102. מספר תובנות על Sony A9

102. מספר תובנות על Sony A9

לפני כחדשיים היציגה Sony את המצלמה החדשה מדגם (A9 (ILCE-9 ומאז נכתבו אין סוף סקירות, ביקורות (חיוביות ושליליות) וגם השמצות מרושעות כנהוג במרחבי הסייבר בעת הזאת. דבר אחד בטוח, המצלמה הזאת נגעה בהרבה עצבים חשופים גם בקרב אוהדי Sony וגם בקרב נאמני Nikon ו-Canon, כל אחד מסיבותיו הוא. כל המהומה הזאת מוכיחה בבירור שיש כאן משהו מענין ושונה, אולי מצלמה שעשויה לשנות את כללי המשחק שהיו מקובלים עד היום. עקבתי בענין רב אחרי כל התהליך החל משלב השמועות שלפני ההכרזה ועד גל הסקירות והביקורות שלאחר ההכרזה. כעת, לאחר שקראתי עשרות סקירות וביקורות, צפיתי בהרבה סרטי וידאו ובחנתי לא מעט דימויים שצולמו במצלמה מעניינת זו החלטתי שהיגיע הזמן להביע גם את דעתי. לצערי טרם הזדמן לי לבחון את המצלמה באופן מעשי כך שכל מה שתקראו להלן מבוסס על הרושם שנוצר אצלי בעקבות סיכום החומרים שהעלו אחרים לרשת. פוסט זה איננו מהווה סקירה מלאה של המצלמה, כאלו תוכלו לקרוא באתרים רבים אחרים.

כבר לפני שנתיים כתבתי בפוסט מס׳ 45: The A Team כי משפחת המצלמות מדגמי A של Sony מהווה בפירוש טכנולוגיה משבשת (Disrupting Technology) המשנה את כללי המשחק. כל אחת מן המצלמות בסדרה זו (כיום כבר לכולן יש דור שני ובקרוב מאד שלישי) היציגה חידוש טכנולוגי מענין, החל מה-A7 משנת 2013 שהיתה המצלמה חסרת המראה הראשונה בעלת חיישן
Full Frame 24X36, מחפש אלקטרוני איכותי ויכולת החלפת עדשות (ואפשרות לשימוש כמעט בכל עדשה שתרצו באמצעות מתאמים יעודיים), המשך ב- A7S בעלת יכולת הצילום המעולה ב-ISO גבוה מאד וכלה ב-A7R II שהוצגה בשנת 2015 ולחיישן שלה אין מתחרים גם כיום.

מה בכל זאת היה חסר במשפחת A7? בעיקר שלוש יכולות מרכזיות: חיי סוללה ארוכים, קצב צילום מהיר ומערכת מיקוד אוטומטי עוקבת מהירה ומהימנה. אין זה סוד וכבר נכתב על כך רבות שהמצלמות חסרות המראה של Sony לא הצטיינו, בלשון המעטה בפרמטרים אלו, למעט אולי ה-A7R II שכבר צוידה במערכת מיקוד אוטומטי משובחת אולם לא עמדה בתחרות עם דגמי הדגל של Nikon ו-Canon בכל הקשור לקצב צילום גבוה מאד יחד עם מיקוד אוטומטי עוקב (בין היתר עקב הרזולוציה הגבוהה, 42MP, שלה). הסוללות הקטנות בהן צוידו המצלמות ממשפחת A7 הספיקו, במקרה הטוב ל-300-400 חשיפות, שום דבר המתקרב ליכולות של ה- DSLR. עם זאת, יש לזכור כי צריכת החשמל של מצלמות חסרות מראה גבוהה בהרבה מזו של מצלמות DSLR מאחר והחיישן פועל בהן במצב Live View כל הזמן, יחד עם פעולה רציפה של המחפש האלקטרוני או הצג האחורי. זהו ה-Trade Off של הסרת המראה והמחפש האופטי המאפיינים את מצלמות ה-DSLR.

