השם ״שחור לבן״ בעברית מטעה מאחר ובעצם לרוב אנחנו מתכוונים לאותם צילומים בהם הצבעים המקוריים מיוצגים ע״י גוונים של אפור, כאשר בקצוות סקלת הגוונים מופיעים הלבן בקצה אחד והשחור בצד השני. הביטוי Monochrome (חד גווני) באנגלית אולי מתאים יותר כי הוא מתייחס לכל דימוי חד צבעי, בכל גוון ולאו דווקא לאפור נייטרלי.

אם נבחן את ההיסטוריה הטכנולוגית של הצילום הרי שהצילום המונוכרומטי היה כאן קודם. היכולת לייצג רמות בהירות שונות של אור באמצעות תהליכים פיסיקליים, חמרים כימיים ותגובות כימיות הושגה לקראת אמצע המאה ה-19 כאשר כמעט במקביל, ותוך הישענות על עבודתם של רבים אחרים נייפס ודאגר בצרפת ופוקס טלבוט באנגליה מפתחים את תהליכי הצילום הראשונים (1839). תהליכים אלו אפשרו לראשונה לרשום אור ולהפוך אותו לדימוי קבוע, לעת עתה בגוון אחד. השאיפה לדימוי הצבעוני היתה קיימת כבר אז מאחר והדימוי המונוכרומטי איננו מייצג נאמנה את המציאות שאנו רואים.

02Photo_History

את הדימוי הצבעוני הראשון הראה, ככל הנראה מקסוול בשנת 1861, 22 שנה בלבד לאחר המצאת הצילום.

02Photo_History1

בשנת 1877 מציג דה האורון תהליך צילום צבעוני נוסף ובשנת 1892 מציג ליפמן תהליך צילום צבעוני עליו זכה בפרס נובל לשנת 1908. היו תהליכי צילום צבעוניים נוספים כמו האוטוכרום ואחרים אבל אף אחד מהם לא הפך את הצילום הצבעוני להמוני ונגיש כמו הקודאכרום שפותח ע״י קודאק והוצג בשנת 1935.

Kodachromeלאחר פיתוח הקודאכרום, שהיה תהליך פוזיטיבי (שקופיות) פותחו תהליכים נגטיביים שהנגישו והוזילו את הצילום הצבעוני עוד יותר, עד שהפך לנפוץ ביותר בעוד שהצילום המונוכרומטי נדחק לקרן זוית והפך לבעל קונוטציות ״אמנותיות״, בד״כ ללא הצדקה אמיתית לכך.

גם הצילום הדיגיטלי התחיל את דרכו כמונוכרומטי, המצלמה הדיגיטלית הראשונה שפותחה בשנת 1975  ע״י קודאק כאב טיפוס היתה מונוכרומטית  וגם הדגם המסחרי הראשון DSC 100 היה מונוכרומטי.

02Photo_History4

02Photo_History5

כלומר, הצילום המונוכרומטי תמיד התחיל את דרכו כאילוץ טכנולוגי, ורק בהמשך פותחה היכולת לצלם בצבע: גם תחום הקולנוע וגם תחום הטלוויזיה עברו תהליכים דומים.
עם השינויים הטכנולוגיים התפתחה גם השפה החזותית בהתאם לאפשרויות החדשות שהיגיעו עם ההתפתחות הטכנולוגית.

במשך שנים טענתי ואני טוען כך גם כיום, שהצילום המונוכרומטי קשה ומסובך יותר מבחינה חזותית מאשר הצילום הצבעוני מהסיבה הפשוטה שאנו רואים בצבע ואילו יצירת דימויים מונוכרומטיים זרה לנו. ניהלתי אין סוף ויכוחים במסגרת אקדמית עם מרצים שטענו שיש ללמד קודם כל צילום מונוכרומטי ורק אח״כ צילום צבעוני ואילו אני טענתי ההפך. הסיבה היחידה שבזמנו לימדו קודם צילום מונוכרומטי היתה העלות והמורכבות של תהליכי הפיתוח הצבעוניים לעומת התהליכים המונוכרומטיים הפשוטים והזולים יותר.

