97. על סרטי צילום וניירות צילום: חלק ד: חומרים פוזיטיביים צבעוניים

97. על סרטי צילום וניירות צילום: חלק ד: חומרים פוזיטיביים צבעוניים

 חומרי צילום  פוזיטיביים הינם חומרים היוצרים דימוי פוזיטיבי, חיובי, המשקף את המציאות, בניגוד לחומרים הנגטיביים. קיימים שני סוגים עיקריים: סרטי שקופיות  וחומרי Instant בפיתוח מיידי (היוצרים למעשה הדפס פוזיטיבי על נייר). בפוסט זה אתמקד בסרטי השקופיות.
חומרים אלו היו ידועים בשם Lantern Slides עוד מן התקופה שהיו מוקרנים ב״פנס קסם״ ומאוחר יותר כ- Slides או Tranparencies.  כאמור במקורן היו השקופיות מיועדות להקרנה במקרן שקופיות. כל שקופית היא מקור יחיד. על מנת להדפיס ממנה הגדלות היה צורך להשתמש בניירות צילום פוזיטיביים מיוחדים (אשר למיטב ידיעתי אינם קיימים כיום, למעט Fujichrome Paper Type 35 באספקה מוגבלת מאד) או להכין מן השקופית נגטיב צבעוני על סרט מיוחד שנקרא Internegative (גם חומר זה איננו קיים יותר בשוק למיטב ידיעתי, פרט לתעשיית הקולנוע). שקופיות צבעוניות מתאימות מאד לסריקה, בתקופה הטרום דיגיטלית רוב הצלמים המקצועיים צילמו שקופיות שנסרקו כדי לשלב את הצילומים במערכות קדם דפוס ממוחשבות. היו קיימים גם סרטים מיוחדים לצורך שכפול שקופיות.
שקופיות מפתחים בתהליך פיתוח הנקרא E-6. ניתן לפתח שקופיות בפיתוח ביתי אולם הדבר דורש ציוד פיתוח מיוחד המסוגל לשמור על טמפ׳ קבועה ומבוקרת שהיא קריטית להצלחת התהליך.

reversal

עקומת היענות של סרט שקופיות צבעוני: שימו לב לצפיפות המינימלית הנמוכה, לצפיפות המקסימלית הגבוהה, לניגוד (שיפוע) הגבוה ולחוסר החפיפה בין שלושת העקומות RGB באזור הכתף (אזור הצללים בסרט). כמו כן שימו לב גם להבדל בין כיוון העקומה כאן וכיוון העקומה של סרט הנגטיב (ראו בפוסט הקודם): ההבדל נובע מכך שסרט שקופיות רברסלי נעשה בהיר ככל שהחשיפה במצלמה עולה ואילו סרט נגטיב נעשה כהה ככל שהחשיפה במצלמה עולה. סרט שקופיות שלא נחשף ועבר תהליך פיתוח יהיה שחור. סרט כזה שנחשף כולו לאור ופותח יהיה שקוף.

כאמור לעיל המבנה העקרוני של סרט שקופיות זהה לזה של סרט נגטיב אולם תהליך הפיתוח של סרטי שקופיות שונה: למרות שגם כאן מדובר בתהליך כרומוגני (יוצר צבע), המבוסס על אותם החומרים כמו בפיתוח נגטיב הרי שכאן מדובר על תהליך מהפך (Reversal)  הכולל למעשה שני תהליכי פיתוח בזה אחר זה ובסופו של התהליך הדימוי הצבעוני בשקופית נוצר מהאמולסיה שלא נחשפה בזמן החשיפה במצלמה. נשמע מוזר?  הנה ההסבר בהתאם לשלבי הפיתוח של תהליך הפיתוח הסטנדרטי E-6.
בפועל התהליך כולל 7 שלבים (קיים גם תהליך מקוצר הכולל 3 שלבים) ומתרחש בטמפ׳ של 37.8 מ״צ:

  1. פיתוח ראשון: זהו פיתוח שחור לבן קלאסי המבוסס על מפתח PQ. בשלב זה כל הכסף ההלידי שנחשף לאור במצלמה הופך לכסף מתכתי. שלב זה הוא השלב הקריטי ביותר מבחינת בהירות או כהות התוצאה הסופית. ניתן לשלוט בבהירות באמצעות הארכת זמן הפיתוח (יגרום לקבלת תוצאה בהירה יותר) או קיצורו (יגרום לקבלת תוצאה כהה יותר). לאחר הפיתוח שטיפה במים
  2. אמבט מהפך (Reversal Bath): בשלב זה, חומר כימי גורם לחשיפה מוחלטת של כל הכסף ההלידי שלא נחשף במצלמה (ניתן לבצע שלב זה גם ע״י חשיפת הסרט לאור)
  3. פיתוח שני, צבעוני, מבוסס CD-3, הגורם לפיתוח הכסף ההלידי שנחשף בשלב הקודם, הפיכתו לכסף מתכתי ובה בעת יצירת צבע המשלים לצבע לה רגישה כל שכבה (כמו בתהליך C-41) בכל מקום בו נוצר כסף מתכתי וביחס ישר לכמות הכסף המתכתי שנוצרה. ניתן לשלוט באופן מוגבל באיזון הצבע ע״י שינוי ה-pH.
  4. Conditioner (או Pre Bleach): חומר המכין את הסרט לקראת שלב ההלבנה
  5. הלבנה (Bleach): בשלב זה כל הכסף המתכתי שנוצר בשלב הפיתוח הראשון ובשלב הפיתוח השני הופך לכסף הלידי
  6. קביעה (Fixer): כל הכסף ההלידי שנותר באמולסיה הופך לתרכובת מסיסה במים הנשטפת בשלב השטיפה האחרונה
  7. מייצב (Stabilizer) הכולל מקשה, חומר נגד פטריות וחומר המונע כתמי ייבוש

בעבר היתה קיימת גם ערכת פיתוח הכוללת שלושה שלבים (ועוד מייצב): מפתח ראשון, מפתח צבע הכולל גם את הגורם המהפך ומלבין-קובע משולב. גרסה זו מתאימה במיוחד לפיתוח רוטטיבי (סיבובי) במכשירי פיתוח כמו דגמי Jobo למינהם. לא ידוע לי האם ניתן כיום להשיג ערכות כאלו בארץ. מצאתי ערכה כזו כ- Special Order אצל B&H. כמו כן ניתן להשיג אצלם כימיקלים ל-E-6 מתוצרת Fuji.

עדכון: נמסר לי כי ניתן להשיג (באספקה לא סדירה) את ערכת הכימיקלים לפיתוח E-6 בשלושה שלבים של Tetenal בפוטו הדר בתל אביב.

התוצאה הסופית היא דימוי פוזיטיבי בצבעי הנושא. בשקופיות ניתן לצפות על ארגז אור, להקרין במקרן שקופיות (אם תצליחו להשיג אחד)  או לסרוק ולהפוך לדימוי דיגיטלי.

 

picture1
תהליך יצירת הדימוי בסרט שקופיות

סרטי שקופיות יספקו תוצאות מעולות בתאורה טובה ואחידה, הם פחות מתאימים לצילום באור נמוך ובמצבי ניגוד גבוה. כבר הזכרתי שהחשיפה הנכונה קריטית: בעבר היה מקובל לערוך לסרטי שקופיות שצילמו צלמים מקצועיים Clip Test: גוזרים קטע סרט קצר, מפתחים אותו ומחליטים כיצד לפתח את כל שאר הסרט: האם להאריך או לקצר את זמן הפיתוח הראשון כדי לפצות על אי דיוק בחשיפה. כמו כן, סרטי השקופיות מיועדים לצילום באור יום או עם מבזק (5500K): צילום בתאורה שונה יגרום לסטיות צבע. ניתן להתגבר על כך במידה מסויימת באמצעות מסננים יעודיים לכל סוג תאורה אולם השימוש במסננים גורם לירידה משמעותית במהירות הצילומית (רגישות ISO) של הסרטים. במידה והחשיפות מתארכות מעבר ל- 1/10 שנייה יש צורך בפיצוי חשיפה ובתיקוני צבע בעזרת מסננים. לכן התוצאות האופטימליות בצילום בסרטי שקופיות יתקבלו בעת שימוש בתאורה מתאימה (אור יום או מבזק) ובחשיפות קצרות. בעבר היו סרטי שקופיות שיועדו לחשיפות ארוכות יותר בתאורת טנגסטן (״תאורה חמה״, 3200K) אולם אלו אינם זמינים כיום.
סרטי שקופיות הינם יקרים וגם הפיתוח שלהם יקר: מחיר סרטי שקופיות של Fuji בארץ כ-50 ש״ח. מחיר פיתוח סרט שקופיות במעבדה של Fuji  בארה״ב כ- $11. כלומר, בהנחה שמכל סרט תקבלו 36 שקופיות, עלות כל שקופית היא כ- 2.5 ש״ח. תחשבו על זה, כל קליק במצלמה עולה לכם 2.5 ש״ח… רכישת סרט אחד ופיתוחו עולים קרוב ל-100 ש״ח, ועוד לא הבאנו בחשבון את הצורך להגיע למעבדה על מנת למסור את הסרט ולאסוף אותו לאחר הפיתוח או את עלויות המשלוח. למיטב ידיעתי נותרה בארץ רק מעבדה אחת המציעה עדיין פיתוח לסרטי שקופיות.