עניין נוסף ששוללי המצלמות חסרות המראה הצביעו עליו היה החוסר בעדשות: ענין זה למעשה נפתר כיום כמעט לגמרי כאשר קו העדשות היעודיות של Sony התרחב מאד בשנתיים האחרונות והעדשות המעולות מסדרת G הוכיחו פעם אחר פעם שגם באופטיקה Sony איננה קוטלת קנים. הוסיפו לכך את העדשות היעודיות לפורמט FE של יצרנים צד ג כמו  Ziess ו-Samyang/Rokinon יחד עם מגוון המתאמים המאפשרים שימוש כמעט בכל עדשה שתרצו וכמעט כל צלם יוכל להתאים את העדשות שמענינות אותו למצלמות מסדרה A (עם מגבלות מסויימות, תלוי בעדשה). בנוסף לכך גם Sigma תציג ככל הנראה בהמשך השנה עדשות מסדרת Art לפורמט FE. מה עדיין חסר? בעיקר עדשות Prime באורכי מוקד ארוכים מאד, 600 ו-800 מ״מ הנמצאות בשימוש בעיקר אצל צלמי ספורט וצלמי טבע. נכון להיום העדשה הארוכה ביותר של Sony בפורמט FE היא 400 מ״מ או עדשת הזום המעולה החדשה 100-400. בתוספת מכפיל X1.4 ומכפיל X2 יעודיים ניתן להגיע ל-800 מ״מ אולם יש צלמים שדורשים יותר. קצת סבלנות וגם זה יגיע, כך אומר רס״ן שמועתי.

לפני חודשיים הפכה Sony את הקערה על פיה פעם נוספת והוכיחה כי אין לה כוונות לעצור: המצלמה מדגם A9 הוכרזה במסגרת ארוע גדול ומושקע אליו הוזמנו והיגיעו מרבית השמות הגדולים מאתרי הצילום המובילים.

הנה הנתונים העיקריים ההופכים את ה-A9 למצלמה שוברת שוויון:

  1. חיישן FF בעל 24MP שקיבל ציון 92 ע״י DXO. החיישן החדש הינו מסוג
    Stacked back-illuminated structure with integral memory ופועל עם מעבד מהיר מסוג BIONZ X המבצע 60 חישובי מיקוד וחשיפה בשנייה
  2. יכולת צילום מהיר עד 20 מסגרות בשנייה של קבצי RAW, עד 241 קבצים דחוסים ברצף או
    368 קבצי JPEG ברצף
  3. קצב צילום גבוה זה מתבצע בשקט מוחלט באמצעות סגר אלקטרוני שכמעט ואינו יוצר עיוותים והוא חופשי מרעידות
  4. קצב צילום זה אפשרי עם מיקוד אוטומטי עוקב ומדידת חשיפה רציפה AF/AE ו-693 נקודות מיקוד
  5. מחפש Viewfinder אלקטרוני איכותי ביותר מסוג OLED בעל 3.7 מליון פיקסלים הפועל בקצב רענון של 60/120 מסגרות לשנייה: כלומר, אין החשכה כלל של מה שרואה הצלם בזמן הצילום גם בקצב של 20 מסגרות לשנייה!
  6. סוללה מדגם חדש המאפשרת הרבה יותר צילומים מאשר בדגמים הקודמים: הנתון הרשמי הוא 480 חשיפות עם פעולה רציפה של המחפש האלקטרוני אבל כל הסוקרים מדווחים על מספרים גבוהים פי 3-4 מכך. בנוסף קיים גם Grip הכולל 2 סוללות נוספות ומטען יחודי המאפשר טעינה של 4 סוללות במקביל
  7. יכולת צילום וידאו ב-4K אם כי ברור שהיעוד העיקרי של המצלמה הוא צילום Stills
  8. כל זה בגוף קטן יותר מאשר כל DSLR, במשקל של 673 גרם בלבד ובמחיר של $4500

את המאפיינים הטכניים המלאים ניתן לקרוא כאן, כמו גם סקירה של הטכנולוגיות העיקריות עליהן מבוססת המצלמה.

