחים עקב צירוף הסטיות השונות מהן היא סובלת.
הגרף שבתחתית האיור מראה לנו את הניגוד (המודולוציה, 0%=אין ניגוד כלל, 100%=ניגוד מירבי) לעומת צפיפות הקווים השחורים והלבנים בזוגות קווים למ״מ (כלומר כמה זוגות קווים שחור-לבן נכנסים למ״מ אחד). הגרף מראה שככל שצפיפות הקווים עולה, יכולת העצמית להדמות אותם הולכת ויורדת.

Picture35

סימולציה של יכולת העברת הניגוד מ-100% עד 2%

נבדוק כעת כיצד משתמשים ב- MTF לצורך הערכת רמת האיכות האופטית של עצמית אמיתית. בדוגמא שלפנינו נבדוק עצמית מתוצרת  Canon 50/1.4:

Picture36

הציר האנכי מתאר את הניגוד: 0=0% ניגוד, 1=100% ניגוד (מקסימום)
הציר האופקי הינו במ"מ ומתאר את המרחק ממרכז העצמית לקצוות.
הקווים העבים מתארים את השתנות הניגוד לדמות ברזולוציה של 10 זוגות קווים למ"מ, משמשים למדידת הניגוד.
הקווים  הדקים ב- 30 זוגות קווים למ"מ, משמשים למדידת כושר ההפרדה.
הקווים השחורים מתארים את הניגוד בצמצם פתוח, 1.4 והכחולים בצמצם 8.
הקווים השלמים הם מרידוניאליים (ניצבים לאלכסון המסגרת) והשבורים סגיטאליים (מקבילים לאלכסון המסגרת): ראו באיור הבא:

Picture37

בדוגמא הבאה נשווה בין שתי עצמיות בהתבסס על עקומות ה- MTF שלהן:

Microsoft PowerPointScreenSnapz005

מימין עקומות MTF לעצמית זום 100-400 מ״מ במצב 400 מ״מ. משמאל עצמית Prime 400 מ״מ. ללא ספק ביצועי עצמית ה-Prime עולים בהרבה על ביצועי עצמית הזום במצב 400 מ״מ. כושר העברת הניגוד של עצמית ה-Prime טוב בהרבה והניגוד נשמר היטב גם במרכז וגם בקצוות העצמית. הדבר בא לידי ביטוי חזותי בכך שקצב ירידת העקומות המתארות את עצמית ה-400 מ״מ נמוך בהרבה מקצב ירידית העקומות המתארות את עצמית הזום. כך שגם אם אין ברצונכם לפענח את המשמעות של כל קו, מספיק להשוות את קצב ירידת העקומות: העקומה היורדת בקצב איטי יותר מתארת עצמית טובה יותר. מהיכן מגיע היתרון? במקרה זה חלק מן ההסבר הוא העובדה שלאור המבנה האופטי המסובך וריבוי האלמנטים עצמיות זום תהינה פחות חדות מאשר עצמיות פריים ברמה מקבילה. כמו כן ההבדל נובע ממידת התיקון של הסטיות השונות. תיקון ברמה גבוהה יבוא לידי ביטוי במחיר העצמית.

ניסיון מענין לפשט ולהנגיש את כל אופן ההשוואה ביו עצמיות הוא מדד  DxO.

מדד DxOMark להערכת האיכות של עצמיות (וחיישני תמונה) פותח על מנת לספק אמצעי פשוט לשימוש המאפשר השוואה קלה וברורה בין הביצועים של עצמיות שונות אולם עם זאת הינו מבוסס מבחינה מדעית וטכנולוגית.

Picture40

מדד DxOMark להערכת האיכות של עצמיות (ומצלמות) מבוסס על הגורמים הבאים:

חדות (Sharpness): חדות הינה מאפיין סובייקטיבי של עצמית או דימוי. החדות מתארת את האיכות החזותית הנתפשת של פרטים בדימוי או פרטים ששועתקו ע"י העצמית. החדות קשורה גם לכושר ההפרדה וגם לניגוד: הציון של DxOMark לחדות מבוסס על ערך הנקרא  Perceptual Megapixels המשקלל את ה-  MTF של העצמית עם יכולת הראייה האנושית. ערך גבוה יותר הוא טוב יותר.

יכולת העברת האור (Transmission): מתארת את יכולתה של העצמית להעביר אור מן הנושא המצולם לשטח הפנים של חיישן התמונה. עצמיות מורכבות ממספר אלמנטים אופטיים מזכוכית כאשר כל אחד מהם מחזיר או בולע חלק מן האור העובר דרכו. לכן, ככל שיש בעצמית יותר אלמנטים כך יכולת העברת האור שלה תהיה נמוכה יותר. ערך נמוך יותר הוא טוב יותר.

 עיוות (Distortion): נגרם ע"י שינויים ביחס ההגדלה של הדימוי שיוצרת העצמית על פני שדה הדימוי. באופן מעשי עיוות צילומי מתאר את המידה בה עצמית איננה מסוגלת ליצור קו ישר בדימוי כאשר הקו בנושא הינו ישר. נמדד באחוזים, ערך קטן יותר הוא טוב יותר.

נפילת אור בקצוות (Vignetting): שינוי מתקדם בבהירות הדימוי מן המרכז החוצה, כלומר פינות המלבן של מסגרת הדימוי יהיו כהות יותר מאשר מרכז הדימוי. נמדד בסטופים. ערך קטן יותר הוא טוב יותר.

סטייה צבעונית רוחבית (Lateral Chromatic Aberration): הדימוי של גבול חד בין שחור ללבן ידגים שוליים צבעוניים (בעיקר מג'נטה, כחול או אדום) משני צידי הגבול. התופעה נגרמת כתוצאה מכך שעדשות אינן ממקדות את כל אורכי הגל באותה הנקודה. נמדד במיקרונים, ערך קטן יותר הוא טוב יותר.

בדוגמא הבאה נראה את פרוט מדד DxO לעצמית Sony FE Carl Zeiss Sonnar T* 55mm f1.8 ZA:

Picture41

לעצמית זו דרוג כללי גבוה 42, וחדות שוות ערך ל-  29MP. חשוב להדגיש שמדד החדות תלוי גם בחיישן: לאור הקשר בין כושר ההפרדה של העצמית לזה של החיישן  כפי שהוסבר בפוסט מס׳ 79 חשוב לשים לב למצלמה איתה נבדקה העצמית: שידוך של מצלמות שונות יביא לתוצאות שונות: שידוך עצמית נתונה לחיישן בעל כושר הפרדה גבוה יותר יגרום בדרך כלל לעליה (גם אם מתונה) בציון החדות של העצמית.

והנה פרוט מדד DxO לעצמית באיכות נמוכה: Sony DT 18-55mm f3.5-5.6 SAM:

Picture42

הציון הכללי נמוך מאד, 7, ודרוג החדות הוא  5MP בלבד. גם שאר המדדים נמוכים בהתאם.

הבה נבדוק 2 עצמיות דומות מבחינת תחום אורכי המוקד שלהן:

Picture43

מחיר עצמית זו הינו $1198

Picture44

מחיר עצמית זו הינו $498

לאור הנתונים של שתי העצמיות, איזו עצמית כדאי לרכוש? במקרה זה התשובה די ברורה: ביצועי שתי העצמיות דומים מאד, המחיר הגבוה של העצמית הראשונה איננו מוצדק, לפחות לדעתי. יש גם הבדל ניכר במשקל של שתי העצמיות דבר שאינו בא לידי ביטוי במדד DxO.

מדד  DxO לעצמיות מספק לנו אמצעי נוח וברור להשוואה ביו עצמיות שונות ללא הצורך לצלול לתוך עשרות עקומות MTF ונתונים מסובכים. אני בהחלט ממליץ על מדד זה ככלי עזר מצויין לגיבוש ההחלטה בכל הנוגע לרכישה של עצמיות.

אם כך,  מה כדאי לבדוק כאשר שוקלים לרכוש עדשה חדשה?

