22. על טכנולוגיה, חברה וצילום. (חלק א)

22. על טכנולוגיה, חברה וצילום. (חלק א)

מהי טכנולוגיה? מקור המילה בשתי מילים יווניות:  Techne שמשמעותה ״אומנות״ או ״אמנות״ ו- Logia שמשמעותה ״תורה״.
בתקופות קדומות אכן התייחסה המילה Logia לתורה שמקורה אלוהי, ורק מאוחר יותר השתנתה המשמעות לכיוון של ״ידע״.
אפשר לסכם ולומר שהמילה ״טכנולוגיה״ משמעותה היא הידע לבצע מטלה או משימה כלשהיא, בין אם מורכבת מאד או פשוטה.

בכל תקופה היסטורית מופיעה טכנולוגיה רב תכליתית, דומיננטית, המשמשת כמנוע צמיחה כלכלי משמעותי. טכנולוגיות כאלו מתפתחות כתוצאה מחדשנות טכנולוגית המוכרת כגורם המכריע בצמיחה הכלכלית של המשק המערבי מאז שלהי המאה ה- 18.
מנועי צמיחה עיקריים בתקופות השונות:
מנוע הקיטור: 1775- סוף המאה ה- 18
חשמל: 1880- סוף המאה ה- 19
תעופה: מתחילת המאה ה-20
מיקרו אלקטרוניקה: משנות ה- 60 של המאה ה- 20
טכנולוגיות התקשוב (מחשוב ותקשורת): מ- 1990

מהו חלקה של הטכנולוגיה בעיצוב המין האנושי?
טימות׳י טיילור (אנתרופולוג וארכיאולוג מאוניברסיטת בראדפורד) טוען בספרו ״הקוף המלאכותי״ (The Artificial Ape) כי ברגע בו אבותינו אנשי הקוף החלו ליצור את כליהם הראשונים מאבן הם שחררו כח אדיר: הטכנולוגיה. כח זה שיחק ומשחק תפקיד מכריע בעיצוב המין האנושי. חידושים טכנולוגיים שינו את האופן בו אנו מחנכים את צאצאינו, מכינים את מזוננו, משתמשים בכוחנו ומכוננים את תרבויותינו.
״לא המצאנו את הטכנולוגיה״, טוען טיילור, ״היא זו שהמציאה אותנו״.

אילו תובנות יש לנו לגבי הטבע האנושי כשאנו מביטים בתפקידה של הטכנולוגיה באבולוציה שלנו?
קיימת תפישה שטכנולוגיה – מן המהפכה התעשייתית ועד עידן המחשוב – הביאה אותנו לפתע לעולם חדש ומפחיד מעט. לדוגמא, אנו חוששים מפני השתלטותם של המחשבים על בני האדם, אבל זה תמיד היה המצב: המין האנושי הוא תוצר של הטכנולוגיה, שחיזקה את האבולוציה שלנו והפכה אותנו ליצור אינטליגנטי מאד. ומשום כך ניתן לתאר את ההומו סאפיינס כקוף מלאכותי.

בעיות נפשיות וחרדות הקשורות לשימוש בטכנולוגיה:
טכנו-סטרס (Techno-Stress): האדם הטכנולוגי קורס תחת גודש המידע של עידן המדיה והתוצאה היא קיטוע חברתי, התמוטטות הדמוקרטיה, שקיעה של החינוך וטיפוח הדמגוגיה.

טכנופוביה (Technophobia): חרדה מפני הטכנולוגיה ומפני רכישת מיומנויות טכנולוגיות. חרדה זו מיוחסת לרוב לחרדה מפני עולם המחשבים והמחשוב בפרט. המונח מורכב מהמילים ״טכנולוגיה״ ו- ״פוביה״: פחד ובהלה חריפים ומוגזמים שאינם הולמים את המצב, כתוצאה מחשיפה לאובייקטים ומצבים המערבים טכנולוגיה.

התמכרות: סכנת השתעבדות לעולם הוירטואלי על כל היבטיו (רשתות חברתיות, פורנו ברשת וכו׳).

האם עלינו להיות מודאגים עקב התלות הגוברת שלנו בטכנולוגיה?
התשובה היא כן ולא, תלוי במידת האופטימיות או הפסימיות של כל אחד ואחת מאיתנו. יתכן ובעתיד הרחוק כדור הארץ יהפוך לבלתי ראוי למגורי אדם ואם הטכנולוגיה שתסייע לנו לעזוב לא תהיה קיימת, יתכן שניאלץ להיכנע למוות מאובק.
ללא  טכנולוגיה, לדוגמא, לא תהיה לנו דרך להתמודד עם המטאור הענק הבא שיגיע לכיווננו. לעומת זאת, עם הטכנולגיה, אנחנו עשויים להפוך את החיים כאן לכל כך בלתי נעימים שנפגע באמת בכוכב שלנו ונהפוך אותו לבלתי ראוי לחיי אדם. יש איזון עדין מאד בעניין זה.
עם זאת, עובדה אחת ברורה למדי: אין שום פתרון של ״בחזרה לטבע״ עבורנו. מאוחר מדי. אנחנו הולכים לקראת התמודדות עם הטכנולוגיה ולמידה כיצד להשתלט עליה בעתיד.

אילו סוגי טכנולוגיה מוכרים לנו?
ניתן לאפיין שלושה תחומים עיקריים של טכנולוגיה:

מכונות, שיטות עיבוד ותהליכים: המאפיין המרכזי הוא שהאובייקט המורכב/המיוצר נעשה גדול בהרבה מסך מרכיביו. לדוגמא: מכונה הינה אוסף של חלקים. כאשר הם מצורפים יחד בדרך הנכונה תוך שימוש בידע מתאים מתקבלת תוצאה המאפשרת ביצוע מטלה שאינה אפשרית ע״י כל חלק לחוד.
או: ערבוב מספר חומרים כימיים נפרדים גורם לקבלת תרכובת בעלת פוטנציאל אנרגיה גבוה, כמו במקרה של חומרי נפץ.

אמנות: שימוש בכלים ובידע ליצירת תגובה קוגניטיבית, רגשית ורוחנית אצל הצופה ו/או המאזין לצורך תקשורת בין האמן לקהל. במקרה זה התקשורת איננה של נתונים אלא של תחושות, רעיונות, התנסויות ומאוויים. לדוגמא: עץ, חומרי ציפוי ומיתרים המאוחדים בדיוק בדרך הנכונה ליצירת פסנתר או כינור. כאשר מפעילים כלי כזה בדרך הנכונה מתרחשת תגובה קוגניטיבית אצל המאזין.

שפה: אחד היישומים הראשונים של טכנולוגיה היא התקשורת. השפה מספקת את הבסיס לתקשורת של המין האנושי. השפה מתפתחת, כמו שאר תחומי הטכנולוגיה, ויחד איתה מספקת הטכנולוגיה אמצעים המשתפרים בהתמדה לתיעוד השפה, הוראתה והפצתה.

מהו מחזור החיים של טכנולוגיה?
טכנולוגיות נלחמות כדי לשרוד, מתפתחות ועוברות מחזור חיים האפייני להן.
ניתן להבחין בשבעה שלבים במחזור החיים של טכנולוגיה:

1. השלב המקדים: התנאים המוקדמים של הטכנולוגיה קיימים ובעלי החזון יכולים להרהר באיחודם של אלמנטים אלו, אולם איננו רואים את החזון כהמצאה גם אם הוא מועלה על הכתב (ליאונרדו דה וינצ׳י שרטט שרטוטים מפורטים למדי של מטוסים ומכוניות אולם איננו נחשב לממציאם)

2. שלב ההמצאה: שלב קצר בו מערבב הממציא סקרנות, מיומנויות מדעיות, נחישות (וגם קצת מזל ומקריות) כדי לשלב באופן יחודי שיטות ולהפיח חיים בטכנולוגיה חדשה.

3. שלב הפיתוח: במהלך הפיתוח ההמצאה מוגנת ונתמכת ע״י גורמים נוספים. לעיתים שלב זה עשוי להיות מכריע יותר משלב ההמצאה עצמו ועשוי להיות כרוך ביצירה נוספת היכולה להיות בעלת משמעות גדולה יותר מזו של ההמצאה המקורית (פיתוח הייצור ההמוני של מכוניות ע״י הנרי פורד תרם להפצת טכנולוגיית הרכב לא פחות מאשר פיתוח המכונית עצמה).