אם כך, ברור שהפעם הלכה Sony נגד הפטישים הכבדים (תרתי משמע) של Nikon ו-Canon: המצלמות מדגם D5 ו-1DX MK II הן המצלמות בעלות הביצועים הגבוהים ביותר של שתי יצרניות ה-DSLR המובילות (למעט רזולוציה) שבהן משתמשים בעיקר צלמי ספורט וצלמי טבע. ה-A9 מוצבת למעשה מול דגמים אלו כאשר היא עולה עליהם בפרמטרים רבים. אם מסכמים את הנתונים הרי שמקבלים ביצועים טובים יותר, במשקל נמוך יותר ובמחיר נמוך יותר. חשוב להבהיר כי לביצועים המיטביים של ה-A9 ניתן להגיע רק בשימוש בעדשות מקוריות של Sony. שימוש בעדשות של יצרנים אחרים ובעיקר שימוש במתאמים למינהם יגרום להורדת קצב הצילום האפשרי ומהירות המיקוד.

DPreview.com מיהרו לכתוב סקירה מקיפה של ה-A9 ונתנו לה ציון סופי של 89, בדיוק כמו הציונים שקיבלו D5 ו-1DX MK II. האם יש כאן קונספירציה? בניגוד לכותבים מסויימים אני סבור שלא. פשוט מדובר כאן בשלוש מצלמות מצוינות שלכל אחת מהן יתרונות וחסרונות. ההבדל הוא שעד כה היו שתי מצלמות שנלחמו על כתר הביצועים ועכשיו יש שלוש. טוב מאד לשוק ולצלמים.

מהן נקודות החולשה של ה-A9 עפ״י DPreview?:

  1. התחום הדינמי ב-Base ISO נופל מזה של מצלמות אחרות של Sony
  2. הגריפ האופציונלי חיוני לעבודה עם עדשות ארוכות
  3. נעילת המיקוד העוקב עדיין פחות אמינה מזו של Nikon
  4. רק חריץ כרטיס זיכרון אחד מבין השניים הוא מסוג UHS-II
  5. תגובת הצבע משופרת אבל עדיין נופלת מן המתחרות
  6. בצילום RAW לא דחוס קצב הצילום יורד ל-12 מסגרות לשנייה
  7. אין אפשרות לשמירת קבצי RAW דחוסים בדחיסה לא מאבדת
  8. איזון הלבן האוטומטי מתקשה בפעולה בתאורה מלאכותית
  9. בשימוש בסגר האלקטרוני אין סינכרון למבזק, קצב הצילום המירבי
    בשימוש במבזק הוא 5 מסגרות לשנייה
  10. ביצוע עלוב ל-AF Assist בתנאי אור קשים
  11. ביצוע נעילת AF במרכז אינו אמין ואינו נוח
  12. אין אפשרות לדפדף בתפריטים כאשר ה-Buffer מתרוקן
  13. כפתורי AF-ON ו- AEL בעלי תנועה קצרה מדי
  14. מצבי Memory Recall עדיין אינם טובים מספיק
  15. העברת קבצים למחשב באמצעות USB 2

לאחר הצגת המצלמה החל מרוץ מרושע של מי ימצא הכי הרבה תקלות ב-A9. טענו שהיא מתחממת, שיש פסים (Banding) ועוד ועוד. Sony הגיבה בעדכון Firmware שהעלה את נקודת הטמפ׳ בה המצלמה מודיעה על חום יתר אולם גם לפני כן, ככל הנראה אף אחד לא הצליח להביא את המצלמה למצב בו היא מכבה את עצמה כתוצאה מהתחממות גם בצילום לאורך זמן בשמש ישירה.

אז בהחלט יש עוד מה לשפר (מכירים מצלמה שאין בה מה לשפר? אם כן ספרו לי…) וסביר להניח שיהיו עוד שיפורים באמצעות עדכוני Firmware. שיפור נוסף שכבר הוכנס בעקבות תלונות הקהל היה הוספת Picture Styles ו-S-Log במצב וידאו שלא נכללו בגרסה המקורית.

