46. מבוא לניהול צבע, כיול מסך (Monitor Calibration)

46. מבוא לניהול צבע, כיול מסך (Monitor Calibration)

נתחיל בכך שלמעשה הכותרת של פוסט זה, גם בעברית וגם באנגלית איננה נכונה. המונח הסלנגי ״כיול מסך״ איננו נכון משתי סיבות: א. הכיול הוא רק השלב הראשון של התהליך, השלב השני הוא, כפי שאסביר להלן, שלב האפיון (Characterization). ב. מסך? המילה הנכונה בעברית היא צג. ולכן השם הנכון והמדוייק היה צריך להיות "איפיון צג״ אבל בדיוק כמו שלאינטרנט אנחנו לא קוראים מרשתת כך גם ״כיול מסך״ התקבע אצלנו כשם לאותה פעולה באמצעותה אנחנו בשלב הראשון מביאים את הצג למצב פעולה ידוע ורצוי ובשלב השני בודקים (באמצעות מכשיר מתאים) מהו טווח הצבעים שהצג יכול ליצור  בתנאים שהגדרנו בשלב הראשון.

מדוע בכלל אנחנו זקוקים לכיול מסך? ובכן, כל התקן (Device) בו אנו משתמשים, החל ממצלמה וסורק, דרך הצג או המקרן וכלה במדפסת מסוגלים ליצור או להציג תחום צבעים ובהירויות התלוי בטכנולוגיה עליה הם מבוססים, בתכונות ומאפיינים שבנה לתוכם היצרן, באופן השימוש של המשתמש ובתנאי הצפייה והסביבה.

בנוסף, תוכנות העיבוד והעריכה באמצעותן אנו מטפלים בצילומי הסטילס ובקטעי הוידאו מסוגלות לייצג צבעים ובהירויות בתחומים מוגדרים כפי שקבע יצרן התוכנה וכפי שבחר המשתמש בהתאם לצרכיו.

לכן ברור הצורך בתאום כלשהוא בין כל הגורמים במערכת יצירת הדימויים בה אנו משתמשים. תאום זה נקרא בשם המפוצץ ״ניהול צבע״
(Color Management) ומבוסס על ההבנה שאם אין אפשרות טכנית ו/או כדאיות כלכלית לגרום לכל ההתקנים ליצור ולהציג בדיוק את אותם ערכי צבע ובהירות לפחות נוכל לאפיין את ההתנהגות הצבעונית של כל אחד מהם ולגשר באופן מוסכם על הפערים בינהם.

המערכת המקובלת כיום מבוססת על תקן בינלאומי שמקודם באמצעות ארגון הנקרא ICC: International Color Consortium. כל יצרן חומרה ותוכנה המכבד את עצמו חבר בארגון ומשלב את תקן ה- ICC במוצריו. לנו, כצרכנים זה מצויין מאחר ולא חשוב באיזה מוצר נבחר, כל מוצר התומך בתקן ״ידבר״ עם כל מוצר אחר ויתקשר איתו כך שכל הגורמים בשרשרת ההדמייה שלנו, החל במצלמה ובסורק, עבור למערכת ההפעלה במחשב, דרך הצג, המקרן והמדפסת כולם דוברים את אותה השפה בעניני הצבע והבהירות.

יש 2 הנחות פשוטות והגיוניות בבסיסה של מערכת ה- ICC:

א. את מה שאדם רגיל אינו יכול לראות אין, בד״כ, צורך לצלם, להציג, להקרין ולהדפיס (נוציא כרגע מן הדיון את הצילום בתחומי האינפרא אדום והאולטרא סגול, ראו פוסט מס׳ 40). ולכן הוגדר, באמצעות תהליך רב שנים של ניסויים, תחום או טווח צבעים אותו מסוגל אדם שראייתו תקינה לראות בתנאי תאורה אופטימליים (הכוונה לתאורה לא חזקה מדי, ללא סינוור ולא נמוכה מדי, שאז כושרנו להבחין בצבעים יורד מאד). זהו טווח הצבעים המירבי איליו יש טעם לשאוף והוא נקרא ״תחום הצבעים של הצופה התקני״ (Standard Observer) תחום זה, כפי שהוא בא לידי ביטוי באופן דיגיטלי נקרא LAB (אלו לא ראשי תיבות אלא:  L הוא Lightness (בהיקות, המופע האובייקטיבי של הבהירות), A  הוא טווח הצבעים מירוק לאדום ואילו B  הוא טווח הצבעים מכחול לצהוב. מודל זה מייצג בקרוב טוב את האופן שבו מערכת הראייה האנושית (עין-מוח) יוצרת ומפענחת את הצבעים והבהירויות.  במצב אופטימלי, ההתקנים בהם אנו משתמשים היו מסוגלים ליצור את תחום הצבעים המירבי הזה אבל אנו עוד רחוקים מכך, בעיקר בכל הנוגע להדפסה. אם תחום הצבעים של הצופה התקני הוא הרחב ביותר בו יש לנו ענין אזי ניתן לכלול בו, לשרטט עליו, להשוות איליו וזה לזה את כל תחומי הצבעים של כל ההתקנים בהם אנו משתמשים. בדיאגרמה הבאה משורטטים תחומי הצבעים של הצגים  של מספר טאבלטים לצורך השוואה. הפרסה הגדולה היא תחום הצבעים של הצופה התקני, המשולשים הם תחומי הצבעים של ההתקנים הנבדקים. האיור מתוך האתר הזה.

seven-inch-tablet-comparison-001

ב. באמצעות שפה אחידה ניתן, באופן דיגיטלי, לכתוב ביטוי המתאר את תחום הצבעים של כל התקן ולשרטט תחום זה על תחום הצבעים המירבי של הצופה התקני. ביטויים אלו נקראים ״פרופיל צבע״ והם למעשה טבלה הכוללת את כל המאפיינים הצבעוניים של כל התקן. מבחינים בין שני סוגי פרופילים: פרופיל מבוסס טבלה ופרופיל מבוסס מטריצה. פרופיל של התקן הוא פרופיל מבוסס טבלה כפי שהוסבר לעיל. פרופיל מבוסס מטריצה הוא קטע שנגזר באופן שרירותי, בהתאם לצרכים שונים מתוך ה- LAB ומייצג טווח צבעים קטן יותר כמו לדוגמא sRGB או Adobe RGB. במצבים מסויימים יש הגיון לבחור להגביל מראש את טווח הצבעים ואילו במצבים אחרים יש הגיון לאפשר למערכת לייצג את טווח הצבעים המירבי האפשרי. כאשר אנחנו מאפיינים התקן מסויים, לדוגמא צג, אנחנו יוצרים פרופיל מבוסס טבלה שלו. לעומת זאת, כאשר אנחנו בוחרים חלל עבודה (Working Space) בתכנת עריכה או במצלמה אנחנו מגדירים לתכנה או למצלמה באיזה פרופיל מבוסס מטריצה אנחנו מעונינים לעבוד.

Parallels DesktopScreenSnapz006

מאחר, וכפי שציינתי לעיל, כל מערכות ההפעלה שלנו, כל יישומי עיבוד התמונה והעריכה וכל ההתקנים הקיימים בשוק כוללים בתוכם את מערכת ה- ICC כל שנשאר לנו, כמשתמשים הוא ליצור את התאום בין ההתקנים השונים והתוכנות השונות.

בהמשך פוסט זה אתייחס לתהליך האפיון של צג, במהלכו אנו יוצרים פרופיל מבוסס טבלה הכולל בתוכו את כל המידע אודות ההתנהגות הצבעונית של הצג. מידע זה, בפורמט ICC יהיה זמין למערכת ההפעלה וליישומים בהם נשתמש כמו פוטושופ ולייטרום.

אם כך החשיבות של כיול ואפיון הצג כבר ברורה לנו וכעת נבדוק כיצד מבצעים פעולות אלו הלכה למעשה. לצורך כך אנו זקוקים למכשיר מיוחד הנקרא קולורימטר. מכשיר זה מתחבר למחשב באמצעות חיבור  USB, מוצמד לצג ומופעל באמצעות תוכנה יעודית המסופקת ע״י יצרן המכשיר. שני היצרנים העיקריים בתחום זה הם DataColor המשווקת את מכשירי הכיול מדגם Spyder וכן X-Rite המשווקת את המכשיר מדגם i1DisplayPro. לשני היצרנים דגמים שונים המתאימים לצרכים שונים ובעלות שונה בהתאם. הדגמים הפשוטים והזולים בד״כ איטיים יותר ומוגבלים מבחינת האפשרויות הגלומות בהם, אם כי יתאימו למי שמעונין בתהליך אוטומטי לחלוטין ללא מעורבות המשתמש.