אפשר להתבסס על השאלות הבאות:
מהן ההעדפות האישיות שלי לגבי אורך המוקד?
מהו סגנון הצילום שלי? האם אני מצלם גם וידאו?
האם עדשה כבדה תתאים לי? כמה אני מוכן לשלם?
מהן הדרישות שלי לגבי האיכות האופטית של העדשה?
האם אני מדפיס את הצילומים שלי? באיזה גודל?
איזו מצלמה יש לי? מה גודל החיישן? מה היא רזולוציית החיישן?
מהם תנאי התאורה בהם אני מצלם בד"כ? האם מוצדק עבורי לשלם עבור עדשה מהירה?
האם לרכוש עדשת זום או עדשות Prime?
מהי איכות הבנייה והעמידות של העדשה?
האם יש צורך באטימות למים/אבק?
האם כדאי לרכוש או לשכור?
האם לרכוש עדשה חדשה או משומשת?
מיקוד אוטומטי או ידני?
עצמית עם מנוע מיקוד או בלעדיו?
ייצוב אופטי כן/לא? האם יש מייצב במצלמה או שהעצמית צריכה להיות מיוצבת?

אם כך, למעשה, מה ההבדל בין עצמית שמחירה $150 לזו שמחירה $15,000? את התשובה המפתיעה אולי תמצאו בסרטון המשעשע הזה. ובפרוט הניסוי תוכלו לצפות כאן.

בסופו של דבר, כמו כל החלטת רכישה אחרת רק בעל הענין יכול להחליט מה מתאים לו. הבעיה היא שרבים מדי נוטים להסתמך על כל מיני מיתוסים שונים ומשונים ועל אקסיומות המרחפות במרחבי הסייבר ועקב כך רוכשים עצמיות (ומצלמות) שאינן מתאימות להם. צלמים רבים מתפתים לרכוש עצמיות יקרות שאינן מספקות להם שום ערך מוסף מלבד המחיר הגבוה. מצד שני מוכרים גם המקרים בהם צלמים משקיעים במצלמות איכותיות ברזולוציה גבוהה אולם לא דואגים להתאים למצלמות אלו עצמיות שיביאו לידי ביטוי את כושר ההפרדה הגבוה של החיישן. כדברי האמרה הידועה: ״צריך שניים לטנגו״ וזה נכון גם בצילום.
מומלץ לבדוק עצמיות שבכוונתכם לרכוש באמצעות השכרה אם הדבר מתאפשר. כך תוכלו להתרשם מכל המאפיינים של העצמית ולהחליט האם היא לטעמכם ולכיסכם. בהצלחה!

עדכון 4.1.22: DPReview.com משנים את אופן הבדיקה של עדשות

עדכון 7.6.25: מאמר מפורט על עקרונות המבנה של עדשות

82. עדשות ועצמיות 2.0, חלק ו

82. עדשות ועצמיות 2.0, חלק ו

בחלקה השישי של סדרת הפוסטים העוסקת בעדשות ועצמיות אדון בעוד מספר סטיות של עדשות וכן בתופעת נפילת האור בקצוות (Vignetting) ובמושג הבוקה (Bokeh).

בנוסף לסטייה הכרומטית ולסטייה הספרית גם הסטיות הבאות פוגעות באיכות הדימוי שיוצרות עדשות:

Coma, הנקראת גם Comatic Aberration:

סטייה זו גורמת לנקודת אור להופיע ככוכב שביט ומכאן השם שהוענק לה. משפיעה בעיקר בקצוות המסגרת ובצמצמים פתוחים.

coma-comatic-aberration-star-example

נקודות אור ללא סטייה (משמאל) ואותן נקודות בהשפעת הסטייה הקומטית (מימין).
מקור: http://www.lonelyspeck.com

קומה נגרמת כאשר אור ממקור נקודתי יחיד העובר דרך קצוות העדשה אינו מוקרן באותו הגודל שהיה מוקרן אילו היה עובר במרכז העדשה. סטייה זו נפוצה בעדשות בעלות מפתח צמצם גדול והדרך הטובה ביותר למזער את נזקיה היא לסגור את הצמצם למספר צמצם גבוה יותר. קומה מופיעה בשתי צורות: האחת כאשר ״זנב השביט״ פונה הלאה ממרכז הדימוי, אז מדובר בקומה חיצונית. כאשר זנב השביט פונה לכיוון מרכז הדימוי המדובר בקומה פנימית.

אסטיגמטיזם (טנגנציאלי וסגיטאלי) (Tangential and Sagittal Astigmatism):

סטייה זו גורמת למקור אור נקודתי להראות בדימוי כאילו מתחו אותו לשני כיוונים:

astigmatism-star-example

משמאל מקור או נקודתי ללא סטייה. במרכז אסטיגמטיזם טנגנציאלי ומימין אסטיגמטיזם סגיטאלי
מקור: http://www.lonelyspeck.com

גם סטייה זו בולטת בעיקר בצמצמים פתוחים וסגירת הצמצם מעלימה את התופעה.

עיוות (Distortion):

עיוות נוצר כאשר עדשה מקרינה דימויים בגודל שונה של נושאים בגודל זהה. עיוות עשוי להתרחש לשני כיוונים: בעיוות חבית (Barrel Distortion) הדימוי במרכז גדול יותר מאשר בקצוות. עיוות זה נקרא גם עיוות חיובי. בעיוות כרית (Pincushion Distortion) הדימוי במרכז קטן יותר מאשר הדימוי בקצוות. עיוות זה נקרא גם עיוות שלילי.lens-distortion-graphic

עיוות חבית (משמאל) ועיוות כרית (מימין)

עצמיות מסויימות מציגות שילוב של עיוות כרית ועיוות חבית, תופעה הידועה כ״שפם״. עיוות משפיע בעיקר על אלמנטים בצילום שהם ישרים במקור. עצמיות רחבות זווית יוצרות עיוותים ניכרים כאשר הדוגמא הבולטת ביותר היא עדשת עין הדג (Fish Eye):

fisheye

עיוותים הנוצרים בעת צילום בעצמית רחבה מאד מסוג Fish Eye. מקור: https://youtu.be/5_kY6lClTvA

לרשותנו כיום כלי תוכנה מתקדמים לצורך טיפול בעיוותים, הן באמצעות Lens Profiles והן באמצעות טיפול אוטומטי וידני ע״י כלים כגון Upright ב- Lightroom. מאידך ניתן להשתמש בסטיות אלו כאמצעי חזותי בצילומים.

עיקום השדה (Field Curvature):

סטייה זו נוצרת כאשר העצמית כאילו ממקדת את האור על משטח מיקוד מעוגל מדומה ולא על פניו השטוחים של חיישן התמונה. מאחר וחיישני התמונה הינם שטוחים לחלוטין, סטייה זו תגרום לשינויים במיקוד על פני הדימוי הנוצר על פני החיישן. בד״כ פרטים בקצוות המסגרת יהיו לא חדים בעוד שפרטים במרכזה יהיו חדים. עצמיות מודרניות אינן סובלות מסטייה זו ולעיתים משתמשים בה כאמצעי חזותי. יש לסטייה זו השפעה ניכרת על צורת הפרטים באזורים שאינם בפוקוס (Bokeh).

IMG_7924

במצבי צילום מסויימים השפעת עיקום השדה על האזורים שאינם בפוקוס יוצרת אפקטים מענינים

נפילת אור בקצוות (Vignetting):

קיימים שלושה סוגי Vignetting:

א. נפילת אור פיסית-מכנית: אור החוזר מחפץ הנמצא בקצוות האזור המצולם נחסם בחלקו ע"י אביזרים המורכבים על העצמית, כמו מגן שמש לא מתאים, מסננים או אלמנטים פנימיים בתוך העצמית שיעודם הגבלת הסטייה הכרומטית ו- Flare. אם הגורם הוא חיצוני סגירת הצמצם רק תחמיר את הבעיה.

ב. נפילת אור אופטית: נוצרת ע"י העצמית. למעשה כל עצמית מעבירה יותר אור במרכז מאשר בקצוות ובעיקר בצמצמים פתוחים. עצמיות רחבות זוית יוצרות נפילת אור בקצוות מודגשת יותר מאשר עצמיות ארוכות מוקד. סגירת הצמצם תצמצם את הבעיה (סגירתו מעבר לנקודת העקיפה תפגע בחדות).