המסר העיקרי כאן הוא שכללי המשחק השתנו, ויש עכשיו שלושה שחקנים במגרש ולא רק שניים. השחקן השלישי הביא איתו טכנולוגיות חדשות המאפשרות בחלק מן הפרמטרים ביצועים עדיפים על שני השחקנים האחרים שיחייבו אותם להתאמץ מאד בהמשך אם ברצונם להמשיך לשחק. וכן, אפשר להגיד שהמצלמות חסרות המראה היגיעו לבשלות: אין ספק שאת הטכנולוגיות של ה-A-9 נראה בדורות הבאים של משפחת A7 (או אולי שם המשפחה ישתנה ל-A9) ובמחירים נמוכים יותר.

האם צלמים בעלי 5D ו-1DX MK II צריכים למהר ולעבור ל-A-9? אין מה למהר. אבל כדאי מאד להיות ערים למה שקורה בשוק, להתנסות בדגם החדש (באמצעות השכרה) ולהבין את האפשרויות הגלומות בו. קחו גם בחשבון שבשלב זה המעבר ל-Sony משמעותו החלפת כל העדשות שלכם, ענין לא פשוט ולא זול כלל (כל אחד יחליט לעצמו האם ביצועי המצלמה עם מתאם ועדשות לא של Sony מספקים אותו).

ולגבי Nikon ו-Canon, מומלץ להן מאד לשים לב למה שקורה בשוק ולהפסיק לטמון את ראש ה-DSLR שלהן בחול. אני בהחלט מקווה שנראה בעתיד הלא רחוק והלא מאוחר מדי מצלמות מתקדמות חסרות מראה מתוצרת שתי היצרניות המכובדות הללו. אחרת…

עדכון 30.6.17: הנה הסבר מענין לתופעת הפסים (Banding) המופיעה בצילומים מסויימים בעת שימוש בסגר האלקטרוני של ה-A9. למי שמעונין בהסבר קצרצר: התופעה נובעת מפנלים LED עליהם מוקרנות פרסומות סביב המגרש. פנלים אלו מהבהבים בתדר גבוה מאד, גבוה מדי עבור הסגר האלקטרוני. התופעה מתרחשת רק בצילומים בהם הנושא היה קרוב לפנל והאור הנפלט מן הפנל היה משמעותי בחשיפה הכללית של הצילום.

עדכון 15.7.17: סקירה של ה-A9 ב-imaging-resource.com

עדכון 30.8.17: המדריך של B&H למצלמות A של Sony

מודעות פרסומת

45. The A Team*: משפחת המצלמות Sony Alpha A7

45. The A Team*: משפחת המצלמות  Sony Alpha A7

מידי פעם בפעם נצפית בתחום הצילום תופעה מענינת: אחד מיצרני המצלמות מצליח להוציא לשוק דגם או דגמים המהווים שינוי משמעותי מן הדגמים הקיימים ולמעשה משנה את כללי המשחק בשוק. כזאת היתה, לדוגמא ה-Canon 5D Mk II  כאשר הוצגה בשנת 2008 עם יכולת צילום וידאו באיכות HD 1080P ושינתה לעד את תחום צילום הסטילס, הוידאו והקולנוע כאחד. בשנתיים האחרונות אנו עדים שוב לתופעה דומה, והפעם מבית היוצר של Sony. החברה נכנסה לתחום מצלמות ה-Mirrorless כבר בשנת 2010 עם משפחת מצלמות ה-  NEX: מצלמות קומפקטיות בעלות חיישן בפורמט APS-C עם עדשות מתחלפות ויכולת וידאו HD. בשנת 2013 עלתה Sony לשלב הבא והיציגה מצלמות דומות אבל עם חיישן בגודל Full Frame 24X36mm, המהוות את משפחת ה- A7. עד היום, אף יצרן אחר טרם הצליח לחקות את היכולות של Sony ולהכניס חיישן FF לתוך גוף קטן של מצלמה חסרת מראה.

כל מי שעדיין תקוע בעידן ה- DSLR ולא התנסה בשימוש במצלמות Mirrorless לא ידע להעריך את היקף ומשמעות השינוי. כדי למנוע לזות שפתיים אני מצהיר מראש כי מצלמות ה-Mirrorless  אינן מתאימות לכל אחד וכי כמו לכל מוצר בשוק יש להן מגרעות אולם הדור האחרון של משפחת ה- A7 של Sony סוגר את הפער במובנים רבים מול ה- DSLR הקלאסיות ומשאיר אותן הרחק מאחור במובנים אחרים.