עדכון: לאחר פרסום הפוסט נמסר לי שגם פוטו פריזמה בירושלים מפתחים סרטי שקופיות. אם מי מכם יודע על מעבדות נוספות אשמח לעדכן.

אחד הדברים שאף פעם לא הבנתי מדוע יש בו צורך הוא Cross Processing: לקחת סרט שקופיות ולפתח אותו בתהליך הפיתוח של סרטי נגטיב C-41. מתקבלים צבעים ״משוגעים״ ורוויים במיוחד. כיום כמובן אפשר להגיע לאפקטים כאלו באמצעות עיבוד דיגיטלי. התרגיל הזה היה נחשב בזמנו ל״אמנותי״ וסטודנטים לצילום מאד אהבו אותו. יש לפחות מעבדה אחת בארץ המציעה שרות כזה כיום. הסבר ודוגמאות כאן.

ולסיום, חומר פוזיטיבי צבעוני נוסף הם דפי סרט Instant לצילום מידי: חומרים אלו מצולמים במצלמות יעודיות בלבד או בקסטות מיוחדות אותן ניתן להרכיב על מצלמות סרט בפורמט בינוני או גדול. מתקבל דימוי פוזיטיבי בגודל נוח לצפייה. כל צילום הוא מקור יחודי, תהליך הפיתוח מובנה לתוך החומר ומלבד המצלמה היעודית או קסטה מיוחדת אין צורך בחומרי פיתוח או בציוד נוסף כל שהוא. חומרים אלו, בעיקר מתוצרת Fuji (תחת השם Instax) פופולריים מאד בשנים האחרונות, ראו פוסט מס׳ 87 בבלוג זה.

עדכון 9.2.17: אתר עם המלצות וטיפים לשימוש בסרטי צילום, ואפילו כולל שאלון קצר לעזרה בהתאמת סרט הצילום המתאים לכל צלם. התוצאות מצחיקות, לפעמים אין קשר בין הטקסט לצילום הסרט המופיע ובסופו של התהליך תמצאו את עצמכם באתר של Amazon.com כדי לרכוש את הסרט…

עדכון 21.5.17: אתר DPreview.com  מציע מספר מצלמות סרט שניתנות עדיין לרכישה. בחלק מן המצלמות שברשימה היתה לי הזכות להשתמש לאורך השנים.

תמונה ראשית: צילום גבי גולן

עדכון 28.12.17: סקירה של סרטי צילום חדשים שהוצגו במהלך 2017

 

מודעות פרסומת

94. על סרטי צילום וניירות צילום, חלק א: סרטים שחור לבן

94. על סרטי צילום  וניירות צילום, חלק א: סרטים שחור לבן

עם כל הדיבורים על תחיית הביקוש לסרטי הצילום בזמן האחרון (שהיגיע לשיאו לפני מספר שבועות עת Kodak הכריזה על כך שבסוף 2017 תחזיר לחיים את סרט  השקופיות Ektachrome אותו חיסלה בשנת 2012) חשבתי לנכון לכתוב פוסט על סרטי הצילום לסוגיהם השונים, כיצד הם בנויים, כיצד הם מגיבים לאור ואיך לעזאזל מפתחים אותם. אז לקחתי נשימה עמוקה, עצמתי עיניים וחזרתי אחורה בזמן לימי הצילום ה״אנאלוגי״ העליזים: ימי חדרי החושך, ריחות הכימיקלים, הסרטים שנחשפו לאור בטעות, הסרט שלא התגלגל במצלמה כראוי, הניירות שנתקעו במכונת הפיתוח, הכימיקלים שנזלו, שהזדהמו והסרטים שהלכו לאיבוד בדרך אל או מן המעבדה וכן, גם האושר שהרגשנו כאשר לאחר כל מסכת הייסורים הזאת התקבל סוף סוף דימוי שאהבנו. אישית אינני מתגעגע לכל אלו (למעט אולי ענין האושר) אבל לטובת מי שכן (כל אחד והתענוגות שלו) ולטובת הדור הצעיר שלא יודע מה זה סרט צילום ומה זה מפתח ולמה צריך למסגר שקופיות הנה קצת מידע. וכן, תעירו אותי כאשר יוחזר לשוק סרט ה-Kodachrome המיתולוגי, (שהשמועות אומרות ש-Kodak בודקת את ה״היתכנות״ להחזיר גם אותו לחיים) אולי בשבילו אסכים לשים בצד את המצלמה הדיגיטלית שלי… תוכלו גם לחזור לפוסט מס׳ 58 בבלוג זה על מנת להבין מדוע אין באמת שום צורך אמיתי לצלם בסרטי צילום.

קצת היסטוריה: בשנת 1839 מפתחים צרפתי אחד (Daguerre) ואנגלי אחד (Fox Talbot) שני תהליכים שאפשרו לראשונה צילום של נושא ויצירת דימוי שלו על חומר רגיש לאור. מבלי להיכנס לפרטים, התהליך שפיתח Talbot הוא זה שפיתוח ושיפור שלו ע״י אנשים רבים לאורך 178 שנים הביאו את הצילום הכימי-אנאלוגי לרמתו הנוכחית. עד שנת 1935 הצילום הצבעוני כמעט שלא היה קיים. בשנה זו היציגה Kodak את סרט ה- Kodachrome ומאוחר יותר פותחו גם תהליכי נגטיב-פוזיטיב צבעוניים שתפסו את מקומו של השחור לבן. בפוסט מס׳ 27 סקרתי את ההיסטוריה הטכנולוגית של הצילום ואת תקציר תולדות הצילום ניתן למצוא כאן.

פיתוחו של הצילום האלקטרוני-דיגיטלי הוא מאוחר הרבה יותר כאשר את ראשיתו של הצילום האלקטרוני-אנאלוגי ניתן לציין בשנת 1928 עם פיתוחה של הטלוויזיה. את פיתוחו של הצילום האלקטרוני-דיגיטלי ניתן לציין בשנת 1975 ואת כניסתו הממשית לשוק בראשית שנות ה-90. בשנת 2003 נמכרו לראשונה יותר מצלמות דיגיטליות ממצלמות סרט ומאז חווה הצילום הכימי-אנאלוגי נסיגה שהביאה כמעט להעלמותו. כעת מדברים על עליית הביקוש לסרטי צילום. ייתכן, אולם כפי שלא נחזור לנסוע בכרכרות רתומות לסוסים ולהשתמש בטלפון עם חוגה לא נראה לי שכולנו נחזור לצלם בסרטי צילום. ובכל זאת…

עקרון פעולה: כל תהליכי הצילום הכימי-אנאלוגי (ובהמשך נבין למה בדיוק הכוונה בביטוי זה) מבוססים על תרכובת של כסף, מתכת שתכונותיה המיוחדות מאפשרות לה להגיב עם יסודות מקבוצת ההלוגנים (ברוב המקרים מדובר על כלור, יוד וברום). התרכובת נקראת כסף הלידי, והמאפיין העיקרי שלה הוא רגישות לאור. הכסף ההלידי מעורבב עם ג׳לטין מיוחד ונוצרת אמולסיה צילומית. האמולסיה הזו מצופה בשכבה דקה על בסיס פלסטי בגדלים שונים ומתקבל המוצר המסחרי הנקרא סרט צילום. הסרט מגיע באריזה אטומה לאור והוא חייב להיות מוגן מאור עד שלב החשיפה במצלמה וגם לאחריה עד לסיום שלב הפיתוח. כמעט כל תהליך הייצור של סרטי הצילום מתבצע בחושך מוחלט!
בעבר,העסיקה Kodak עובדים עוורים רבים במפעליה, להם לא היתה כל בעיה להסתגל לעבודה רצופה בחושך. קראו כאן על הסכנות המקצועיות הכרוכות בעבודה זו.