4. שלב הבשלות: הטכנולוגיה ממשיכה להתפתח ומהווה חלק עצמאי וממוסד בקהילה. היא עשוייה להיות שזורה כל כך במרקם החיים עד שבעיני רבים היא נראית כאילו תישאר לנצח.

5. שלב הטוענים לכתר: בשלב זה טכנולוגיה חדשה מאיימת להאפיל על הקיימת וחסידיה ממהרים לנבא ניצחון. בעודה מספקת יתרונות ברורים מסויימים, הרי שבשעה ששוקלים זאת מתגלה שלטכנולוגיה החדשה חסר אלמנט מפתח של פונקציונליות או איכות. כאשר אין היא מצליחה להביס את הטכנולוגיה הישנה רואים בכך שמרני הטכנולוגיה הוכחה לכך שגישתם המקורית תחיה לנצח. בד״כ זהו ניצחון קצר מועד: תוך זמן קצר מצליחה הטכנולוגיה החדשה לדחוף את הישנה לשלב הבא במחזור חייה, שלב ההתיישנות.

6. שלב ההתיישנות: בחלק זה של מחזור חייה הטכנולוגיה הישנה חיה את שנותיה האחרונות בשקיעה הדרגתית, כשהמטרה והפונקציונליות המקוריות שלה כלולות עתה במתחרה החדשה. שלב זה, העשוי לכלול 5-10% ממחזור החיים מסתיים במעבר לשלב העתיקות (דוגמאות: הסוס והכרכרה, הצ׳מבלו, מכונת הכתיבה, ספינת המפרש)

7. שלב העתיקות: בשלב זה הטכנולוגיה הישנה כבר איננה נמצאת בשימוש המוני ונעשית נדירה יותר ויותר (לדוגמא: טכנולוגיית רישום הקול שהמציא אדיסון לפני כ-140 שנה נמצאת עתה בשלב העתיקות. טכנולוגיית ה-  CD דחקה את הפטיפון לשלב ההתיישנות בתחילת שנות ה- 90 של המאה ה- 20)

חמישה גורמים המשפיעים על הצלחתה של המצאה:

1. יתרון יחסי (Relative Advantage)

2. פשטות (Simplicity)

3. תאימות (Compatibility)

4. זמינות להתנסות (Trialability)

5. חשיפה (Observability)

האם אפשר לדעת מראש איזו המצאה תצליח? או: למי ניתנה הנבואה? הנה מספר דוגמאות:

״התאוריה של לואי פסטר על חיידקים היא דמיון מעוות״ (פייר פשט, פרופ׳ לפיסיולוגיה, 1872)

״לטלפון יש יותר מדי חסרונות מכדי שנתייחס איליו ברצינות כאמצעי תקשורת״ (חב׳ Western Union מסרבת לממציא הטלפון, 1876)

״מכונות כבדות מן האוויר אף פעם לא יעופו״ (לורד קלווין, מתמטיקאי ופיסיקאי, 1895)

״מטוסים הם משחקים מענינים אבל חסרי כל ערך צבאי״ (המרשל פרדיננד פוש, 1911)

״הקולנוע הוא לא יותר מערפל, מה שהקהל רוצה זה בשר ודם על הבמה״ (צ׳ארלי צ׳אפלין, 1916)

״למרות שתאורטית טלוויזיה אפשרית, מסחרית וכלכלית חבל לבזבז על זה את הזמן״ (דיפרוסט, ממציא ידוע, 1926)

״הבעיה עם הטלוויזיה היא שאנשים צריכים כל הזמן להסתכל במסך. למשפחה האמריקאית הממוצעת אין זמן לפעילות זו״ (מאמר בניו יורק טיימס, 1939)

״בכל העולם יש מקום לחמישה מחשבים לכל היותר״ (תומס ווטסון, יו״ר  IBM, בשנת 1943)

״פוטנציאל השוק העולמי של מכונות לצילום מסמכים הוא 5000 לכל היותר״ (IBM משיבה ריקם את ממציא מכונת הצילום, 1959)

״אין כל סיבה לאדם הפרטי שיהיה לו מחשב בביתו״ (קן אולסון, נשיא חב׳ Digital, בשנת 1977)

״מכונות יוכלו לבצע כל פעולה שמבצע האדם עד שנת 1985״ (הרברט סימון, 1965, חתן פרס נובל בכלכלה 1978)

לכן, אולי יהיה זה נכון לאמץ את האימרה הסינית מן המאה השישית לפני הספירה: ״אלה שבידם הידע אינם חוזים והחוזים אינם בעלי הידע״
ובהקשר זה הוסיף פרופ׳ נילס בוהר, חתן פרס נובל בפיסיקה לשנת 1922: ״חיזוי הוא דבר מסובך מאד, בעיקר בכל הקשור לעתיד״

והיכן הצילום? נא לא לדאוג, נגיע גם אליו,

המשך בחלק ב!

הערות, שאלות והצעות יתקבלו בברכה!

באיור למעלה: הבורג המעופף של ליאונרדו דה וינצ׳י, סוף המאה ה- 15.

21. פתרון חדש לטיפול בסטייה הכרומטית של עדשות?

21. פתרון חדש לטיפול בסטייה הכרומטית של עדשות?

בפוסט מס׳ 2 התייחסתי לשתי תופעות המאפיינות כל עצמית (להזכירכם: עצמית היא מה שנקרא בשפה יום יומית ״עדשה״ אבל בפועל מורכבת ממספר עדשות  יחד במארז אחד הכולל בד״כ גם את מערכת הצמצם): נפילת אור בקצוות ועקיפה. בעקבות מאמר שהתפרסם לאחרונה במגזין Science תחת השם הארוך Multiwavelength achromatic metasurfaces by dispersive phase compensation (לקריאת תקציר המאמר http://www.sciencemag.org/content/early/recent) ובאתר אוניברסיטת הארווארד (http://tinyurl.com/q2nxapw) חשבתי לנכון לכתוב פוסט על תופעת הסטייה הכרומטית (צבעונית) והפתרונות לה.

באופן עקרוני הספקטרום (טווח) של האור הנראה לעין האנושית (400-700nm) מחולק לשלושה חלקים עיקריים: אדום כחול וירוק. עדשות זכוכית רגילות ממקדות כל צבע בנקודה אחרת כאשר הכחול ממוקד לפני הירוק והאדום אחרי הירוק. עקב כך נוצרת דמות כפולה ולפעמים אף משולשת כפי שמוסבר במצגת הבאה: Chromatic Aberration 

במצגת מוצג הפתרון המקובל כיום לבעייית הסטייה הכרומטית: שימוש באלמנטים אופטיים העשויים מפלואוריט ולא מזכוכית רגילה. אלמנטים אלו נקראים ED:  Extra Low Dispersion או UD: Ultra Low Dispersion. כל יצרני העצמיות המובילים משתמשים בטכנולוגיה זו ובעיקר בעצמיות מסוג Tele Photo בעלות אורכי מוקד ארוכים בהן הבעיה חמורה במיוחד. אולם גם בעצמיות מסוג זה, הנקראות עצמיות אפוכרומטיות (Apo Chromatic)  או אכרומטיות (Achromatic) הבעיה לא נפתרת לחלוטין. נכון שיש כיום כלים מצויינים לפתרון הבעיה בשלב העיבוד הדיגיטלי של הצילום ב-Lightroom או ב-Photoshop, אבל אילו יכולנו לקבל דימויים נקיים מסטייה כרומטית אני מניח שלא היינו מתלוננים. בנקודה זו חשוב לציין כי לא רק לעצמיות המורכבות על המצלמות סטיות כרומטיות אלא גם לעדשות הזעירות (Micro Lenses) המורכבות על כל פיקסל שבחיישני התמונה האלקטרוניים במטרה לרכז את קרני האור לתוך הפוטודיודה (החלק הרגיש לאור) של כל פיקסל. במצגת מתואר גם פתרון חדשני שנמצא כבר בשימוש במספר עצמיות מתוצרת Nikon ו-  Canon המתבסס על ניצול חיובי של תופעת העקיפה (Multi Layer Diffractive Optical Element).

לצפייה בסרטון של Canon המסביר את תופעת הסטייה הכרומטית:

http://tinyurl.com/kh5e2vt

להסבר על טכנולוגיית Phase Fresnel של Nikon:

http://tinyurl.com/p8ozgqy

טכנולוגיות אלו נמצאות כבר בשימוש ומספקות תיקון מרשים לסטייה הכרומטית ולמרות זאת הפתרון האולטימטיבי לבעייה טרם נמצא. כאן נכנסים לתמונה קבוצת המדענים מאוניברסיטת הארווארד בארה״ב שכבר בשנת 2012 היציגו הצעה לפתרון חדשני לבעיית הסטייה הכרומטית ולאחרונה, לאחר שינוי חשוב בכיוון המחקר שלהם היציגו פתרון מענין המאפשר לייצר עדשות שטוחות ונקיות מסטייה כרומטית. לרעיון זה השלכות מרובות על תעשיית האופטיקה שהתבססה עד כה על שבירה של האור באמצעות אלמנטים אופטיים קמורים וקעורים.