אסקור תחילה את בני משפחת A7 ולאחר מכן את המשמעויות הגלומות במצלמות אלו.

שתי המצלמות הראשונות בסדרה שהוצגה בשנת 2013 היו ה- A7 וה-A7R. מצלמות אלו היו דומות מבחינות רבות אולם גם שונות זו מזו במובנים רבים. באופן אישי, רכשתי את ה-A7, בעלת 24MP מאחר והתאימה לצרכי מכל הבחינות. דגם ה- A7R כלל חיישן באותו הפורמט אבל עם 36MP. שני הדגמים זכו לציונים גבוהים בדרוג DXO Mark ונכללים עד היום בין עשרת המצלמות FF המובילות בדרוג.

מעבר להבדל במספר הפיקסלים, היו עוד מספר הבדלים בין הדגמים, בין היתר מסנן Anti Alias שקיים ב- A7 ולא קיים ב-  A7R.

בתוקף היותה, עת הוצגה בשנת 2013, המצלמה חסרת המראה היחידה עם חיישן FF של 36MP זכתה ה-A7R למרבית ההתייחסות ובד״כ זכתה לביקורות חיוביות, כמו ציון 82 בסקירה של DP Review. המצלמה גם הוכתרה כמצלמה החשובה ביותר שהוצגה בשנת 2013 ע״י מספר אתרים. שימו לב להבדלי הגודל בין Nikon D800 לבין Sony A7R:  בשתי המצלמות אותו חיישן מתוצרת  Sony. משקל ה- A7R הוא 465 גרם בלבד. משקל ה- D800 הוא 900 גרם, כמעט פי 2!Sony_A7R_vs_Nikon_D800_167218_med1                                                              מקור: http://www.digitalcameraworld.com

באפריל 2014 הכריזה Sony על דגם נוסף בסדרה: A7S. דגם זה יועד ישירות לתחום הוידאו, הוא כולל חיישן FF בעל 12MP בלבד אולם גודלם הענק של הפיקסלים מאפשר צילום בתנאי תאורה נמוכים ביותר  ובאיכות 4K, דבר שצד מיד את עינם של צלמי הוידאו והקולנוע. ואכן דגם A7S הפך במהירות לחביבם של צלמי וידאו וקולנוע רבים (4K עם שמירה למקליט חיצוני, לא על כרטיס הזיכרון הפנימי. A7RII מקליטה וידאו 4K ישירות לכרטיס הזיכרון, נחוץ כמובן כרטיס במהירות מתאימה ובנפח מתאים).

אחת הסיבות לפופולריות של דגם ה-A7S היא היכולת לעבוד עם מספר רב של עדשות מתוצרת יצרנים שונים באמצעות ערב רב של מתאמים הקיימים בשוק. גם הדגמים האחרים בסדרה נהנים כמובן מאותה יכולת, שהיא אחד הגורמים החשובים בייחוד של משפחת מצלמות זו ועוד אדון בכך בהמשך. כמו כן, מערכת מיקוד אוטומטי כפולה (בחלק מן הדגמים) : גם Phase Detection וגם Contrast Detection מאפשרת מיקוד אוטומטי יעיל גם בתנאי תאורה גרועים.

בסוף 2014 הוצגה המצלמה הראשונה בדור השני של משפחת A7, ה- A7II. החידוש העיקרי היה מערכת ייצוב 5 צירים מובנית לתוך המצלמה, כלומר ניתן לצלם באופן מיוצב גם עם עדשות ישנות שאינן כוללות מייצב פנימי. לפני כחדשיים הוכרזה המצלמה השנייה בדור השני:  A7RII.

רשימת השיפורים והחידושים בדגם זה ארוכה מאד, ביו היתר חיישן חדש ובלעדי מטיפוס BSI בעל 42MP ותחום דינמי מדהים של 14 סטופים.

11425539_846315538750965_7996445082006891878_oכרגע לפחות נראה די וודאי שמצלמה זו תהיה מועמדת בטוחה לזכות בתואר מצלמת השנה באותן תחרויות הנערכות ע״י אתרים ומגזינים שונים.