ג. נפילת אור בפיקסל: מופיעה רק במצלמות דיגיטליות והינה תוצאה של העומק של הפיקסל. אור הפוגע בפיקסל בזווית שטוחה מתפזר חלקית ואינו נקלט במלואו ע"י הפיקסל. התופעה חמורה יותר בשימוש בעצמיות רחבות זוית ובצמצמים פתוחים. התופעה פחותה בחיישנים בהם יש עדשות זעירות מעל הפיקסלים.

Picture28

השפעת סגירת הצמצם על נפילת האור בקצוות: ככל שהצמצם סגור יותר התופעה הולכת ונעלמת

גם סטייה זו ניתנת לטיפול טוב בעזרת כלי התוכנה ולעיתים נרצה אפילו להוסיף נפילת אור לצילום באופן מלאכותי כאמצעי נוסף לביטוי חזותי.

אובך (Flare) ודמות שד כפולה (Ghosting):

שתי תופעות לוואי שליליות נוספות הן היווצרות דמות כפולה ויצירת אובך הגורם לירידה בניגוד התמונה. שתי התופעות נגרמות עקב החזרות אור פנימיות בתוך המצלמה בין העצמית לכיסוי הזכוכית המבריק של חיישן התמונה (מסנן Law Pass) ןכן בין האלמנטים של העצמית לבין עצמם. ניתן לצמצם את התופעות הללו ע"י שימוש בעצמיות בעלות ציפוי מיוחד מונע החזרות. בעצמיות Super Telephoto ובעדשות אחרות בעלות קוטר גדול של האלמנט האופטי הקדמי ניתן להשתמש בכיסוי מגן קעור לפני האלמנט הקדמי (במקום בכיסוי מגן שטוח) על מנת להקטין את החזרות האור.

Lens-Flare

יצירת אובך בדימוי כתוצאה מהחזרת אור בין העצמית לחיישן. מקור: https://photographylife.com

psf_ze21_uncoated.gif

הדגמה של היווצרות אובך ודמות שד של מקור אור קטן באמצעות שימוש בעצמית ללא ציפוי מונע החזרות אור פנימיות. מקור האור נע ממרכז שדה הראיה לקצוות שלו. החזרות אור מרובות בין משטחי העדשות בעצמית יוצרות ״דמויות שד״ התלויות במיקום מקור האור.
מקור: http://lenspire.zeiss.com/en/technical-article-t-star-coating

G3K55568

היווצרות אובך בצילום

באפשרותנו לטפל באובך באמצעות כלי ה- DeHaze, המאפשר גם הוספה מלאכותית של אובך לדימוי כאמצעי חזותי.

מאמר קצר הכולל הפניה לסרטון הבוחן את השימוש ב-Lens Flare בקולנוע ניתן למצוא כאן.

מאמר מקיף מאד בנושא Lens Flare ניתן למצוא כאן.

מאמר מקיף העוסק בסטיות של עדשות וכולל גם הסבר לגבי בחינת מידת הסטייה ניתן לקרוא כאן.

בוקה (Bokeh):

הבוקה (מיפנית: לא בפוקוס, מטושטש) הינו מונח המשמש לתאור המראה של האזורים שאינם בפוקוס בדימוי הצילומי. תאור זה הינו איכותי ולא כמותי. הבוקה נחשב כאחד ממדדי האיכות של עצמיות למרות שכאמור לא ניתן למדוד אותו אלא להתייחס איליו באופן מילולי בלבד.

Microsoft PowerPointScreenSnapz004

א. בוקה רע מופיע בד"כ בצורת דונט: טבעת בהירה מקיפה אזור מרכזי כהה יותר

ב. בוקה נייטרלי: האור מפוזר באופן אחיד ומוגדר בבירור

ג. בוקה טוב: האור מפוזר באופן אחיד ונעלם ברכות

Picture29

השוואה בין הבוקה שיוצרות שתי עצמיות שונות

הבוקה תלוי בתנאי הצילום, במרחק הצילום, בצמצם ובמאפייני העצמית, בעיקר במידת הסטייה הספרית שלה.

Picture30

 צילום בצמצם 4 ובצמצם 22: אפשר לומר כ לעצמית זו בוקה ״טוב״ שהינו ״נעים״ לעין

Picture31

דוגמא לבוקה גרוע שאינו נעים לעין: נוצרה הכפלה של קווי מתאר

Picture32

דוגמא לצילום עם בוקה בצורת טבעות בצל: אפייני לעדשות א-ספריות שיוצרו בטכנולוגיית
(PMO (Precision Molding Optics: פני השטח של תבניות הייצור אינם חלקים מספיק וגורמים לחספוס של פני העדשה. התופעה איננה קיימת בעדשות א-ספריות שיוצרו באמצעות ליטוש, שיטה יקרה יותר.

defocus lens

Picture33

AF DC-Nikkor 135mm f/2D: f/2, חוגת ה- Defocus ממצב F עד מצב R

בסופו של דבר הבוקה הוא ענין סובייקטיבי וכאשר בוחנים עצמית מומלץ לבדוק את מראה הבוקה שהיא יוצרת בצמצמים שונים ובמרחקי צילום שונים ואם המדובר בעצמית זום גם באורכי מוקד שונים כדי לבדוק האם אופי הבוקה של עצמית זו הוא לטעמנו.

בחלק השביעי והאחרון של סדרה זו אדון בנושאים הבאים:

12. MTF, מדד DxOMark לאיכות של עצמיות
13. שיקולים בבחירת עצמיות
14. מספר מחשבות על עצמיות בכלל…

80. עדשות ועצמיות 2.0, חלק ד

80. עדשות ועצמיות 2.0, חלק ד

בפרק הרביעי בסדרת הפוסטים על עדשות ועצמיות אדון בנושאים הבאים:

6. הקשר בין גודל החיישן, זווית הראיה של העצמית, הצמצם וה- ISO
7. כושר הפרדה של עצמיות והקשר שלו לכושר ההפרדה של חיישני התמונה

הקשר בין גודל החיישן, זווית הראיה של העצמית,הצמצם וה- ISO:

כידוע קיימים מספר פורמטים של חיישני תמונה, למן החיישנים הזעירים שבסמארטפונים ועד לגדולים שבמצלמות הפורמט הבינוני. קיים קשר הדוק בין גודלו של חיישן התמונה לבין אורך המוקד הדרוש של העצמית, זווית הראייה שלה וכושר הכיסוי שלה. בנוסף לכך לגודל החיישן השפעה על הצמצם האפקטיבי ועל ה- ISO האפקטיבי.

550px-Sensor_sizes_overlaid_inside_-_updated.svg_

מספר פורמטים נפוצים של חיישני תמונה אלקטרוניים במצלמות דיגיטליות

Picture1

זווית הראייה הדרושה לחיישן בפורמט מלא (Full Frame 24X36) ובפורמט Crop

Picture2

השוואה בין זווית הראייה של שלושה פורמטים נפוצים של חיישני תמונה

השפעת גודל חיישן התמונה וגורם החיתוך (Crop Factor) על אורך המוקד המעשי וזווית הראייה המעשית: אורך המוקד האמיתי X גורם החיתוך

דוגמא: עצמית באורך מוקד אמיתי של 50 מ"מ מורכבת על מצלמה עם חיישן בעל יחס חיתוך של 1.5: באופן מעשי נקבל זווית ראייה (צרה יותר) של עצמית באורך מוקד של 75 מ"מ. חשוב להבין שאין כאן אפקט Tele אלא הקטנת זווית הראייה בלבד!

השפעת גודל חיישן התמונה וגורם החיתוך (Crop Factor) על הצמצם המעשי:
הצמצם האמיתי X גורם החיתוך

דוגמא: צמצם אמיתי של 2.8 בעצמית המורכבת על מצלמה עם חיישן בעל יחס חיתוך של 1.5: באופן מעשי נקבל צמצם 4.2, ובהתאם כמות האור שתגיע לחיישן תהיה פחות מחצי מזו שהיתה מגיעה לחיישן FF.