הרעיון מתבסס על אלמנטים דקים מאד, שטוחים לחלוטין העשויים מזכוכית ועליהם מעין ״אנטנות״ בגודל ננומטרי מסיליקון המסוגלות לרכז אור. האור העובר דרך אלמנט כזה מתכופף באופן מידי ולא בהדרגה בהתאם לקימור של אלמנט אופטי רגיל. מידת הכיפוף ניתנת לתכנון מראש באופן מדוייק ביותר באמצעות אלגוריתם כך שיתאים כמעט לכל צורך.

אם וכאשר  הטכנולוגיה תבשיל, אחת ההשלכות המעשיות תהיה האפשרות לייצר עצמיות מורכבות באורכי מוקד ארוכים המורכבות מאלמנטים שטוחים, דקים וקלים, ללא סטייה כרומטית ובמחיר נמוך בהרבה מן המקובל כיום. יש למה לצפות!

diagram2

צילום ואילוסטרציה:

Patrice Genevet, Federico Capasso, and Francesco Aieta, Harvard SEAS

תמונה ראשית: http://www.dpreview.com

20. בחזרה ליסודות

20. בחזרה ליסודות

כן, אני יודע… כמה מכם הולכים לשנוא אותי בגלל הפוסט הזה. המצגת שתראו בהמשך היתה, לאורך השנים בהן לימדתי את הקורס ״טכנולוגיה דיגיטלית״, לא בדיוק פופולרית. המון מושגים שנראים קשים להבנה, כמו לדוגמא ״תדר מרחבי״, ״דגימה״, ״כימות״, ״קריטריון נייקויסט״ ועוד כמה קללות דומות. אבל, אם תרצו או לא, אלו הדברים העומדים בבסיסה של טכנולוגיית הצילום הדיגיטלי ועיבוד התמונה הממוחשב הבנוייה כיום בנון שלנטיות מפחידה לתוך כל סמארטפון. השאלה הנצחית היתה: ״אז האם כדי להשתמש במצלמה דיגיטלית או לפתוח פוטושופ אני צריך/צריכה לדעת את כל זה?״
כמו כל יהודי טוב אענה בשאלה נוספת: מי אתה/את? אם אתה/את צלם חובב התשובה היא שלילית. עזוב אותך ממושגים קשים ומבלבלים, לך לצלם, זוג צעיר ותהנה בכיף. אבל אם אתה/את סטודנטים לצילום או אתם מעונינים להבין את התחום לעומקו התשובה היא  ״כן״ עם סימן קריאה. נכון שכדי לנהוג ברכב לא צריך להבין כיצד פועל מנוע בעירה פנימית (למרות שבמבחן התאוריה יש מספר שאלות בענין זה) אבל אם אתה נהג מקצועי וכל שכן נהג מרוצים אתה חייב להבין זאת וגם מה ההבדל בין ABS ל- ESP או מה היתרונות והחסרונות של מנוע דיזל לעומת מנוע בנזין. אותו הדבר בתחום הצילום: צלם מקצועי צריך להבין את התחום בו הוא עוסק לעומקו באופן יסודי, כולל כמובן לא רק את הצד הטכני-טכנולוגי אלא גם את הצד החזותי, היסטוריה של הצילום והאמנות וכו׳. החוסר בהבנת היסודות המקצועיים זועק לשמיים בעיקר ב״דיונים״ בפייסבוק או בפורומים באתרים שונים, בהם ״מומחים״ מטעם עצמם מספקים ״הסברים״ שכל הקורא או שומע אותם תצילנה שתי אזניו. לשמחת כולנו יש כמובן לא מעט מומחים אמיתיים המספקים תשובות מושכלות ומעלים לרשת חומרים מעולים מכל הסוגים. המצגת הבאה תעזור לכל מי שמתעניין בבסיס הדברים להבין מספר מושגים בסיסיים כמו מהי תמונה? אילו שלבים כוללת שרשרת ההדמייה? מה ההבדל בין מידע אנאלוגי למידע דיגיטלי? מהי דגימה ומהו משפט נייקוויסט? מהו כימות? מהו ספרור תמונה וכיצד הוא קשור למספר הביטים לפיקסל? ומהו בכלל פיקסל? מהם הגורמים בהם אנו משתמשים לאפיון ולהשוואה בין מצלמות ולהשוואה בין תמונות?  מושגים כמו ניגוד, טווח דינמי, כושר הפרדה, עומק צבע ועוד ועוד. אז אם קצת ״קללות טכנולוגיות״ לא מפחידות אתכם, ואני מקווה שזה המצב, המצגת הבאה תהיה לכם לעזר. בהצלחה!

לצפייה במצגת:

04Image_process

וכרגיל, אשמח לשאלות, הערות והצעות, כאן בבלוג או במייל  gbrlgolan@gmail.com

תמונה ראשית: teach-ict.com

גבי

19. על הקשר שבין גודל חיישן התמונה לצמצם, לאורך המוקד, לזווית הראיה ול- ISO

19. על הקשר שבין גודל חיישן התמונה לצמצם, לאורך המוקד, לזווית הראיה ול- ISO

את הטקסט הזה פרסמתי כבר בפרופיל הפייסבוק שלי, אבל לאור החשיבות שאני מייחס לנושא זה ואי הבנתו הבאה לידי ביטוי שוב ושוב ברשת אני מעלה גם כאן את אחד הנושאים המבלבלים ביותר בצילום דיגיטלי : הקשר שבין גודל חיישן התמונה האלקטרוני לצמצם, לאורך המוקד וזווית הראייה של העדשה ולערך ה- ISO בפועל.
המושגים "חיישן Full Frame", "חיישן Crop", "גורם (Factor) ה- Crop" נזרקים לאויר לעיתים תכופות ללא שהמשתמשים בהם מבינים את משמעותם עד הסוף. יצרני המצלמות והעדשות מנצלים את הבלבול ומציינים נתונים לא מדוייקים ולעיתים פשוט לא נכונים!
ננסה לעשות מעט סדר ולהבין על מה מדובר כאן: כיום אנו מוצאים מספר רב של פורמטים של חיישני תמונה במצלמות כאשר הנפוצים שבהם (במצלמות Mirrorless ו-DSLR) הם 24X36 מ"מ, הנקרא Full Frame ו- 25.1X16.7 מ"מ הנקרא APS-C וידוע גם בשם פורמט Crop. לפורמט זה מספר וריאציות כמו לדוגמא APS-H. פורמט קטן יותר שנפוץ בעיקר במצלמות מתוצרת Olympus ו- Panasonic הוא Micro Four Thirds, עם חיישן בגודל 18X13.5 ס״מ.
היחס בין חיישן בגודל Full Frame לחיישן בגודל אחר נקרא Crop Factor. לדוגמא, היחס בין חיישן Full Frame לחיישן בגודל APS-C הוא כ- 1.5. ליחס זה השלכות משמעותיות על ביצועי החיישן ועל גודל הדמות שתיווצר עליו כתוצאה משימוש בעדשה בעלת אורך מוקד נתון.
מבלי להיכנס כאן להסברים מסובכים, הנה המפתח להבנת המשמעות והחשיבות של גודל החיישן:
כדי להתייחס להשפעת ה- Crop Factor על אורך המוקד וזווית הראייה של העדשה יש לכפול את אורך המוקד של העדשה ב- Crop factor. בהתאם לכך, זווית הראייה של עדשה 50 מ"מ כאשר היא מורכבת על מצלמה בעלת חיישן בגודל Full Frame הופכת לזווית ראייה צרה יותר של עדשה באורך מוקד של 75 מ"מ כאשר אותה עדשה תורכב על מצלמה בעלת חיישן בפורמט APS-C (חשוב להבין שאין כאן אפקט Tele, רק הקטנת זווית הראייה או חיתוך, Crop, ומכאן הכינוי "חיישן Crop").
חיישן קטן יותר, ששטחו קטן יותר, יקלוט פחות אור (Total Light) בזמן נתון לעומת חיישן גדול יותר. לכן, כדי להתייחס להשפעת ה- Crop Factor על הצמצם יש לכפול גם אותו ב- Crop Factor. לדוגמא, צמצם 2.8 בשימוש בעדשה המורכבת על מצלמה בעלת חישן Full Frame יעביר יותר אור מאשר אותה העדשה עם אותו הצמצם כאשר נרכיב אותה על מצלמה בעלת חיישן Crop, מאחר ועל המצלמה בעלת החיישן הקטן יותר הצמצם המעשי יהיה 4.2! בהתאם לכך כמות האור שתגיע לחיישן תהיה מעט פחות מחצי מזו שהגיעה לחיישן הגדול יותר!
המצב מחמיר בנוגע ל- ISO, המציין את המהירות הצילומית (רגישות). כדי להתייחס להשפעת גודל החיישן על ה- ISO יש לכפול אותו ב- Crop Factor בריבוע. לדוגמא, ISO100 במצלמת Full Frame יהיה למעשה ISO225 במצלמת Crop. הבדל זה יגרום לרמת רעש גבוהה יותר באופן משמעותי.