לסרטי נגטיב שחור לבן מרווח חשיפה רחב ולכן גם מרווח הטעות בחשיפה הוא רחב בהתאם. עדיין, כדי לקבל את האיכות המירבית יש לדייק בחשיפה. חשוב לזכור שבצילום אנאלוגי לא ניתן לראות את הדימוי מיד לאחר החשיפה ולכן איכותה תתברר רק לאחר הפיתוח! הכלל הוא, כפי שקבע Ansel Adams: חשוף לפי הצללים, פתח לפי הבהירויות (Expose for the shadows, Develop for the highlights). הרעיון הוא לחשוף את האזורים הכהים בנושא כך שירשמו על הסרט מאחר והם יופיעו כבהירים על הסרט לאחר הפיתוח.

במצלמה חשוב להקפיד על שני דברים עיקריים: כיוון ערך ה-ISO המתאים לפי הוראות השימוש וטעינה נכונה של הסרט במצלמה: יש לוודא שהסרט טעון נכון אחרת בסוף הצילומים יתברר לכם שצילמתם ״על ריק״ וחבל. במצלמות בהן העברת הסרט ממסגרת למסגרת היא ידנית יש לגלגל את הסרט חזרה לקסטה עם סיום הסרט ולא לפתוח את גב המצלמה לפני שברור שגלגול הסרט הושלם. במצלמות בהן העברת הסרט חשמלית גלגול הסרט חזרה יתבצע לרוב באופן אוטומטי עם גמר הסרט. במצלמות 120 יש לוודא טעינה נכונה וכן לגלגל את הסרט קדימה עד הסוף עם סיום הסרט ולהדביק את קצהו באמצעות המדבקה המצורפת. ולמי שרוצה להתמודד עם צילום בפורמט גדול, "4X5, ההתמודדות עם טעינת דפי הסרט בקסטות, פריקתן לאחר הצילום וטעינתן במיכל הפיתוח היא מיומנות מתסכלת למדי…

תגובה לאור: בניגוד לתגובה הליניארית של חיישן התמונה האלקטרוני לאור, התגובה של סרטי הצילום לאור היא לוגריתמית.

picture1

עקומת היענות (Characteristic Curve) של סרט צילום שחור לבן,
המתארת את ההשחרה (הציר האנכי) לעומת החשיפה (הציר האופקי)
שימו לב לניגוד (שיפוע) הנמוך, לצפיפות המינימלית הגבוהה יחסית
ולצפיפות המירבית הנמוכה יחסית

יצירת הדימוי: בחשיפה מבוקרת במצלמה, בכל צבר גרגרי כסף הלידי שבאמולסיה נוצר שינוי בלתי נראה לעין. אוסף השינויים הללו על פני כל מסגרת הצילום נקרא דמות סמויה (Latent Image). על מנת להפוך את הדמות הסמויה לדמות נראית יש להעביר את הסרט תהליך כימי הנקרא תהליך הפיתוח שבסופו הדמות הסמויה מכסף הלידי שנחשף לאור הופכת לכסף מתכתי שצבעו שחור. ככל שאזור מסויים בסרט נחשף ליותר אור מתקבלת שכבה עבה יותר של כסף מתכתי באותו אזור. שכבה עבה של כסף מתכתי עוצרת יותר אור (בזמן הצפייה או בזמן ביצוע הגדלה או סריקה) מאשר שכבה דקה וכך ניתן לייצג את הבהירויות המקוריות שהיו בנושא שצולם באמצעות שכבות בעובי משתנה של כסף מתכתי.

picture1

תהליך הפיתוח הצילומי החל מן הכסף ההלידי הרגיש לאור
ועד דמות הכסף המתכתי הקבועה

תהליך הפיתוח הוא תהליך כימי המתרחש בפאזה נוזלית והתוצאה שלו היא אנאלוגית, כלומר רציפה ומסוגלת לייצג (לפחות באופן תאורטי) אין סוף בהירויות. בצילום דיגיטלי תחום הבהירויות מוגבל מאחר ועל מנת לעבד דימוי אלקטרוני במחשב אנו חייבים להגביל את תחום הבהירויות: מחשבים אינם מסוגלים לטפל במידע אין סופי. בפועל, תחום הבהירויות המוגבל וידוע מראש בצילום הדיגיטלי הוא רחב במידה שאיננה פוגעת באיכות הדימוי.

חומרי הפיתוח: שני החומרים העיקריים בתהליך הפיתוח הם המפתח (Developer) והקובע (Fixer). תפקיד המפתח  להגביר את הדמות הסמויה ולגרום לכך שכל צבר גרגרי כסף הלידי שנחשפו לאור יהפכו לכסף מתכתי. שני המרכיבים הכימיים העיקריים המשמשים לצורך זה הם Hydroquinon ו- Metol, כאשר יחד עם חומרי הפיתוח נמצאים בתמיסת הפיתוח חומרים נוספים כמו נוגדי חמצון, מווסתי חומציות ועוד. תהליך הפיתוח מתרחש בסביבה בסיסית (אלקלית) בלבד. מבחינה כימית תהליך הפיתוח הוא תהליך חמצון-חיזור שבמהלכו הכסף ההלידי מתחזר לכסף מתכתי ואילו חומר הפיתוח מתחמצן והופך לבלתי יעיל. המפתח רגיש לנוכחות חמצן ולכן יש לשמור אותו במיכל אטום וללא אוויר.

תהליך הפיתוח הינו תלוי זמן, טמפרטורה וניעור (הניעור דרוש כדי שחומר פיתוח טרי יגיע לכל אזורי הסרט בזמן הפיתוח וכן על מנת להסיר מפני הסרט בועיות אוויר המפריעות לתמיסת הפיתוח לחדור לאמולסיה). קיימים סוגים שונים של מפתחים: ניגודיים יותר או פחות וכאלו היוצרים גרעין עדין או גס יותר בסרט הצילום. הנה קישור לטכניקת פיתוח לא שגרתית ״Stand״.
לאחר סיום תהליך הפיתוח שופכים את המפתח ועוצרים את תהליך הפיתוח באופן כימי ע״י הורדת רמת ה-pH הגבוהה באמצעות חומצת חומץ מדוללת (עוצר, Stop Bath). בשלב זה נמצאים באמולסיה גם כסף מתכתי באזורים שנחשפו לאור וגם כסף הלידי רגיש לאור באזורים שלא נחשפו לאור. הקובע (Fixer), המבוסס על נתרן או אמוניום תיו-סולפט (ידוע בשם Hypo) הופך את הכסף ההלידי שלא נחשף לתרכובת מסיסה במים המוסרת בשלב השטיפה. לאחר הקביעה והשטיפה מתקבלת דמות הכסף המתכתי בצורת תשליל, נגטיב: האזורים הבהירים בנושא כהים בתשליל ואילו האזורים הכהים בנושא בהירים בנגטיב.

picture1

תהליך העיבוד המלא של סרטי צילום שחור לבן נגטיביים
מקור: Wikipedia

מדריך מצויין לפיתוח שחור לבן ביתי ניתן למצוא באתר BHPhotovideo.com

באתר B&H מופיעים 111 סוגים של נגטיבים שחור לבן בפורמט 135 ו-120, בעיקר מתוצרת Kodak ,Ilford ו-Fuji וכן 51 סוגים של דפי סרט (Sheet Film) בפורמטים שונים. כמו כן ניתן להשיג מגוון כימיקלים ואביזרים לפיתוח (ראו בהמשך) . חשוב להביא בחשבון את המחיר הכלכלי: כל חומרי הצילום האנאלוגי הם מתכלים וחד פעמיים, הן סרטי הצילום והן הכימיקלים (אפשר לעשות בכימיקלים שימוש חוזר בתנאים מסויימים אולם בסופו של דבר יהיה צורך להחליף אותם) ולכן לכל חשיפה יש עלות לא קטנה.