ומה לגבי ISO?

השפעת  גורם החיתוך על ה-ISO האמיתי: ערך ISO אמיתי X גורם החיתוך בריבוע

דוגמא: ערך ISO ב-FF הוא 100. ערך ISO מעשי במצלמה עם גורם חיתוך של 1.5 = 225!

נבדוק דוגמא של מצלמה בעלת חיישן קטן בגודל 13.2X8.8 מ"מ, Sony RX10.
היצרן מציג את העצמית כבעלת אורך מוקד של 24-200 מ"מ אבל אלו הם אורכי המוקד שהיו אילו היה במצלמה חיישן FF. בפועל, העצמית היא בתחום אורכי המוקד האמיתיים 8-67 מ"מ, ורק לאחר הכפלה בגורם החיתוך 3 מתקבל התחום כפי שהוא מפורסם ע"י היצרן.

העצמית מפורסמת כבעלת צמצם מירבי של 2.8 על פני כל תחום אורכי המוקד, לכאורה, הישג אופטי יפה. אולם, בשקלול גורם החיתוך מדובר על צמצם 7.6, הרבה פחות מרשים…

ערך ISO100  הוא למעשה 900, ולכן כבר ב"100" ניתן להבחין ברעש ללא מאמץ…

מכאן קל להבין את איכות הצילומים המתקבלת מטלפונים סלולריים… בהם גורם החיתוך עובד שעות נוספות.

היתרון העיקרי של מצלמות עם חיישנים קטנים הוא הצורך בעצמיות קטנות, קלות וזולות יותר.
לאור כל הנ״ל, להחלטה על פורמט מסויים של חיישן תמונה יש השלכות משמעותיות לגבי העצמיות בהן נשתמש.

כושר הפרדה (Resolving Power) מודד את יכולתו של התקן הדמייה להפריד בין  נקודות בנושא הנמצאות במרחק זוויתי קצר זו מזו. כושר ההפרדה של ההתקן יהיה תוצר של כושר ההפרדה של העצמית במשולב עם כושר ההפרדה של חיישן התמונה שבמצלמה. תוצר זה יקבע מה יהיה כושר האבחנה של הדימוי הנוצר (Image Resolution). יש לזכור שכושר ההפרדה של העצמית מוגבל ע״י תופעת העקיפה (Diffraction) אליה התייחסתי בפוסט הקודם וכן ע״י סטיות (Abberations) של העצמית אליהן אתייחס בהמשך ואילו כושר ההפרדה של חיישן התמונה מוגבל ע״י מספר הפיקסלים שלו וכן ע״י רמת הרעש שהוא מייצר במהלך תהליך יצירת הדימוי הדיגיטלי. בכל מקרה ברור שצריכה להיות התאמה בין כושר ההפרדה של העצמית לכושר ההפרדה של חיישן התמונה אחרת הגורם בעל כושר ההפרדה הנמוך יותר יגביל את כושר האבחנה של הדימוי שיווצר.
כושר ההפרדה המירבי של מערכת הדמיה תלוי בכושר ההפרדה של סרט הצילום או חיישן התמונה האלקטרוני ושל העצמית, ומתקבל בקירוב טוב ע"י הנוסחה: Microsoft PowerPointScreenSnapz001כאשר:
S=כושר ההפרדה של המערכת (עצמית+חיישן)
F=כושר ההפרדה של  חיישן התמונה האלקטרוני
L=כושר ההפרדה של העדשה
כולם בזוגות קווים למ"מ (lp/mm)

מכאן נובע, כי שיפור באחד מן הגורמים אינו יעיל מאחר וישפיע באופן מזערי על התוצאה הכללית. רק כאשר כושר ההפרדה של העצמית והחיישן תואמים ניתן להתקרב לביצועים המירביים שלהם. נושא כושר ההפרדה הוא מסובך למדי מאחר ולא ניתן להפריד אותו מגורמים נוספים המשפיעים על ביצועי העצמית. לכן פותח מדד (MTF (Modulation Transfer Function אותו אסקור בחלקה השביעי והאחרון של סדרה זו וכן מדד האיכות לעצמיות של  DxOMark שגם הוא יסקר באותו הפוסט.

שני גורמים התורמים לכושר ההפרדה הם חדות (Sharpnness) ואקיוטנס (Acutance):

חדות קשורה לכושר ההפרדה של החיישן והעצמית. אקיוטנס משמעותה מהירות המעבר בין בהיר לכהה:

Picture38

ראו את הדוגמא הבאה על מנת להבין את שני המושגים הללו והקשר בינהם:

Picture39

מקור: Cambridgeincolour.com

חשוב להזכיר כי מעבר לכושר ההפרדה הנתון של העצמית והחיישן קיימים גורמים מעשיים נוספים שישפיעו על כושר האבחנה של הדימוי הסופי:
1. רעידות המצלמה בזמן החשיפה, כולל זו הנגרמת מפעולת המראה (במצלמות DSLR) והסגר
2. טעויות במיקוד, הן של מערכת המיקוד האוטומטי והן של הצלם בעת שימוש במיקוד ידני
3. שטח העדשה: בקצוות תמיד כושר האבחנה יהיה נמוך יותר מאשר במרכז
4. הצמצם: בצמצמים פתוחים תתקבל תוצאה פחות חדה שתלך ותשתפר עם סגירת הצמצם עד לצמצם בו מגבלת העקיפה מבטלת את תוספת החדות
5. ניגוד הנושא המצולם: נושא בניגוד גבוה יראה חד יותר מנושא בניגוד נמוך שצולם באותם התנאים
6. המרחק בין המצלמה לנושא וכמות האובך באויר: ככל שמרחק המצלמה מן הנושא עולה כושר האבחנה של הדימוי ירד, גם עקב ההקטנה וגם עקב נוכחות אובך, אבק, עשן ושאר חלקיקים באויר

מאמר מפורט מאד (לגיקים בלבד…) בנושא כושר הפרדה של עצמיות וחיישנים ניתן לקרוא כאן.

בפרק הבא בסדרה זו אדון בסטיות של עצמיות ובנושא הבוקה.

79. עדשות ועצמיות 2.0, חלק ג

79. עדשות ועצמיות 2.0, חלק ג

השפעת הצמצם וגורמים נוספים על עומק השדה בצילום:

בעצמיות מודרניות הצמצם הינו התקן אלקטרו-מכני הנמצא בתוך מכלול העצמית ותפקידו לקבוע את כמות האור שתעבור דרך העצמית בזמן החשיפה (הנקבע בנפרד ע״י מהירות הסגר). בעצמיות ישנות הצמצם הינו התקן מכני ידני.

Picture13

ככל שהצמצם פתוח יותר (מספר צמצם נמוך) יחדור יותר אור לעצמית במהלך החשיפה ולהפך

מספרי הצמצם, הידועים כמספרי f הינם המנה המתקבלת מחלוקת אורך המוקד של העצמית בקוטר העצמית. מספרים אלו הינם אוניברסליים ומשמעותם זהה בכל עצמית שהיא: סגירת הצמצם בתחנת צמצם אחת (סטופ) מפחיתה את כמות האור לחצי מן הכמות שעברה בתחנה הקודמת לה. (בהסתייגות אחת: נפילת האור בתוך העצמית איננה מובאת בחשבון במספר הצמצם. לצורך כך פותחו מספרי ה-T שהם מספרי צמצם מוכפלים בגורם ההעברה של העצמית. מספרי T מקובלים בעצמיות המשמשות לקולנוע וטלוויזיה, שם חשוב לשמור על רמת חשיפה זהה בין עצמיות שונות). בד״כ, מספר הצמצם הנמוך ביותר (פתוח) של העצמית מקובל כגורם איכות המאפשר צילום ומיקוד אוטומטי בתנאי תאורה ירודים. עם זאת, באופן כללי ניתן לומר כי בצמצם הפתוח ביותר של כל עצמית הדימוי הנוצר יהיה פחות חד (בעיקר בקצוות המסגרת) ויותר רך (פחות ניגודי) מאשר בצמצמים סגורים יותר. כל הסטיות האופטיות של העצמית (בהן אדון בפוסט נפרד) משפיעות יותר בצמצם פתוח. עצמיות בעלות מפתח צמצם מירבי גבוה הינן גדולות, כבדות ויקרות יותר מאשר עצמיות מקבילות בעלות מפתח צמצם מירבי קטן יותר.