200316_THEDIFFERENCE_2-2048x521

שימו לב להבדלים בגודל חיישן התמונה בין מצלמות Full Frame, APS-C, וחיישנים קטנים יותר הנפוצים בטלפונים סלולריים: בכל חשיפה נתונה, חיישן Full Frame קולט פי 22 יותר אור מאשר חיישן תמונה של מצלמה בטלפון סלולרי. הפרש זה הינו שווה ערך ל- 4.5 תחנות צמצם (סטופים). מקור: DXOMARK

נבדוק לדוגמא, מצלמה מתקדמת כמו Sony RX10 שהינה בעלת חיישן בגודל "1 ועדשת זום מרשימה בטווח מקביל ל- Full Frame של 24-200 מ"מ עם צמצם קבוע של 2.8: בפועל, עקב Crop Factor של כמעט 3, אורך המוקד האמיתי הוא כ- 8-67 מ"מ וצמצם 2.8 המרשים הופך ל- 7.6, כמעט 3 צמצמים סגור יותר מאשר 2.8. היצרן מציג את העדשה כבעלת צמצם 2.8, אולם מסתבר שנתון זה איננו מדוייק כלל ועיקר. הסיבה לביצועים הלא מרשימים של מצלמה זו בערכי ISO גבוהים (כבר ב- ISO100 ניתן להבחין ברעש ללא מאמץ) מובנת אם מכפילים את ערכי ה- ISO המקוריים ב- 9….
כעת, צאו וחשבו את השפעת ה- Crop factor על מצלמות בעלות חיישנים ממש קטנים, כמו אלו הנמצאים בטלפונים סלולריים…
ענין נוסף הוא השפעת גודל החיישן על עומק השדה. כידוע הצמצם משפיע על עומק השדה וככל שאורך המוקד קצר יותר עומק השדה עולה. לכן, ככל שהחיישן קטן יותר עומק השדה עולה, דבר המונע שימוש יעיל בחדות מבדלת.

מצגת בנושא ההבדלים בין הפורמטים השונים תמצאו כאן: 24DX_Vs_FX

(הערה: במצגת נזכרים פורמט DX ופורמט FX המקובלים במצלמות מתוצרת Nikon. עם זאת, כל האמור במצגת מתייחס באופן זהה גם למצלמות מקבילות של יצרנים אחרים)

סרטון בנושא תמצאו כאן

מאמר מאלף ומעלף (בגלל אורכו ועומס הפרטים בו) בנושא זה תוכלו למצוא כאן

ועוד מאמר כאן

עדכון 18.6.23: מאמר מענין על המאפיינים של חיישני תמונה אלקטרוניים בפורמטים שונים

קרדיט לאיור שבראש הפוסט

18. על טבעו הדואלי של האור

18. על טבעו הדואלי של האור

התלבטתי בבחירת נושא לפוסט הבא: היה לי ברור שהוא יעסוק בנושא בסיסי, ומה בסיסי יותר מאשר האור, אותו גורם שכולנו ״משתמשים״ בו ולמעשה הצילום עוסק ברישום האור. מבוא קצר על טבעו ומאפייניו העיקריים של האור נכלל תמיד בשיעורי  הטכנולוגיה הצילומית שהעברתי עוד בתקופת הצילום הכימי ה״אנאלוגי״. הזכרתי את העובדה שלאור שתי פנים וכי הוא מתנהג גם כגל וגם כחלקיק ותופעות שונות האפייניות לאור ניתנות להסבר בהתייחס לשתי פנים אלו. ובעוד אני מתלבט מנין להתחיל  בא תלמידי לשעבר  יואב פרידלנדר היושב היום בעיה״ק ניו יורק ועושה חייל בתחום הצילום האמנותי והפנה את תשומת ליבי לידיעה שפורסמה באתר  Gizmodo בדבר ניסוי חדשני שהמחיש בפעם הראשונה באופן חזותי את הטבע הדואלי (הכפול) של האור. אז החלטתי לתפוס את הש(א)ור בשתי קרניו ולהתייחס כאן לניסוי חדשני זה.

לפני שנגיע לניסוי עצמו, נתייחס לכמה מאפיינים בסיסיים של האור: ראו נא את המצגת הבאה: light

עכשיו, כאשר הבנו, כך אני מקווה, את המאפיינים הבסיסיים של האור אפשר להתמקד בנושא הפוסט והוא הניסוי החדשני שנערך ע״י מדענים ב-
Ecole Polytechnique Fédérale de Lausanne  שבשוויץ ובו הדגימו, בפעם הראשונה באופן חזותי את טבעו הדואלי של האור. עד עתה הוכח הטבע הדואלי של האור באמצעות חישובים בלבד. בבסיס הניסוי עמד הרעיון המענין להשתמש באלקטרונים כדי לצלם את האור עצמו.

הניסוי נערך כלהלן: פולס של אור לייזר* נורה לעבר חוט מתכתי דק מאד בעובי ננומטרי (ננומטר= מיליארד/1 של המטר, או: מיליארד ננומטרים= 1 מטר). אור הלייזר מוסיף אנרגיה לחלקיקים הטעונים של החוט הננומטרי וגורם להם לרטוט. אור נע לאורך החוט הננומטרי בשני כיוונים אפשריים, כמו מכוניות על כביש מהיר. כאשר גלי אור הנעים בכיוונים מנוגדים נפגשים הם יוצרים גל חדש הנראה כאילו הוא עומד במקום ללא תנועה. גל עומד  חדש זה משמש כמקור התאורה לניסוי המקרין אור סביב החוט הננומטרי.

המדענים יורים זרם של אלקטרונים קרוב לחוט הננומטרי ומשתמשים בהם כדי ליצור דימוי של גל האור העומד: כאשר האלקטרונים מגיבים עם האור הלכוד בגל העומד הם מאיצים או מאיטים. באמצעות מיקרוסקופ אלקטרוני מהיר ביותר ניתן להראות את הנקודה בה שינויי מהירות אלו מתרחשים, וליצור הדמייה של הגל העומד, המשמשת כטביעת האצבע של הטבע הגלי של האור.

ומה לגבי האור כחלקיק? ובכן, מסתבר שבעוד התופעה הנ״ל מדגימה את טבעו הגלי של האור היא מדגימה באותו הזמן גם את טבעו החלקיקי: כאשר האלקטרונים עוברים קרוב לגל האור העומד הם ״מכים״ את חלקיקי האור, הפוטונים. כפי שצויין לעיל, מהירותם של האלקטרונים עולה או יורדת כתוצאה מהתנגשות זו עם הפוטונים. שינויי מהירות אלו  הם למעשה חילופי מנות אנרגיה (Quanta) בין האלקטרונים לפוטונים. עצם ההיווצרות  של מנות האנרגיה הללו מראות שהאור על החוט הננומטרי מתנהג גם כחלקיק!

Fabrizio Carbone, ראש צוות החוקרים ב- Ecole Polytechnique Fédérale de Lausanne אומר כי בניסוי זה הודגם לראשונה כי ניתן לצלם את מכניקת הקוואנטים בפעולה ולהדמות את טבעה הפאראדוקסלי. כמו כן, חשיבותה של עבודה חלוצית זו הינה מעבר למדע הבסיסי וניתן יהיה ליישם אותה גם לטכנולוגיות עתידיות. Carbone אומר  כי  היכולת להדמות ולשלוט בתופעות קוואנטיות ברמה הננומטרית פותחת אפיק חדש לכיוון החישוביות הקוואנטית. (תרגום חופשי מאתר Gizmodo: http://tinyurl.com/ktmzhpj) אולי מכאן תצמח טכנולוגיית המחשוב הבאה?