גורמי האיכות העיקריים של סרטי צילום שחור לבן הם: כושר ההפרדה (רזולוציה), גרעיניות (רעש), ניגודיות  וטווח דינמי, כל אלו בערך ISO נתון שאיננו ניתן כמעט לשינוי.
סרט צילום שחור לבן ברגישות הגבוהה ביותר של ISO 3200  כמו Ilford Delta 3200 Professional יספק לכם גרעיניות (רעש), כושר הפרדה וטווח דינמי ירודים לעומת מצלמות דיגיטליות. כך שמי שזקוק לצילומים בערכי ISO גבוהים אין לו מה לחפש בצילום אנאלוגי. באופן כללי, גם בערכי ISO נמוכים יותר למצלמות הדיגיטליות יתרון ברור בכל הפרמטרים הטכניים, למעט אולי בעת צילום בפורמטים גדולים מאד כמו 8X10 אינצ׳. כך שאם אתם מחפשים איכות טכנית גבוהה הצילום הדיגיטלי הוא הכיוון. מה כן תקבלו בעת השימוש בסרטי צילום? אולי נראות אחרת, אם תאהבו אותה, וכן הסיפוק האישי שלכם אחרי שתפתחו את הסרט הראשון שלכם בהצלחה.

כימיקלים לפיתוח: מי שמעונין ללכת על הקצה מוזמן לרכוש את מרכיבי הכימיקלים השונים באבקות ולהכין את תמיסות העיבוד בעצמו, כיף גדול. בעת לימודי במכללת הדסה בשנות השבעים היינו סוחבים על הגב לקומה הרביעית שקי כימיקלים (זה היה לפני שהמציאו את המעלית…), שוקלים בהתאם למרשם ומערבבים במערבל גדול שאפשר הכנת 50 ליטר תמיסה בכל פעם. ניתן גם כיום להשיג את הכימיקלים הדרושים בבתי מסחר המספקים ציוד וחומרים למעבדות (חשוב להקפיד שהכימיקלים יהיו ברמת Photograde, אין צורך ברמה אנליטית שהיא יקרה יותר). מרשמים להכנת תמיסות העיבוד יש באינטרנט למכביר. מי שלא מעונין לכתת את רגליו על מנת להשיג את המרכיבים בנפרד יכול לרכוש אבקות מוכנות או תרכיזים נוזליים מוכנים לשימוש לאחר מהילה עם מים בהתאם להוראות השימוש.
באתר B&H מופיעים 370 פריטים בסעיף זה.

בנוסף יהיה על מי שמעונין לפתח ולהדפיס את צילומיו בעצמו לרכוש מגוון אביזרים, החל במגדל (שמחירו עשוי להגיע לאלפי שקלים) ועדשות הגדלה יעודיות (יש צורך בעדשה נפרדת לכל פורמט) וכלה במשורות, מד חום, טיימרים, בקבוקים, קערות פיתוח ועוד ועוד… בסעיף זה מופיעים באתר B&H ״רק״ 517 פריטים שונים…

ועוד לא אמרנו כלום על המקום הנדרש לצורך הקמת מעבדה אישית בבית. בזמנו היה מקובל להקים מעבדות אישיות בחדר האמבטיה, אותו ניתן בד״כ להחשיך בקלות יחסית ויש בו מים זורמים. אבל אם רוצים גם להתקלח שם מידי פעם יהיה עליכם להוציא את ציוד הפיתוח החוצה.

האם זה כדאי? למי שמכיר רק את הצילום הדיגיטלי המעבר לצילום אנאלוגי עשוי להיות מענין  ואולי אף מרגש אם כי הדבר כרוך בהוצאות לא מעטות ובתהליך לימודי לא קצר. מי שמתחבר לדימויים פיסיים יותר מאשר לדימויים וירטואליים השמורים בדיסק המחשב ואוהב עבודת כפיים ימצא בצילום האנאלוגי תחביב מהנה ומתגמל. עם זאת, לדעתי רק העיסוק בשרשרת ההדמיה האנלוגית במלואה הוא בעל ערך, כלומר צילום על סרט, פיתוחו והדפסתו על נייר צילום. בצילום על סרט, מסירתו לפיתוח למעבדה, סריקתו והפיכתו לקובץ דיגיטלי אין לטעמי שום תועלת, עדיף כבר להישאר בתחום הדיגיטלי משלב הצילום, גם בשחור לבן. ראו גם פוסט מספר 64 בבלוג זה.

ולטובת כל מי שהחליט לנסות ולחזור (או להתחיל) לצלם בסרטי הצילום, הנה רשימת מצלמות מתאימות עבורכם.

אשמח לשמוע את דעתכם בענין!

אני לרשותכם  ביעוץ ובעזרה (ללא תשלום) לכל מי (שלמרות הכל) מעונין להיכנס לתחום הצילום האנאלוגי.

בפוסט הבא אסקור את ניירות ההדפסה שחור לבן

עדכון 31.1.17: סקירה מענינת על 3 שגיאות שעל צלמי סרט מתחילים להימנע מהן

עדכון 23.2.17: מאמר העוסק בתחיית סרטי הצילום

עדכון 23.2.17: מאמר ארוך ומייגע המתאר בפירוט רב את המתרחש בשוק סרטי הצילום

עדכון 21.5.17: סדרה של אנימציות חביבות מבית Ilford בנושא תהליכי צילום שחור/לבן

עדכון 1.12.17: סדרה בת שלושה סרטונים למעונינים בצילום סרטי צילום ש.ל

עדכון 28.12.17: סקירה של סרטי צילום חדשים שהוצגו במהלך 2017

עדכון 17.1.18: הנחיות למי שמעונין ״לדחוף״ סרט ש.ל. ISO400 ל-ISO6400

 

93. מצלמה ללא עדשה?

93. מצלמה ללא עדשה?

לפני מספר שבועות נתקלתי בידיעה על פיתוח מענין של חב׳ Hitachi היפנית: מצלמה ללא עדשה. שיתפתי את הידיעה בדף ה-FaceBook שלי ולמרות שלטכנולוגיה זו, כאשר תבשיל לכדי מוצר מוכן לשיווק, יהיו השלכות אדירות על תחום הצילום מספר המגיבים לידיעה היה זעום. לטובת כל מי שאולי פיספס את הפוסט ההוא בפייס החלטתי לכתוב כאן פוסט מורחב על מנת לנסות ולהסביר את עקרונות הטכנולוגיה וכן לדון בהשלכות שלה על תחום הצילום כפי שאנו מכירים אותו כיום.

פוסט זה מסתמך על מאמר שהופיע במקור באתר היפני Nikkei Asian Review בתאריך 26.12.16.

אז מי בעצם זקוק לעדשות זכוכית כאשר מעגלים קונצנטריים המודפסים על שקף ונוסחה מתמטית מספקים את אותה התוצאה? כאשר טכנולוגיה זו תבשיל לכדי מוצר מוגמר התשובה, קרוב לוודאי תהיה ״אף אחד״.

חוקרים במעבדות  Hitachi ביפן  מפתחים מצלמות שיוכלו לצלם סטילס וגם וידאו ללא עדשות מזכוכית. את מקומה של מערכת איסוף האור הקלאסית העשוייה זכוכית אופטית ומבוססת על שבירה של אור תתפוס מערכת איסוף המוצמדת לחיישן התמונה וכל עוביה הוא מיקרון (אלפית המ״מ) אחד. מערכת זו מורכבת משקף דק ועליו הדפס של טבעות קונצנטריות, אוסף של מעגלים המקיפים זה את זה והולכים וגדלים מן המרכז כלפי חוץ, כאשר המרחק בינהן הולך וקטן לכיוון הקצוות.
ראוי לציין כי גם בארה״ב (אוניברסיטת Rice ויצרנית המוליכים למחצה Rambus) מפותחות טכנולוגיות דומות.
מצלמות כאלו יהיו פשוטות וזולות ליצור וכמובן קלות הרבה יותר מאשר המצלמות בהן אנו משתמשים כיום.

hitachi2

סכמה המתארת את תהליך יצירת הדימוי במצלמה ללא עדשה של Hitachi

כיום, הטכנולוגיה של Hitachi בולטת בזכות מהירות העיבוד של הדימויים שהיא מפיקה. באופן עקרוני, המצלמה חסרת העדשה של Hitachi פשוטה מאד: השקף המודפס שלפני חיישן התמונה משנה את מהלכן של קרני האור המגיעות לחיישן מן הנושא המצולם, מחשב המובנה במצלמה מחשב את מידת השינוי ויוצר מחדש את הדימוי. הטבעות הקונצנטריות המודפסות על השקף יוצרות צורות Moire: ניתן לפענח את מהלך קרני האור באמצעות התמרות Fourier, סוג של עיבוד דיגיטלי המקובל ונפוץ בתחומים רבים. כיום, המערכת של Hitachi מהירה פי 300 ממערכות דומות.