כדי להשתמש במכשיר יש להוריד את התוכנה המתאימה מאתר היצרן, להתקין אותה במחשב ולחבר את הקולורימטר לשקע ה- USB במחשב.

מומלץ לבצע את הכיול בתנאי התאורה הרגילים בחדר וכאשר אין אור חזק המוקרן על הצג ממקור חיצוני. חלק מן התוכנות ומכשירי הכיול מאפשרים מעקב רצוף אחר השתנות התאורה בחדר (בתנאי שהמכשיר מחובר למחשב והתוכנה פועלת) – אינני חסיד של השימוש בתכונה זו.

כדי ליצור את פרופיל הצג יש להביא אותו למצב העבודה האופטימלי ולבחור בפרמטרים הבאים:

Parallels DesktopScreenSnapz005

א. טמפ׳ צבע: 6500 מעלות קלווין: כאן אנו קובעים מה יהיה הגוון של הלבן בצג. זה המצב המומלץ לרוב המשתמשים.

Parallels DesktopScreenSnapz004

ב. גמא: 2.2. פרמטר זה קובע באיזה ערך יוכפל כל ערך בהירות שהצג מציג כדי להתאים את התצוגה לאופן בו העין מבחינה בבהירויות. גם כאן ערך של 2.2 יתאים לרוב המשתמשים.

ג. Brightness (או יותר נכון Lightness): כאן יש באפשרותנו להתאים את עצמת הבהירות של הצג (נמדדת בנר למ״ר: Cd/m) לעצמת האור בה נצפה בהדפסות שלנו. בד״כ אני ממליץ להתחיל עם ערך של 140-160 ולתקן בהמשך עפ״י הצורך. במכשירים אוטומטיים שלב זה יתבצע ללא מעורבות המשתמש.

Parallels DesktopScreenSnapz003יש לפעול עפ״י הנחיות התוכנה ולעבור משלב לשלב (בגרסאות הידניות) רק לאחר שסיימנו את השלב הקודם. לאחר סיום התהליך נתבקש לתת שם לפרופיל הצג שיווצר: מומלץ לבחור בשם שכולל את התאריך בו נוצר הפרופיל מאחר ובהחלט כדאי לחזור על התהליך כל מספר שבועות: הצג ומקור האור שבו משתנים באיטיות לאורך חייו (מי לא?…) ולכן אפיון מחדש מידי פעם מומלץ, אם כי אין צורך להיות היסטריים ולבצע זאת כל שבוע.

לאחר מתן השם לפרופיל שנוצר הוא ייבחר כפרופיל ברירת המחדל ע״י מערכת ההפעלה ויהיה בתוקף כל עוד לא הוחלף. בד״כ התוכנה תציע להציג את המצב לפני הכיול לעומת המצב אחרי הכיול באמצעות הצגת מספר צילומים המובנים לתוכה.

כעת הצג מכוייל, מערכת ההפעלה וכל היישומים לעיבוד תמונה ישתמשו במידע האצור בפרופיל הצג שנוצר.

לאחרונה הזדמן לי להשתמש במכשיר לכיול צג מדגם Spyder 5 Elite שהושאל לי ע״י הצלם ישראל הדרי. מצאתי את השימוש במכשיר ובתוכנה פשוטים ואינטואיטיביים והפרופילים הנוצרים איכותיים. המכשיר מתאים גם לכיול מקרנים. ניתן להשיג אותו בפוטו יוגנד.

את מכשירי הכיול של X-Rite ניתן להשיג אצל קולורטק.

לבדיקה האם הצג (המסך) שלכם מכוייל היכנסו לפוסט  של מישל סוראסקי, מומחה לניהול צבע באתר הקואופרטיב.