הנה סרטון וידאו מעולה המפשט את ביצוע הניסוי הלא פשוט הזה:

http://tinyurl.com/mw997qd

ולמי שמעונין לקרוא את הפרסום המלא על ניסוי חשוב זה: http://tinyurl.com/ma2mavl (אזהרה: זהו מאמר מדעי לא פשוט!)

* מה זה לייזר? באנגלית: Laser, ראשי התיבות של: Light Amplification by Stimulated Emission of Radiation
ובעברית:  הגברת אור באמצעות פליטה מעוררת של קרינה.
מה מאפיין את אור הלייזר? הוא נוצר ע״י המרת צורה אחרת של אנרגיה (חשמלית או כימית) לאור, הוא מונוכרומטי (אורך גל אחד), הוא קוהרנטי (כל הגלים באותה הפאזה, In Step והוא מכוון (Collimated): ללא פיזור, בכיוון אחד. עקב כך ניתן לרכז אותו בקלות ליצירת אנרגיה גבוהה אותה ניתן לנצל למגוון שימושים החל מחיתוך מדוייק של מתכת וכלה בניתוחים עדינים. לייזרים חלשים משולבים כיום במכשירים רבים כדיודות לייזר (Diode Laser).

הלייזר הראשון פותח בשנת 1960 ע״י Theodor F. Maiman במסגרת עבודתו בחב׳  Hughes Aircarft.

16. מיומנו של מרצה, פרק ג

16. מיומנו של מרצה, פרק ג

עוד פרק בסדרה ״מיומנו של מרצה״, המבוססת על אירועי אמת שחוויתי במהלך השנתיים האחרונות. ושוב, הכוונה היא לתאר מצב מסויים, לא לפגוע באף אחד. אם מי מן הקוראים רואה עצמו נפגע אני מתנצל מראש!

מיומנו של מרצה, פרק ג.
יום חמישי, צהריים. שיעור הדגמה מעשי עם קבוצה קטנה בת 8 סטודנטים בשנה ב. מטרת השיעור להדגים באופן מעשי נושאים תאורטיים שנלמדו בכיתה בנושא ניהול צבע במערכות צילום והפקה דיגיטליות.
השיעור אמור להתחיל בשעה 12. אני מוכן עם כל הציוד, כל התוכנות הרלבנטיות פתוחות על 2 מחשבים, קבצי ההדגמה מוכנים וכל פריטי הציוד מחוברים למחשבים ופועלים.
ב- 12.05 מופיעה סטודנטית ראשונה ושואלת היכן מתקיים השיעור. אני עונה לה שהיא במקום הנכון ומבקש שתקרא לשאר חברי הקבוצה. הם מזדחלים פנימה באיטיות, מביטים בי בעייפות (אחרי הכל כבר מאוחר, הבוקר כבר חלף עבר לו…). חלקם מתיישבים רחוק ממני, במקום בו אין סיכוי שיראו מה מתרחש על צג המחשב עליו אני מדגים.
12.10. למרבה הפלא 7 מתוך השמונה נוכחים, אפשר להתחיל. אני מבקש מכולם להתקרב, שואל לשלומם, מסביר את מטרת השיעור ובתשובה לשאלה מאשר שכן, השיעור ימשך כשלוש שעות. אבל עם הפסקה, כמובן.
ההדגמה מתחילה ואני מיד שם לב שחלק מן הנוכחים אינו מתרכז בה כלל, אלא עוסק בשלל פעילויות: אחת עסוקה בטלפון הסלולארי שלה, מקלידה במרץ. אחר שומט את ראשו לאחור ומתחיל לנמנם.
12.15, הדלת נפתחת ומגיע הנוסע השמיני, א. מתיישב תוך מלמול התנצלות שלא הצלחתי להבין.
הקלדנית משנה עיסוק, לוקחת דף נייר ומתחילה לגזור מתוכו פיסות ארוכות. לאחר מכן מקשקשת עליהן בטוש וקולעת מהן זר אותו היא מניחה על ראשה, צמיד אותו היא עונדת על ידה ושרשרת אותה ענדה לצווארה! כל זה תוך כדי ההסברים וההדגמה שלי, ובמרחק של פחות מ- 2 מטרים ממני… מדהים!
ארבעה מתוך השמונה מגלים ענין בשיעור, מקשיבים, עונים לשאלותי ואפילו שואלים שאלות מידי פעם, תופעה שאיננה נפוצה בעידן הסמארטפון.
אני שם לב שהקלדנית השוזרת, הזר לראשה, התעייפה ונרדמה, ראשה מוטה הצידה בזווית מסוכנת: הזר עוד יפול מראשה. על ידה, ל. גם הוא נדמה כישן.
אני מעיר אותם ומתחיל לשמוע הסברים ותרוצים. ל. טוען שאיננו מצליח להרדם בלילות ולכן נרדם בשיעורים.
הקלדנית השוזרת מסבירה לי שללא ריטלין איננה יכולה להתרכז בשיעורים. אני מחליט לא לשאול אותה מדוע איננה נוטלת את התרופה, לא רוצה לחטט בענינים פרטיים.
אני ממשיך בהדגמה כאשר לפתע מתחילה מהומה: הקלדנית השוזרת הנרדמת שהתעוררה ו-ל. מתחילים לריב תוך כדי דחיפות הדדיות ממש כמו שני ילדים בכיתה א. אני צופה בהם בהשתאות. שאר הסטודנטים מגחכים באדישות, נראה שזהו מחזה רגיל עבורם.
לאחר מספר שניות של צפיה בהם אני מציין שאולי אינני נמצא במקום הנכון. הם מבינים את הרמז ונרגעים.
לאחר קצת יותר משעה אני משחרר את הסטודנטים להפסקה בת 15 דקות. כולם מריעים בהתלהבות. אני מציין ביובש שנראה לי שחלק מהם נמצאים כאן בשביל ההפסקות…
ההפסקה הסתיימה ואף אחד משמונת הסטודנטים לא שב לכיתה. אני מביט בשעון ומחליט שאם תוך 5 דקות לא יגיעו, אאסוף את הציוד ואפסיק את השיעור. למרבה הפלא 7 סטודנטים מגיעים יחד. א. המאחר שוב מאחר.
אני ממשיך בתכנית, מציג לפניהם תהליך עבודה מסויים. א. המאחר, שבינתיים הגיע עם סנדוויץ׳ בידו, לא מבזבז זמן  ומיד טוען שהתוכנה עליה אני מדגים "לא שווה כלום". האחרים אינם מסכימים לדעתו ומציעים לי לא לשים לב להערותיו, מאחר והוא שייך למסלול התקשורת האינטראקטיבית שהסטודנטים בו ידועים בהיותם מלאי טענות כרימון.
כעת אני מציג להם אמצעי המאפשר יצירת פרופיל תאורה לכל מצב צילום, ומציין שעלות האמצעי כ- $100.
א. המאחר נוחר בבוז: למי יש $100 בשביל דבר שטותי כזה? שוב, האחרים מהסים אותו. הוא אינו נרגע, וטוען שמחיר כזה עבור אמצעי זה הוא גזל. אני מציע לו לפנות ליצרן הפריט ולהתלונן. הדגמת השימושיות של האמצעי אינה עושה עליו כל רושם, הוא בשלו: זה מיותר, בזבוז זמן וכסף. האחרים מציעים לי שוב להתעלם ממנו…
הצצה חטופה בשעון מגלה לי שהשיעור ממש לקראת סיום. אני מסכם את התהליכים שהודגמו ומחכה לשאלות למרות שברור לי שלא ישאלו. כולם ממהרים, אחרי הכל זה יום חמישי וסוף השבוע בפתח. ההפסקה הגדולה.
אני מודה לסטודנטים על ״ההקשבה״ ומסיים את השיעור. ללא קול, אני משחרר אנחת רווחה, אוסף את כל הציוד וסוגר את הקבצים והתוכנות. השאלה הרוטינית "למי אני עמל?" חוזרת ועולה, גם הפעם ללא תשובה.
אולם, הפתעות הפתעות! מסתבר שאפשר גם אחרת! שבוע לאחר הארועים הנ"ל, שוב קבוצה נוספת בת שמונה סטודנטים, אך הפעם חבורה חקרנית ומתענינת. הגיעו בזמן, מעלים שאלות מענינות ללא הרף, עד כדי כך שאינני מספיק לכסות את כל הנושאים אותם התכוונתי להדגים. לאחר הישנוניות וחוסר ההתענינות של הקבוצות הקודמות קבוצה זו בהחלט מרעננת! אם רוב הסטודנטים היו ערניים ומגלים ענין כמוהם יכולנו להגיע למחוזות אחרים.
אולם פטור בלא כלום אי אפשר: במהלך השיעור נפתחת הדלת, ולמרות השלט מאיר העיניים שהצמדתי אליה שעתיים לפני תחילת השיעור נכנסת סטודנטית, מתעלמת לחלוטין מנוכחותנו, ניגשת לגיליוטינה שבחדר ומתחילה לחתוך צילומים תוך השמעת רעשים וקרקושים. במשך מספר שניות אני מתעלם מנוכחותה וממשיך בהדגמה. לבסוף אני שואל את הסטודנטית האם פעילותה תמשך עוד זמן רב מאחר והיא מפריעה לשיעור. היא עונה לי שאין שום הודעה על הדלת בדבר קיום השיעור. אני עונה לה שיש. היא עונה לי "אם כך כנראה שהצמדת את ההודעה לדלת רק עכשיו"!… אני עונה לה בסבלנות שההודעה הוצמדה לדלת כבר לפני שעתיים… ושתואיל לסיים ולהפסיק להפריע לנו. בהבעה גלויה של שאט נפש היא אוספת את הצילומים שלה ויוצאת. אני מביט בסטודנטים ושואל: מה קרה, מישהו נעלב כאן? כן, הם אומרים, דיברת אליה באופן אגרסיבי מדי. להלן נוסח ההודעה על הדלת:
בשעות 12-15 מתקיים כאן שיעור לשנה ב. נא לא להפריע, תודה!