נראה כי באמצעות הנחת הטבעות הקונצנטריות לפני החיישן במרחק קבוע נתון הדימוי המתקבל מכיל מידע לגבי המרחק בין החיישן לנושא. ממידע זה ניתן לחשב את מישור המוקד לאחר הצילום ובכך לקבוע את נקודת המיקוד הרצויה. נשאלת השאלה מה איכות הדימוי המתקבל בעיקר בכל הנוגע לרזולוציה ולטווח הדינמי.

אב טיפוס של המצלמה ללא עדשה של Hitachi

כאמור לעיל, אחד המאפיינים המרכזיים של טכנולוגיה זו היא היכולת לקבוע את המיקוד ועומק השדה לאחר הצילום, יכולת שהודגמה כבר בטכנולוגיות מבוססות Lightfield  אחרות כמו לדוגמא זו של Lytro אולם הפעם ללא שימוש בעדשות מזכוכית.

לאלו שימושים עשויה טכנולוגיה זו להתאים? בתחילה, סביר להניח שהיא תיושם בתחום ה-Machine Vision, ציוד תעשייתי הנעזר בצילום ובעיבוד תמונה לצרכי ייצור שונים, ברובוטים לצרכים שונים ובהתקנים ניידים ונייחים למינהם. מצלמות מסוג זה יתאימו מאד לשילוב באינטרנט של הדברים: ציוד ביתי מכל הסוגים המחובר לאינטרנט.
בהמשך, יופיעו מצלמות ללא עדשה בשוק הצילום החובבני והמקצועי וגם מצלמות הסמארטפונים יוכלו להיות בעלות יכולות משופרות לעומת המוכר כיום. יהיה מענין לראות כיצד תפעל המקבילה ללא זכוכית של עדשת Zoom וכיצד תשולב הטכנולוגיה של Hitachi בתחום הצילום החישובי המורחב. באופן תיאורטי לפחות, האפשרויות נראות כמעט בלתי מוגבלות. ומה תהיינה ההשלכות על כל יצרני עדשות הזכוכית? ימים יגידו.

אז אל תרוצו עדיין לחנות הצילום הקרובה, טכנולוגיית המצלמה חסרת העדשה עדיין איננה מוכנה לצאת לשוק: מספר בעיות צריכות להיפתר לפני כן, ובעיקר המראה הדהוי של הדימויים המופקים ממנה. Hitachi מתכננת להדגים דגם מעשי בעוד כשנתיים, עם רזולוצייה שתתאים לצורך שילוב עם טכנולוגיות זיהוי פנים מתקדמות.

טכנולוגיית המצלמה ללא עדשה של Hitachi הוצגה בחודש נובמבר 2016 במסגרת הסדנה הבינלאומית לחיישני תמונה ולמערכות הדמיה (IWISS16) שהתקיימה במכון הטכנולוגי של טוקיו.

שרשור תגובות מענין, אם כי גיקי ביותר בנושא זה ניתן לקרוא כאן

טכנולוגיה אחרת, המבוססת על עדשות שטוחות ודקות פותחה ב- CalTech, את המאמר המלא שפורסם בענין זה ניתן לקרוא כאן

ומסתבר שגם באוניברסיטת Harvard עובדים מזה זמן על עדשה שטוחה.

יהיה מענין לראות איזו טכנולוגיה תגבר!

עדכון 4.1.18: פריצת דרך לצוות של Harvard!

91. סיכום 2016

91. סיכום 2016

אז  כנראה שאי אפשר (כך אומרים) בלי סיכום של השנה החולפת. מבלי לנסות להתחרות בכל האתרים המלאים בדרוג של מצלמות השנה ועדשות השנה אסכם את השנה שהיתה כפי שאני רואה אותה ולא, אין בכוונתי לדרג לא את מצלמת השנה ולא את עדשת השנה פשוט משום שאין כל ערך לדרוגים הללו. אתייחס למספר מצלמות מענינות שיצאו לשוק במהלך 2016 ועל חלקן גם כתבתי בפוסטים כאן משום שחשבתי שהן חשובות מספיק.

אז מה היא מצלמה מענינת בעיני? מצלמה כזו תהיה בעלת יחוד טכנולוגי המסמן את העתיד ועם זאת גם בעלת מאפינים מענינים מבחינת ממשק המשתמש ומבחינת המחיר. כמובן שגם מבחר העדשות הזמין הוא גורם חשוב אבל כאשר מפתחים מצלמה חדשה לגמרי לוקח זמן עד שמבחר העדשות משביע רצון. לדוגמא מבחר העדשות הזמין כעת למצלמות Sony  מדגמי A מתחיל להיות משמעותי וזאת כשלוש שנים לאחר שהוצגו המצלמות הראשונות בסדרה זו. על חשיבותה של סדרה A של Sony כתבתי כבר בפוסט מס׳ 45 לפני כשנה. לאכזבת רבים, ואני בתוכם, במהלך 2016 לא היציגה Sony מצלמות חדשות מסדרה זו.

הסקירה תתחיל במצלמות בפורמט הגדול ביותר, הידוע כיום כפורמט בינוני (מורשת מתקופת סרטי הצילום בהם מוינו המצלמות לפי גודל המסגרת בסרט הצילום: 35 מ״מ, 24X36 הידוע כיום כ- Full Frame נחשב לפורמט הקטן, 120 לסוגיו השונים: 6X4.5, 6X6, 6X7, 6X9 נחשב לפורמט הבינוני ואילו 4X5 אינצ׳ ו- 8X10 אינצ׳ נחשבו לפורמט הגדול Large Format).

שתי מצלמות חדשות לגמרי, כלומר סדרות חדשות בפורמט הבינוני בעלות חיבור חדש לעדשות הוצגו במהלך 2016 ומהן רק ה- Hasselblad X1D כבר מסופקת, באיחור ניכר, ללקוחות שהזמינו אותה כבר כאשר הוכרזה לפני כשישה חודשים. ה- Fuji GFX 50S הודגמה בתערוכות ונסקרה באופן ראשוני ע״י גורמים שונים אולם תחילת האספקה צפויה רק במרץ 2017. סקרתי את שתי המצלמות הללו בפוסטים מס׳ 88 ו- 89  מאחר ושתיהן מענינות מאד מבחינה טכנולוגית, מבחינת ממשק המשתמש ומבחינת המחיר. שתיהן מבוססות על אותו חיישן מתוצרת Sony בעל 50MP בגודל 44X33 מ״מ (צייקנים אחדים כבר צועקים שגודל זה איננו באמת פורמט בינוני. אולי, אבל בכל מקרה הוא גדול ב-70% מחיישן "Full Frame" 24X36). החידוש הטכנולוגי הוא בהכנסת חיישן גדול לגוף Mirrorles קטן: אלו הן המצלמות חסרות המראה הראשונות בפורמט הבינוני. מבחינה טכנולוגית מדובר בהישג משמעותי. לשתי המצלמות תכונות מענינות נוספות כפי שסקרתי בפוסטים הנ״ל. ענין חשוב נוסף הוא המחיר: מחיר הגוף בשתי המצלמות נמוך מ- $10,000, חידוש משמעותי בהחלט. השמועות אומרות שה-Fuji GFX תימכר בכ- $8000 כולל עדשה, מחיר שמקרב אותה מאד למחירי הדגמים המקצועיים של Canon ו-Nikon.