סרטון קצר המסביר את הצורך בכיול מסך תמצאו כאן

סרטון קצת יותר מעמיק בנושא ניהול הצבע תמצאו כאן

אתר מעולה העוסק בנושא ניהול הצבע בכלל וכיול מסך בפרט תמצאו כאן

עדכון 13.11.15: סקירה של Spyder Elite

לשאלות, הערות, הארות והמלצות נא להגיב בבלוג או לפנות במייל gbrlgolan@gmail.com.

התמונה בראש הפוסט מאתר http://www.datacolor.com

14. 1000 מילים על LR, על חשיפה נכונה, חלק ב (המשך מפוסט מס׳ 6)

14. 1000  מילים על LR, על חשיפה נכונה, חלק ב (המשך מפוסט מס׳ 6)

בפוסט מס׳ 6 סקרתי את עקרונות ״החשיפה הנכונה״ ואת שיטת החשיפה בה אני משתמש. כעת היגיע הזמן לסקור את שיטת העבודה שלי ב-  Adobe Photoshop Lightroom שהיא התוכנה בה אני משתמש על מנת לארגן ולקטלג את הצילומים ובהמשך לעבד אותם. את המאפיינים של Lightroom, להלן LR, סקרתי כבר בפוסט מס׳ 13, למי שלא קרא פוסט זה ואינו מכיר את LR מומלץ לחזור לפוסט 13 לפני שימשיך בקריאת פוסט זה. המטרה של פוסט זה איננה ללמד LR אלא להציג את אופן השימוש שלי בתוכנה למי שכבר התנסה בשימוש בה.

לפני שאמשיך ברצוני להמליץ על אתר מצויין  http://www.lightroomqueen.com, ניתן  להוריד בחינם ספרון הכולל מבוא ל- LR וכן לרכוש ספר מעולה הכולל כמעט כל מה שתרצו לדעת על LR.

השלב הראשון הוא כמובן יבוא הקבצים ל- LR. בעת היבוא חשוב לבדוק לאן יגיעו הקבצים: מאחר ואצלי בד״כ היבוא הוא מכרטיס הזיכרון של המצלמה ל-SSD של המחשב אני בוחר באפשרות  COPY ובוחר את הספריה בה אני מעונין לשמור את הקבצים. אני משתמש בשני קטלוגים נפרדים, חלק מן הצילומים יופיעו בשני הקטלוגים אולם יתקיימו פיסית פעם אחת בלבד. כמו כן, אני נוהג לשמור את הקטלוגים ואת הקבצים על אותו הדיסק: לצרכים שלי אופן פעולה זה מתאים. למי שברשותו עשרות אלפי צילומים (או יותר) ושאינו זקוק לכולם On Line כל הזמן שיטת עבודה זו לא תתאים ויהיה צורך לחשוב על שיטת ארגון שתתאים לצרכים האישיים שלו. לכל מי שמתחיל לעבוד עם LR מומלץ מאד להשקיע מחשבה בענין זה ולהתייעץ עם בעלי ניסיון בתחום (אשמח לייעץ לכל דורש) מאחר וקבלת החלטות לא נכונות ולא מתאימות בשלב זה עשויה להיות בעלת השלכות שליליות רבות על תהליך העבודה בהמשך.

אני נוהג לשמור את הקבצים בספריות בעלות שם משמעותי כך שאוכל לזהות את הצילומים גם שלא באמצעות LR. אחד היתרונות בשמירת קבצי הצילומים וקבצי הקטלוג באותו המקום הוא קלות הגיבוי: מאחר ואני משתמש ב-Mac, מערכת הגיבוי האוטומטית  Time Machine המובנית לתוך מערכת ההפעלה OS X מגבה עבורי גם את קבצי ה-  RAW המקוריים וגם את קבצי הקטלוג כולל כל השינויים והעיבודים שערכתי. קיימות איסטרטגיות שונות לגיבוי, אחת מהן היא לגבות את קבצי הקטלוג בענן כלשהוא, כמו הדוגמא באתר הבא http://buff.ly/1l7P7XM. הכנסת מילות מפתח וכל נתון אחר לגבי כל צילום או קבוצת צילומים הם אופציה בשלב זה.
כל קבוצה של צילומים תשתייך לאוסף (Collection) אחד או יותר בהתאם לתוכן שלה.