סרטון מענין הסוקר את תכונותיה היחודיות של ה- A7RII תוכלו למצוא כאן: http://tinyurl.com/pqstgqr

השוואה בין ביצועיה של מצלמה זו בתנאי אור נמוכים לעומת Nikon D750 ו-Canon 5DS התפרסמה כאן: http://tinyurl.com/nptlc8r

מסקנות הבדיקה היו שבשימוש בעדשות בעלות מפתח צמצם רחב, ביצועי ה-A7RII היו זהים ולעיתים אף עלו על המתחרות.

כמובן שנקודה חשובה בעת ההחלטה על רכישת מצלמה היא מגוון העדשות הזמין. Sony הרחיבה מאד את היצע העדשות שלה ורובן הינן באיכות גבוהה מאד ועלותן סבירה. היצע העדשות מתחלק לעדשות הנושאות את הלוגו של Sony בלבד, כאלו הנושאות אותו במשותף עם לוגו של Zeiss וכאלו הנושאות את הלוגו של Zeiss בלבד.  חלק מן העדשות זכו בציונים גבוהים מאד בדרוג העדשות של DXO Mark.

אבל כפי שכבר ציינתי לעיל, אפשר להשתמש כמעט בכל עדשה שתרצו בעזרת מתאמים מתאימים. לדוגמא, Metabone  מציעה מבחר של מתאמים שחלקם מאפשר שימוש במיקוד אוטומטי מלא. יש גם דיווחים על כך שעדשות מסויימות של  Canon ממקדות מהר יותר ובאופן מדוייק יותר כאשר הן מחוברות למצלמות של Sony. גם Fotodiox מציעה מגוון מתאמים המאפשרים הרכבה של כמעט כל עדשה קיימת על המצלמות של Sony.

החיישן החדשני הנמצא ב- A7RII מאפשר קבלת רזולוציה גבוהה יחד עם תחום דינמי גבוה ורמות רעש נמוכות המאפשרות שימוש בערכי ISO גבוהים מאד.

Michael Reichmann מאתר Luminous Landscape השווה את כושר ההפרדה של A7RII לזה של Pentax 645Z, מצלמה בפורמט בינוני עם חיישן (CMOS,  מתוצרת Sony, איך לא?) בעל 50MP. התוצאה מפתיעה: בסה״כ, החיישן הקטן יותר של ה-A7RII איננו נופל בביצועיו מן החיישן הגדול יותר: כדאי גם להביא בחשבון את הבדלי המחירים בין שתי המצלמות: ה-A7RII עולה פחות מחצי ממחירה של ה-Pentax 645Z. ושוקלת כרבע ממנה…

ויכוחים רבים ברשת עוסקים ביתרונות ובחסרונות של המחפש האלקטרוני (EVF) במצלמות חסרות המראה. מנסיוני האישי אוכל לומר שהמחפשים האלקטרוניים במצלמות של Sony הם באיכות מעולה:  כושר ההפרדה, הניגוד, טווח הצבעים ומהירות התגובה מצויינים. במצבים מסויימים בהחלט יש יתרון למחפש אופטי איכותי, כמו למשל בעת צילום בתנאי תאורה חזקים במיוחד אולם מצד שני מחפש אלקטרוני שימושי גם בלילה. במצלמות DSLR, בעת צילום בוידאו אין אפשרות להשתמש במחפש האופטי היות שהמצלמה פועלת במצב Live View בו המראה מורמת וחוסמת את המחפש. לא כך הדבר במצלמות חסרות מראה בהן מצב Live View הוא קבוע וניתן לצפות בנושא גם באמצעות הצג האחורי וגם באמצעות המחפש האלקטרוני.

לסיכום, נראה ש-Sony עושים משהו נכון, וגם אינם מתביישים ללמוד ולהקשיב ללקוחותיהם. בסקירה של ארוע ההשקה של ה-  A7RII שהתקיים בארה״ב כותב Michael Reichmann כי נכחו בו 2 מהנדסים של Sony שרשמו כל הערה וכל בקשה ששמעו מפי משתתפי הארוע.