hassabladts

Hasselblad X1D

gfx_front

FujiFilm GFX 50S

בתחום ה-Full Frame 24X36 רוב ההכרזות החשובות של השנה לא היו מהפכניות כלל ועיקר אלא שיפור נוסף של הדגמים הקיימים: Sony ,Nikon ו-Canon הכריזו על מצלמות דגל מקצועיות העומדות בראש סולם הביצועים (לא מבחינת מספר הפיקסלים): , Canon 5D MK iV ,Nikon D5, Canon EOS 1DX Mark II ו-Sony Alpha A99 כולן מצלמות מעולות שזכו לציונים גבוהים בכל הסקירות אולם אינן מביאות שום בשורה טכנולוגית משמעותית ואף מחירן גבוה למדי: כ-$6000 ל-D5 ול-1DX MK II, כ -$3000 לA99 ו-$3500 ל-5D MK IV.
בפעם הראשונה Canon עלתה לחלקו העליון של דרוג DXO לחיישנים: החיישן שב- 5D MK IV זכה לדרוג 91 ואילו החיישן שב-1DX MK II לדרוג 88. זוהי הפעם הראשונה שחיישנים מתוצרת Canon זוכים לציונים גבוהים כאלו המעידים בעיקר על שיפור בטווח הדינמי לעומת הדגמים הקודמים. זאת מאחר ו- Canon עברה לשימוש בחיישנים מדור חדש המיוצרים בטכנולוגיה עכשווית ומתקרבים בביצועיהם מאד לחיישנים המובילים בדרוג מתוצרת Sony המותקנים גם במצלמות Nikon.
מצלמה יוצאת דופן בקבוצה זו היא ה- Pentax K-1 לה הקדשתי סקירה נפרדת בפוסט מס׳ 85. זוהי מצלמה איכותית המשלבת ביצועים טובים יחד עם איכות דימוי מרשימה (96 במדד DXO, חיישן של Sony עם 36MP), מספר תכונות יחודיות ומחיר נמוך יחסית למתחרות הישירות שלה, כ-$1800.

SafariScreenSnapz003

 

כאשר יורדים בגודל הפורמט לגודל המוכר לרובנו כמצלמות Crop, או במילים מדוייקות יותר מצלמות בעלות חיישן בגודל APS-C נמצא מספר דגמים מענינים שיצאו לשוק השנה אולם לעניות דעתי רק אחד מן הדגמים הללו ממש מענין. בפוסט מס׳ 90 כתבתי בהתלהבות לא מוסתרת על ה-Fuji X-T2. לדעתי זו מצלמה מיוחדת המשלבת ביצועים טובים בתחומי איכות הדימוי, הן בסטילס והן בוידאו 4K איכות ומהירות המיקוד האוטומטי, חווית משתמש חיובית ביותר וכל זה ארוז בגוף איכותי ובמחיר של כ- $1600. התוצאות שקיבלתי (וקיבלו אחרים) ממצלמה זו הביאו אותי בפעם הראשונה לפקפק בצורך, לפחות שלי, במצלמה בעלת חיישן Full Frame. ציינתי כבר בפוסט 90 שאם הייתי בשוק כיום לצורך רכישת מצלמה חדשה סביר להניח שה-X-T2 היתה הכיוון בו הייתי הולך. בתחילת 2016 היציגה Fuji גם את בת הדודה של ה-X-T2, ה- X-Pro 2 אותה סקרתי בפוסט מס׳ 86. זוהי מצד אחד מצלמה מענינת המספקת דימויים איכותיים אולם מתאימה יותר לחובבי ז׳אנר ה-Rangefinder ואני לפחות לא התלהבתי ממנה.

Nikon היציגה בתחילת השנה את ה- D500, היורשת של ה-D300 המפורסמת. מצלמה בהחלט איכותית עם ביצועים סבירים בתחומי איכות הדימוי (דרוג 84 במדד DXO) ומרשימים בתחום מהירות הצילום והמיקוד אולם בסופו של דבר אין בה בשורה ממשית אלא היא מהווה התפתחות חיובית בכיוון ידוע וברור.

d500
מתחרה ברורה של ה- D500 היא Sony A6500, המספקת ביצועים דומים מאד אם כי במחיר נמוך יותר ובמארז נחות יותר. Sony כנראה לא הצליחו להחליט מה בדיוק רוצה ה- A6500 להיות וחנטו אותה בגוף משעמם, ללא צג מגע וכמעט ללא כפתורים ושקעים על גופה הצנום. גם לא הצליחו להתגבר על מספר בעיות כמו ההתחממות המפורסמת שהופיעה כבר ב-A6300. אם הכוונה לדגם מקצועי הפונה לצלמי וידאו כיצד יתכן שאין לה שקע לאזניות? וזאת רק דוגמא אחת לחוסר ההחלטיות של Sony לגבי היעוד הממשי של מצלמות אלו.

a6500

 

נרד עוד מעט בגודל החיישן ונגיע ל-Olympus OM-D EM-1 MK II. למצלמה בעלת השם הארוך הזה חיישן בגודל MFT, קטן במעט מ-APS-C. מן הסקירות שקראתי על דגם זה מצטיירת מצלמה איכותית בעלת יכולת צילום ומיקוד מהירים מאד וגוף איכותי, חזק וקל. ל-Olympus גם עדשות מצויינות אבל כל זה לא משכנע אותי מבחינת איכות הדימוי ולצערי נכון להיום חיישנים בגודל זה אינם עומדים בתחרות לעומת חיישני APS-C ובוודאי לא חיישני Full Frame. אילו  רק יכולנו לקבל את הביצועים של מצלמה זו בגוף עם חיישן גדול יותר… אולי בשנה הבאה? Olympus מתייחסים למצלמה זו כ- Game Changing Technology. הייתי שמח לראות טכנולוגיה זו מספקת איכות דימוי גבוהה יותר. אגב, ה- OM-D EM-1 MK II עולה כ- $2000, לשיקולכם.

safariscreensnapz002

לקראת סיום נרד ממש לחיישנים בגודל שאנו מוצאים בטלפונים הסלולריים:  סמארטפון חדש שהוצג השנה וכולל מצלמה איכותית (הכל יחסי, אמר כבר אלברט איינשטיין) שזכה לציון גבוה במדד DXO וגם בסקירות נוספות. זהו ה- Google Pixel עם הציון הגבוה ביותר למצלמת סמארטפון, 89. גם כאן, שיפור, התקדמות, אך לא מהפכה. גם זה יבוא. חכו בסבלנות.

pixel

 

השיפורים להם אנו עדים במצלמות החדשות שהוצגו השנה נובעים מהתקדמות בשני תחומים עיקריים:

א. טכנולוגיית החיישנים: רזולוצייה גבוהה יותר (המאפשרת גם Crop), שימוש בערכי ISO גבוהים עם רעש נמוך+דיוק צבעוני וטווח דינמי גבוה.

ב. טכנולוגיות אחרות: ייצוב בחמישה צירים, פורמולציות חדשות לעדשות, שיפורים בתוכנות העריכה והעובדה שהיצרנים כוללים תכונות מקצועיות גם במצלמות קטנות.

מה עוד היה לנו השנה? פופולריות לא לגמרי מובנת של הצילום המיידי (פולארויד) מבית Fuji Instax (פוסט מס׳ 87), כניסה איטית אך בוטחת של הצילום החישובי (פוסט מס׳ 75 ופוסט מס׳ 76) כמעט לכל אספקט של חיינו ועוד.

ומה לא היה לנו השנה? עדיין לא ראינו מצלמות חסרות מראה רציניות מבית Nikon או Canon ואחת השחקניות המבטיחות בשוק המצלמות בשנתיים הקודמות נעלמה ממנו לחלוטין. Samsung, שסדרת ה-NX שלה היתה מענינת מאד יצאה משוק המצלמות וחבל (ראו פוסט מס׳ 59).

אז הייתה לנו שנה מענינת וגם אם רק חצי מן השמועות שמסתובבות ברשת נכונות הרי ש-2017 תהיה מענינת הרבה יותר… שנה טובה! וחג חנוכה שמח.