הצילום הדיגיטלי מאפשר לנו כיום קשר יוצא דופן בין הצילום הצבעוני והצילום המונוכרומטי: רוב המצלמות הדיגיטליות (למעט מספר מצומצם של מצלמות היוצרות דימוי מונוכרומטי בלבד) יוצרות דימוי צבעוני שניתן בקלות להופכו לדימוי מונוכרומטי, וכך אנו יכולים להנות משני העולמות וגם מיתרון חשוב שלא היה בידנו בתקופת סרטי הצילום: להשתמש בדימוי הצבעוני המקורי כרפרנס לצילום המונוכרומטי שניצור ממנו.
ניתן גם להפיק דימויים מונוכרומטיים ישירות מן המצלמה אולם בסופו של דבר מדובר בכל מקרה בדימוי צבעוני שעובד במצלמה ולא בדימוי מונוכרומטי מקורי ולכן אינני ממליץ על השימוש באפשרות זו.

מהן האפשרויות העומדות כיום לרשותנו לצורך יצירת דימויים מונוכרומטיים מדימויים דיגיטליים צבעוניים מקוריים?

בהנחה שהצילום המקורי הוא קובץ RAW נוכל ליצור דימויים מונוכרומטיים ישירות מקובץ ה- RAW המקורי בתוכנות עיבוד כדוגמת Lightroom, Photoshop, CaptureOne ואחרות או בעזרת תוכנות יעודיות להמרת דימויים צבעוניים למונוכרומטיים כדוגמת Tonality אותה אסקור בהמשך. אפשר גם להמיר קבצים שאינם קבצי RAW אולם במידה ומעונינים להפיק מן הקובץ את מירב הפרטים והמידע הגלומים בו מומלץ להשתמש בקבצי RAW ולא בקבצי JPEG שכבר עברו עיבוד ודחיסה במצלמה.
אפשר גם לקחת דימוי צבעוני ולהוריד את הרוויון שלו לאפס. התוצאה תהיה עגומה למדי: דימוי מונוכרומטי אפרפר ודלוח…

גם כיום נתפסים דימויים מונוכרומטיים כ״אמנותיים״ לעומת דימויים צבעוניים שכל סמארטפון מפיק, לרוב ללא כל הצדקה: כל אותם ״אתגרי שחור לבן״ הנפוצים ברשתות החברתיות חושפים ברוב המקרים את חוסר המודעות הבוטה של הצלמים (או אולי נכון לכנותם ״מצלמים״ ולא צלמים?) למהו בכלל דימוי מונוכרומטי? אילו דימויים צבעוניים מתאימים להמרה? ומה בכלל רצית לומר מבחינה חזותית באמצעות הדימוי המונוכרומטי? אז נכון שבלחיצת כפתור יכול כל אחד להפוך דימוי צבעוני למונוכרומטי אבל האם בכך הפך הדימוי לבעל משמעות כל שהיא? התשובה, בד״כ שלילית. הסיבות לכך רבות אבל אחת מהן היא העובדה המצערת שרוב אלו שהכרותם עם הצילום היא דיגיטלית בלבד מעולם לא ראו וחוו דימוי מונוכרומטי איכותי ואין להם מושג ירוק כיצד אמור להראות דימוי כזה. כפי שציינתי קודם לכן, יצירת דימוי מונוכרומטי איכותי היא קשה ואיננה מובנת מאליה: דרושים אימון, התנסות והדרכה מתאימה על מנת להגיע לתוצאות ראויות.

הדבר הראשון שיש להבין היא העובדה שלא כל דימוי צבעוני מתאים להמרה למונוכרומטי. כל צבע שאנו רואים מורכב למעשה משלושה מאפיינים שונים: גוון (נקבע ע״י אורך הגל של האור), בהירות (נקבעת ע״י עצמת האור) ורוויון (נקבע ע״י ״טוהר״ הגוון).

16Color_A

כך שבדימוי צבעוני, אזורים בעלי גוון שונה ובהירות זהה יראו שונים ונוכל להבדיל בינהם. לעומת זאת בדימוי מונוכרומטי ההבדל בין אזורים שונים מושג ע״י שינויי בהירות, ואם ההבדל בינהם איננו קיים עלינו ליצור אותו בעזרת עיבוד מתאים.
בשימוש בתוכנות עיבוד כדוגמת Lightroom ו- Photoshop המידע הצבעוני המקורי נשמר גם כאשר הקובץ עובר המרה והופך למונוכרומטי וכך ניתן לשלוט בבהירות של כל גוון בנפרד וליצור את הבידול והניגוד הדרוש בין גווני האפור המייצגים את הגוונים המקוריים בדימוי הצבעוני.

לפניכם דוגמא לצילום צבעוני מקורי, קובץ RAW מעובד ב- Lightroom שעבר בהמשך המרה למונוכרומטי במספר דרכים:

DSC03420

כך נראה הדימוי לאחר המרה למנונכרומטי ב-Lightroom, במצב Auto:

DSC03420-2

הדימוי אפרורי, שטוח ואיבד את העומק והדרמטיות שהיו בדימוי הצבעוני.