Slide50

Slide51

Slide52

מעבר לשליטה בכמות האור העוברת דרך העצמית במהלך החשיפה הצמצם משפיע על גורם מרכזי בצילום הידוע כעומק שדה (Depth of Field) . עומק שדה הוא מושג בצילום ובאופטיקה המציין את תחום המרחקים סביב מרחק המוקד של מערכת אופטית בו תתקבל תמונה חדה של העצם המדומה. למושג זה חשיבות רבה בתחום הצילום משום  שלבחירה  בעומק השדה עשוייה להיות  משמעות  חזותית בהדגישה פרטים אחדים וטשטושם של אחרים. ככל שמספר הצמצם גבוה יותר (סגור יותר) עומק השדה עולה (עד גבול  העקיפה, ראה בהמשך). ככל שמספר הצמצם נמוך יותר (פתוח יותר) עומק השדה יורד.

Picture14

עומק שדה גדול (ימין) לעומת עומק שדה קטן (שמאל)

Slide57

בנוסף למספר הצמצם עצמו, עומק השדה תלוי גם בגורמים הבאים:
המרחק בין המצלמה לנושא: ככל שהמרחק גדול יותר עומק השדה גדול יותר
אורך המוקד של העצמית: ככל שאורך המוקד עולה עומק השדה יורד
גודל חיישן התמונה: ככל שהחיישן גדול יותר עומק השדה יורד
יחס ההגדלה: ככל שיחס ההגדלה עולה, עומק השדה יורד

Slide59

Slide60

Slide61

Slide62

Slide63

Slide65Slide66

את המרחק ההיפרפוקלי ניתן לחשב באמצעות הנוסחה הבאה:

SafariScreenSnapz012

לגבי קוטר מעגל הטשטוש Circle of confusion ראו בהמשך.

לצפיה בסרטון בנושא המרחק ההיפרפוקלי לחצו כאן.

מאמר מקיף על השימוש במרחק ההיפרפוקלי ניתן לקרוא כאן.

גורם נוסף הקשור לתחושת החדות הנגרמת מעומק השדה בצילום הוא קוטר מעגל הטשטוש Circle of Confusion. הכוונה לגודלה של נקודה הנתפשת כחדה לעומת נקודה שאיננה נתפשת ככזו. באזורים הנתפשים כחדים גודל הנקודה קטן יותר מאשר באזורים שאינם נתפשים כחדים. קוטר מעגל הטשטוש קשור לכושר ההפרדה המירבי של העין. בד״כ מקובל להגדיר את קוטר מעגל הטשטוש כ- 1/1500 מאלכסון הפורמט. לדוגמא, בפורמט 24X36 מ״מ (Full Frame) אורך האלכסון הוא 43 מ״מ ולכן קוטר מעגל הטשטוש הוא 0.029 מ״מ. לפניכם טבלה המסכמת את קוטר מעגל הטשטוש לפורמטים השונים:

SafariScreenSnapz010

מקור: Wikipedia

Picture20

השפעת קוטר מעגל הטשטוש על תפישת החדות

SafariScreenSnapz011

הקשר בין עומק השדה לקוטר מעגל הטשטוש. מקור: http://www.limephoto.co.za

עקיפה (Diffraction): זוהי תופעה פיסיקלית אוניברסלית הבאה לידי ביטוי גם באור כאשר הוא עובר דרך מפתח קטן. תופעת העקיפה אינה יחודית לצילום דיגיטלי אלא מהווה הפרעה אופטית אוניברסלית הקשורה לצמצם ולאורך הגל של האור. בצילום דיגיטלי מתקשרת התופעה גם לגודל הפיקסל. העקיפה פוגעת ברזולוציית הדמות. מאחר וצלמים בד"כ נוטים להשתמש בצמצמים סגורים על מנת לקבל עומק שדה רב, בצמצם מסוים ריכוך התמונה כתוצאה מן העקיפה יבטל את תוספת החדות שמקורה בעומק שדה גדול יותר. כאשר תופעה זו מתרחשת האופטיקה בה אנו משתמשים היגיעה לנקודה בה היא מוגבלת ע"י העקיפה. הבנת התופעה ומציאת הצמצם בו היא מתחילה להשפיע חשובה על מנת לשפר את איכות הצילום ולמנוע חשיפות  ארוכות מיותרות בצמצמים סגורים מדי או שימוש ב- ISO  גבוה מדי ללא צורך אמיתי. לפניכם מספר דוגמאות:

Picture15

קטע (זום 100%) מצילום שצולם בצמצם 8. צילום: גבי גולן

Slide70

אותו הצילום בצמצם 22. שימו לב לריכוך ואיבוד החדות יחסית לצילום הקודם. צילום: גבי גולן

Picture17

צילום זה צולם בצמצם 2.8
צילום: סטודנטים בחוג לתקשורת צילומית במכללה האקדמית הדסה ירושלים

Slide72

קטעים מאותו הצילום, כל קטע צולם בצמצם אחר. שימו לב לשינויים בחדות עם שינוי הצמצם

מבחינה פיסיקלית, מידת העקיפה תלויה אך ורק באורך גל של האור ובצמצם. העקיפה קיימת בפועל כבר בצמצמים פתוחים אולם היא איננה מורגשת. ככל שקוטר הצמצם קטן (מספר צמצם גבוה יותר) העקיפה עולה והשפעתה נראית כריכוך הדימוי. יש קשר בין גודל הפיקסל למידת ההשפעה של העקיפה: ככל שהפיקסל קטן יותר העקיפה תהיה מורגשת כבר בצמצם פתוח יותר. לכן, במצלמות בעלות חיישנים קטנים עם פיקסלים קטנים השפעת העקיפה מורגשת כבר בצמצמים פתוחים יחסית כמו 4-5.6.

מבלי להיכנס להסברים פיסיקליים מסובכים, הנה לפניכם טבלה המציגה את גודל נקודת האור (נמדד במיקרונים, אותה יחידת מידה בה נמדד גם גודל הפיקסלים בחיישן) לכל צמצם:

airy

אם ידוע לכם גודל הפיקסל במצלמה שלכם (ניתן למצוא את הנתון באתר היצרן ובאתרים כדוגמת dpreview.com) תוכלו למצוא מיד מהו הצמצם המירבי בו תוכלו להשתמש לפני שתופעת העקיפה תהיה מורגשת: לדוגמא, בצמצם 8 קוטר נקודת האור הוא 5.37 מיקרון, כלומר זהו בקירוב טוב הצמצם המירבי שניתן להשתמש בו במצלמה עם חיישן בעל פיקסלים בגודל של כ- 5.5 מיקרון לפני שהעקיפה משפיעה באופן בעייתי.

Picture18

בדוגמא זו אנו רואים כיצד נקודת אור הולכת וגדלה ככל שהעקיפה עולה עם סגירת הצמצם. כאשר גודל הנקודה חורג מגבולות הפיקסל (כל ריבוע קטן מייצג פיקסל אחד) מתקבל הריכוך האפייני לעקיפה. במקרה זה מדובר בפיקסל גדול יחסית בגודל 5.5 מיקרון, והעקיפה נשלטת עד לצמצם 8-11 מעבר לכך, גודל הנקודה חורג כבר מגבולות הפיקסל והעקיפה תהיה מורגשת יותר ויותר ככל שמפתח הצמצם יקטן. המסקנה: על כל צלם להכיר את מגבלת העקיפה של המצלמה שלו. חשוב להבין שהעקיפה איננה קשורה בשום אופן לאיכות העצמית.