 

 

71. מספר תובנות לגבי Leica SL

71. מספר תובנות לגבי Leica SL

גילוי נאות: פוסט זה נכתב לאחר קריאה של סקירות רבות על המצלמה הנ״ל. לצערי טרם הזדמן לי להתנסות בצילום בה בעצמי. אין לראות במאמר זה סקירה ומבחן של המצלמה הנידונה אלא התרשמות אישית שלי בלבד המבוססת על הסקירות והמבחנים המעשיים שביצעו אחרים.
לטובת מי שלא עקב אחר ההכרזות על מצלמות חדשות בחודשים האחרונים, Leica הכריזה על מצלמה חסרת מראה Full Frame 24X36 מדגם (SL (Type 601 באוקטובר 2015. מדוע מצלמה זו מענינת מספיק כדי ללהג עליה בבלוג? בעיקר מפני שהיא מסמנת את הדרך ששני יצרני המצלמות הגדולים, Nikon ו-Canon צריכים ללכת בה בעתיד הלא רחוק. השתמשתי בביטוי ״שני יצרני המצלמות הגדולים״ ולא בביטוי ״שני יצרני המצלמות המובילים״ מאחר ולצערי גם Nikon וגם Canon הפסיקו כבר מזמן להיות מובילי שוק מבחינת חדשנות המוצרים שלהם וכל המצלמות שהיציגו בשנים האחרונות, כולל שני הדגמים האחרונים של Nikon שהוכרזו לאחרונה (D5 ו-D500), וגם של (Canon (1Dx Mk II טובים ככל שיהיו, אינם מגלמים בתוכם חדשנות אמיתית אלא עוד שיפור הדרגתי (וחיובי לכשעצמו) של טכנולוגיה קיימת. לדעתי, החדשנות הטכנולוגית האמיתית באה בשנים האחרונות לידי ביטוי בעיקר במוצרים של Sony (ראו סקירה בבלוג זה של משפחת  A7 ושל ה- RX1R II) ושל Fuji.
Sony היתה הראשונה לפתח מצלמות חסרות מראה עם חיישן Full frame ולמעשה היחידה עד להופעת ה-Leica SL. הנה ציטוט ממאמר של Roger Cicala  מחב׳ Lensrentals:

 Sony is Boldly going where no camera manufacturer has gone before. They've brought out more new technologies in the last couple of years than everyone else combined. We all want new technologies but new technology often takes a couple of generations to fulfil its potential

ובתרגום חופשי:
Sony צועדת באומץ למקומות שאף יצרן מצלמות לא היה בהם לפניה. בשנים האחרונות היציגה Sony יותר טכנולוגיות חדשות מכל מתחרותיה גם יחד. כולנו רוצים טכנולוגיות חדשות אבל לעיתים טכנולוגיות חדשות זקוקות למספר דורות על מנת לממש את הפוטנציאל שבהן.

Fuji התמקדה בפיתוח קו מוצרים שלם ומענין של מצלמות חסרות מראה עם חיישנים קטנים יותר, עד לגודל APS-C, ובראשם XPro 2 שהוצגה אך לפני כחודש. (בכוונתי להתייחס לסדרה X של Fuji בפוסט עתידי).

בואו נוריד ענין אחד מסדר היום כאן ועכשיו: המחיר. Leica כמו Leica וכל המוצרים שלה, גם הטובים יותר (בעיקר העדשות המעולות) וגם הפחות טובים עולים הרבה יותר מאשר מוצרים מקבילים (וטובים לא פחות) של יצרנים אחרים. למה? ככה. כי הם יכולים. כי יש ל-Leica מעמד מיוחד ומיצוב שוק המאפשר לה לתמחר את מוצריה הרבה מעל המתחרים ועדיין, כנראה, למכור מספיק יחידות כדי להישאר רווחית מאד. את Mercedes ו-BMW כבר הזכרנו? האם זו מקריות שכל השלוש הן חברות גרמניות? בין שאר היתרונות של המצלמה כתוב באתר : Made In Germany.
Leica SL עולה בארה״ב כ- $7500 לגוף בלבד. תוסיפו עדשה 24-90/2.8 במחיר של $4950 ותעשו את החשבון לבד…
דבר אחד בטוח, יש ל-Leica קהל לקוחות נאמן שמוכן להוציא מכיסו את הסכומים המופרזים ש-Leica גובה עבור מוצריה מכיוון שלקוחות אלו מרגישים שהם מקבלים תמורה מלאה לכספם, אחרת לא היו רוכשים את המוצרים היקרים הללו. הנקודה האדומה על גוף המצלמות עושה עבור לקוחות אלו את ההבדל בדומה לסמל המפורסם של Mercedes על מכסה המנוע של המכוניות מתוצרתה.

אז אם ענין המחיר מאחורינו, בואו נראה מה בכל זאת יש במצלמה זו שבגללו כדאי להשקיע זמן בקריאת הפוסט הזה. אחר כך תוכלו להחליט בנחת האם כדאי לכם לרכוש אחת כזו…

הנתונים הטכניים הבאים חשובים אבל לא מספרים את כל הסיפור, כפי שנראה בהמשך:

סוג הגוף: דמוי SLR גדול, ללא מראה, אטום למים ואבק. גם העדשות היעודיות אטומות.
רזולוציה מירבית: 4000X6000 פיקסלים, סה״כ 24MP
סוג וגודל החיישן: 24X36mm, CMOS
50-50,000 ISO
חיבור לעדשות: Leica L
צג אחורי: מסך מגע קבוע, גודל ״3, 1,040,000 פיקסלים
מחפש אלקטרוני, 4.4MP, כיסוי 100%, הגדלה 0.8X
סגר: מישור המוקד, אחריות לשנתיים או 200,000 קליקים
מהירות סגר מינימלית: 60 שניות
מהירות סגר מקסימלית: 1/8000 שניה
קצב צילום מירבי: 11 מסגרות לשניה (עם חשיפה ומיקוד קבועים), 6 מסגרות לשנייה עם מיקוד עוקב.
2GB זיכרון פנימי, מאפשר צילום רציף של 33 מסגרות RAW, או 30 JPEG+RAW
צילום וידאו: 4K, MPEG-4, 4:2:2 10BIT, הקלטת Cine 4K במצלמה עצמה
אחסון: 2 כרטיסי SD
חיבוריות: USB 3, Wi-Fi, שליטה מרחוק באמצעות סמארטפון או  כבל,  HDMI
GPS מובנה
סוללה מספיקה ל- 400 חשיפות
משקל: 847 גרם כולל סוללה
מימדים: 147X104X39 מ״מ
חיישן כיוון מובנה, Intervalometer מובנה לצילום Time Lapse
אין למצלמה ייצוב אופטי מובנה

רשימה מלאה של הנתונים הטכניים תוכלו למצוא כאן.

אם כך, מה מיוחד במצלמה הזו? לדעתי Leica SL מגלמת את בת דמותן של מצלמות מקצועיות מתקדמות שאנו צפויים לראות בשוק תוך מספר שנים קטן. זאת בהנחה ש-Nikon ו-Canon יתעוררו וש-Sony תציג דגמי מצלמות חסרות מראה בעלות מאפיינים מקצועיים יותר מאשר היום. אילו רק היה אפשר ליצור מצלמת כלאיים בין ה- Sony A7R II לבין ה- Leica SL היינו מקבלים כבר כיום מצלמה מענינת מאד.

נתחיל מן הגוף: Leica בחרו בגוף אלומיניום שהוא קל וחזק. נכון שה-SL כבדה יותר מאשר ה- A7R II אבל מצד שני היא קלה יותר מה-Canon 7D Mk II עם חיישן APS-C ומרוב הדגמים המקצועיים של שני היצרנים הגדולים. נזכיר גם שה- SL היא, לדעת רוב הסוקרים, מצלמה שקטה למדי.
העיצוב: בהחלט יש מה ללמוד מ-Leica. השמועות אומרות שמעצבים מחברת הרכב Audi היו מעורבים בעיצוב של ה- SL וכן דגמים נוספים של Leica. לא חשוב מי עיצב, התוצאה מדברת בעד עצמה הן מבחינת המראה והן מבחינת הפונקציונליות כפי שבאה לידי ביטוי בסקירות הלא מעטות שכבר נכתבו על מצלמה זו. יש גם ביקורת על עודף אפשרויות ל-Customization של הכפתורים וכתוצאה מכך רובם אינם מסומנים, דבר המקשה על תפעול המצלמה. גם בכל הנוגע לארגון התפריט יש כנראה מקום לשיפור.

leica_sl_interchangeable_lens_mirrorless_camera_4

מקור: http://media.gadgetsin.com/2015/10/leica_sl_interchangeable_lens_mirrorless_camera_4.jpg