גבי גולן

מאי 2013

15. סורקים, מישהו???

צודקים. 2 פוסטים ביום הם בהחלט יותר מדי. ובכל זאת, כאשר מוצאים משהו טוב רוצים לחלוק בו… אז עם כל מי שמרגיש מוצף הסליחה! קחו את הזמן שלכם, תוכלו לקרוא את הפוסט הזה גם מאוחר יותר. אז מצאתי, באתר http://www.luminous-lanndscape.com, מאמר ארוך (וגם קצת מייגע, יש לומר) העוסק בנושא שהעסיק אותי לאחרונה: סריקות של צילומים ישנים, נגטיבים ושקופיות. כי למרות מה  שחלק מכם אולי חושב, התחלתי לעסוק בצילום הרבה לפני העידן הדיגיטלי ויש ברשותי המון הדפסות (צבע ושחור לבן), שקופיות (הרוב בפורמט 35 מ״מ, מעט ״4X5) וגם נגטיבים (צבע ושחור לבן). מאחר ומאז שפרשתי ממכללת הדסה זמני בידי חיפשתי פתרון סביר לסריקת חלק מהאוסף כדי שאפשר יהיה להשתמש בו ולקטלג אותו ב-  Lightroom. בכל השנים שעבדתי במכללת הדסה עמדו לרשותי סורקים מכל המינים והסוגים, טובים יותר וטובים פחות ולא מצאתי את הזמן לסרוק… מאחר ואין לי הצדקה לרכוש סורק חיפשתי מקור שיהיה מוכן להשאיל לי אחד. וכאן המקום להודות לידידי בהווה ותלמידי בעבר, שחר כהן, מנהל המכללה לצילום בגני תקווה על שהשאיל לי בטובו סורק מדגם Epson V750 Photo בו השתמשתי לצורך ביצוע הסריקות מכל המקורות שברשותי. היכרתי את הסורק הזה היטב מעבודתי במכללה אבל מעולם לא הזדמן לי לסרוק בו כמויות גדולות של חומרים ישנים מכל המינים  ובפורמטים שונים, החל  כאמור משקופיות 35 מ״מ ועד הדפסות בגודל A4. העבודה עם סורק זה ועם תוכנת הסריקה  Epson Scan היתה תענוג מכל הבחינות: מהירות, איכות, אמינות, הכל ברמה מעולה. נכון שסורקים יעודיים לשקופיות ונגטיבים יתנו, סביר להניח, תוצאות טובות יותר בסריקה של מקורות אלו אבל לצרכי שימור וקיטלוג ה- V750 מצויין, נוח מאד לעבודה וגמיש. והנה, בדיוק היום, לאחר שסיימתי לסרוק את הצילומים האחרונים שנותרו לי לאחר עבודה לסרוגין שנמשכה שבועות ארוכים התפרסם באתר הצילום הידוע (והמומלץ על ידי בכל לב) The Luminous-Landscape מאמר ארוך (89 עמודים!) על השוואה בין סורקים שונים לבין הדגם החדש  Epson V850. המאמר נכתב ע״י Mark D. Segal וניתן להורדה  כקובץ PDF. שימו נא לב שההשוואות הנסקרות במאמר נעשו תוך שימוש בתוכנת הסריקה SilverFast 8 אותה יש לרכוש בנפרד. המאמר ניתן להורדה בכתובת הבאה , שווה קריאה אם יש לכם עניין בסריקות ואת הזמן הדרוש לקריאתו…Epson-Perf-V850_Open-Lid

הצילום מתוך המאמר באדיבות Epson America

לשאלות, הערות והבהרות גם בנושא סורקים אתם מוזמנים לפנות אלי, גם במייל gbrlgolan@gmail.com

עדכון 15.2.17: סרטון מענין המתאר סריקה תוך שימוש בנוזל מיוחד לצורך העלאת איכות הסריקה

עדכון 2.4.17: שני מאמרים בנושא סריקות של אותו המחבר: הראשון כאן והשני כאן.

עדכון 24.8.2017: הנה עוד פתרון מענין לסריקת נגטיבים ושקופיות: ה-Nikon D850 החדשה

עדכון 28.6.18: פתרון פשוט ואלגנטי לצורך דיגיטציה של כל סרטי הצילום, ניתן לשימוש גם במשולב עם סורק

עדכון 8.8.18: סורק מהיר לסריקת צילומים משפחתיים

עדכון 11.8.18: מאמר מקיף (לגיקים בלבד) על כיול ואפיון של סורקים

עדכון 17.2.21: השוואה מענינת בין שלושה יישומי סריקה

עדכון 5.6.21: השוואה מעמיקה (משנת 1999) בין סורקים איכותיים High End: לא ברור לי אילו דגמים ניתנים כיום להשגה

עדכון 11.11.23: השוואה בין שתי שיטות לדיגיטציה של סרטי צילום

עדכון 12.1.24: מאמר על השימוש בסורק Coolscan 5000 כיום

14. 1000 מילים על LR, על חשיפה נכונה, חלק ב (המשך מפוסט מס׳ 6)

14. 1000  מילים על LR, על חשיפה נכונה, חלק ב (המשך מפוסט מס׳ 6)

בפוסט מס׳ 6 סקרתי את עקרונות ״החשיפה הנכונה״ ואת שיטת החשיפה בה אני משתמש. כעת היגיע הזמן לסקור את שיטת העבודה שלי ב-  Adobe Photoshop Lightroom שהיא התוכנה בה אני משתמש על מנת לארגן ולקטלג את הצילומים ובהמשך לעבד אותם. את המאפיינים של Lightroom, להלן LR, סקרתי כבר בפוסט מס׳ 13, למי שלא קרא פוסט זה ואינו מכיר את LR מומלץ לחזור לפוסט 13 לפני שימשיך בקריאת פוסט זה. המטרה של פוסט זה איננה ללמד LR אלא להציג את אופן השימוש שלי בתוכנה למי שכבר התנסה בשימוש בה.

לפני שאמשיך ברצוני להמליץ על אתר מצויין  http://www.lightroomqueen.com, ניתן  להוריד בחינם ספרון הכולל מבוא ל- LR וכן לרכוש ספר מעולה הכולל כמעט כל מה שתרצו לדעת על LR.

השלב הראשון הוא כמובן יבוא הקבצים ל- LR. בעת היבוא חשוב לבדוק לאן יגיעו הקבצים: מאחר ואצלי בד״כ היבוא הוא מכרטיס הזיכרון של המצלמה ל-SSD של המחשב אני בוחר באפשרות  COPY ובוחר את הספריה בה אני מעונין לשמור את הקבצים. אני משתמש בשני קטלוגים נפרדים, חלק מן הצילומים יופיעו בשני הקטלוגים אולם יתקיימו פיסית פעם אחת בלבד. כמו כן, אני נוהג לשמור את הקטלוגים ואת הקבצים על אותו הדיסק: לצרכים שלי אופן פעולה זה מתאים. למי שברשותו עשרות אלפי צילומים (או יותר) ושאינו זקוק לכולם On Line כל הזמן שיטת עבודה זו לא תתאים ויהיה צורך לחשוב על שיטת ארגון שתתאים לצרכים האישיים שלו. לכל מי שמתחיל לעבוד עם LR מומלץ מאד להשקיע מחשבה בענין זה ולהתייעץ עם בעלי ניסיון בתחום (אשמח לייעץ לכל דורש) מאחר וקבלת החלטות לא נכונות ולא מתאימות בשלב זה עשויה להיות בעלת השלכות שליליות רבות על תהליך העבודה בהמשך.