הדרך המעשית הפשוטה ביותר למצוא את מגבלת העקיפה היא להציב את המצלמה על חצובה, למקד באופן ידני ולא לשנות את המיקוד בכל סדרת החשיפות, שיבוצעו בכל הצמצמים מן הפתוח ביותר ועד הסגור ביותר, כאשר רק זמן החשיפה ישתנה בהתאם לשינוי הצמצם. מומלץ להשתמש גם בשלט רחוק כדי להפעיל את המצלמה. השוו את התוצאות ותגלו מיד מהו הצמצם בו מתחילה מגבלת העקיפה של המצלמה שלכם.

מאמר מקיף בנושא העקיפה תוכלו לקרוא כאן.

בפרק הבא בסדרה זו אדון בקשר בין גודל החיישן ,זווית הראיה, הצמצם וה-ISO
וכן בכושר ההפרדה של עצמיות והקשר שלו לכושר ההפרדה של חיישני תמונה.

78. עדשות ועצמיות 2.0, חלק ב

78. עדשות ועצמיות 2.0, חלק ב

בפוסט השני  בנושא עדשות ועצמיות אדון בנושא הבא:

4. סוגי עצמיות: עצמיות בעלות אורך מוקד קבוע (Prime Lenses) ועצמיות בעלות אורך מוקד משתנה (Zoom Lenses), עצמיות מאקרו לצילום מקרוב, עצמיות Tilt-Shift

סוגי עצמיות:
לעצמית בעלת אורך מוקד קבוע זווית ראייה וצמצם פתוח מירבי קבועים. עצמיות בעלות אורך מוקד קבוע נקראות באנגלית Prime Lenses. לעצמיות בעלות אורך מוקד משתנה (Zoom Lenses) זויית ראייה משתנה והצמצם הפתוח המירבי עשוי להיות קבוע (בעצמיות איכותיות יותר) על פני כל תחום אורכי המוקד של העצמית או משתנה (בעצמיות פחות איכותיות).

zoom

הדגמת פעולתה של עצמית זום בשני אורכי המוקד הקיצוניים שלה: זווית הראייה משתנה בהתאם לאורך המוקד.
Picture11תנועת האלמנטים בעצמית זום מאורך מוקד של 55 מ״מ ועד 200 מ״מ

מה עדיף? עצמית Prime או עצמית Zoom?

יתרונות של עצמיות Prime:
חדות וכושר הפרדה (תלוי ברמה הכללית של העצמית), ניגוד גבוה יותר, בד״כ פחות עיוותים וסטיות צבע. בעיית המיקוד המשתנה בצמצמים שונים פחות מפריעה, פחות עיקום השדה.
צמצם מקסימלי פתוח יותר ולכן אפשרות שליטה טובה יותר בעומק השדה.
שליטה מדוייקת על המיקוד לצורך ביצוע הערמת פוקוס (Focus Stacking)
עמידות וחוזק מכני עדיפים (פחות חלקים נעים)
גודל ומשקל: ניידות עדיפה
מחיר נמוך יותר (לעצמית יחידה, באותו תחום של רמת איכות כללית)
עצמיות פריים מעודדות את הצלם להתקרב לנושא ולמצוא את מרחק הצילום והפרספקטיבה האופטימליים עבורו.

יתרונות של עצמיות Zoom:
גמישות: במקומות בהם התנועה מוגבלת ו/או הנושא נע או משתנה במהירות. כמו כן במצבים בהם לא ניתן להחליף עצמיות בזמן הצילום עקב רטיבות, אבק וכו׳.
קלות שימוש (ועם זאת מציאת השילוב המתאים של מרחק הצילום והפרספקטיבה אינה טריוויאלית)
התאמה לשימוש מיוחד (במיוחד בוידאו/קולנוע)
מחיר נמוך יותר (לעומת מספר עצמיות Prime)

עצמיות זום מתאימות במיוחד לשימוש במצבי צילום בהם אין זמן לעסוק בהחלפת עצמיות תוך כדי הצילום, כמו בצילום ארועים, צילום חדשותי וצילום של Action Shots.

תופעה יחודית לעצמיות זום היא תופעת ״המיקוד הנושם״ (Focus Breathing): זווית הראייה ויחס ההגדלה משתנים לא רק כתלות באורך המוקד אלא גם כתלות במרחק הצילום. במקרים רבים, צלם שמשתמש בעצמית זום אחת לא ישים לב לתופעה אולם אם משווים 2 עצמיות זום שונות באותו טווח אורכי המוקד התופעה עשוייה להתגלות:

focus br1

צילום בשני דגמים שונים של עדשת זום 70-200 של Nikon, במצב 200 מ״מ מאותו המרחק
מקור: gregphoto.com

בסרטון המדגים את התופעה תוכלו לצפות כאן.

תופעת ה-Focus Breathing אפיינית בעיקר לעדשות Zoom מסוג Variable Focus, לעומת עדשות Zoom מסוג Parfocal שכמעט אינן סובלות מן הבעיה. עדשות מסוג Parfocal נמצאות בשימוש בעיקר בתחום הקולנוע והטלויזיה מאחר והן מאפשרות לבצע Zoom In או Zoom Out ללא שינוי המיקוד. בצילום Stils בכל מקרה ממקדים מחדש לאחר שינוי הקומפוזיציה כך שאין בעיה להשתמש בעדשות Variable Focus.

SafariScreenSnapz011
ההבדל במבנה האופטי בין עצמית Zoom מסוג Parfocal לעומת עצמית Zoom מסוג Variable Focus. מקור: Petapixel

גם החדות של עצמיות זום עשויה להשתנות בהתאם לאורך המוקד ובהתאם למרחק הצילום (וכמובן גם בהתאם לצמצם). כל ההבדלים הללו בין גודל הדימוי וחדותו נובעים מן המאפיינים האופטיים היחודיים לתכנון האופטי של כל עצמית זום.

עצמיות מאקרו:

סוג נוסף של עצמיות שהמאפיינים שלהן שונים מאשר עצמיות רגילות הן עצמיות לצילום מקרוב הידועות כעצמיות מאקרו (Macro). בעוד שעצמיות רגילות מיועדות להקרין דימוי מוקטן של נושא גדול על פני חיישן התמונה הרי שעצמיות מאקרו מיועדות להקרין דימוי מוגדל של נושא קטן. עצמית מאקרו ״אמיתית״ תהיה מסוגלת ליצור דימוי שגודלו זהה לגודל הנושא על פני החיישן, ביחס הגדלה של 1:1. אם זאת, גם עצמיות בעלות יחס הגדלה קטן יותר של 1:3 או 1:2 מכונות עצמיות מאקרו. בעוד שעצמיות רגילות מתוכננות לצילום ממרחק גדול מן הנושא, עצמיות מאקרו מתוכננות לצילום ממרחק קצר מאד (מספר סנטימטרים) מן הנושא. דוגמא לעצמית מאקרו יעודית היא  העצמית הפופולרית
AF Micro Nikkor 60 f2/.8D המסוגלת להגיע ליחס הגדלה של 1:1. עצמית מאקרו יחודית היא
Canon MP-E 65mm f/2.8 1-5x Macro Photo המסוגלת להגיע ליחס הגדלה של 5:1 (גודל הדימוי יהיה פי 5 מאשר גודל הנושא). בכוונתי לייחד בעתיד פוסט נפרד לנושא צילום המאקרו.

SafariScreenSnapz008

צילום ביחס הגדלה של 1:4: גודל הדימוי הוא 1/4 מגודל הנושא

SafariScreenSnapz009

צילום ביחס הגדלה של 1:1: גודל הדימוי זהה לגודל הנושא (בדוגמא זו גודל החיישן איננו מאפשר לכלול את כל הנושא על החיישן במצב 1:1 לכן רק חלק מן הנושא מופיע בדימוי)

מקור לשני האיורים הנ״ל: http://www.cambridgeincolour.com

mpe65_28macro_1_xl

Canon MP-E 65mm f/2.8 1-5x Macro Photo
G3K55491
צילום מאקרו ביחס הגדלה של כ- 1:1. צולם עם עצמית Micro Nikkor 105
צילום: גבי גולן

שימו לב לעומק השדה הרדוד בצילום הנ״ל הנובע בעיקר מן המרחק הקצר שבין העצמית לנושא.