לפני שאמשיך, כדאי להתעכב מעט על החשיבות של מה שנקרא בסלנג המקצועי בעברית ״כיול מסך״: אין הרבה טעם לבצע עיבוד תמונה, ולא משנה באיזו תוכנה אם הצג (מסך) איננו מכויל. משמעות הכיול היא להביא את הצג למצב עבודה נתון בו הוא מציג את תחום הצבעים הרחב ביותר לו הוא מסוגל. במצב עבודה אופטימלי זה הצג ימצא ברמת הבהירות המתאימה למשתמש, במצב White Balance מאוזן, בד״כ 6500 מעלות קלווין, מצב הידוע גם בשם D65, ובמצב Gamma=2.2. לאחר שקבענו את הפרמטרים הללו מתבצע תהליך הנקרא איפיון (Characterization) שתוצאתו פרופיל צבע בפורמט ICC שנקרא ומובן ע״י כל התוכנות המקובלות ובינהן כמובן LR. למי שהדברים הנ״ל נשמעים כמו מנדרינית, בכוונתי להעלות בעתיד פוסט נפרד שיתמקד בנושא הנכבד הנקרא ״ניהול צבע״ (Color Management). לעת עתה אומר רק ש״כיול מסך״, או באנגלית Monitor Calibration מתבצע ע״י מכשיר חיצוני המתחבר למחשב ומבוקר ע״י תוכנה יעודית. חד משמעית לא ניתן לבצע כיול מסך אמיתי ותקף שלא באמצעות מכשיר כדוגמת  ColorMunki, i1Display Pro, i1Basic Pro 2 כולם מתוצרת X-Rite, http://www.xrite.com/display-calibration
או מדגמי Spyder מתוצרת (Datacolor  (spyder.datacolor.com/display-calibration. השימוש במכשירים אלו, לפחות במצב ה-Basic הוא פשוט וכל אחד יכול לבצע את תהליך הכיול בהצלחה, גם בלי להיות מומחה לניהול צבע.

בהנחה שהצג שלנו מכוייל אפשר להמשיך הלאה. ניתן לבצע שינויים בקבצים כבר בעת יבוא  (Import)  הקבצים ל- LR, אני נוהג לבצע יבוא פשוט, ללא טיפול בקבצים. עם זאת שיטה זו של הפעלת אוסף פקודות על הקבצים כבר בעת היבוא עשוייה לחסוך זמן רב. מצד שני, אני מעדיף לראות קודם את הקבצים לאחר היבוא ורק אז להחליט כיצד לעבד אותם.

כפי שציינתי, אני מצלם רק קבצי RAW, אולם ניתן ליבא ל- LR גם קבצי JPEG. היתרונות של קבצי RAW וגם חסרונותיהם נסקרו כבר בפוסט נפרד.
קבצי ה-RAW יפתחו במצב ברירת במחדל של LR: מכאן הכל בידי הצלם. בשלב הראשון אני מביא את הקובץ למצב הבהירות הרצוי לי. לצורך כך אשתמש בסקלות Highlights, Shadows, Whites, Blacks בהתאם לצורך. סקלת ה- Highlights מסוגלת להחזיר פרטים בבהירויות שבמבט ראשון היה נראה שאבדו: בחשיפה נכונה בהתאם לעקרון ה-  ETTR  מדהים אותי כל פעם מחדש אילו פרטים ניתן לשחזר בבהירויות. בעבר היה ב- LR כלי שנקרא Recovery. למי שכלי זה חסר לו ניתן להחזיר אותו ע״י בחירה ב-Process 2010 מתפריט Camera Calibration.
באופן דומה, כלי ה- Shadows מסוגל לגלות פרטים ״אבודים״  בצללים אם כי יש לזכור כי פתיחה של אזורים כהים תגלה את הרעש שבהם מאחר ויחס האות לרעש באזורים אלה הוא הנמוך (גרוע) ביותר. גם כאן, חזרה ל- Process 2010 תחזיר ל- LR כלי שיש המתגעגעים איליו מן הגרסאות הקודמות שנקרא Fill Light.