אני נוהג לשמור את הקבצים בספריות בעלות שם משמעותי כך שאוכל לזהות את הצילומים גם שלא באמצעות LR. אחד היתרונות בשמירת קבצי הצילומים וקבצי הקטלוג באותו המקום הוא קלות הגיבוי: מאחר ואני משתמש ב-Mac, מערכת הגיבוי האוטומטית  Time Machine המובנית לתוך מערכת ההפעלה OS X מגבה עבורי גם את קבצי ה-  RAW המקוריים וגם את קבצי הקטלוג כולל כל השינויים והעיבודים שערכתי. קיימות איסטרטגיות שונות לגיבוי, אחת מהן היא לגבות את קבצי הקטלוג בענן כלשהוא, כמו הדוגמא באתר הבא http://buff.ly/1l7P7XM. הכנסת מילות מפתח וכל נתון אחר לגבי כל צילום או קבוצת צילומים הם אופציה בשלב זה.
כל קבוצה של צילומים תשתייך לאוסף (Collection) אחד או יותר בהתאם לתוכן שלה.

לפני שאמשיך, כדאי להתעכב מעט על החשיבות של מה שנקרא בסלנג המקצועי בעברית ״כיול מסך״: אין הרבה טעם לבצע עיבוד תמונה, ולא משנה באיזו תוכנה אם הצג (מסך) איננו מכויל. משמעות הכיול היא להביא את הצג למצב עבודה נתון בו הוא מציג את תחום הצבעים הרחב ביותר לו הוא מסוגל. במצב עבודה אופטימלי זה הצג ימצא ברמת הבהירות המתאימה למשתמש, במצב White Balance מאוזן, בד״כ 6500 מעלות קלווין, מצב הידוע גם בשם D65, ובמצב Gamma=2.2. לאחר שקבענו את הפרמטרים הללו מתבצע תהליך הנקרא איפיון (Characterization) שתוצאתו פרופיל צבע בפורמט ICC שנקרא ומובן ע״י כל התוכנות המקובלות ובינהן כמובן LR. למי שהדברים הנ״ל נשמעים כמו מנדרינית, בכוונתי להעלות בעתיד פוסט נפרד שיתמקד בנושא הנכבד הנקרא ״ניהול צבע״ (Color Management). לעת עתה אומר רק ש״כיול מסך״, או באנגלית Monitor Calibration מתבצע ע״י מכשיר חיצוני המתחבר למחשב ומבוקר ע״י תוכנה יעודית. חד משמעית לא ניתן לבצע כיול מסך אמיתי ותקף שלא באמצעות מכשיר כדוגמת  ColorMunki, i1Display Pro, i1Basic Pro 2 כולם מתוצרת X-Rite, http://www.xrite.com/display-calibration
או מדגמי Spyder מתוצרת (Datacolor  (spyder.datacolor.com/display-calibration. השימוש במכשירים אלו, לפחות במצב ה-Basic הוא פשוט וכל אחד יכול לבצע את תהליך הכיול בהצלחה, גם בלי להיות מומחה לניהול צבע.

בהנחה שהצג שלנו מכוייל אפשר להמשיך הלאה. ניתן לבצע שינויים בקבצים כבר בעת יבוא  (Import)  הקבצים ל- LR, אני נוהג לבצע יבוא פשוט, ללא טיפול בקבצים. עם זאת שיטה זו של הפעלת אוסף פקודות על הקבצים כבר בעת היבוא עשוייה לחסוך זמן רב. מצד שני, אני מעדיף לראות קודם את הקבצים לאחר היבוא ורק אז להחליט כיצד לעבד אותם.

כפי שציינתי, אני מצלם רק קבצי RAW, אולם ניתן ליבא ל- LR גם קבצי JPEG. היתרונות של קבצי RAW וגם חסרונותיהם נסקרו כבר בפוסט נפרד.
קבצי ה-RAW יפתחו במצב ברירת במחדל של LR: מכאן הכל בידי הצלם. בשלב הראשון אני מביא את הקובץ למצב הבהירות הרצוי לי. לצורך כך אשתמש בסקלות Highlights, Shadows, Whites, Blacks בהתאם לצורך. סקלת ה- Highlights מסוגלת להחזיר פרטים בבהירויות שבמבט ראשון היה נראה שאבדו: בחשיפה נכונה בהתאם לעקרון ה-  ETTR  מדהים אותי כל פעם מחדש אילו פרטים ניתן לשחזר בבהירויות. בעבר היה ב- LR כלי שנקרא Recovery. למי שכלי זה חסר לו ניתן להחזיר אותו ע״י בחירה ב-Process 2010 מתפריט Camera Calibration.
באופן דומה, כלי ה- Shadows מסוגל לגלות פרטים ״אבודים״  בצללים אם כי יש לזכור כי פתיחה של אזורים כהים תגלה את הרעש שבהם מאחר ויחס האות לרעש באזורים אלה הוא הנמוך (גרוע) ביותר. גם כאן, חזרה ל- Process 2010 תחזיר ל- LR כלי שיש המתגעגעים איליו מן הגרסאות הקודמות שנקרא Fill Light.

ברוב המקרים אשתמש גם בסקלת ה-Clarity, המעלה את הניגוד של אזורי הביניים. לעיתים נדירות אשתמש בערכי Clarity שליליים כדי לרכך את הצילום. העלאה קלה של סקלת ה- Contrast תשפר את המראה של צילומים הזקוקים לכך. לעיתים משיכה קלה של סקלה זו פשוט מחוללת נפלאות במראה הכללי של הצילום.

כלי ה- Tone Curve הינו בעל פוטנציאל רב, לעיתים אעדיף אותו על הכלים הנ״ל או אשלב אותם איתו.

בהמשך אני מטפל ב-White Balance: זהו גורם קריטי שמשפיע על כל תחום החשיפה: יתכן ולאחר סיום הטיפול בו יהיה צורך לשנות פרמטרים אחרים שנקבעו קודם לכן. במידה ואף אחד מממצבי ה-  White Balance המובנים איננו מתאים לי אני משתמש בסקלות הידניות Temp (כחול-צהוב) ו-Tint (ירוק-מג׳נטה) בהתאם לצורך.

מאחר ואני פריק של קווים ישרים, בשלב הבא אני עובר לביצוע Crop ויישור קווים באמצעות תפריט Lens Correction. מומלץ לסמן ולבחור את שלושת הפרמטרים המופיעים בסעיף Basic של תפריט זה, להשתמש במצב ה-  Auto של כלי היישור Upright ואם התוצאה איננה מספקת לעבור למצב Manual.

בשלב הבא אפשר, אם צריך, לבצע טיפול אזורי ומקומי לפרמטרים בתפריט HSL, Color, BW. לצורך המרה לשחור לבן אצור Virtual Copy כדי שניתן יהיה לצפות גם בגרסה הצבעונית המקורית של הקובץ.

חידוד והסרת רעשים הם השלבים הבאים: שני נושאים אלו הם תורה בפני עצמה ובעתיד אעלה פוסט נפרד על כל אחד מהם. יש קשר ואיזון מתבקש בינהם. אומר רק כי חשוב להבין שהחידוד (Sharpening) איננו חידוד אופטי, פרטים שאינם חדים כתוצאה מטעויות במיקוד לא יהפכו כבמטה קסם לחדים אולם התחושה הכללית של החדות תשתפר כל עוד לא הגזמנו בשימוש בכלי. מידת החידוד תלויה בגורמים רבים בינהם מספר הפיקסלים בקובץ, ככל שהקובץ גדול יותר הוא סביל יותר לחידוד ללא תופעות לוואי שליליות.

הפעלת DNG Camera Profile מתפריט Camera Calbration: פרופילים אלו, (שאינם פרופילי ICC רגילים) מאפשרים קבלת Look מסויים המועדף ע״י הצלם. גם נושא זה ראוי לפוסט משלו, מה גם שניתן ליצור פרופילים כאלו לבד, לייבא אותם חינם ממקורות שונים או לרכוש אותם (לדוגמא: http://pskiss.com)  חשוב להבין שפרופילים אלו הינם Camera Specific ומיועדים לדגם מסויים של מצלמה בלבד: לפני שתורידו או תרכשו תוודאו שהם מתאימים למצלמה שלכם.