Macro_lenses_magnification_cheat_sheet

השוואה בין יחסי הגדלה שונים שמאפשרות עצמיות שונות
מקור:http://media.digitalcameraworld.com

עצמיות Tilt-Shift:

סוג מענין של עצמיות שאינן נמצאות בשימוש המוני הן עצמיות  Shift-Tilt. עצמיות אלו מיועדות לתיקון אופטי של עיוותי פרספקטיבה הנוצרים כאשר מישור החיישן איננו מקביל למישור הנושא. נכון, ניתן כיום לתקן עיוותים אלו ברמה סבירה באופן דיגיטלי גם ללא שימוש בעצמיות יעודיות אבל איכות הדימוי תהיה שונה. כמו כן, באמצעות עדשות אלו ניתן ליישם את הכלל של (Scheimpflug  (1865-1911 הקובע כי כאשר הקווים הנמשכים ממישור העצמית,  מישור הנושא ומישור חיישן התמונה (או סרט הצילום) נפגשים כל מישור הנושא יהיה בפוקוס:

Parallels DesktopScreenSnapz002

הנה שני דגמים של עצמיות Tilt-Shift מתוצרת Nikon ו-Canon:

Parallels DesktopScreenSnapz003

בעצמיות אלו ניתן להסיט את האלמנטים האופטיים הקדמיים יחסית לאחוריים.

Picture12

Slide41

tilt shift

צילום נושא בעצמית רגילה (משמאל) ובעצמית Tilt-Shift (מימין).
מקור: http://cow.mooh.org

לסיכום, עצמיות Tilt-Shift מאפשרות תיקוני פסרספקטיבה וחדות ברמה האופטית כבר בעת הצילום. לצלמים העוסקים בצילום ארכיטקטוני זוהי כמובן האפשרות המומלצת.

בחלק הבא בסדרה זו אדון בצמצם והשפעתו על הצילום.

עדכון 7.6.25: מאמר מפורט על עקרונות המבנה של עדשות

77. עדשות ועצמיות 2.0, חלק א

77. עדשות ועצמיות 2.0, חלק א

בפוסטים 36-37 כללתי מצגות עליהן התבססתי בהרצאה שנתתי בזמנו בביה״ס לצילום ״צילום בעם״. מאחר ולמצגות שכללתי בפוסטים הללו יש מספר מגבלות עבור אלו המעונינים ללמוד את החומר בעצמם חשבתי שיהיה זה נכון לכתוב סדרה של פוסטים מפורטים הרבה יותר וערוכים מחדש בנושא חשוב זה שהוא  רלוונטי תמיד. למרות שבפוסט הקודם, מס׳ 76 ,התייחסתי לאפשרות שבעתיד נחזור בכלל להשתמש במערך של ״עדשות נקב״ במקום בעדשות אופטיות, אני סבור שעדיין לפנינו מספר שנים בהן נמשיך להשתמש בעדשות אופטיות רגילות כך שרצוי מאד לכל צלם לדעת ולהכיר את המאפיינים של העדשות בהן הוא משתמש. אז קחו נשימה עמוקה, זו הולכת להיות סדרה ארוכה ומעמיקה למדי.

סדרת הפוסטים הזאת תקיף את הנושאים הבאים:

חלק א, פוסט מס׳ 77:
1.  מצלמת הנקב ואבי האופטיקה
2.  שרשרת ההדמייה: נקב לעומת עדשה
3.  אורך מוקד, זווית ראייה ופרספקטיבה

חלק ב, פוסט מס׳ 78:
4.  סוגי עדשות והתאמתן לצרכים שונים

חלק ג, פוסט מס׳ 79:
5.  השפעת הצמצם וגורמים אחרים על עומק השדה בצילום

חלק ד, פוסט מס׳ 80:
6.  הקשר בין גודל החיישן ,זווית הראיה, הצמצם וה-ISO
7.  כושר ההפרדה של עדשות והקשר שלו לכושר ההפרדה של חיישני תמונה

חלק ה, פוסט מס׳ 81:
8.  סטיות של עדשות: סטייה צבעונית וסטייה כדורית

חלק ו, פוסט מס׳ 82:
9. סטיות של עדשות: קומה, אסטיגמטיזם, עיקום השדה ועיוות
10. נפילת אור בקצוות
11. בוקה

חלק ז, פוסט מס׳ 83:
12. MTF, מדד DxOMark לאיכות של עצמיות
13. שיקולים בבחירת עצמיות
14. מספר מחשבות על עצמיות בכלל…

מעט היסטוריה: עקרון ה- Camera Obscura,  הלשכה האפלה, עליו מבוססות כל המצלמות הקיימות כיום היה ידוע כבר במאה החמישית לפני הספירה. מלומדים סינים גילו שהאור נע בקווים ישרים ויצרו דמות הפוכה בעזרת נקב שריכז את האור ושימש כ״עדשה״.

Picture1

אולם לא היתה ידועה טכניקה המאפשרת קיבוע הדמות שנוצרה.

הראשון שהבין את האופטיקה של מצלמת הנקב היה Ibn Al Haithum  הידוע בשם Alhazen ונחשב כיום כ"אבי האופטיקה". הוא כתב במאה ה- 11 ספר בשם קיטאב אל מאנאזיר: כתבי האופטיקה. ספר זה, שנדחה ע"י העולם המערבי באותה עת הפך לטקסט המרכזי בתחום באירופה במשך כ- 400 שנה. אחד המכתשים על הירח נקרא על שמו כמו גם אחד האסטרואידים.  בעיראק בה נולד הונפק בתקופת סאדאם חוסיין שטר כסף הנושא את דיוקנו. פקחי האו"ם גילו גם מעבדת מחקר בתחום הנשק הכימי והביולוגי שנקראה על שמו…Picture2

בול דואר שהונפק בקאטאר לזכרו של Ebn Al Haitum הידוע גם כ- Alhazen

המילה Lens  מקורה בדמיון הפיסי שבין עדשה לעדשים (Lentiles). עדשות שימשו להדלקת אש וכזכוכית מגדלת כבר לפני כ- 2700 שנה במאה השביעית לפני הספירה באזור סוריה. האזכור הכתוב הקדום ביותר של עדשות מופיע במחזה של אריסטופנס משנת 421 לפנה"ס. שימוש המוני בעדשות החל ב-1286 כאשר  המשקפיים הומצאו, קרוב לוודאי באיטליה.

Picture3

שרשרת ההדמייה, תהליך יצירת הדימוי:

התהליך כולל 8 גורמים ושלבים:
1. מקור האור: שמש, נורת להט, מבזק, LED וכו'
2. העצם, נושא הצילום: אדם, חפץ, פרח, נוף וכו'
3. איסוף האור החוזר מן העצם (או עובר דרכו) באמצעות נקב, עדשה ו/או מראה
4. גילוי האור באמצעות גלאי: סרט צילום או חיישן תמונה אלקטרוני
5. עיבוד התמונה: כימי, אופטי, אלקטרוני, אלקטרוני-דיגיטלי
6. אחסון: על סרט הצילום, אלקטרוני-אנאלוגי, דיגיטלי
7. העברה: באופן פיסי-ידני, אלקטרוני-אנאלוגי, דיגיטלי
8. תצוגה: הדפסה, הקרנה, צג המחשב/טבלט/סמארטפון

32Lenses1

במצלמת נקב איסוף האור החוזר מן הנושא מתבצע ע״י הנקב: זוהי שרשרת הדמייה טיפוסית למצלמת נקב כאשר האור הנראה מוחזר מן הנושא, הנקב ממקד את האור מן הנושא על סרט הצילום הקולט את הפוטונים של האור. סרט זה מפותח בהמשך לצורך יצירת דימוי קבוע. למעשה, הנקב איננו אוסף אור אלא מסנן אור.

32Lenses2

ללא אמצעי לאיסוף האור החוזר מן הנושא לא נוכל לקבל דימוי שלו.