הערות ובקשות אלו באות לידי ביטוי בשידרוגי קושחה (Firmware) עתידיים של דגמים קיימים או בתכונות חדשות לגמרי בדגמים חדשים.

עדכון: אתר DXO Mark בחן את החיישן המתקדם שבדגם  ה-A7RII והעניק לו את הציון הגבוה ביותר שהעניק עד כה: 98 (לעומת 95 לדגם הקודם ו- 97 ל-Nikon D810). חשוב להבין שציון זה מתייחס לחיישן עצמו ולא למצלמה כמכלול.

ועוד עדכון מ- 11.9.15: Sony הכריזה על הדגם החדש של ה- A7S, הנקרא, איך לא, A7SII. תוכלו לקרוא עליו כאן.

בקישור הזה תוכלו למצוא סקירה שאינה אוהדת את קו מצלמות ה- A7 של  Sony, יש גם כאלו וסיבותיהם עימם.

עדכון 18.9.15: Sony הודיעה כי תכלול את האפשרות לשמור קבצי RAW 14BIT ללא דחיסה בדגמים החדשים של סדרה A ובדגמים הישנים באמצעות עדכון Firmware.

עדכון  24.9.15: סקירה והשוואה מענינות ומקיפות בין שני הדגמים החדשים A7S II ו- A7R II תוכלו למצוא כאן.

עדכון 26.10.15: שיחה מענינת עם מנהל מוצר מ-Sony, תוכלו מצוא כאן.

כמו כן, בארוע לעיתונאים שהתקיים לאחרונה בניו יורק הציגה Sony נתונים מענינים: בשנת 2014 עלו מכירות המצלמות חסרות מראה ב- 22% ובחצי השנה הראשונה של 2015 ב- 42%. סדרה A תרמה את חלק הארי של הגידול במכירות. עוד נתון מענין מן גרף הבא הוא שבעוד שוק ה- DSLR חווה בשנת 2014 ירידה של 18% במכירות ובחצי הראשון של 2015 ירידה של 13%, שוק המצלמות חסרות המראה הראה גידול של של 12% במכירות הן בשנת 2014 והן במחצית הראשונה של 2015. הנתונים מתייחסים לארה״ב בלבד.

www.imaging-resource.com

עדכון 7.11.2015: סקירה ביקורתית (מאד) ומקיפה על מה צריך לשפר במצלמות Mirrorless

עדכון 18.11.15:  Sony A7R II זוכה לציון 90 בסקירה של DP Review.com

עדכון 19.11.15: השוואה מענינת ומקיפה בין Canon 5DSR לבין Sony A7R II

עדכון 6.12.15: שני מאמרים מענינים פורסמו בנושא בו עוסק פוסט זה, שניהם באותו אתר http://asia.nikkei.com את המאמר הראשון ניתן לקרוא כאן ואת השני כאן.

עדכון 8.12.15: מאמר קצר ולענין המסכם את היתרונות והחסרונות של מצלמות חסרות מראה לעומת מצלמות DSLR.

עדכון 23.12.15: אתר imaging-resources בחר ב-Sony A7R II כמצלמת השנה

עדכון 24.12.15: ראיון מענין עם מנהל בכיר ב- Sony

עדכון 5.3.16: Sigma פיתחה מתאם המאפשר חיבור עדשות שלה ושל Canon למצלמות Sony. המתאם מאפשר שימוש בכל מצבי המיקוד האוטומטי.

עדכון 27.6.17: לפני כחדשיים היציגה Sony את הדגם החדש A9, המיועד להתחרות במצלמות הדגל המקצועיות של Nikon ו-Canon. המצלמה מסוגלת לצלם 20 מסגרות לשניה בשקט מוחלט וללא החשכה של המחפש האלקטרוני. סקירה מלאה תמצאו כאן.

עדכון 30.8.17: המדריך של B&H: כיצד לבחור מצלמה מסדרה A של Sony

אתם מוזמנים להרשם בבלוג לקבל הודעת מייל בכל פעם שפוסט חדש עולה!

*בכותרת: The A Team היתה סדרת טלוויזיה פופולרית ששודרה בשנים 1983-1987