ניתן לבצע ב-  LR ריטוש והסרה של אלמנטים בלתי רצויים בצילום בעזרת ה-  Spot Removal, גם זה כלי שדורש ניסיון והבנה של אופן פעולתו ואז ניתן לנצלו עד תום.

כמו כן, כלי ה-  Adjustment Brush מאפשר טיפול מקומי בעזרת מברשת בגודל משתנה עם כמעט כל הפרמטרים שהזכרתי ועוד נוספים אליהם לא התייחסתי.

ולסיום, ניתן כמובן להפעיל את כל התיקונים והשינויים שביצענו על קובץ אחד על מספר רב של קבצים בעזרת הפקודה Sync Settings (זמינה במצב Library): אינני נוהג להשתמש בה אולם היא בהחלט פתרון מצויין למי שמצלם הרבה צילומים באותם התנאים ומעונין להפעיל את כל (או חלק) מן התיקונים שביצע על קובץ אחד מייצג על כל שאר הצילומים.

זהו, התכוונתי לכתוב 1000 מילים… יצאו 1224…

שאלות והערות יתקבלו בברכה, גם למייל   gbrlgolan@gmail.com

13. פורמטים של קבצי תמונה: כלים לעיבוד קבצי RAW, פורמט JPEG, PSD, TIFF

בשני הפוסטים הקודמים בסדרה זו (מספר 10 ומספר 11) דנו בתהליך הצילום הדיגיטלי, עקרונות יצירת הדמות הדיגיטלית, הסברתי את היתרונות של קבצי RAW והאפשרויות הגלומות בהם. בפוסט זה נסקור כלים לעיבוד וקטלוג של קבצי תמונה, נבין את ההבדלים שבין סתם Browser ובין כלי עיבוד אל הרס משולבי קטלוג וגם נזכיר מספר חסרונות של קבצי  RAW. כמו כן נסקור את המאפיינים, לטוב ולרע של קבצי JPEG וגם נזכיר עוד שני פורמטים מקובלים לקבצי תמונה: TIFF ו- PSD.

גבי

שאלות, הערות ובקשות יתקבלו בברכה, גם במייל gbrlgolan@gmail.com

חלק מן האיורים נלקחו מן הספר:  The Dam Book: Digital Asset Mamagement for Photographers  מאת Peter Krogh בהוצאת O'Reilly

Slide40 Slide41 Slide42 Slide43 Slide44 Slide45 Slide46 Slide47 Slide48 Slide49 Slide50 Slide51 Slide52 Slide53 Slide54 Slide55 Slide56 Slide57 Slide58 Slide59 Slide60 Slide61 Slide62 Slide63 Slide64 Slide65 Slide66 Slide67 Slide68 Slide69 Slide70 Slide71 Slide72 Slide73 Slide74

12. מבט אל העבר: Silver Recovery

הפסקה קלה ברצף הפוסטים הדיגיטליים לצורך מבט חטוף אל העבר הכימי של הצילום, וליתר דיוק אל אספקט שאולי איננו מוכר גם למי שהשתמשו בעבר בשרותים של מעבדת צילום זו או אחרת: כיצד מזקקים כסף מתכתי מתוך תמיסות פיתוח משומשות.

סרטי הצילום וניירות ההדפסה של העידן הפרה דיגיטלי היו מבוססים על כסף הלידי שהינו חומר רגיש לאור. לאחר החשיפה נוצרה על המסגרת החשופה דמות סמויה (Latent Image) שהוגברה והפכה לדמות שניתן לראותה לאחר תהליך הפיתוח הכימי. במהלך תהליך זה מוסר כל הכסף המתכתי שהיה על סרט הצילום  (בסרטי צילום וניירות הדפסה צבעוניים. בחומרי שחור לבן חלק מן הכסף נשאר על הסרט או הנייר) כאשר הוא מומס בתוך תמיסה שנקראה מלבין-קובע (Bleach-Fix ). בתהליכים מסויימים היו המלבין והקובע נפרדים זה מזה. על מנת לקצר בסיפור, תמיסות הפיתוח המשומשות, גם של תהליכים לפיתוח צבעוני, גם של תהליכי שחור לבן וגם של תהליכי פיתוח לסרטי רנטגן רפואיים ותעשייתיים מכילות ריכוז גבוה יחסית של כסף מתכתי שהינו בעל ערך כלכלי רב. סיבה נוספת להפקת הכסף המתכתי מתמיסות הפיתוח היא איכות הסביבה: הכסף המומס בתמיסות הפיתוח פוגע בחיידקים אירוביים בהם נעשה שימוש במתקנים לטיהור ביוב ועקב כך במדינות מתוקנות אסור לשפוך תמיסות פיתוח לביוב ללא טיפול להסרת הכסף מהן.

נושא מחזור הכסף מתמיסות פיתוח עניין אותי עוד בתקופת לימודי במכון הטכנולוגי ברוצ׳סטר, ניו יורק (RIT) בסוף שנות השבעים ואף כתבתי עבודה בנושא זה שעסקה בתכנון מערכת מסחרית למחזור כסף מתמיסות פיתוח.

לאחר לימודי עבדתי במשך כשלוש שנים כמנהל המעבדות של חב׳ Fuji בהונדורס שבאמריקה המרכזית. עוד בתחילת עבודתי גיליתי כי לא קיימות שם מערכות להפקת כסף מתמיסות הפיתוח. חישוב כלכלי פשוט שיכנע את בעל החברה להשקיע ברכישת מערכת כזו ובהקמת מערך איסוף תמיסות הפיתוח המשומשות מכל מעבדות הצילום במדינה ומרוב מכוני הרנטגן של בתי החולים. תוך זמן קצר רכשתי את הציוד הדרוש (יבוא מארה״ב), חתמנו על הסכמי איסוף עם כל הגורמים הרלבנטיים והכשרתי עובד שעסק באיסוף ובתפעול מערכת המחזור וההתכה. בסדרת הצילומים הבאים מתואר התהליך עד לקבלת מטילי כסף מתכתי בריכוז של כ- 99%. הפקנו עשרות מטילים כאלו מידי חודש במשקל של מספר קילוגרמים שהכניסו לא מעט לבעל החברה.

התהליך מתחיל בהכנסת התמיסות המשומשות למיכל גדול שבו מסתובב גליל פלדה המחובר למקור מתח חשמלי. בתהליך הנקרא אלקטרוליזה הכסף המתכתי נצמד לדופן הפנימית של הגליל ומצפה אותו בשכבה פריכה בצבע חום-צהוב. לאחר מספר שעות מפסיקים את פעולת המכונה ומסירים את הכסף שנצמד לגליל ע״י הקשות קלות בפטיש פלסטיק. את השברים המוצקים מכניסים למיכל עשוי פחמן. המיכל מוכנס לתנור התכה הפועל בטמפ׳ של 962 מעלות צלזיוס. בטמפרטורה זו הכסף ניתך, הופך לנוזל וכל החמרים שאינם כסף, שאריות מן הכימיקלים לפיתוח צפים בו. באמצעות מוט עשוי פחמן שולפים מתוך הכסף הנוזלי הלוהט את הזיהומים הצפים בו דרך פתח בדופן העליונה של התנור. לאחר מכן מוציאים את מיכל ההתכה מן התנור באמצעות מלקחיים מיוחדים ומוזגים את הכסף הנוזלי לתבניות קטנות. לאחר מספר דקות הכסף מתמצק, הופכים את התבניות לתוך דלי מים לצורך קרור. קרצוף קל של המטילים שהתקבלו ויש לנו ביד מטילי כסף נאים בריכוז של כ- 99% אותם אפשר למכור ברווח נאה. כך עושים כסף מזבל וגם תורמים לאיכות הסביבה!

הצילומים צולמו על ידי בשנת 1982 בעיר טגוסיגלפה, בירת הונדורס  כשקופיות ונסרקו לאחרונה. המכשיר הכחול בצילום הראשון מימין הוא מכשיר האלקטרוליזה מתוצרת חב׳  CPAC האמריקאית. שימו לב לאביזרי המיגון שלובש העובד.

שאלות והערות יתקבלו בברכה, גם למייל gbrlgolan@gmail.com

086 087 088 089 090 091 092 093 094 095 096 097 100098104 099  101 102 103