32Lenses4

תוספת נקב לשרשרת ההדמייה מספקת את הפתרון וכעת יש בידנו אמצעי לאיסוף האור ומיקודו על גבי סרט הצילום. אולם הדמות שנוצרה כהה… מה עושים?

32Lenses5

אפשר להגדיל את קוטר הנקב כדי שיעביר יותר אור ואז יתקבל דימוי בהיר יותר, אולם הדימוי יהיה מטושטש יותר.

32Lenses6

אפשרות טובה יותר תהיה להשתמש בעדשת זכוכית, המביאה את כל קרני האור מכל נקודה בנושא לנקודה אחת בדימוי.

32Lenses7

ואם נוסיף זכוכית מט במישור בו מתקבל הדימוי נוכל אפילו לראות את הדימוי עוד לפני רישומו על סרט הצילום. תוספת צמצם לפני העדשה יאפשר לנו לשלוט בכמות האור שתחדור לסרט הצילום. מה קיבלנו? מצלמה! ומכאן המעבר למבנה מצלמה מודרנית הינו פשוט:

32Lense8

מהי עדשה?

Slide16

עדשות קיימות במגוון צורות כאשר צורת העדשה קובעת את אופן שבירת האור. שני הסוגים העיקריים של עדשות הן עדשות קעורות, המפזרות את האור ועדשות קמורות, המרכזות את האור.

המאפיין המרכזי של עדשה הוא אורך המוקד שלה, המגדיר את המרחק ממנה בו יתמקד הדימוי הנוצר ע״י העדשה.

מעדשה לעצמית: עצמית היא אוסף של עדשות במארז אחד משולב באמצעים מכניים, חשמליים ואלקטרוניים המאפשרים (ברוב העצמיות המשמשות לצילום) תזוזה של העדשות השונות לצורך מיקוד ו/או שינוי אורך המוקד (בעצמיות  Zoom):

Picture4

Picture5

עצמית עשויה להיות קבועה (Fixed), כלומר מחוברת לגוף המצלמה באופן קבוע או מתחלפת (Interchangeable):

Picture6

דוגמא למצלמה בעלת עצמית קבועה שאיננה ניתנת להחלפה: Sony RX1

Picture7

דוגמא למצלמה שניתן להחליף לה עצמיות: Panasonic GF-1

עצמית עשויה להיות  בעלת אורך מוקד קבוע (Prime Lens) או משתנה (Zoom Lens):

Picture8

עצמית Zoom בעלת אורך מוקד משתנה 14.5-60 מ״מ

Picture9

אוסף של עצמיות בעלות אורך מוקד קבוע (Prime Lenses) באורכי מוקד של 20,25,35,50,85,135 מ״מ

Slide23

מחלקים את העצמיות לשלוש קבוצות עיקריות בהתאם לאורך המוקד:

Slide24

עצמיות נורמליות או סטנדרטיות הן אלו שאורך המוקד שלהן קרוב לאורכו של אלכסון החיישן. עצמיות רחבות הן אלו שאורך המוקד שלהן קצר יותר מאלכסון החיישן ואילו עצמיות טלפוטו הן אלו שאורך המוקד שלהן ארוך מאלכסון החיישן. אורך המוקד קובע את זווית הראייה של העצמית:

Slide25

Slide26

אורך המוקד קובע את זווית הראייה של העצמית ואת יחס ההגדלה, שהוא היחס בין גודל הנושא במציאות לבין גודל הדימוי על החיישן. יחס ההגדלה תלוי גם במרחק הנושא מן העצמית. להלן זווית הראייה של עצמיות באורכי מוקד שונים:

Slide27

Slide28

כך נראה אותו הנושא כאשר הוא מצולם במספר עצמיות באורכי מוקד שונים ומאותו המרחק:

Slide29

והנה דוגמא נוספת:

Slide30

  שימו נא לב לדוגמא הבאה, בה צולם פורטרט במספר עצמיות באורכי מוקד שונים. מרחק הצילום הותאם לאורך המוקד כך שגודל הפנים של המצולם נשאר כמעט קבוע ורק הרקע והיחס בינו לבין הנושא משתנים:

giphy

מקור: http://giphy.com

הקשר בין אורך המוקד, מרחק הנושא ומרחק הדימוי ניתן ע״י הנוסחאות הבאות:

Slide17

כאשר f=אורך המוקד של העדשה, 0=מרחק הנושא, i=מרחק הדימוי. נוסחה זו ידועה כ״נוסחת לוטשי העדשות״.

פרספקטיבה (Perspective):

פרספקטיבה מתייחסת ליחס בין האלמנטים השונים בדימוי הצילומי: מיקום האלמנטים, גודלם והחלל בינהם. במילים אחרות, הפרספקטיבה הינה אחד האמצעים החשובים בעיצוב הקומפוזיציה של הצילום, ומראה לצופה כיצד אלמנטים תלת מימדיים במציאות מיוצגים על דימוי דו ממדי. הפרספקטיבה נוצרת ע״י העצמית באופן אוטומטי אולם על הצלם להבין את המשמעות החזותית של המופעים השונים של הפרספקטיבה. קיימים מספר סוגים של פרספקטיבה: ליניארית (השינוי בגודל האלמנטים בדימוי בהתאם לגודלם והזווית בה קווים ומישורים מתחברים), ריבועית (Rectilinear): קווים ישרים בנושא מתקבלים ישרים בדימוי: רוב העצמיות הינן כאלה. עצמיות פנורמיות ועצמיות רחבות מאד כמו ״עין הדג״ (Fish Eye) גורמות לקווים ישרים בנושא להופיע כמתעגלים בדימוי ואז מתקבלת פרספקטיבה מעוותת. פרספקטיבה של נקודת המגוז (Vanishing Point Perspective) מתייחסת לתופעה שבה קווים מקבילים נראים כאילו הם נפגשים בנקודת המגוז. כאשר קווים מקבילים, אופקיים או אנכיים ניצבים לציר האופטי של העצמית נקודת המגוז תהיה באין סוף. קווים אחרים, שהינם מקבילים לציר האופטי של העצמית וכן כל הקווים המקבילים בכל זווית לציר העצמית יפגשו בנקודת מגוז מוגדרת. וכך קווים שהינם מקבילים לציר העצמית או כמעט מקבילים לו יתחילו בחזית הדימוי ויפגשו בנקודת מגוז בתוך הדימוי או בנקודת מגוז מדומה הנמצאת מחוץ לדימוי. פרספקטיבה של גובה: המקום בו בסיסו של אלמנט ממוקם על הקרקע בדימוי נותן לנו רמז לגבי מרחקו מן המצלמה. ככל שאלמנט נראה ממוקם גבוה יותר על פני הקרקע כך הוא רחוק יותר מן המצלמה. פרספקטיבה חופפת  (או פרספקטיבה של עומק): כאשר אלמנטים בדימוי הינם באותו קו הראיה, האלמנטים הקרובים יותר למצלמה יחפפו ויסתירו חלקית אלמנטים רחוקים יותר. ע״י כך נוצרת אצל  הצופה תחושה לגבי העומק והמרחק היחסי בין האלמנטים בדימוי. פרספקטיבה של הגודל הקטן:  אנחנו יודעים לזהות ולהעריך את גודלם של עצמים שונים בתמונה ולכן אם שני בני אדם נראים בגובה שונה מאד בדימוי ברור לנו שהקטן יותר נמצא רחוק יותר מן המצלמה מאשר הגדול יותר. באותו אופן אנו מעריכים את המרחק והגודל של עצמים מוכרים אחרים, כמו לדוגמא מכונית ואנייה.

Slide31

Slide32

יש בידנו כיום כלים חישוביים לשינוי הפרספקטיבה בדימויים כדוגמת כלי ה-  Upright ב- Lightroom.

בפוסט הבא נמשיך את הדיון בסוגי עצמיות והתאמתן לצרכים שונים.

עדכון 18.11.16: סרטון מצויין הממחיש היטב את הגורמים המאפיינים עצמיות תמצאו כאן

עדכון 7.6.25: מאמר מפורט על עקרונות המבנה של עדשות