וכך נראה אותו הדימוי לאחר שעבר המרה בתוכנה יעודית ליצירת דימויים מונוכרומטיים Tonality:

DSC03420-Edit-Edit_edit

התקבל דימוי בעל עומק ודרמטיות העולה על זו של הדימוי המקורי.

מה עלינו לחפש בנושא המצולם או בדימוי המקורי הצבעוני אם בכוונתנו ליצור ממנו דימוי מונוכרומטי?

  1. טקסטורה: טקסטורות נוצרות ע״י מעברים תכופים בין בהירויות וריבוי פרטים קטנים, ולכן מתאימות מאד להמרה למונוכרומטי.
  2. קווים: קווים שוברים וחותכים את הדימוי ויוצרים הפרדה בין חלקיו. כמו כן הם משמשים להולכת עין הצופה לכיוון אליו אנו מעונינים להוליך אותה. קווים בניגוד גבוה יכולים לשמש כנושא בפני עצמם בדימוי מונוכרומטי.
  3. ניגוד: בדימוי צבעוני הבדלי ניגוד חזקים עשויים להיות מטרידים ומבלבלים, בעוד שבדימוי מונוכרומטי הניגוד הוא עצם הענין ויוצר את ההבדל הדרוש להבחנה בין אזורים ופרטים שונים.
  4. צורות: צורות מענינות, עקומות, קצוות ושאר פרטים הופכים לאבסטרקטיים בדימוי המונוכרומטי.
  5. צללים: צללים עמוקים וכהים, קווי מתאר  לאורך צורות יוסיפו רבות לדימוי המונוכרומטי.
  6. צורות החוזרות על עצמן (Patterns) עשויות להתקבל באופן מפתיע בדימוי המונוכרומטי.
  7. צלליות: קוי מתאר של דמויות ותאורה אחורית תמיד יוצרים אוירה מיוחדת בדימוי צילומי: בדימוי המונוכרומטי האפקט יועצם ועשוי להפוך לסוריאלסיטי.

דוגמא לצילום טקסטורה:
זהו המקור הצבעוני, גם הוא למעשה מונוכרומטי:

9SC_5478-2
צילום:  נתי כהן, איריס כהניאן, נמרוד לוי, אלינה קוגן

וזוהי גרסה מונוכרומטית שעובדה ב- Lightroom:

9SC_5478
צילום ועיבוד: נתי כהן, איריס כהניאן, נמרוד לוי, אלינה קוגן

ועוד דוגמא:

DSC_9152
צילום: עומר כחלון, דניאל בן שושן, ספיר לסקר, ג'ואנה עליה

המרה למונוכרומטי ב- Lightroom:

DSC_9152-2
צילום ועיבוד: עומר כחלון, דניאל בן שושן, ספיר לסקר, ג'ואנה עליה

שתי הדוגמאות האחרונות צולמו ועובדו ע״י סטודנטים שלי לשעבר בחוג לתקשורת צילומית במכללה האקדמית הדסה ירושלים במסגרת תרגיל בשנה א.

למי שלא מסתפק בשליטה הבסיסית ש-Lightroom מאפשרת בהמרת דימויים צבעוניים למונוכרומטיים יש אפשרות להשתמש ב-Presets: אוסף של פעולות הניתנות להפעלה בקליק אחד. מספר Presets מובנים לתוך Lightroom ובנוסף ניתן לרכוש Presets מיצרנים חיצוניים כגון PSKISS.

Tonality: זוהי תוכנה יעודית להמרת קבצים צבעוניים למונוכרומטיים והיא האופציה המועדפת עלי בשנה האחרונה. התוכנה מיועדת למחשבי Mac בלבד וניתן לשלוח אליה קבצים ישירות מתוך Lightroom באמצעות פקודת Photo: Edit In. התוכנה זולה מאד (כ-$10) וכוללת מספר עצום של תבניות מוכנות וכן אפשרות לשליטה ידנית נרחבת על כל הפרמטרים הרלבנטיים. אפשר להוריד גרסת התנסות בחינם, אני בהחלט ממליץ.

logo2x

כך נראה ממשק המשתמש של Tonality: (צילום: גבי גולן)

TonalityScreenSnapz001

חיסרון אחד בהשוואה ל- Lightroom היא העובדה שלאחר ההמרה הקבצים אינם נשמרים כקבצי RAW אלא כקבצי Tiff או JPEG.

אשמח לשמוע את חוות דעתכם!

 

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “64. שחור לבן זה הצבעוני החדש

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s