החיישן: כאן בהחלט יש מקום לשיפור. ההסברים של Leica מדוע הסתפקו ב- 24MP לא שכנעו אותי. הרושם שלי הוא שלא הצליחו לשים את היד על חיישן ברזולוציה גבוהה יותר ואיכותי מספיק (מענין, הם לא יודעים מה מספר הטלפון של Sony?) גם החיישן הנוכחי, המיוצר, עפ״י שמועות שלא אומתו ע״י חברת Tower Jazz הישראלית (שהינה בבעלות חלקית של Panasonic) לא זכה לציונים המתחרים באלו של Sony במבחנים של DxOMark למרות שהציון שקיבל, 88, הינו הגבוה ביותר שחיישן במצלמות Leica קיבל מעולם. ההישג הלא מחמיא הזה בא לידי ביטוי בעיקר בכל הנוגע לביצועי החיישן ב- ISO גבוה, סעיף בו לחיישנים של Sony יתרון משמעותי.
מעבד: Maestro II, רוב הסוקרים מציינים לשבח את מהירות התגובה והפעולה של המצלמה. קצב הצילום הגבוה של 11 מסגרות לשניה בהחלט מרשים.
המחפש (Viewfinder): מחפש אלקטרוני איכותי כזה עם 4.4MP וקצב רענון 60fps אין כיום באף מצלמה אחרת (ה-EVF האיכותיים ביותר במצלמות אחרות כוללים רק 2.36MP) זה הדור הבא של  EVF כנראה מתוצרת Epson  ומבוסס LCD בניגוד ל-EVF מבוסס OLED במצלמות של Sony. כל הסוקרים הביעו התפעלות רבה מביצועיו של מחפש זה בכל תנאי התאורה.  נטען כי רק מחפשים אופטיים של מצלמות בפורמט בינוני נראים טוב יותר.
מיקוד אוטומטי: Leica טוענת כי בשימוש בעדשה החדשה (שטרם יצאה לשוק) LEICA APO VARIO-ELMARIT-SL 90–280 mm f/2.8–4 ה-SL ממקדת במהירות הגבוהה ביותר מכל מצלמה אחרת כולל DSLR. לכתר זה מספר טוענים, בין היתר Sony A6300 החדשה.
אחד הסוקרים, Louis Ferreria כותב שה- SL איננה מתחרה במהירות המיקוד האוטומטי בספינות הדגל של Nikon ו-Canon. גם Photozine.com מפריכים את טענותיה של Leica לגבי עדיפותה של ה-SL במהירות המיקוד על Canon 1DX ו-Nikon D4. מצלמות חסרות מראה מתקדמות כמו  Sony A7R II משלבות מיקוד אוטומטי מסוג Contrast Detection  יחד עם Phase Detection על החיישן. Leica SL מבססת את המיקוד האוטומטי על Contrast Detection בלבד. קיימת אפשרות שמהירות ואיכות המיקוד ישתפרו באמצעות עדכון קושחה (Firmware) בעתיד.
עדשות: מצד אחד Leica טוענת שיש ארסנל מכובד של 145 עדשות המתאימות ל-SL. אולם רק עדשה אחת שיצאה לשוק (Leica Vario Elmarit-SL 24-90mm F2.8-4 ASPH) מוגדרת כ- Native ואחרת תושק רק בעוד מספר חדשים. בכל האחרות ניתן יהיה להשתמש בעזרת מתאמים הצפויים לצאת לשוק, וגם אז רובן יאפשרו מיקוד וחשיפה ידניים בלבד.

details_kompatibilitaet_2400x1350_teaser-1200x675

עדשות Leica שיתאימו ל-SL בעזרת מתאמים מיוחדים.
מקור: https://en.leica-camera.com/Photography/Leica-SL/Details#Feature-LensCompatibility

אז במי, בסופו של דבר רוצה Leica להתחרות? יש הטוענים שב-Sony, למרות ש-Michael Reichmann טוען שמספר המצלמות מסדרה A7 ש-Sony מוכרת בשבוע Leica לא מוכרת בשנה. גם מבחינת הנתונים הטכניים Reichmann טוען שאין כאן תחרות בכלל, Sony לוקחת בגדול למעט איכות המחפש, הIntervalometer וה- GPS המובנים. Leica  עצמה ממצבת את ה-SL מול דגמי ה-DSLR המקצועיים של Nikon ו-Canon. אבל בעצם זאת בכלל לא השאלה! יש כאן קונספט מענין, גם אם לא מושלם, שראוי כי יצרנים אחרים ילמדו ממנו ויחקו אותו במובן הטוב של המילה. בשלב כלשהו בעתיד הקרוב יהיה על Nikon ו-Canon להוציא לשוק מצלמות חסרות מראה מקצועיות ואיכותיות. ה- DSLR מתקרב לסוף חייו, יש הטוענים שהוא כבר מת אבל עוד לא הפנים זאת… אם לא, סופן יהיה כמו סופה של Kodak, כאשר ניסתה בכל כוחה להמשיך ולחלוב את העטינים המצטמקים והולכים של הצילום האנאלוגי במקום להסתכל קדימה ולחפש פרות חדשות. דבר אחד ברור, אם שתי הגדולות לא יעשו זאת מישהו אחר יעשה זאת במקומן.

 

רשימה של סקירות על ה-Leica SL (מתוך: http://overgaard.dk/Leica-Camera-Typ-601.html) עם תוספות:

 (בתשלום)   Sean Reid Reviews: "Leica SL 601" as of October 20, 2015
Jono Slack: "Field Report (Three Weeks in Creta" at GetDPI as of October 20, 2015
Ming Thein: "The 2015 Leica SL (Typ 601) and lenses" as of Oct 20, 2015
Kristian Dowling: "Leica SL (Typ 601) Professional Mirrorless Camera Review" as of Oct 20, 2015
DPreview: "Hands-on with Leica SL (Typ 601)" as of October 20, 2015
CNET: "Review" as of October 20, 2015
PC Mag: "Leica SL" as of October 20, 2015 
British Journal of Photography: "Full Specs" as of Oct 20, 2015
Nick Rains: Review as of October 20, 2015
PetaPixel: "Mirrorless War" as of October 20, 2015 Sean Reid Reviews: "Leica M and R on Leica SL" as of October 20, 2015 Steve Huff: "My thoughts on the Leica SL" as of October 20, 2015
Jay Cassario: "Leica SL at weddings" as of October 20, 2015 Amateur Photographer: "Interview with Stephan Schulz on the Leica SL" as of October 20, 2015 Luminous Landscape: "What It Is and What It Isn’t" as of October 22, 2015 Husam Mneimneh: "The Real Competitor" as of October 22, 2015
(בתשלום) Sean Reid "Some Thoughts on the new Leica SL" as of October 22, 2015
Erwin Puts: "The New Leica SL" as of October 22, 2015
Sean Reid: "35 mm rangefinder lenses on Leica SL and Leica M 240" as of Oct 26, 2015 DPReview: "Studio tests and samples: Leica SL (beta)"as of October 28, 2015 ClubSNAP: "Interview with Andreas Kaufmann and Oliver Kaltner" as of October 28, 2015 Sean Reid "Leica SL and Leica M 240 with Leica 35/1.4 Summilux-R and the Leitz Wetzlar 28/2.8 Elmarit-R" as of November 16, 2015 Steve Huff: "Leica SL Hands On – Video and More" as of November 17, 2015
Kristian Dowling: "Leica SL (Typ 601) One Month User Experience" as of November 22, 2015
Erwin Puts: "First of three articles on the Leica SL Type 601" as of November 26, 2015
Jono Slack: "The Leica SL – A Field report"
Jono Slack: "Leica SL in Venice"
Erwin Puts: "The Leica SL, part 2" as of December 2015 on ISO speed and dynamic range
Joeri van der Kloet: "The Leica SL review" as of December 19, 2015
PDNONLINE.COM: Hands on with the Leica SL, Jan. 16 2016
Leica SL (Type 601) Expert review. EPHOTOZINE.COM Nov 16 2015
Leica SL: A Hate/Love Story.  Lensrentals.com  Dec.28 2015

 

עדכון 29.3.16: סקירה נוספת שהתפרסמה על ה- Leica SL

עדכון 15.10.16: סקירה חדשה על Leica SL

עדכון 11.11.16: חלק שני של סקירת Leica SL באתר imaging-resource.com

עדכון 22.2.17: סקירה של ה-Leica SL ב-DPreview.com. ציון: 84

מקור תמונה ראשית: http://www.BHphotovideo.com