ברוב המקרים אשתמש גם בסקלת ה-Clarity, המעלה את הניגוד של אזורי הביניים. לעיתים נדירות אשתמש בערכי Clarity שליליים כדי לרכך את הצילום. העלאה קלה של סקלת ה- Contrast תשפר את המראה של צילומים הזקוקים לכך. לעיתים משיכה קלה של סקלה זו פשוט מחוללת נפלאות במראה הכללי של הצילום.

כלי ה- Tone Curve הינו בעל פוטנציאל רב, לעיתים אעדיף אותו על הכלים הנ״ל או אשלב אותם איתו.

בהמשך אני מטפל ב-White Balance: זהו גורם קריטי שמשפיע על כל תחום החשיפה: יתכן ולאחר סיום הטיפול בו יהיה צורך לשנות פרמטרים אחרים שנקבעו קודם לכן. במידה ואף אחד מממצבי ה-  White Balance המובנים איננו מתאים לי אני משתמש בסקלות הידניות Temp (כחול-צהוב) ו-Tint (ירוק-מג׳נטה) בהתאם לצורך.

מאחר ואני פריק של קווים ישרים, בשלב הבא אני עובר לביצוע Crop ויישור קווים באמצעות תפריט Lens Correction. מומלץ לסמן ולבחור את שלושת הפרמטרים המופיעים בסעיף Basic של תפריט זה, להשתמש במצב ה-  Auto של כלי היישור Upright ואם התוצאה איננה מספקת לעבור למצב Manual.

בשלב הבא אפשר, אם צריך, לבצע טיפול אזורי ומקומי לפרמטרים בתפריט HSL, Color, BW. לצורך המרה לשחור לבן אצור Virtual Copy כדי שניתן יהיה לצפות גם בגרסה הצבעונית המקורית של הקובץ.

חידוד והסרת רעשים הם השלבים הבאים: שני נושאים אלו הם תורה בפני עצמה ובעתיד אעלה פוסט נפרד על כל אחד מהם. יש קשר ואיזון מתבקש בינהם. אומר רק כי חשוב להבין שהחידוד (Sharpening) איננו חידוד אופטי, פרטים שאינם חדים כתוצאה מטעויות במיקוד לא יהפכו כבמטה קסם לחדים אולם התחושה הכללית של החדות תשתפר כל עוד לא הגזמנו בשימוש בכלי. מידת החידוד תלויה בגורמים רבים בינהם מספר הפיקסלים בקובץ, ככל שהקובץ גדול יותר הוא סביל יותר לחידוד ללא תופעות לוואי שליליות.

הפעלת DNG Camera Profile מתפריט Camera Calbration: פרופילים אלו, (שאינם פרופילי ICC רגילים) מאפשרים קבלת Look מסויים המועדף ע״י הצלם. גם נושא זה ראוי לפוסט משלו, מה גם שניתן ליצור פרופילים כאלו לבד, לייבא אותם חינם ממקורות שונים או לרכוש אותם (לדוגמא: http://pskiss.com)  חשוב להבין שפרופילים אלו הינם Camera Specific ומיועדים לדגם מסויים של מצלמה בלבד: לפני שתורידו או תרכשו תוודאו שהם מתאימים למצלמה שלכם.

ניתן לבצע ב-  LR ריטוש והסרה של אלמנטים בלתי רצויים בצילום בעזרת ה-  Spot Removal, גם זה כלי שדורש ניסיון והבנה של אופן פעולתו ואז ניתן לנצלו עד תום.

כמו כן, כלי ה-  Adjustment Brush מאפשר טיפול מקומי בעזרת מברשת בגודל משתנה עם כמעט כל הפרמטרים שהזכרתי ועוד נוספים אליהם לא התייחסתי.

ולסיום, ניתן כמובן להפעיל את כל התיקונים והשינויים שביצענו על קובץ אחד על מספר רב של קבצים בעזרת הפקודה Sync Settings (זמינה במצב Library): אינני נוהג להשתמש בה אולם היא בהחלט פתרון מצויין למי שמצלם הרבה צילומים באותם התנאים ומעונין להפעיל את כל (או חלק) מן התיקונים שביצע על קובץ אחד מייצג על כל שאר הצילומים.

זהו, התכוונתי לכתוב 1000 מילים… יצאו 1224…

שאלות והערות יתקבלו בברכה, גם למייל   gbrlgolan@gmail.com